 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם חדש... מי זה הדבר הזה? שמת לב שהוא לא נותן דוגמה אחת לאוסף השטויות שלו? (ההשתלחות באידיבי של דנקנר אינה דוגמה, כי לא מצויין שום דבר שמחזק משהו מהטענות המופרכות שלו). בקריאה בין השורות נראה כי הפרופ' המכובד הוא דינוזאור מהסוג הישן, מתנגד הפרטה מושבע המבצע חלוקה של "אם זה בבעלות המדינה - זה ייצור, ואם זה בבעלות פרטית - זה נוכלות פיננסית". מי אמר שהפקולטות לכלכלה אצלנו מגדלות רק תש"חים? :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע למה ההתייחסות המזלזלת הזאת. הוא ד''ר לפילוסופיה ולא פרופסור לכלכלה. יש לו גם טיעונים קצת יותר מורכבים מהחלוקה שביצעת בתגובתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבלבלתי בין הד"ר לפרופ' (נתתי לו מעמד אקדמי, מה אתה רוצה? :) ) אין לו שום טיעונים מורכבים, רק גוונים של אותו טיעון, ללא ניסיון לרבע ביסוס (אפילו פסאודו מתמטי, כמו שנ"ב ניסו פעם). ההתייחסות המזלזלת אינה לאדם (לא מכיר אותו) ולא לתוארו (לא כל כך מעניין אותי - אולי יעניין אותי מי נתן לו את התואר), אלא לדברים ששירבט. חיפוש קצרצר על מה עוד מפרסם הד"ר, הביא אותי לידיעות, ובתחתית המאמר מצויין שאכן אינו כלכלן כלל, אלא מגיע לפילוסופיה מהצד של מדעי המדינה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2991087,00.h... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי, הרקע הפורמלי אינו מעניין. מעניין מה כותבים ואיך. איני מעוניין לעסוק בעצמי אלא בנושא, תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראש הכתבה שלינקק יהונתן כתוב - ובגדול - שהכותב הוא ד"ר לפילוסופיה. הדבר לא הוסתר ואפילו לא הוצנע. כאשר אדם שעד שיוכח אחרת אינו כלכלן וגם לא ד"ר לפילוסופיה, רץ ומשליך רפש (ועושה, למעשה, את אותו הדבר בו הוא מאשים - לא מביא דוגמאות ואף מגדיל לעשות ומצליח להשחיל בנשימה אחת את הביטויים: "מי זה הדבר הזה?", "אוסף שטויות" ו"דינוזאור מהסוג הישן"), וטוען שהרקע הפורמלי אינו מעניין, אבל טורח להוסיף את הפיסקה האחרונה בתגובה 298731, ואפילו מלנקק, כאילו גילה איזה גילוי מודיעיני מרעיש - בעיני זה דווקא כן מעניין, מעניין מאוד, אפילו. על לא דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבודתו של מבקר מאמרים היא מאוד קלה. איני עוסק בקונסטרוקציה ואיני חייב להוכיח דבר. כל מה שאני צריך להראות זה שהדברים שכתובים במאמר אינם מבוססים. בשביל זה אני לא צריך להסתכל שמופיע לכותב ד''ר לפני השם, ולדעת שפילוסופיה אצלו מגיע דווקא ממדעי המדינה ולא מכלכלה. מאחר והמשך הדיון ניסה כן להפנות אותי להשכלתו הפורמלית של הכותב, חיפשתי ומצאי קישור שמראה באמת מהי, אך הדבר עדיין אינו מעניין כשבאים לבחון את פרי מקלדתו. שמחתי לעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''על דרכו העתידית של פישר ניתן ללמוד מכמה דוגמאות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות אזכור המילה דוגמאות, אין שם דוגמאות כלל - הוא לא מספר מה היה חלקו של פישר בכל אחד מהמקרים (מה הוא בדיוק עשה), הוא אפילו לא מביא ציטוט אחד לרפואה ''מפי הגבורה'', והוא גם לא ממש מספר מהם אותם נזקים שנגרמו, ומדוע הם נגרמו. בעברית קוראים ל''דוגמאות'' שלו קשקוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שכתוב בכתבה: פישר ו"הצלחת" ייצוב המשק פישר היה שותף בגיבוש התוכנית הכלכלית לייצוב המשק הישראלי שהופעלה ב"הצלחה" רבה באמצע שנות השמונים. תוכנית זו עיקרה היה הורדה דרסטית של האינפלציה התלת-ספרתית לאינפלציה של כ-20% ללא הורדה מקבילה של שיעורי הריבית. כך הרקיעו הריביות שחקים. ב-1985 הייתה הריבית הריאלית הממוצעת על אשראי לטווח קצר 100% (ובחודשים מסוימים גבוהה מכך בהרבה), וב-1988 כמעט 30%. באופן זה התבצעה העברת הכספים הגדולה ביותר בתולדות המדינה מן הסקטור היצרני ומשקי הבית אל הסקטור הפיננסי. פישר היה שותף למהלך הרה גורל זה, שתוצאותיו במשק ובחברה הישראליים ניכרות עד היום. פישר והמשבר במזרח אסיה בעת שכיהן כמשנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית וככלכלן הראשי שלה בין השנים 2002-1994 מילא פישר תפקיד מרכזי בניהול המשברים שהתחוללו באותה תקופה בעולם. כך, לדוגמה, המשבר הכלכלי שפרץ בתאילנד ב-1997 והתפשט ממנה למשקים משגשגים נוספים במזרח אסיה, החל כתוצאה ממעשיהם של ספסרי כספים, בראשם ג'ורג' סורוס, שהימרו על ירידה עתידית של שער הבאט התאילנדי, בגין שערו הגבוה יתר על המידה לכאורה. הם החלו למוכרו באמצעות עסקאות שונות, בעודו חזק, תמורת דולרים, כדי לשוב ולקנותו לאחר שייחלש. במהרה החלה בריחת ספסרי כספים מן השורה השנייה מן הבאט, והחלה הידרדרות של המטבע התאילנדי, ובעקבותיו של מטבעות אסיאתיים נוספים. היה זה צונאמי כלכלי שגרם נזקים חמורים ביותר למשקים פורחים. ומה עשה פישר נוכח משבר זה? העמיק את המשבר – ללא ספק לפי תוכניתם של ענקי הפיננסיים העולמיים – ע"י התוכנית שהכתיב לתאילנד ולמדינות האחרות בתמורה להלוואה מקרן המטבע העולמית שבאה למלא את הרזרבות המדולדלות שלהן במטבע זר. תוכנית זו כללה העלאת שער הריבית על ידי הבנק המרכזי לגבהים בלתי סבירים - כדי למנוע את המשך ההידרדרות של המטבע המקומי ובריחת מטבע זר – וכן איזון תקציב המדינה, דהיינו הקטנת השקעת המדינה במשק ובשירותים החברתיים. כתוצאה מכך העמיק המשבר הכלכלי במדינות אלו בשל הצטמצמות הפעילות המשקית. אף העוני גבר בהן. בתאילנד, למשל, חלה נסיגה במאבק נגד מחלת האיידס. הייתה זו "הצלת" נפגעי צונאמי באמצעות צונאמי נוסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין למה ראית צורך לצטט חלקים מהמאמר כדי להראות מה שכתבתי. אבל אם כבר, אז אדגים לך איך היה צריך לכתוב דוגמאות אלו כדי שיהיו דוגמאות אמיתיות ולא הצמדת נתונים חסרת משמעות (התוספת הרצויה בסוגריים מרובעים): "פישר היה שותף בגיבוש התוכנית הכלכלית לייצוב המשק הישראלי... [ושותפותו התבטאה בתמיכתו בהורדת אינפלציה ללא הורדת ריבית, כפי שצוטט בנייע צייטונג מהתקופה הנ"ל]... "באופן זה התבצעה העברת הכספים הגדולה ביותר בתולדות המדינה מן הסקטור היצרני ומשקי הבית אל הסקטור הפיננסי... [דבר שהביא בהכרח לקריסת הכלכלה הגדולה הידועה לנו בשנות ה 90 בכל המדדים האפשריים, כמו שיעור צמיחה, הכנסה לנפש וכיו"ב] או "שתוצאותיו [היותו של כל הכסף מושקע בתוכניות חיסכון ולא בסקטור היצרני פוגעות] במשק ובחברה הישראליים [ו]ניכרות עד היום". מבלי ההדבקות החשובות האלה, מדובר בצימודי משפטים שיוצרים רמיזות שאין להן קשר עם המציאות, ומובן שכשמכניסים את ההדבקות שבסוגריים המרובעים רואים כמה חסר תוכן הינו החיבור המקורי. הדוגמה של הד"ר היא בערך כמו לכתוב: "אין זה סוד שניקרגואה היתה מדינה מחורבנת. פישר ביקר בניקרגואה בדיוק בתקופה שהיא היתה מחורבנת." גם לא מצוין מה עשה פישר בביקורו שתרם לחירבון, וגם לא מצוין מהו אותו דבר שבגללו ניקרגואה כל כך מחורבנת. וברשותך, אפילו לא אתחיל עם הפסקה השניה.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם "פישר היה שותף בגיבוש התכנית", אז סביר להניח שהוא שותף לגיבוש התכנית, ואין צורך להביא ראיות מנייע צייטונג על התמיכה שלו בפרטי התכנית - אלא אם אתה טוען שהוא התנגד לפרטים האלה, אולי הוא קיים הפגנת יחיד מול משרד האוצר או משהו. "העברת הכספים ... מן הסקטור היצרני אל הסקטור הפיננסי" מוסברת היטב בגובה הריבית הריאלית באותן שנים (כאשר חודש מדד היה שווה 15% או 20%). דווקא שיעור הצמיחה וההכנסה (הממוצעת!) לנפש לא מזהים תופעות כאלה, ואלו אכן לא "כל המדדים האפשריים" (יש גם מדדי פיזור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"סביר להניח" שמופיע בתגובה שלך זה בדיוק תוצאה של ההדבקה עליה אני מדבר במאמר: אולי הוא באמת היה בעמדת מיעוט ועמדתו לא התקבלה? אולי כל שותפותו התבטאה בכך שמישהו שאל אותו איזה שאלה בביקור בארה"ב (לא זכור לי שהוא היה בישראל בכלל בתקופה ההיא). המעט (וההוגן) שיש לדרוש בדוגמה כזו הוא ציטוט או קישור המראה על חלקו הישיר של פישר (אחרת זה כמו להגיד שכל מי שהיה שותף להצבעה בממשלה על מלחמת של"ג או תהליך אוסלו אחראי לתוצאות - ומה עם אלה שהצביעו נגד?) לגבי ההעברה מהסקטור היצרני לפיננסי, זוהי עוד הדבקה שטחית - ולראיה הדוגמה שאתה מביא: כשחודש מדד הוא 15 עד 20 אחוז, אז עדיין לא הודברה האינפלציה, ויש הצדקה לריבית גבוהה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה דווקא נכון ש"שכל מי שהיה שותף להצבעה בממשלה על מלחמת של"ג או תהליך אוסלו אחראי לתוצאות" (אפשר להתפטר). במאמר בעיתון אין צורך לחפור ולהביא ראיות על כל צעד. דווקא הכיוון ההפוך (היה שותף אבל אולי במשרה חלקית ואולי התנגד) הוא זה שצריך ביסוס. 2. נניח שיש הצדקה לריבית גבוהה - מה ההצדקה למנגנון שהיה נהוג אז שבכל הפקדה בבנק מפסידים חודש מדד (ולכן כ- 15-20%משווי הפקדון)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זהו מאמר המגיע באיצטלה מדעית, ומנסה "לנתח", אך באמת מתנהג ככתבת צבע בירחון לעקרות בית. בכך אתה צודק. סליחה שהתייחסתי אליו ברצינות. 2. אין לי מושג. אתה רוצה לפתוח דיון על כך? מה הקשר לכתבה או לפישר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיקששתם משהו דר' אורי זילברשייד מדבר על ריבית ריאלית, כלומר בניקוי האינפלציה. תרשו לי לחסוך לכם חילופי מילים מיותרים: שימו לב לוח ז'-נ'-3 טור 1 אינפלציה טור 7 ריבית חופשית (הריבית המקובלת בשוק). בלי קשר מה הדר' הנ"ל למד, לקרוא הוא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה אתה רוצה לחסוך, ואיך זה קשור לדיון שהיה קודם. אשמח להבהרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. חיפושי עובדות. ב. הוכחה לנכונות הטיעונים שהביא דר' זילברשייד. אני חולק על דעתך שבמאמר פובליציסטי יש חובה להביא הסמכתאות. מצד שני אני שמח לספק את החסך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תקפתי את המספרים של הד"ר הנכבד. ביקרתי את הצורה בה שרבב את שמו של פישר לקלחת, ואת הפירוש העמום שנתן למספרים. דרך אגב, אולי זה סתם ממהירות הקלדה, אבל רצוי לכתוב: "אסמכתאות" ו"בניכוי" (בתגובה לפניה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מהסוף, תודה. לגבי שרבובים, פישר יותר מאשר גאה לשרבב את שמו לכל האירועים המוזכרים, בעיניו להיות תומך שוק חופשי/גלובליזציה/מוניטריזם/ניאו ליברליזם/תוכנית הייצוב 1985 זאת מחמאה. לצערי אני זוכר את הימים ההם (צער השנים שעפות) ואת הדמויות המעורבות, אף אחד מאנשי המקצוע ו/או הפוליטיקאים שהיו מעורבים לא התחרט או חזר בו. זאת למרות העובדה שאנשי מקצוע אחרים, הבהירו כי מדובר בפגיעה אנושה בסקטור היצרני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשעשע בכל הסיפור הוא שזילברשייד מגנה את פישר על התנגדותו למטבע עולמי, ומציב את עצמו (כלומר זילברשייד את זילברשייד) בבלי דעת בשורה אחת עם כלכלנים ליברטריאנים מובהקים -- מטבע עולמי הרי הוא חזרה לתקן הזהב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב המתנגדים לנאו-ליברליזם תומכים בחזרה לתקן הזהב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |