|
||||
|
||||
האם בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ובערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה (החוק מדבר רק על הערב, למיטב ידיעתי), פתוחים בתי הקפה? ובתי הקולנוע? |
|
||||
|
||||
זה בכלל לא אותו הדבר. אין שום דבר לאומי בחורבן בית המקדש - מדובר ב''אסון'' דתי בלבד, שהוא תוצאה של קנאות דתית. להבדיל, יום השואה מדבר על אסון שבא על העם היהודי. ולהבדיל, יום הזכרון לחללי מערכות ישראל מדבר על האסונות הקטנים שבאים כל יום על אלה שמגינים על מדינת ישראל. סלח לי אם אני רואה הבדל מסויים בין שני האחרונים לראשון. במיוחד בהתחשב בכך שהיו אלה חילונים, חילונים, חילונים אשר הגו את המדינה, ואשר הקימו אותה, בעזרה זניחה של ארגונים דתיים במהותם. |
|
||||
|
||||
היהודים הצמים רואים בתשעה באב יום אבל לאומי ולא דתי בלבד. לשיטתם, האבל הוא לא רק על חורבן בית המקדש, אלא גם על החורבן הפיסי שבא על העם היהודי, בהיות כשלון המרד תחילת הכליה של ישיבת היהודים בארץ. ליום תשעה באב נקשרו פורענויות רבות, גם מאוחרות יותר, והדוגמה המפורסמת ביותר היא גירוש ספרד. |
|
||||
|
||||
אחד המאפינים הבולטים ביותר של הדת היהודית הוא הצמדות לחלקים מסויימים בהיסטוריה באמצעות ריטואלים מחייבים שונים. אני מניח שעוד מספר שנים (מאה שנים למשל) גם ימי הזכרון הממלכתיים ישנו את אופיים ויבוטלו האיסורים השונים הקבועים בחוק. השואה ומלחמות ישראל יהפכו ללא יותר מפרקים בהסטוריה. זה אופי החיים. |
|
||||
|
||||
אני מכיר רבים הטוענים שיום הזיכרון הוא אסון שבא על האשכנזים, לא על כל העם היהודי. יש גם כאלה הטוענים שזה מגיע להם. (אל תחשוב שזו דעתי. רק תדע שיש). |
|
||||
|
||||
ויש אנשים שחושבים שללבוש ירוק זה דוחה. מחר הם יחשבו שזה "אין." קודם כל, ממתי יום הזכרון הוא אסון? על מה אתה מדבר בכלל? יש לך מושג? אין לך. אתה מדבר שטויות. כמו הרבה מטיפים דתיים, אין לך מושג מה קורה בצד השני. אתה משתמש במילות קוד שלו, על מנת לנסות לתקשר, ולמצוא עוד מאמינים, עוד אנשים שיסכימו לדעה שלך, או מי יודע מה. אני, אישית, הולך להפסיק להגיב אליך. |
|
||||
|
||||
איני יודע מהו המצב החוקי, אולם לדעתי את אותו דין יש להחיל גם כאן (כלומר לא לכפות, אבל סגירה של המוסדות הממלכתיים). למרות זאת (וכאן אני מתכוון לגלוש ולתת פתח כמובן לחזרה לדיון המתמשך על אופייה של מדינת ישראל), אני יכול להבין חקיקה לאומית ונותן לה עדיפות על פני חקיקה דתית. ימי זיכרון לנופלים במלחמה (ויום השואה הוא בעייתי במובן זה שהוא קדם להקמת המדינה, משהו כמו הטעיונים כנגד משפט אייכמן והחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, אבל אני נסחף) הם מושג מקובל בלאומיות המקובלת. כנ''ל לגבי חופשה ב''יום האם'' (או, כמו האמריקאים ''יום האב'') וכל חג לאומי שיחוקק על ידי המוסדות המוסמכים, קרי - הכנסת. |
|
||||
|
||||
יצויין רק שאני חושב שאין כל סיבה שתאסר פתיחת ''בתי תענוגות'' בימי הזכרון. כן יצויין שאני אישית אחרים כל מקום שאכן יפתח ביום כזה, אם וכאשר יהיה מותר. אני ממליץ לחרדים להחרים את בתי הקפה בתל-אביב מהיום והלאה. נראה למי יהיה אכפת. |
|
||||
|
||||
אדרבא - אפשר יהיה לנשום לרווחה, מקום בלי חרדים הוא מקום בלי סחטנות דתית... |
|
||||
|
||||
למה תחרים? |
|
||||
|
||||
ארחיב מעט (זמני מוגבל - אשתי בחדר השני ואסור שתראה על מה אני מבזבז את הזמן). אתה הלא אינך יהודי, והקשר שלך לשואה מתמצה בעניניך המשפחתיים. נניח שבעל בית הקפה גם הוא אינו יהודי, אין לו קשר משפחתי לנפגעי מלחמת העולם. מה מפריע לך בכך שהוא פותח את בית הקפה שלו? מדוע שתחרים אותו? |
|
||||
|
||||
אחרים משום שידוע לבעל בית הקפה שמדובר ביום אבל, ואני מצפה ממנו להתחשב בחלק הגדול עד מאוד של העם היושב בציון שמתאבל ביום הזה. עכשיו זה כבר שיקול עסקי של בעל העסק - האם הוא רוצה לפתוח ביום הזכרון (כמה אנשים כבר ילכו לשם?) ולאבד אותי כלקוח, או לא? יתכן מאוד שאני בודד במערכה, בתי הקפה יפתחו, הקהל יזרום פנימה, ובעל העסק לא יפסיד שקל. או אז, אני ארגיש פגוע, אבל אני אאלץ לחיות עם זה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |