 |
|
 |
||
|
||||
 |
בשבועות האחרונים שמעתי כמה פעמים על אנשים שנהרגו כשניסו לחצות עם כלי רכב את פסי הרכבת בזמן שהמחסום כבר ירד. לא חשבתי שאלה רק רמזים מטרימים לדבר הזה. מישהו יכול להסביר לי בשביל מה כלי רכב מנסים לחצות פסים בזמן שהרכבת מתקרבת? (או שדווקא כאן זה מקרה שבו לא הייתה אזהרה מפני הרכבת בגלל תקלה טכנית?) (סליחה על התגובה הטוקבקיסטית משהו, אני פשוט די המום. זה קו שנסעתי בו במשך שלוש שנים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
...בוחני תנועה שהגיעו למקום מעריכים שנהג המשאית נתקע, ככל הנראה, על הפסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נהג נתקע על הפסים, האם יש משהו שהוא יכול לעשות? האם לא ניתן להחזיק במקומות שבהם כביש חוצה מסילה כפתור אזהרה (לשימוש נהגים שנתקעו) או חיישן לגילוי גופים, שמסוגל להתריע נהגי רכבות מתקרבות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון החיישן הגיוני אולם רעיון כפתור האזהרה אינו ישים, בדר"כ הנהגים נהרגים יחד עם המכונית, כלומר הם לא הצליחו לברוח אז הסיכוי שיצליחו ללחוץ על כפתור עלום אינו ישים. ובכל מקרה, דווקא במקרה הזה הוחיישן היה עוזר משום שמדובר היה על דרך עפר צדדית שסביר שהחיישן לא היה ממוקם בה. תהייה: מספר פעמים בשנה נתקעים כלי רכב על הפסים בכביש רגיל, למה שאוטו ייתקע דווקא על הפסים, בצמת רגיל שבו אין צורך במיומנות מיוחדת לעבור את הפסים ושעוברים בו מאות כלי רכב ביום? ולשאלתך הראשונה, הנהג יכול להרים טלפון לרכבת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה, הנהגים נהרגים בד''כ לא בגלל שהם נתקעים עם המכונית על הפסים ולא מצליחים לצאת ממנה, אלא בגלל שהם עולים על הפסים כשהרכבת כבר כמעט שם, והמכונית פשוט לא מספיקה לברוח בזמן, תקועה או לא תקועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה כזה שום חיישן לא יעזור.(מה זמן\מרחק העצירה של רכבת?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי חיישן לחץ שיתריע אם יש משהו על המסילה או סביבתה (משהו כבד. מאתיים ק"ג ומעלה), שהחיווי שלו יוצג במרחק שיאפשר עצירה במהירות בה נוסעת הרכבת? ניתן לשים עמדות חיווי נוספות ("רמזורים") ככל שמתקרבים למחסום בכדי שהרכבת תוכל לפחות להאט ואולי להקטין את נזק הפגיעה). אפשר גם לחשוב על חיווי שנשלח בצורה אלחוטית לקטר הרכבת ונקלט שם, מה שיאפשר חיווי רציף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתקנים אותי פה שבצמתים משתמשים בחיישני שטף מגנטי ולא בחיישני לחץ. אני מניח שזה יעבוד גם כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אני ניסיתי לראות איך אפשר להימנע מהמצב שבו מישהו נתקע על המסילה ולא מסוגל להזיז את הרכב שלו, לא מהמצב שבו יש אידיוט שעולה על הפסים מתחת לאף של הרכבת. אין לי מושג מה לעשות לאנשים מהסוג השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה נובע מעודף ביטחון עצמי והערכה מוטעית של מרחק או מהירות הרכבת לעומת מהירות הרכב, כמו חוסר המודעות לאפשרות להתקע על הפסים. לפני כשנה הסביר לי עמית לעבודה שנהגי ג'יפים לא-מנוסים נתקעים פעמים רבות על המסילה כאשר הם חוצים אותה ''ישר'' עם שני הגלגלים הקדמיים בו-זמנית, במקום באלכסון, כשכל פעם גלגל אחר עובר. סכנה נוספת במעבר ''ישר'' הוא שבמסילה מוגבהת על תל חצץ הרכב יכול לעבור את המסילה עם שני הגלגלים הקדמיים ואז להשאר ''תקוע באוויר'' כשרק השלדה נשענת על הפסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשאית, שהיתה עמוסה אפר פחם, עלתה על פסי הרכבת מדרך עפר צדדית, והתנגשה בקרונות האחוריים של הרכבת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לגבי מקרה אחד שמעתי הסבר: הנהג עצר והמתין עד שהרכבת חלפה, אבל לא המתין לעליית המחסום לפני שחצה את המסילה, כנראה מהסיבה הברורה "למה, מה?". רכבת שהגיעה מהכיוון ההפוך הרגה אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעלה שאלה מעניינת: מה הטעם במחסום אם אפשר לעקוף אותו ככה? (וליתר דיוק, *איך* אפשר לעקוף את המחסום עם רכב? מזמן לא הייתי במחסום רכבת בעצמי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכביש רגיל, ללא הפרדה בין הנתיבים, המחסום סוגר רק את הנתיב שממנו מגיעים אל המסילות ולא את הנתיב מן המסילות והלאה, וזאת על מנת לאפשר למי שהסתכן והמשיך למרות הרמזור לצאת משטח המסילות גם אם המחסום יורד. לרוע המזל זה מאפשר לפסיכופטים לעקוף את המחסום משמאל, לשבור ימינה על המסילות ולהתנגש ברכבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה לא נראה כמו משהו שקשה לתקן: מוסיפים גדר הפרדה בין הנתיבים בעשרים המטרים שלפני המסילה, או משהו דומה. שמעתי שגדרות הפרדה מאוד פופולריות בזמן האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו קטן בשביל הפרופורציה: בניו זילנד בחלק1 ניכר ממפגשי הרכבת עם כביש אין רמזור, ואין מחסום, יש משולש אדום - "תן זכות קדימה". והייתי במקום אחד בניו זילנד שבו המקומיים התעלו על עצמם ובנו גשר עם נתיב אחד עבור התנועה לשני הכיוונים2 ובמרכזו עוברת מסילת הרכבת. אותי כל מפגש כזה הפחיד אבל כנראה שבמדינות נורמליות לאנשים יש כבוד לחיים של עצמם. 1 הייתי אומר רוב מוחלט אבל באייל זה פתח לבקשות לסטטיסטיקה ושאלות "ספרת?" אז אני לא אגיד. 2 שזה משהו מאוד מקובל, ויש להערכתי מאות גשרים כאלה בניו זילנד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם באירופה ובארה"ב יש לא מעט מפגשי כביש/דרך - מסילה בלי שום דבר חוץ מתמרור "תן זכות קדימה", וזה אמור להספיק. מצד שני, אני מניח שעל גשרים מהסוג שתיארת לא הרכבת ולא המכוניות נוסעות מהר. עד היום מפגשי כביש - מסילה בישראל נראו לי בעיקר כסלקציה טבעית של נהגים גרועים או מופרעים במיוחד. אחרי התאונה הנוכחית, שלרוע המזל קרתה עם רכבת קרונועים ולא גרורת קטר, המשוואה השתנתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו - שהתמרור הוא "תן זכות קדימה", ולא "עצור" - ויש סיבה לדבר. פעם היתה תקנת תעבורה שחייבה כל רכב כבד (אוטובוס ומשאית מעל משקל מסויים) לעצור לפני מפגש מסילת ברזל. לפני 20 שנה התרחשה בכניסה לחוף הבונים תאונה בין אוטובוס שהסיע תלמידים לבין רכבת. מיד לאחר התאונה נפוצו שמועות (שמצאו את מקומן מעל דפי העיתונים) כי נהגת האוטובוס (שנהרגה בתאונה) נסעה בפראות, ולא צייתה לתקנות התעבורה. במסקנות חקירת התאונה לא נתקלתי בעיתונות, אבל חלקן הגיעו אלי ממקורות משניים. אחת המסקנות היתה שאם נהגת האוטובוס *לא* היתה עוצרת לפני חציית המסילה, התאונה (כנראה) היתה נמנעת: מפגש דרך עפר (להבדיל מכביש) עם מסילת ברזל, הוא לרוב מכשול, ואינו חלק. לרכב עמוס (פול טריילר המוביל 40 טון אפר פחם, או אוטובוס המסיע 50 נוסעים, זה לא בדיוק המיצובישי המשפחתית) מעבר מכשול מהווה בעיה. מעבר מכשול מעצירה מוחלטת מהווה בעיה קשה יותר מאשר מעבר מכשול בנסיעה רצופה. במקרה של אסון הבונים האוטובוס נתקע על המסילה בגלל אותה בעיה. כתוצאה מכך בוטלה תקנת התעבורה שחייבה כל רכב כבד לעצור לפני מפגש מסילת ברזל. אני לא בטוח לגבי המקרה הנוכחי, אבל שמעתי בראיון רדיו אתמול נציג של הרכבת שטען שבמקום מוצב תמרור "עצור". נשמע לי סביר בעקבות מפגשים קודמים עם יתירות תמרורית במדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר אחד אני לא מבין. אם האוטובוס נתקע על המסילה, למה אנשים לא ירדו ממנו/ניסו לרדת ממנו? זה יכול להיות רק אם האוטובוס נתקע על המסילה *בזמן* שרכבת כבר דהרה אליו, מה שאומר שהאוטובוס ניסה לחצות את המסילה *בזמן* שהרכבת כבר התקרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהאוטובוס ניסה לחצות את המסילה *בזמן* שהרכבת כבר התקרבה. בהתחשב בתדירות תנועת הרכבות בקו חיפה ת"א (גם זאת שלפני 20 שנה) בכל רגע נתון בשעות היום מתקרבת רכבת לכל נקודה על המסילה. השאלה היחידה שנשארת לברר היא כמה רחוקה צריכה להיות הרכבת כדי שהמעבר יהיה בטוח. נניח שהאוטובוס חוצה את המסילה במהירות של 20 קמ"ש, שזה כ5.5 מטר/שניה. נניח 5 מ"ש. נניח שאורכו של האוטובוס 15 מ', ורוחב המסילה 30 מ'. בסה"כ על האוטובוס לעבור 45 מ' מצד אחד לצד שני של המסילה. לצורך העיניין נניח שנדרשות 10 שניות לחציה בטוחה של המסילה. נניח שנהג זהיר לוקח 100% מקדם בטיחות (מעבר לכל העיגולים כלפי ה worst case): יש לו 20 שניות עד שהרכבת מגיעה: הוא מחליט לעבור. סביר? עכשיו האוטובוס נתקע. לוקח לו 5 שניות להבין שהוא בבעיה, והוא לא מצליח להתגבר עליה. שיט, לא מצליח, הוא נכנס ללחץ. עכשיו הוא צריך להחליט (בהנחה שהוא מספיק רגוע בכלל לשקול שיקולים רציונלים): לפתוח דלתות ולקרוא לכל הנוסעים לרדת (50 נוסעים שלא מוכנים לירידה ולא מבינים מה קורה, שתי דלתות, רבע דקה, ואחרי שהם יורדים מהאוטובוס הם גם צריכים לפנות את המסילה) או לנסות להעיף את האוטובוס מהמסילה. אתה מוזמן לשבת ליד ההגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול להמשיך את הדיון איתך בלי לראות נתונים מאושרים לגבי תדירות התנועה של הרכבות בקו המדובר. אני מקבל את התחושה שיש לפחות חמש דקות בין מעבר רכבות, אבל ייתכן מאוד שזו אשליה אופטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם יש לפחות חמש דקות בין מעבר רכבות (יש), אזי אותן חמש דקות הן לא זמן בו הרכבת מתקרבת? השאלה היא כמה קרובה (בזמן או מרחק) צריכה להיות הרכבת כדי שנטען שנסיון לחצות את המסילה הוא פזיז ורשלני. (ובכלל - מקרה אסון הבונים הובא בתגובה 311055 שממנה התפתח הפתיל הזה, כטענה *נגד* חובת העצירה לפני פסי הרכבת, ולא כדי להעניק לנהגת האוטובוס רהביליטציה 20 שנה אחרי שנהרגה.) שים לב, בהסתמך על ההנחות שבתגובה 311063 ובהנחה שמהירות הרכבת 100 קמ"ש, ב20 שניות הרכבת עוברת למעלה מחצי קילומטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש זמן שבו הרכבת מתקרבת ויש זמן שבו היא ממש עלייך. אם תרצה הפרדה אמפירית, אני אציע את גבול שתיים וחצי הדקות (אבל אפשר גבול פחות שרירותי: מתי מתחילים פעמוני האזהרה והמחסום מתחיל לרדת?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתיים וחצי דקות? במהירות של 100 קמ"ש (לא מהירות ממש גבוהה בשביל רכבת*) מדובר במרחק של למעלה מארבעה ק"מ. אתה רוצה להגיד לי שזה מה שאתה דורש מעצמך (ומנהגים עמם אתה נוסע)? תסלח לי אם אפקפק בכך. (פעמוני אזהרה ומחסום לא היו במקום בו התרחשה התאונה שלשום, כמו גם לפני 20 שנה. כאשר מופעלים כאלה השאלה לא עומדת על הפרק: עוצרים וזהו.) ____ * בזמן התאונה שלשום נסעה הרכבת במהירות של 143 קמ"ש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני נוסע ונהגים נוסעים איתי, אני דורש את הזמן שנקבע על פי פעמוני האזהרה והמחסום, ומקווה שמי שתכנן אותו הוא אדם שמבין בתחום יותר ממני. כאשר אין פעמוני אזהרה או מחסום, לחכות שתיים וחצי דקות נראה לי כמו המינימום ההכרחי. יותר מדוייק: כאשר אין פעמוני אזהרה ומחסום ובשדה הראייה שלך אתה מצליח לראות רכבת, אתה מחכה עד שהיא תעלם משדה הראייה שלך, נקודה. לאור המדדים החדשים שהצעתי (מחסום אם יש מחסום, שדה ראייה אם יש שדה ראייה) אני מבקש לזרוק את מדד השתיים וחצי דקות השרירותי לפח. הבעיה היחידה נותרת זו שאיזי ציין: עד כמה שדה הראייה שווה משהו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"12 שניות לחצות מסילה בשחזור שקיימה המשטרה, נמצא כי זמן הפינוי של משאית באורך ובמשקל זהים למשאית שהיתה מעורבת בתאונה, הוא כ-19 שניות. מול נתון זה, זמן נסיעת הרכבת מרחק של 717 מטרים, במהירות המרבית המותרת (150 קמ"ש), הוא 17.2 שניות. מכאן, שזמן הפינוי של המשאית ארוך מזמן הגעת הרכבת למקום המפגש. נתון מדאיג נוסף הוא, כי בהנחיות להסדרת הבטיחות במפגשים זמן הפינוי המחושב הוא 12 שניות בלבד. נוכח ממצאים אלה, קבעה הוועדה, התנאים הקיימים מצביעים על סיכון בטיחותי במפגש. החלטה זו מאששת, כי זמן הפינוי שנקבע בהנחיות משרד התחבורה (12 שניות), אינו ישים, וכי במקרים מסוימים תאונת בין רכבת לרכב חוצה - היא בלתי נמנעת. זאת, גם כשנהג הרכב החוצה מציית לחוקי התנועה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקו ת"א חיפה לפני 20 שנה היו שתי רכבות (אחת בכל כיוון) בשעה, וגם זה לא בכל שעות היום. אותו הדבר נכון גם לקו ת"א - באר שבע כיום. הבעיה היא אחרת. נניח שאתה מסוגל להבחין ברכבת ממרחק של קילומטר. רכבות נוסעים נעות במהירות של 130-150 קמ"ש ועוברות קילומטר בפחות מחצי דקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוחב המסילה הוא לא 30 מטר, הוא פחות ממטר וחצי. גם אם יש שתי מסילות הרוחב הכולל לא עולה על 10 מטרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אפשר להתקין שם את הדוקרנים שיש ביציאה מחניונים ומאפשרים נסיעה רק בכיוון אחד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |