|
||||
|
||||
והזיכרון שלי הוא הפוך- השביתה היחידה ששטרסלר מהארץ דיבר בזכותה היתה השביתה של הרופאים. אבל אולי אני חושב על השביתה היותר ישנה, עם הנסיעה לכינרת. |
|
||||
|
||||
בשביתה שאני זוכרת, רן רזניק היה כתב הבריאות של הארץ. והוא היה מתנגד שביתה נמרץ. |
|
||||
|
||||
שרן רזניק יתנגד לזה שהרופאים לא יעבדו? מוזר. |
|
||||
|
||||
רן רזניק התנגד למשכורות הרופאים. נפגשתי איתו פעם אחת במהלך אותה שביתה, והוא התעקש להשוות את משכורת הרופאים עם התורנויות למשכורות של בעלי מקוצועות אחרים (בלי תורנויות). למעשה רוב הרופאים שאני מכירה עובדים ביותר ממשרה אחת, או שעושים תורנויות רבות בחודש. משכורת הבסיס (אז, וגם היום) לא מאפשרת לוותר על תורנויות. מה שכן השתנה לאחר אותה שביתה הוא שלאחר תורנות רופאים יוצאים הביתה בשעה מוקדמת. לפני כן אחרי תורנות רופאים המשיכו לעבוד יום עבודה מלא גם ביום שלמחרת. |
|
||||
|
||||
בקשר לתורנויות: האם זה אומר שיש פחות רופאים במשמרת? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה שאנחנו מדברים על אותו הדבר. אחיות עובדות במשמרות. יש שלוש משמרות ביום בד''כ, כל אחת באורך שמונה שעות. לעומת זאת רופאים עובדים במשרה מלאה פלוס תורנויות. זה אומר שהם באים בבוקר לעבודה, וממשיכים לעבוד באותו היום עד ליום שלמחרת. מספר הרופאים בתורנות לא השתנה. כיוון שהרופאים שהיו בתורנות הולכים הביתה ביום שלמחרת, מספר הרופאים שעובדים בבוקר השתנה. |
|
||||
|
||||
אני רק מנסה להבין במה מתבטא ההישג. אם הבנתי אותך נכון, לפני השביתה, רופא שהיה בתורנות, ישן בבית החולים (במקום בבית) וכשקם בבוקר, עבד עוד יום עבודה מלא, ואילו עכשיו, הרופאים מקבלים חופש למחרת התורנות? מי קבע מלכתחילה שעל הרופאים להמשיך לעבוד אחרי תורנות? משרד הבריאות? מה איכפת למשרד הבריאות איך בית החולים מנהל את התורנויות ובלבד ויעמדו בתקנים של מספר רופאים בכל רגע נתון? |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת מה איכפת או לא איכפת למשרד הבריאות. מה שבטוח, שבתור מאושפדת (חלילה), לי זה היה מאוד איכפת. איך רופא יכול לגייס את הריכוז הנדרש לטיפול סביר (אני כבר לא מדברת על טוב) בחולים אחרי 24 שעות ללא שינה? |
|
||||
|
||||
הרופאים לא *ישנו* בבית החולים. הם *עבדו* בבית החולים בלילה, ואז המשיכו לעבוד גם ביום שאחרי. למי אכפת? לך. כי אתה מקבל טיפול מרופא שלא ישן 24 שעות ויותר. כמובן גם למשרד הבריאות צריך להיות אכפת מה מצבם של הרופאים המטפלים בחולים. אני לא יודעת מי קבע מלכתחילה שרופאים יעבדו יום עבודה מלא לאחר תורנות. אבל היה צריך שביתה גדולה כדי לשנות את זה. וגם אז לקח הרבה זמן עד שהתקנות החדשות הופנמו. |
|
||||
|
||||
סליחה, ברור שעבדו, לא התכוונתי לזלזל, התכוונתי שלא ישנו בבית. זהו, שאפשר להסתכל על זה בשתי דרכים: אחת, כמו האלמוניה מלמעלה, שאומרת- יותר טוב שיהיו מעט רופאים אבל רעננים, או הגישה של משרד הבריאות או הנהלת בתי החולים לפני השביתה: עדיף שיהיו הרבה רופאים כדי להקטין את העומס בזמן העבודה. הניסיון שלי בבתי חולים (ולצערי בזמן האחרון היה לי קצת, דור הסנדוויץ, אתם יודעים), מראה על הרע מבין כל העולמות: גם יש מעט רופאים במשמרת, וגם הם מותשים ועושים שטויות מחמת העייפות. |
|
||||
|
||||
אני ודאי לא התכוונתי שעדיף פחות רופאים, אבל רעננים. עדיף שיהיו רעננים, וגם במספר מספיק. מה זה דור הסנדוויץ'? |
|
||||
|
||||
צריך לטפל בילדים ובהורים. |
|
||||
|
||||
בהנתן מספר קבוע של רופאים, איך את מעדיפה אותם? אם אני מבין נכון את טלי, היא אומרת שלפני השביתה היינו יותר מידי בכיוון של הרבים אך עייפים. |
|
||||
|
||||
בהינתן מספר קבוע, אני מעדיפה אותם רעננים. איך אתה? |
|
||||
|
||||
רעננים אבל בבית? ברור שצריך למצוא פשרה. השאלה היא לפי מה קובעים אותה. אם אחד ההישגים של שביתת הרופאים הוא שרופאים ינוחו יותר בין תורנויות, אני (הפסימי מטבעי) מייד חושב- אבל מי יאייש את המחלקות וחדרי המיון? |
|
||||
|
||||
לפני כמה חודשים כתב ח"כ ד"ר אריה אלדד (הזדמנות לשטוח את כל תאריו. הוא גם אל"מ או תא"ל במיל., לא?) מאמר ל-ynet בתגובה למכתבו של ד"ר אסף טוקר, מתמחה בסורוקה, על עניין המשמרות. המאמר של אלדד האיר לי נקודות שלא ידעתי עליהן (שהמשמרות הארוכות משמשות בעצם לצבירת ניסיון) אבל אני לא בטוח שהעייפות, שהיא בלתי נמנעת ועלולה לגרום (וסביר שגורמת) לתקלות רפואיות שווה את זה. אולי הגיע הזמן לחשיבה מחודשת על ההכשרה במקצוע הרפואה? לא שיש לי רעיון בנושא, אבל אולי למישהו אחר יהיה. |
|
||||
|
||||
תנסו להשוות מספר רופאי בתי חולים בעולם המערבי ובישראל ותגלו שאנחנו באחד המקומות הראשונים בעולם השלישי. וזאת אחת הבעיות החמורות של מע' הרפואה. |
|
||||
|
||||
על זה נאמר, "הווה ראש לשועלים ולט זנב לאריות"?:) |
|
||||
|
||||
הח''כ הנ''ל מקרפ''ר לשעבר, וע''כ תא''ל. |
|
||||
|
||||
(קרפ''ר. מקרפ''ר היתה המפקדה שלו.) |
|
||||
|
||||
נראה לי שמצב זה (של משמרות כה ארוכות) הניסיון הנצבר הוא בעיקר ניסיון בעייפות. |
|
||||
|
||||
אני מעדיפה בהרבה חוסר טיפול על טיפול מידי רופא עייף. (רק תחשוב על שביתות הרופאים, שבאופן קבוע מתים בהן פחות אנשים מהרגיל). |
|
||||
|
||||
אם אני לא טועה, הסיבה לנתון הזה הוא שבזמן שביתה לא עושים טיפולים אלקטיביים, ובכל טיפול יש סיכון. אבל בתקופה שלאחר השביתה יש עלייה בתמותה בגלל המקרים שלא טופלו. |
|
||||
|
||||
מסקנה: אסור להפסיק שביתות רופאים, אלא תחת סכנה של התפוצצות אוכלוסין.:) וברצינות: אני יודעת שאני קצת מוטה בנושא הזה, כיוון שיש לי התנגדות עזה לרופאים (מטעמים היסטוריים). מאידך גיסא, יש לי תחושה עזה, ההולכת ומתגברת עם הזמן, שרופאים ממהרים מדי לערוך טיפולים פולשניים/חודרניים/ניסיוניים לא מחוייבי המציאות, ולהתאהב מדי במקצועם באופן שקשה להם לוותר על כל אלה. (וכרגע יש לי גם דוגמא מצויינת להשפעותיה השליליות של העייפות: אני הרוסה לגמרי, משום מה, ומשתמשת במצב זה כהתנצלות על כל חוסר קוהרנטיות או אווילות כללית שמתבטאים אולי בתגובה זו). |
|
||||
|
||||
מתישהו מחיר השביתה (בחיי אדם) יהיה גבוה מהחיסכון הזמני בחיי אדם שהיא מציעה. ניתוחים אלקטיביים ברובם אינם ניתוחים מיותרים, אלא ניתוחים שבהסתברות סבירה לא יסתבכו גם אם יידחו במספר ימים. כך שאם השביתה תימשך עד אינסוף להיעדרם של טיפולים יהיה מחיר. התנגדות עזה לרופאים? קצת קשה להתווכח עם זה. אזכיר כאן נתון בנאלי נחמד, והוא עלייה ברורה בתוחלת החיים במקומות שבהם יש שימוש ברפואה מערבית מתקדמת. התיאוריה של בלי רופאים יותר טוב היא נחמדה, אבל נאיבית ולא מבוססת. פולשניים וחודרניים זה אותו דבר, אבל זה לא אותו דבר כמו נסיוניים, וגם לא אותו דבר כמו לא מחוייבי מציאות. מהסוף: האם את מגדירה מחוייב מציאות רק דבר שמונע מוות מיידי? שמאריך חיים? שמשפר איכות חיים? האם ניתוחים אסתטיים הם פסולים מיסודם, למשל, משום שאינם מחוייבי מציאות? וגם נסיוני זה לא תמיד רע. זה כמובן טוב לכלל האנשים, דבר שלא תמיד ראוי לזלזול. אבל לא פעם זה טוב גם למשתתף עצמו. א) כי בודקים בדרך כלל תרופות / פרוצדורות שההנחה היא שהן טובות יותר מהקיים (אחרת לא היו בודקים). ב) כי לא פעם יש הטבות נלוות לא מכוונות למשתתפים בניסויים, כמו מעקב רפואי טוב יותר או תרופות חינם. לחולים שאני רואה בבית החולים זה לא פעם קריטי יותר מכל טיפול שאני יכולה להציע להם, וזה גם גורם מוטיבציה בשבילי להציע להם להשתתף בניסויים (כאשר אני לא חושבת שאחת הזרועות של הניסוי מסכנת אותם במיוחד). ג) כי יש חולים שאין מה להציע להם (נכון לעכשיו) פרט לטיפולים נסיוניים, והעובדה שהניסוי אושר מעידה שיש לפחות סיכוי סביר שהוא יכול להועיל לחולים אלה. |
|
||||
|
||||
מובן ש"המלצתי" לשביתה ממושכת של הרופאים הייתה בגדר הלצה בלבד. אני לא באמת חושבת שהרפואה המערבית לא מאריכה את תוחלת החיים או לא משדפרת לעתים את איכותם. והתנגדותי אליהם, כפי שציינתי, נובעת מטעמים היסטוריים (למשפחתי הם לא עזרו במיוחד). אבל באשר ליתר דברייך - א. נראה לי שבדיקות וטיפולים פולשניים מצריכים שיקול דעת רב, בעיקר במידה שרמת הסיכון בהם מאוד גבוהה וסיכויי ההחלמה מועטים ביותר. חוששתני שבמקרים רבים שיקול הדעת הזה לא די רציני. יותר מזה, כשמטילים אותו על החולה (או, במקרים מסויימים, על קרוביו) - זה לא נעשה תמיש באופן הנכון. ב. לגבי ניסויים - באופן כללי אני מסכימה איתך, כמובן, אבל חוששת שגם כאן בהרבה מקרים ישנה התלהבות רבה מדי מצד רופאים מסוימים, וחשדנות רבה מצד אחרים, באופן שהחולה יוצא לפעמים מבולבל לחלוטין מן הפוליטיקה הפנימית שבין הרופא המטפל לבין המומחים הממליצים/מתנגדים לניסוי. |
|
||||
|
||||
יהיו מי שלא ישתכנעו מהעלייה בתוחלת החיים שהביאה הרפואה המערבית, שהרי מן המפורסמות היא שהשנים הנוספות לא בהכרח איכותיות. אני חושב שנתון הרבה יותר חד-משמעי, מבחינת תרומתו לאושרם של אנשים, הוא הירידה בתמותת התינוקות והילדים. |
|
||||
|
||||
"מן המפורסמות היא שהשנים הנוספות לא בהכרח איכותיות" האם אתה בטוח שזו אינה אשלייה אופטית? מי שחי עד גיל 80 אולי לא נהנה מ-20 השנים האחרונות שלו, אבל האם מי שחי במדינה פחות מתקדמת עד גיל 60 נהנה מ-20 השנים האחרונות שלו? בשביל זה קודם כל צריך להסביר מה גורם לשנים האחרונות להיות לא בהכרח איכותיות. אם אלו בעיות בריאות, די ברור שעדיף לחיות עד גיל 80 כש-20 השנים האחרונות רצופות בעיות בריאות מאשר עד גיל 60 כש-20 השנים האחרונות רצופות בעיות בריאות (או אפילו "רק" 10 השנים האחרונות). |
|
||||
|
||||
גם אתה נשמע לי אופטימי מדי. יש כמה וכמה מדינות שתוחלת החיים בהן היא בסביבות 45 שנה. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שזו כן אשליה אופטית - ובטוח שזו אשליה נפוצה ומקובלת. הטענה שלי עסקה באיך נכון יותר מבחינה טקטית לשכנע את הספקנים - להצביע על עובדה שיותר קשה לחלוק עליה. |
|
||||
|
||||
שתי התוצאות קשורות, כמובן: תוחלת החיים עלתה (בעיקר) בגלל שפחות תינוקות וילדים מתים. רוב השנים שנוספו בזכות הרפואה המערבית הן דווקא לא שנות זיקנה, והן בהחלט "איכותיות". |
|
||||
|
||||
תוחלת החיים ממשיכה לעלות בעקביות. אתה מוזמן לנסות להזכר במחלות זיהומיות שונות ומשונות. |
|
||||
|
||||
קראתי פעם שעיקר התרומה לעליה בתוחלה החיים זה דווקא שיפור התזונה, ולא הרפואה, אבל אני מדבר על זיכרון עמום. אנסה לגבות את זה בהזדמנות. |
|
||||
|
||||
אה, זה אתה ממחלקת הגבייה? לכן אתה מתחמק מחשיפה... |
|
||||
|
||||
אה, זאת את שלא יודעת לכתוב דוא"ל? שווה ללמוד, לא כל האנשים באתר אנטיפטיים כמוני. |
|
||||
|
||||
ואני קראתי שזה השיפור בהיגיינה - תיאוריה שנראית לי מופרכת לחלוטין כשאתה מסתכל על תוחלת החיים בישראל. |
|
||||
|
||||
היתה שמועה שאנשים ממעיטים למות בתקופות שלפני חגים ומועדים (בפרט לפני חג המולד וראש השנה הנוצרי) - מחקר מצא שאין לכך רגליים, למרות שאני מניח שלא מבוצעים הרבה טיפולים אלקטיביים בתקופה זאת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |