בתשובה לתשע נשמות, 08/06/05 14:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עובדי המכרות. האם שאלת את עצמך פעם למה הם עובדים במכרות הללו? האם הם עבדים המחוייבים לעבוד? האם מאיימים עליהם שאם לא יעבדו יחסלו אותם? אם התשובה היא לא, אז מדובר על אנשים שעמדו בפניהם שתי ברירות: למות מרעב ומחלות כפי שהיה נהוג לפני המהפכה התעשייתית או להרויח כסף כדי לקנות מזון ושרותי רפואה כדי שיהיה ניתן לחיות. אורח החיים הממוצע אותו אתה מציין לא היתה תוצאה של העבודה במכרות אלא מה שהניע אנשים לעבוד במכרות - הרצון לחיות ולהתקדם בחיים. שים לב, כיצד עם בוא המהפכה התעשייתית גם היה גידול עצום באוכלוסיה. גידול עצום שנבע מכך שהיה עבודה והיתה אפשרות להאכיל הרבה יותר פיות. האם המצב היה אידיאלי? לא. אבל עצם העבודה במכרות קדמה את האנשים ונעשתה מרצונם החופשי כי הדבר היה כדאי להם. עובדים זרים רובם המוחלט באו לפה כדי להרויח כסף ולהתקדם בחיים. מבחינתם, העבודה כאן היא חלום שמתגשם. העונש הגדול ביותר הוא גירוש. יש תופעות של מעבידים המפרים חוזים וגונבים. כלפיהם יש לפעול, אולם אין לזה קשר לעצם העבודה שהיא חסד גדול הנעשה עם העובדים הזרים. העקרון לגבי עובדים זמניים וסדנאות יזע הוא אותו דבר. מי שלא כדאי לו, שלא יעבוד. שילקט פקועות שדה ויאכל אותם. בארצינו החמימה אפשר להסתדר אפילו בלי חשמל. מעניין למה אינך רואה התגייסות מאסיבית. אולי בגלל שהמדינה גוזלת את כספי האזרחים ומשאירה אותם עם מעט מאוד כסף פנוי, ואם האמונה חסרת הבסיס שהמדינה דואגת לחלשים. חוסר הנגשה לנכים היא בעיקר בגלל המדינה הרי רוב מוסדות הציבור הם שלה. לחץ ציבורי היה משנה את העניין מזמן, אלולא הטענה בפי כל היתה - מה אתם רוצים מאיתנו? המדינה צריכה לממן את זה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שבגיל שש היה להם שפע של רצון חופשי לעבוד שתים עשרה שעות במקום שיוביל למותם בגיל שלושים. גם לאותן עובדות בסדנאות היזע שהמנהל מסביר להן שכדאי שהן תהיינה קצת "נחמדות" אליו יש שפע של רצון חופשי לעשות את זה. גם אם אני מכופף לך את היד מאחורי הגב, מצמיד לך אקדח לראש ומסביר לך שאם אתה זז תוך כדי שאני לוקח את הארנק שלך אתה מת, אתה נותן אותו מרצונך החופשי. הרי האלטרנטיבה היא גרועה יותר, אז אתה בוחר. אם נמשיך קצת עם הלוגיקה הזו, גם אנשי הזונדרקומנדו שהועבדו בהוצאת השיניים מהגוויות והעברתן למשרפות עשו זאת מרצונם החופשי. הרי הברירה השניה באותם ימים היתה להישרף בעצמם, אז מה הם מעזים לקטר, החצופים? איני רואה התגייסות מאסיבית משום שרבים מהאנשים הם אנוכיים מטבעם. גם במדינות בהן המדינה אינה "גוזלת את כספי האזרחים" (תיקון: מס בהסכמת נציגי האזרחים אינו גזל) כמו אצלנו, אין התגייסות מאסיבית. גם בקניונים, אוטובוסים פרטיים וכן הלאה אין הנגשה, גם לחץ ציבורי אין. דוגמה אחרת - ערוץ 2 מנהל זה שנים קרב נגד הנסיון לכפות עליו ללוות את שידורי החדשות שלו בכתוביות לטובת החרשים. שתדלניו בכנסת הצליחו לשכנע את חברי ועדת הכלכלה שכל רווחיותו של ערוץ 2 ועצם קיומו יהיו בסכנה (!!!) אם, חלילה, הוא ייאלץ להוסיף שלושים דקות של כתוביות ביום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדוגמאות שהבאת הן דוגמאות של כפייה על ידי בני אדם ולא רלוונטיות. הכפייה עליה אנו מדברים היא כפייה של הטבע. העובדות בסדנאות היזע יכולות להתפטר וללכת הביתה. שאל אותן למה. אין התגייסות מאסיבית כי אנשים תוליםהכל במדינה. אלולא המדינה היו עוזרים, עובדה היא שאנשים עוזרים לאחרים. לערוץ 2 אין תחרות והם יכולים לעשות מה שבא להם. אם היתה תחרות, ואנשים היו מארגנים חרם על הערוץ, הם היו עושים תרגום לעשרים שפות אם היה צורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו בדיוק המשמעות של דריסת החלש ע"י החזק: כשמדובר בכוח גופני, הטבע העניק לחזק כוח רב יותר, והוא מנצל אותו כדי לאלץ את החלש לעשות מה שהוא רוצה. אם הטבע (או בהגדרה רחבה יותר, נתוני הסביבה) יצר מצב שהבחירה של מישהו מצומצמת - למשל: אם הוא לא יעבוד בגיל 6 שתים עשרה שעות, הוא ימות - גם אז, החזק מנצל את הכוח שיש בידיו כדי לאלץ אותו לעשות מה שהוא רוצה, למשל - לשכב איתו כתנאי להמשך העבודה. אגב, במקרים רבים החזק גם מנצל את הכוח שיש בידיו כדי לוודא שהחלש יישאר באותו מצב ולא יוכל לשנות את יחסי הכוחות: למשל - באמצעות איומים על עובדים שמנסים להתאגד או שכירת בריונים להרביץ להם, או באמצעות שכירת עורכי דין ושתדלנים שיטו את המצב לטובתו, שיחוד פוליטיקאים וכן הלאה. למה בארה"ב אין התגייסות מאסיבית? מישהו שם תולה הכל במדינה? האם אתה יכול להראות דוגמה היסטורית (גם מלפני המצאת מדינת הרווחה) שבה היתה התגייסות כזו? אחת הסיבות שלערוץ 2 אין תחרות היא, שהוא ניצל את כוחו כדי שלא תהיה כזו. גם כשיש תחרות היא מובילה, במקרים רבים, ליצירת קרטל - ושוב, אין השפעה לצבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) ניצול הכוח כדי לדאוג שהעני יעבוד אצלו זה לא במסגרת הדיון. המדינה צריכה למנוע דברים כאלו, בעוד לרוב המדינה היא זאת שמתערבת (כביכול לטובת החלשים) כדי לתת יותר כוח למעביד. 2) האיגודים המקצועיים רצו למנוע מהמעביד לקחת עובדים אחרים במקומם. זו אכן אלימות של העובדים. ארה"ב היא מדינה שתערבת רבות בחיי האזרחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצול הכוח כדי לדאוג שהעני יעבוד אצלו זה לא במסגרת הדיון?! המדינה - שהיא ישות מפריעה ומתערבת צריכה למנוע בהתערבות דברים כאלה?! ולאיזה מסגרת דיון שייך - המדינה מתערבת (מטעם החזקים ולמען החזקים) כדי לתת יותר כוח למעביד? בקיצור, כפי שעולה יפה מדבריך, המשתמש בכוח מחלחל לכל המסגרות ומשתמש בצורה מושחתת בכל המסגרות שיכולות לכאורה למנוע השחתת כוח כזו. נובע מכך שאין לקבוע מסגרת שתתקן שימוש בכוח (שכן היא פשוט פלטפורמה לכוח) אלא שיש לחנך אנשים לחשיבה, סובלנות ואי שימוש בכוח. שוקחופשיסט כנראה טוען שהוא מבטל את השימוש בכוח (הכל נעשה מרצון) על ידי צמצום וביטול התערבות. אני מניח שלזה שוקחופשיסט קורא סובלנות. לדעתי זו אדישות. סובלנות אינה באה ממקום של הנחת אנשים לדעותיהם והמסקנות הנובעות מהן, אלא מעידוד אנשים לדון בדעותיהם ולגבש הסכמות. ההסכמות אינן צריכות להיות מקודשות, שכן דברים מקודשים נוטים להתאבן, החברה היא דבר חי ודברים מאובנים שאין חשיבה מתמדת המגבה אותם מביאים בסופו של דבר לצרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה צריכה למנוע כפייה על אחרים. היא לא צריכה לכפות (למעט כדי למנוע כפייה) כי כפי שציינת נכון כוח הכפייה שלה תשמש את החזקים. סובלנות היא אכן אדישות. מילה אחרת לאותו דבר. אני סובלן כלפי הבגדים שאתה לובש כי אני אדיש להם. לעומת זאת, איני סובלן כלפי לבושי שחץ או חוסר לבוש. אז אני פועל אם אני יכול, כי אני לא אדיש. את שאר דבריך לא הבנתי. בוודאי שצריך לדון ולהגי לשיתוף פעולה. צריך לצאת מהאדישות ולעזור לאחרים. אבל למה לכפות? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |