|
||||
|
||||
אני לא צריך להיתלות באילנות גבוהים - די לי בקאמי ובראנד כדי להציג תפיסות מוסר שאינן דתיות, ואין זה משנה כלל כמה מעריכים אותם. אם אתה רוצה לראות איך הטענות שלי באות לידי ביטוי יישומי הגיוני, בוא נעשה אד-הומינום קטן. אני לא מאמין באלוהים שאתה מאמין בו (לצורך הדיון, אני לא מאמין באף אחת מהדתות הקיימות), ועדיין אני לא אונס, לא רוצח, לא שודד ולא גונב וחושב שכל הפעולות הללו אסורות. אני חושב שכל בני האדם נולדו שווים ושלכל בני האדם מגיעה הזדמנות שווה. האם אני אדם מוסרי? האם המוסר שלי הוא דתי? |
|
||||
|
||||
לשיטתם של המיסיונרים, אם אתה מוסרי, יש בך איזשהו גרעין דתי. הטיעון הבא יהיה משהו בסגנון של "הנה תראה איך לאמונה שלך יש שורשים במקורות => יש בך גרעין דתי". |
|
||||
|
||||
לא בכדי אין מעריכים אותם, אפילו כאן באייל (את ראנד, לפחות), אלא שיש לכך סיבות ענייניות. אם זכרוני אינו מטעני, דיון מרתק ומיוחד במינו בשאלה זו, התקיים בזמנו בין יונתן לאלון. יהיה זה בגדר דיון עקר לדון במה שכבר נתחן כאן עד דק ועוד בפתיל ארוך במיוחד. |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון הזה נשמע מאוד מצחיק, כשהוא בא ממך. |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן לקרוא לזה: "התפכחות עם הזמן" – כיצד לא לבזבז יותר מדי את זמנך וזמני הקוראים בדיונים ארוכים ומייגעים ומעייפים ומטריחים עד זיעה חמה. בסקר האחרון אני הצבעתי בדיוק על כך: על הדיונים הארוכים מדי באייל, שלעולם לא ישאירו לך זמן לעצמך... |
|
||||
|
||||
חבל, כל פעם שמתחיל להיות מעניין אתה מפסיק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |