|
||||
|
||||
טרם קראתי את המאמר, אבל בתגובה 215268 החל פתיל העוסק בשלב שהקדים שלב זה, המעבר מאכילת עשב לאכילת בשר שכבר היא, ככל הנראה היתה כרוכה בהקטנת מימדי הלסת. התשובה היא כן, לכל איבר נוסף יש מחיר המקטין את יכולת השרידה, שכן הוא דורש תחזוקה (אנרגיה, חלבון), פגיע למחלות ואף עשוי להפריע בתנועה, בהסוואה, בהיוולדות וכו', כך שערכו להשרדות צריך להצדיק את התפתחותו ואת המשך קיומו. |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר על איבר נוסף, אני מנסה לפתח את הרעיון הבא: נניח שכיום שיפור של אחוז אחד ביכולת המילולית שקול שרידותית לשיפור של עשרים אחוז בראיה. גנים ממושקפים יתפשטו באוכלוסיה1 אם במקרה יש להם גן שכן שמשפר, אפילו במידה זעומה, את היכולת המילולית. הגנים הממושקפים כמעט ולא יענשו עד שישתנה יחס הנגזרות. תצפיתן סבלן יוכל להעיד שהמוח התפתח על חשבון העיניים. |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה, הכיוון שלי מוטעה (אם הגנים לעיל הם בלתי תלוים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |