בתשובה לחן שפירא, 26/07/01 10:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הופתעתי לקרוא תגובות שהן באופן מובהק בעד ייבוש גינות ודשאים. נכון, ישראל היא ארץ מדברית ויבשה, אך אין זאת אומרת שנידונו לחיות באקלים צהבהב-חום, ללא עצים וללא ירק. המים המופנים להשקית גינות ועצים מהווים אחוז יחסית קטן מהמים הנצרכים במדינה. כשנסעתי דרומה לפני מספר ימים ראיתי לצד הדרך (אחרי צומת אשדוד) שדות גדולים של גידולי כותנה - כאן נעוץ מקור המחסור במים - לא בגינות ובדשאים שעוזרים להפוך את החיים במדינה שלנו לנסבלים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי נתונים, אתה בטוח שהמים הפרטיים הם אחוז זניח? לפני כשנתיים ראיתי נתונים של הבנק העולמי על מצב המים ברשות הפלסטינית, ושם מדווחים על כ8% מהמים בגינות הפרטיות. אני מניחה שבישראל האחוז גבוה יותר. זה לא כל כך זניח, כמו כן, זהו אחוז שקל לוותר עליו בלי לגרום פגיעה כלשהי במדינה. בקשר לכותנה, היא צורכת הרבה מים? חשבתי שזהו גידול קלאסי לאזורים עם מעט מים. ושוב, ביטול שדות החיטה עלול לפגוע בכלכלה, ביטול גינות לא יגרום לנזק. מבחינתי, גינות זה לוקסוס, וכשצריך, מוותרים. אגב, בקיבוץ חצבה שבנגב, יש גינות קקטוסים נהדרות. גם עצים רבים לא חייבים השקיה. מי אמר שמוכרחים דווקא דשא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שפורסם בעיתונות, התקנות החדשות יגרמו לחסכון של כאחוז וחצי בתצרוכת המים של ישראל. שנית, מאד מתמיהה הגישה של גינות הן מותרות. אנשים הם לא מכונות שאמורות לאכול, לישון ולעבוד - הם צריכים גם לחיות. גינות ופינות ירק הן חלק חשוב ואינטגרלי מהחיים הציבוריים והפרטיים - גינות הן *לא* לוקסוס, הן פריט חיוני והכרחי התורם לשלוות הנפש של אנשים רבים. ייבוש הגינות והאזורים המוצלים יגרום נזק רב, שאת חלקו, אגב, ניתן למדוד בפרמטרים כלכליים. בנוגע לגידולים החקלאיים: במחקר שקראתי לפני כמה שנים גילו שכותנה היא גידול לא כלכלי בעליל במדינה שהעלות השולית של המים שלה גבוהה. מדינה שבה אין צל או ירוק בעיניים היא מדינה שלא ראוי ולא נעים לחיות בה. ואגב קקטוסים במקום דשא - נסי את לשבת על קקטוסים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן - מוצרים חקלאיים אפשר גם לייבא מחו"ל. את הצורך הנפשי שלנו במקומות ירוקים ובדשאים אי-אפשר לייבא!! לכן - אני במאה אחוז בעד קיצוץ דרסטי בחקלאות. שייבשו את הקיבוצים והמושבים קצתץ, לא יזיק להם. אנחנו, שתקועים בערים מלאות העשן, זקוקים לאיזשהו ירק סביבנו. דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חייבים גינות עם דשא. פשוט לא חייבים. יש מקומות נהדרים ויפים שהם בלי דשא, למשל מרכז סוזן דלל בת"א. רחבת אבן יפיפיה ונהדרת. הצורך הנפשי שלך במדשאות הוא צורך אירופאי, ואנחנו לא באירופה. מה עושים הבדואים? להם אין צורך בדשא? לא. אין להם. אני לא מצליחה להבין למה הצורך הפסיכולוגי בדשא נהיה כל כך קדוש, והחקלאות נהייתה משהו זניח שקל לוותר עליו. אני לא אומרת שלא צריך לבחון מחדש את עניין הקצבת המים לחקלאות, אני רק אומרת שגינות לא צריכות להיות פרה קדושה שווה להקריב למענה הכל. סך הכל, גינות הן לא כל-כך חשובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תמצאי צמח אחר שכיף לשבת עליו והוא יותר חסכוני מדשא - אני אתמוך בהחלפת הדשאים. אבל לשבת על רחבת אבן יפהפיה ונהדרת? פיקניק על רחבת אבן יפהפיה ונהדרת? ללכת יחפים על רחבת אבן יפהפיה ונהדרת? לא נראה לי... קקטוסים ואבנים לא יכולים להחליף דשא. ההתנשאות שלך על הבדואים היא מיותרת. ממה שראיתי הסטודנטים הבדואים באוניברסיטה שלנו נהנים מאד מהדשא ואני בטוח שאם היתה להם אפשרות הם גם היו מגדלים גנים ומדשאות במקומות מגוריהם. גינות הן מאד חשובות, גם חקלאות כמובן. אבל להערכתי התועלת הכללית מהגינות גבוהה יותר מהתועלת שבחקלאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. האקסיומה שלי היא שגינות אינן חיוניות ולכן הדבר הראשון שצריך לוותר עליו, לפני ששוקלים קיצוצים אחרים. האקסיומה שלך (ושל אחרים כאן) היא שגינות הן חיוניות ולכן עדיף לקצץ בדברים אחרים לפני שפוגעים בגינות. אין טעם להמשיך בדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשנהיה פסלים, תספיק לנו רחבת אבן. כל עוד אנו יצורים חיים ונושמים, אנו זקוקים לירק! אחרת - אין שום טעם בחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אמרת: "שייבשו את הקיבוצים והמושבים קצת, לא יזיק להם" למה אתה חושב שזה לא יזיק להם (על פניו זה מאד יזיק להם, כמו לכל מי שייבשו אותו או את מקור מחייתו)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ליבש בקיבוצים ובמושבים ולא בערים? לא יזיק להם? מאיפה אתה חושב מגיעים הפירות והירקות למקרר שלך? הפתרון שאתה מציע הוא לא פתרון, זה פשוט לחבר שתי בעיות יחד. יהיה קיצוץ במים, החקלאים יפסידו ולאט לאט יכנסו למעגל האבטלה ההולך וגדל שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כי הקיבוצים והמושבים מוקפים, גם כך, במרחבים פתוחים ומטבעם הם מלאי-ירק. מתי יצא לך לטייל במרכזי ערים (ת"א בייחוד) לאחרונה? גיהנום!! כעת - החקלאות הישראלית נכשלה. רוצים להמשיך להתקיים? שיעברו לגדל גידולים חוסכי-מים. זהו, עברו הימים בהם שלטו כמה קיבוצניקים במדינה כולה. נפטרנו מימי מפא"י ומפ"ם וטוב שכך. ואת הפירות והירקות הזקוקים למים רבים אפשר ליבא - אז נשלם יותר, בכך נוכל לעמוד. אבל - 'תאמת? יותר טוב לי לחסוך על דברים אחרים, אפילו לא לראות קולנוע או בית-קפה מבפנים (ככל שאני אוהב לבלות), ולשלם יותר גם על מוצרי-חקלאות מיובאים, וגם על צריכת המים בביתי, מאשר "להתקיים" בארץ צחיחה, חסרת-גינות. זהו סדר-העדיפויות שלי. שיעשה כל אחד את חשבונו הוא... דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התייחסתי בתגובתי לחקלאות. יש מקום לקיצוצים ושינויים בחקלאות הישראלית. זה כולל: - הפיכת שטחי חקלאות במישור החוף לאזורי יער ובכך השבת עטרה ליושנה - חידוש יער אלוני התבור שנכחד לפני פחות מ-90 שנים. מדובר על עץ בר שאינו זקוק להשקייה יזומה. כך גם חוסכים מים, גם יוצרים ריאות ירוקות של ממש וגם יוצרים בסיס לפיתוח תיירותי חדש באזור השרון. - להכניס למחיר הכלכלי גם את עלות המים האמיתית. אין היגיון בייצוא של מים בדמות העגבניות האבטיחים והמלונים הישראליים. צריך לוודא שיש מקורות מים מספקים בשביל הגידולים (הנ"ל בעיקר בערבה ולא מתבסס על אקוות החוף/ההר - כך שהדוגמא הספציפית היא רק להמחשה. אין ברצוני לחסל את יישובי הערבה). - הימנעות מהכשרת שטחי חקלאות חדשים - פעולה שנמשכת גם כיום. ליד ביתי חוסל לפני כחצי שנה בית קברות מוסלמי נטוש והשטח הפך לשדה חקלאי אחרי שלא היה מעובד יותר מיובל שנים. אינני מאשים את החקלאים בגזענות שכן כמעט איש לא ידע שהיה שם בית קברות (לא נותרו מצבות - אני עוקב אחרי השטח מאז 1988), אך זעמתי על השמדת שיזף עתיק (כנראה מקודש), שבצילו היה קבר השייח' סעיד לפי המפות המנדטוריות שברשותי. מכל מקום ראיתי את התופעה ששטחים שלא היו מעובדים פתאום מעובדים וזה תורם לבזבוז המים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד לי, למה אתה לא כותב לנו מאמר על דבר כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמרי הראשון באייל היה על משבר המים. באשר להברת שטחי חקלאות גם פורסמו מכתבים שלי ב''הארץ'' אך מעולם לא הצלחתי לקדם את הנושא למרות שאני מאמין שלטווח של כמה שנים קדימה זה יכול להיות כלכלי בהחלט - יצירת פארק אלוני תבור ואירוסי ארגמן, הכניסה בתשלום, אפשרות סיורי רכיבה או מיני-רכבת, קיוסק וכו' (אומנם אני לא בעד המסחור אך הרעיון של החזרת האלונים לשרון מאוד קוסם לי כך שאהיה מוכן להתפשר). מכל מקום בהזדמנות זו אני מציע להוסיף לאייל דף שיכיל הצעות נושאים למאמרים. כך לדוגמא מעניין יהיה לקיים דיונים על מעמד ערביי ישראל, סקירה על התפתחות תנועת ההתנחלות בשטחים וכו'. בינתיים אם תנוח עלי הרוח אכתוב מאמר בקרוב (יש לי כמה נושאים על הכוונת אך אינני רוצה להתחייב - בטוח שלא פוליטיקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התייחסתי לנושא בית הקברות. נשמע מעניין... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לעורר שדים מרבצם. אך כיוון שלתנועה האיסלאמית אין קוראים באייל הקורא אציין שהתופעה המבישה התרחשה גם במקומות אחרים, והדוגמאות הבאות הן מהשנתיים האחרונות בלבד, ובאזור מגוריי. ברחוב משכית בהרצליה פיתוח היה בית הקברות המוסלמי של ג'ליל. היום חלק ניכר מהשטח פשוט נחצב ומוקמים בו מבני תעשייה חדשים. בשייח' מוניס חצי משטח בית הקברות הפך לחניון הדרומי של האוניברסיטה. באשר למאמר בנושא, אני מעדיף לגלגל את הג'וב על ניתאי ארטנשטיין או יוסי גורביץ' - אין לי ספק שהם מודעים לנושא טוב בהרבה ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תומך בהצעתו של עמית. זמן רב הרהרתי ברעיון, ומשום מה לא הצעתיו מעולם. עתה משהוצע, רשמו לפניכם תמיכה נלהבת ונפנופי ידיים מצדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מעולה. התחשק לי לפעמים לכתוב משהו לאייל, אבל אף פעם לא היה לי רעיון טוב מספיק. כך שנראה לי שדף הצעות מאמרים יוכל לעזור לקוראים ולכותבים (וגם אלא שבדרך) כאחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקיבוצים והמושבים לא מוקפים רק במרחבים ירוקים פתוחים אלא גם בערים גדולות שמתפתחות סביבם ובולעות אותם. אתה בחרת לגור בעיר (וכנראה בעיר הכי מזוהמת בארץ) ובחרת לגור בישראל שהיא מדינה מדברית. אנחנו לא אירופה, גנים כמו שאתה רואה בתמונות היפות מצרפת לא תראה כאן, והסיבות לך הן רבות ואחת מהן היא בעית המים. כשאתה בוחר לגור בעיר "ישנה" כמו תל-אביב אחד המינוסים הוא המחסור בשטחים ירוקים. הכל טוב ויפה שאתה רוצה פיסת דשא בצד השני של הבית אבל כאן זה לא ניו-יורק. תהיה ראילי, איפה בדיוק תקים את השטח הירוק? על הגג של עזריאלי? ליבא פירות וירקות? יש לך מושג, אפילו קלוש, כמה זה יעלה (דוגמט קטנה: התפוזים הנמכרים בניו-יורק, אותם מיבאים מקליפורניה עולים 4 שקלים האחד, כלומר דולר, בשיא העונה) או איזה נזק זה יגרום לאוכלוסיה הלא עשירה בישראל. אנשים יתחילו לאכול אוכל זול ולא בריא ואנחנו לא נהיה רחוקים מהרי האדם שמסתובבים ברחובות ארה"ב. עצה קטנה: סע לנגב, מספיקי יום אחד, ותראה את היופי בשלמותו ללא טיפת ירוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקיבוצים והמושבים מוקפים בערים...? אפשר להתיחס לאמירה הזו ברצינות? בעית המים היא מלאכותית בלבד וניתן לפתור אותה. באמצעות התפלה, באמצעות צמצום *היכן שצריך*. אתה ודומיך אינם מבינים את הערך האסטתי שיש בגינון וכנראה שלא אכפת לכם לחיות בשממה אורבנית לוהטת. מה שווים החיים אם בערב אינך יכול לצאת לטיול בפארק? מה הטעם ביום עבודה קשה אם בסופו של יום אתה לא יכול לראות פרחים ועצים? איך לימודים באוניברסיטה נראים ללא ישיבה בדשא לאחר שיעור מתיש? נכון, אנו לא אירופה, אבל אנחנו יכולים לנסות - ראה את גן הבהאים בחיפה למשל. האם לייבש אותו כדי שנוכל לגדל עוד גידולים חסרי ערך כלכלי? יבוא פירות וירקות כדאי מבחינה כלכלית, כרגע מסבסדים את הירקות והפירות באמצעות סבסוד המים לחקלאים. ועצה קטנה: נמאס לי כבר שבכל פעם שיש ויכוח על הגינות מפנים את אוהבי הגינות "ההדוניסטים" לנגב. למרות שיש יופי בנגב (והח"מ יכול להעיד על כך מיד ראשונה) אדם צריך ירוק בעיניים כדי להנות מהחיים ולא רק מדבר צחיח מול העיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע יבוא ההפירות והירקות כדאי מבחינה כלכלית? נכון יש סבסוד אבל השאלה היא מה העלות של החקלאות בארץ. או במילים אחרות כמה חקלאות צורכת המדינה והאם היא יכולה לצרוך את אותה חקלאות מבחוץ, וכמובן באיזו כסף (כמה מליארדים נוציא החוצה כל שנה בשביל החקלאות?) בארופה הפירות והירקות יקרים יותר מאשר בארץ, ביפן וארצות הברית יש מקומות רבים שאפילו יקרים יותר, אז נכון ניתן לתת תשובה שיקנו פחות, אבל השאלה היא האם אולי בכל זאת הסבסוד כדאי למדינה שכן מעוניינת לתת לתושביה יותר פירות וירקות במחירים יותר זולים. אחת הסיבות למחיר הנמוך היא הכמות שיש במידה ואכן ייבשו חלק נכבד מהחקלאות הכמות תרד והמחירים יעלו (חוסר בתחרות) ואנחנו ניצרוף עוד פחות חקלאות לעומת קודם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיקול אינו מצטמצם בזה. שאיבת היתר מהבארות ומהכינרת גורמת לנזקים בלתי הפיכים *ששום* סכום כסף לא יתקן. באר שהומלחה או זיהום הכינרת הם נזקים ארוכי טווח שכאלה. "ייבוש" זמני של החקלאות, תוך התחלת פעילות התפלה או ייבוא מים או פריצת שלום שיביא עימו תוכנית חלוקת מים איזורית נראית פתרון סביר הרבה יותר, אפילו אם לשם כך הממשלה תאלץ לסבסד יבוא ירקות ופירות ולפצות את החקלאים. אתה בטח תוכל להמליץ לנו על גידולים שהם צרכני מים כבדים שאת גידולם ניתן להפסיק כשלב ראשון. אגב, בימי ההייטק העליזים נהגו לומר ש"כסף זה לא הכל בחיים, יש גם אופציות!" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. כסף, באמת, אינו הכל... בלי ירק בעיניים, כולנו נגווע ונמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, וגם בלי מים לשתיה נגווע ונמות. עכשיו, הבה נמצא פתרון ביניים שיאפשר לנו לשמור על חלק מהירוק וחלק מהכחול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמת כסף זה לא הכל בחיים. השאלה הנשאלת היא האם יש פתרון אחד או שיתכנו מספר פיתרונות חלופיים ומה תהייה העלות שלהם הן מבחינת האזרח הקטן והן מבחינת המדינה ככלל. אני לא אומר שאין צורך לצמצם חקלאות ואו להפוך לחקלאות חכמה, למשל לא לגדל צמחים ששותים הרבה מים כמו שכבר עלה פה, וכן להשתמש ולהוציא תקציבים על מי קולחין שלא חסר. שוב מדינת ישראל כמה שאולי מפתיע מומחית בנושא חיסכון במים ולמעשה כבר שנים יצואנית פתרונות טכנולוגים בנושא, אולם מצד שני היא כלל לא עושה בבית מה שאחרים בחוץ כן עושים. לדוגמא הפשוטה ביותר ממה שמוכר לי היטב, עד היום לא קיבלה החווה של אבי מי קולחין והיא משתמשת במים שפירים, עכשיו השאלה היא פשוטה האם יש להמשיך ולתת למי הביוב לזרום בואדיות או שאולי הגיע הזמן להשתמש בהם, כדרך אגב מדובר שם על שני מליון קו"ב מים מבוזבזים כל שנה. שוב מקומות שבהם אין ברירה יש להוריד את כמות החקלאות הלא יעילה ולהפוך אותה ליעילה, למשל שיהיה חובה על חקלאים להשקות בטפטוף טמון דבר שחוסך כמויות אדירות של מים, וכן אני מציע שהמדינה תעזור במימון הנושא. כמה שהרעיון אוילי אבל כן אפשר להביא מים מטורקיה, וחובה להתחיל לבנות מיתקני הטפלה ללא שום קשר לעלות שלהם. עומר כדוגמא ישוב בדרום שכל גינותיו מושקות במי הביוב המוטפלים שלהם. (נקודה חשובה המים שם הם באיכות מים שפירים בזכות מתקני הטפלה מעולים) זיהום הכינרת והבארות נובע הרבה יותר מבעיות נוספות כמו אישורים של משרד לאיכות הסביבה למפעלים לשחרר את השפכים שלהם בנחלים, ואו אישור לדישון לא נכון שמרעיל את הבארות שמתחת לשטחים החקלאיים. אתה לא תמיד יכול לבצע יבוש זמני של חקלאות, עץ הוא כמו בן אדם כאשר הוא מת , לא ניתן להחיות אותו, ובמידה והוא כמעט מת יש סיכויים רבים שגם אם תחיה אותו בעתיד הוא לא יתן לך איכות. (למזלינו בסברס זה לא כך והוא גם אחרי יבוש קיצוני יכול לחזור לעצמו לאחר כמה שנים טובות) חלק גדול מהמטעים צריכים כמה שנים טובות על מנת שיהיו בוגרים ויתנו יבול איכותי הן בגודל והן בכמות. ועל כן להבדיל מגידול אבטיחים שכן ניתן לא לזרוע אותם אלא פעם בכמה שנים מבלי שתהיה פגיע רצינית בשטח, רוב סוגי המטעים יפגעו ונפגעים היום בצורה אנושה מבלי שאיש כלל לא חושב לפצות חקלאים שמגדלים גם 50 שנה. נ.ב.כסף זה לא הכל בחיים, וגם חול זה לא הכל אבל אני תמיד העדפתי באופן אישי לטייל בצפון ולא בדרום, משהו בירוק משך אותי. ואגב מה הן האופציות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אפשר למשל להפסיק גידולי ירקות שיח לכמה שנים? ובטח גם כותנה. ופרחים. מה שברור הוא שנדרשת תוכנית כלל ארצית, יתכן וקצת כואבת, לחלוקה מחדש של משאבי המים של המדינה. התוכנית תכלול כנראה הכשרת מקורות מים חדשים (אם ביבוא ואם בהתפלה), הקטנת הצריכה הביתית (חיוב התקנת מדיחים דו-כמותיים, הפחתת לחץ המים, יבוש חלקי של גינות) הקטנת הצריכה החקלאית (ראה לעיל) וטיוב ושיקום המקורות הקיימים (החדרת מים לבארות שהומלחו, עמית יכול לפרט על כך יותר בודאי). אשר לסיפא, אני חושש שלא הבנת את הביטוי, הרעיון הוא שבחברות הייטק קיבלו בנוסף למשכורת אופציות לרכישת מניות כאשר החברה תנפיק עצמה בבורסה. לכן, הכסף לא היה הכל – היו גם אופציות, שהלכו והתמוססו להן עם הקריסה החלקית של ענף הייטק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז ראשית ניתן לעשות הרבה. האם זה אומר שכותנה כן ורימונים לא אני לא יודע, אבל גם במידה ויחליטו כי ענפים מסוימים אותם יש ליבש כי , או שהם לא ריווחים מספיק או שלוקחים יותר מידי מים ואו כל דבר דומה, השאלה נוספת הנשאלת היא מה יעשו אותם חקלאים שעסקו בנושאים אילו. כמה שאולי זה ישמע מפתיע אבל רוב החקלאים מומחים בגידול כמו שרופא מומחה ברפואה, ועוררך דין בחוק, המקצוע שלהם שלמרות שאת רובו לא לומדים באוניברסיטה (למרות שהיום גם את זה כבר לומדים) הינו מקצוע שדורש מוחיות רבה והשאלה איך אומרים למי שעוסק בחקלאות 10 או 15 שנה טוב תפסיק כי אין מים ותלך ללמוד משהו אחר. לדוגמה אבי עוסק בנושא הצבר כ28 שנים בקירוב, האם ניתן לומר לו סגור את הבסטה שכך את כל הידע שצברת ולך תהיה מוכר בסופר? הידע שיש לו במקצוע שלו עולה על ידע של פרופסורים רבים שלמדו את המקצוע הזה כפרופסורה אבל הוא לא יוכל ללכת ללמד, אחד כי אם מיבשים את החקלאות לא יהיה מי שילמד ושניים בגלל שאת התואר שלו הוא לא היה צריך לעשות במקום עם תעודות מלבד אילו שבחיים. בנוגע לתוכנית כלל ארצית שוב יש על כך דיבורים כבר שנים, ומה לעשות יהודים טובים בלדבר, אני עוד לא ראיתי פוליטיקי שבאמת מנסה לעשות חוץ מלדבר. ושוב אני לא מתנגד לעשות איזה שהוא "פוס" בחקלאות שיכולה לעשות "פוס" שכזה אבל אני כן שואל מה נעשה אם החקלאים הללו. כאשר מצד שני השאלה היא מי יממן את החקלאות שתבוא במקום מחו"ל, על מנת להוציא דולרים צריך להכניס דולרים, ומה לעשות שקמויות היבוא שנזדקק להן הן עצומות בגודלן. נקודה נוספת של הציבור החלש יחסית הוא שיפגע, משום שאם מחיר הירקות והפירות יעלה לעשירים זה לא כל כך יזיז אבל למעמד הנמוך זה יזיז מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב, הדגשתי בתגובות קודמות שבניגוד לשאלת "ומה יעשו החקלאים" שהיא ברת פיתרון ואינה כוללת נזק מתמשך עומדת השאלה "ומה יקרה למקורות המים" שאם לא תטופל תגרום לנזק *בלתי* *הפיך*. לכן, נדמה לי שסדר העדיפויות צריך להיות ברור. תועלתני? כן, אבל גם כנראה מחוייב המציאות. נכון, הממשלה תצטרך לסבסד (וכבר אמרתי זאת לפי דעתי) יבוא פרות וירקות, ולמצא תעסוקה חלופית לאותם חקלאים שיאבדו את מטה לחמם, אולם זה כאין וכאפס לעומת הרס מקורות המים של ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב כאשר היחס הוא לאיזה סוג של חקלאים (או אולי לכלל החקלאים) אני לא בטוח כמה אני תומך בך, במצב זה יפגעו שני מגזרים עיקרים, הראשון החקלאים אשר יאבדו כל מה שאי פעם במשך שנים עמלו בשבילו. השני כלל הציבור הישראלי שיצטרך לממן את טעויות הפוליטיקאים בסכומי עתק,לומר כי המדינה תסבסד? אני לא חושב כיוון שלמדינה אין מספיק כסף, אז כל עוד השרים שלהם לא חסר במשכורת יוכלו לקנות כמה שירצו אני לא רואה סבסוד של הנושא. למעשה גם היום כאשר כבר קיצצו במיכסות המים בצורה די קיצונית המדינה לא מסבסדת או חושבת לסבסד, הדבר היחיד היא נתינת פיצויים מיזעריים יחסית לגודל הנזק לחקלאים שמאבדים אם עיבודהם. (האם פיצוי של מליון שקל על אי נתינת מים שווה ערך לחיסול מטע ששויו חמישה מליון שקל? וזה לא כולל את ההשקעות הנילוות של השנים שהושקעו במטע, חובות וכדומה? שוב כל עוד אין לי כמויות ואני מודע שאין לי אני לא יודע איך להגיב על נושא היבוא של פירות וירקות, הם מדובר על יבוא של שני מליארד או של 20 ? האם המדינה תוכל לעמוד בזה (גם אם אין לה ברירה). מהיכן היא תביא את הכסף? הרי שנינו יודעים שהיא לא יכולה סתם להדפיס אותו ויהיה בסדר, ושוב הציבור העני הוא המפסיד הראשון. ציבור נוסף שמפסיד הוא הציבור ששעובד עם החקלאים, אם אין חקלאות אז כל מי שקשור לחקלאות באיזה שהיא צורה הולך בקרוב ללישכה. האם בעצם נייבש את רוב הקיבוצים והמושבים. מה נעשה אם האנשים שם? האם 400 אלף מובטלים יצור נזק גדול יותר למדינה שצריכה להשקיע כסף ביבוא? ונקודה אחרונה. נכון יש בעיית מים, האם אין פתרונות אחרים ? אני לא יודע, מה שאני שואל הוא למה עדיין לא התחילו לבנות את מה שצריך, למה לא עובר חוק שמחייב רשויות לטפל במי הביוב על מנת שאילו יזרמו לטובת חקלאים? (אוי שכחתי יש חוק כזה הם פשוט מצפצפות עליו) למה לא מנצלים מה שכן אפשר על מנת לחסוך ובעצם ניטפלים לאילו שאינם אשמים? למעשה אולי בעוד שנה נגיע לקו האדום האמיתי שממנו אין חזור ואז לא נשתה ולא נתקלח וגם לא נשקה את השדות, אבל מה קורה עם האחראים על הנושא. ממשלות הליכוד והמערך בשנים האחרונות, האם משהו מהם משלם בכיסא שלו? לא לפי ראות עיני. אני מודה אין לי פתרון לנושא, אולם הפתרונות הידועים כלל לא מנוצלים ולמרות ששנים הילד צועק זאב זאב, איש לא שומע אותו והיום כבר כמעט ואין לו כבשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה מסבסדת את החקלאות. במחיר המים השערורייתי, בתקצוב שנתי, במענקים כתוצאה מפגעי טבע ועוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית זה לא נכון. על מענקים מפגעי טבע משלמים החלקאים מידי שנה כסף כביטוח. ומניסיון גם כאשר קורה אסון טבע הם לא כל כך מהר משלמים. (הם חייבים לנו סכום די רציני בשל שרב שהיה לפני כמה שנים ומסרבים לשלם. בנוגע למים. שוב טעות. המדינה לא לוקחת מהאזרח הפשוט את עלות המים, היא גובה ממנו הרבה יותר. כאשר לדוגמה באזור הכנירת עלות המים היא בסביבות שקל אחד, באזור דימונה היא מגיע לשלושה וקצת. (אתה משלם יותר בכל מקרה.) עלות של מים שהוטפלו ממי ים מתקרב במתקנים קטנים לפי מה שזכור לי ל$ אחד, ובגדולים שוב יורד. אם אני לא טועה חברת חשמל יכולה לבצע הטפלת מים גם במחירים נמוכים יותר ואף רצתה והציע לעשות זאת אולם המדינה סירבה לתת לה לעשות זאת (הסיבה היא משתמשת בקירור במי ים דבר שמבצע באופן חלקי תהליך של הטפלה. (אפ אני זוכר נכון מה שהם הסבירו בתקופה שהם רצו לעשות זאת) אבל הנקודה פה היא גם כן קצת שונה כמו שכבר הערתי עליה קודם למעלה. השאלה היא האם יש סיבה לסבסוד מלבד לחצים פוליטים? התשובה היא כן. ישראל צורכת חקלאות רבה, בסכומים גדולים מאוד,(אין לי את הסכום המדויק) אבל במידה וישראל תאלץ ליבא את אותם ירקות בסכומים אילו במקום הסבסוד היא תפסיד (אתה הוא המומחה לכלכלה) בו נאמר כי ישראל צורכת בשנה כ20 מליארד שקל פרות וירקות, כאשר רובם הגדול מהארץ, והיא מסבסדת את המים לחקלאות ב4 מליארד שקל. מחר ישראל מחליטה להוריד את הסבסוד ולמעשה הורגת את החקלאות, נוצר מצב שבו הציבור עדיין דורש את אותה הכממות של חקלאות ולכן אתה מתחיל יבוא לארץ של המוצרים, המחיר עולה כיוון שיבוא יותר יקר והצרכן מפסיד, הכסף יוצא לחו"ל והמדינה מפסידה, אתה לא מיצא כלל כיוון שאין לך חקלאות כמעט, ושוב הפסד למדינה. אז שוב יתכן והנתוניים שהבאתי רחוקים מהמציאות והסכומים שונים אבל עובדתית בכל מצב שבו המדינה צריכה לצרוך חקלאות מחו"ל היא נפגעת למעט אם החקלאות עולה לה יותר מאשר היבוא מחו"ל, דבר שלי לא נישמע הגיוני אבל בהחלט יתכן במידינה כמו שלנו. נתון נוסף, הפסקת לסבסד את החקלאות, הוספת עוד מובטלים ללשכות, קיבוצים מושבים ושאר חקלאות פרטית בארץ, ההעלות גדולה כיוון שאנשים אילו שעוסקים בחקלאות שניםלא מכירים ברובם עולמות אחרים בתעסוקה, הפסד נוסף למדינה. הכנס אותו שוב לסל שנימצא מול הסבסוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צירפתי שלושה לינקים בתגובתי לערן. אני חושב שאין הגיון כלכלי בכמה מענפי החקלאות בארץ. כותנה למשל. וגם במידה ויש - פרחים לדוגמא - אני בעד השבתתו של הענף כיוון שתועלתו פחותה. כשיש משבר מים חריף כל כך, המאזן הכולל צריך להתחשב בגורמים כמו יצוא מים, מתקני התפלה (ואחד כזה ירשם על שמו של ענף הפרחים) ייקור המים ועוד ועוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, מעניין לראות כיצד אתה נזעק במקום אחר על כך שכולם מאשימים את החרדים בצורה דמגוגית על ''שוד הקופה הציבורית'' בעוד אתה בעצמך נגרר להכללות שכאלה כאשר מדובר במגזר החקלאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה משהו על כך שמחיר המים הוא שישים אחוז ממחירו הריאלי. ועל כך שכמה מהחקלאים מספסרים, ומוכרים מים מעט יותר מהמחיר המסובסד שהם קונים. http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/210620... הנה משהו על מכירת מים מהחקלאים לתעשיינים בניגוד לחוק.http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/070320... ההבדל הוא כזה. ישנה טענה כי משבר מים. אני טוען שאין משבר מים. יש משבר מים לחקלאים. אפשר לפתור את משבר המים. החקלאים הם הכתובת. זה בניגוד להשתלחות חסרת רסן בחרדים כאילו הם מקור כל הצרות שלנו. כאן מדובר במשהו נקודתי - משבר המים. ושם מדובר בחרדים העושקים את קופת המדינה והמביאים עלינו מדינת הלכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. התכוונתי להשתלחות הקבועה שלך בקיבוצים/מושבים כשודדי הקופה הציבורית וקרקעות המדינה. אם זה לא הובן אז הרי ראה עצמך מובהר. ב. אתה באמת רותה אוסף לינקים נגדי על מוסדות תורניים שלא קיימים, שאבאבניקים ופשיעה בעולם החרדי שמשמרות הצניעות דואגים להשאיר "בתוך המשפחה"? בקיצור, הפוסל במומו פוסל. עדיף לו תוותר אתה על ההכללות (בכל מקום יש פושעים, גם אצל הקיבוצניקים/מושבניקים וגם אצל החרדים - בעיקר מבריחי יהלומים) ובתקווה יוותרו גם אחרים. אני ממשיך לקוות שהדיונים באייל ילבשו אופי פילוסופי ולא רטורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רועי יקירי, אם אתה רוצה לעסוק בעבר (ממשלות הליכוד או העבודה) שיבושם לך. בהווה מדינת ישראל ניצבת בפני מצוקת מים קשה שנזקיה ארוכי-טווח. לכן, לטעמי, אין ברירה אלא להחליט על תוכנית חבילה שתכלול בין שאר הדברים פגיעה מסיבית בחקלאות, לפחות לתקופה מוגבלת. ברור שתוכנית שכזו תעלה כסף אולם מהי הברירה העומדת בפנינו? השחתת מקורות המים באופן בלתי הפיך? במצב שכזה לא רק שלא יהיו מים לחקלאות בעתיד אלא שלא יהיו מים לאף אחד (זו כמובן הקצנה, אבל אני מקווה שאתה מבין למה אני מתכוון). לכן, לדעתי, יש לבצע תיעדוף (מלשון עדיפויות) ובתיעדוף זה מניעת הרס המקורות הקיימים והצריכה הביתית עדיפים (שוב, לדעתי) על החקלאות. האם אתה סבור אחרת? אגב, לדעתי המספר 400,000 שציטטת אינו מספר האנשים המתפרנסים באופן ישיר או עקיף מחקלאות אלא מספר התושבים בקיבוצים, במושבים ובכפרים. כלומר, המספר האמיתי נמוך יותר. אבל תקן אותי אם אני טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב למרות שהעבר יהי גם העתיד (לפי דעתי מה שאומר שאיש לא יעשה כלום אלא עם יהי חייב נעזוב אותו) כאשר אין ברירה אז אין ברירה ולא נשקה גינות ולא נגדל חקלאות ולא נישטוף רכבים, ואלי גם ניתקלח ביחד (לא אתה ואני) זה מה שיקרה כאשר המצב יהיה קיצוני, השאלה היא אם היום הוא כבר קיצוני, או אם בעוד שלושה חודשים הוא יהיה כזה. במידה והוא כבר היום כזה הרי שצריך להתחיל יבש כבר אתמול, במידה ולא יש למצוא פתרונות אופתימלים על מנת שיהי כמה שפחות הרס במדינה לכל הצדדים הנוגעים בדבר. אני מאמין שכן יש פתרונות מיידים או כמעט מידים שניתן לעשות ולא עושים אותם מסיבות אילו ואחרות של פוליטיקיאים חסרי רצון לשינוי או בעלי בעיות אחרות. עד שלא יתחילו בהקמת מפעלי הטפלה בכות מספקת אני לא אקבל את יבוש החקלאות ואו את הגינות, עד שלא ישתמשו במי השופחין הזורמים לים כנ"ל. אני מאמין שנגיע למצב גרוע ואז אולי לא תהיה ברירה ובאמת ניצטרך לסגור כמה ברזים אבל אני בעד שהברזים הראשונים יסגרו בכנסת(לא שזה יזיז למשהו הרי הם שותים מיים מינרלים). בנוגע למספר, יתכן וטעיתי אבל אני מכניס בו את כל המושבים הקיבוצים ושאר חקלאי הארץ שעוסקים בחקלאות, כמה יש אני לךא יודע בדיוק, 50 אלף מאה אלף יותר פחות, אליהם אני מוסיף את נותני השרותים, דרך מתקני הטרקטורים והמיבאים שלהם, ועד משרד החקלאות שלא תהיה סיבה לקיומו (רק זה לפחות 1000 שלא עושים כלום שיהיה צריך למצוא להם קומבינות אחרות) אני מדבר על אילו שנוגעים בנושאי צינורות להשקיה, יבואנים של חומרי הדברה, חנויות שעוסקות בחקלאות ומכירה לחקלאים ועוד רבים וטובים אחרים (כמובן שלא העלתי פה את קצהו של האנשים שעוסקים בחקלאות או קשורים לחקלאות בצורה זו או אחרת) ולכן המספר שהבתי הוא בגודל הזה אבל גם אם הוא חצי האם המדינה תוכלל להתמודד אם עוד 100 אלף מובטלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי פשוט נמאס לראות את ה''חקלאים'' של רשפון ושפיים מגדלים מחסנים ומרכזי קניות ולשלם על המים מחיר חקלאי, בוודאי מגרש הגולף של געש או בריכת השחייה של רמת-רחל המשמשת למעשה מעין קאנטרי-קלאב לתושבי דרום ירושלים. על אחת כמה וכמה כאשר בינתיים שמורות הטבע מתייבשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אני מדבר על חקלאים וחקלאות ולא על שאר הדברים ובטח שלא על בריכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודת המוצא שלך היא שאדם לא יכול להנות מהחיים כשאין לו ירוק בעיניים. טוב, אז אני אצטט את אחד מהמורים שלימדו בתיכון שלי ואומר: "ואטס דה פאקינג קשר?!" אם הייתי צריכה לבחור בין חיים בעיר, מוקפת בבניינים אפורים, עם אי אילו פארקים מקומיים לרפואה, לבין החיים ב"מדבר" (שם אני חיה, בפעם האחרונה שבדקתי), לא הייתה לי שאלה בכלל מה אני מעדיפה. רמז- את הגמלים. אתה רוצה ירוק בעיינים כדי להיות מאושר? עזוב אותך מתל אביב או מהנגב. תעבור לגליל או לגולן. יש שם אחלה ירוק שבעולם. ותשאיר לי בבקשה את היופי שבוואדיות מאחורי הבית, את השקיעות המדהימות במרחביים העצומים של האדמה, ואת השקט שעל ראש הגבעות. ובנימה פסטורלית שלווה זו, אני הולכת להשקות את הקקטוס שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאדם שחי באילת מספר רב של שנים, יש לי רק דבר אחד להגיד: אם יעזו לייבש את הגינות והדשאים באיזור חיפה, אני בורח לחו"ל. כמה אפשר? די! מספיק! מדבר צחיח הוא נוף נחמד לטיול, אפילו ארוך. אבל לחיות ככה? לא מוכן. כל בוקר, כשאני פוסע בדרך לטכניון, אני נהנה מהנוף הירוק והמרנין. איך יכולתי לחיות בלי זה? השמש, כאשר היא מוחזרת מן הצומח, כל כך הרבה יותר עדינה. הצבע הירוק כל כך הרבה יותר שליו מהחום והצהוב החדים של הנגב. לסיכום: לא טוב היות האדם ללא צמחיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאדם שחי באילת מספר רב (קצת יותר, נדמה לי?) של שנים, אני רוצה רק לייצג את העמדה ההפוכה - אני בהחלט מסכים עם כל מילה שכתבה גברת עפרונית שם למעלה. רק שאין לי קקטוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נולדת באילת, לא? אם כך, אתה ודאי חי שם יותר ממני. למעשה, יכול להיות שאני משוחד - את שלושת השנים הראשונות של חיי ביליתי בדרום-קליפורניה הממוזגת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך בעיה עם סמיכויות, מר כליל החורש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך, לעומת זאת, יש בעיה של הבחנה בין עיקר לתפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך, לעומת זאת, יש בעיה של הבחנה בין טפל לתפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עוד ישן? זוהי המרכזית בבעיותיו של "האלמוני". האחרות הן:פרנויה, הסתתרות חולנית, גועליות, ארסיות בוטה, גסות ועוד ועוד ועוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שלא כותב את שמו בשורת השם (האופציונלי), מופיע בשם "האייל האלמוני". (לקוראים האחרים: אני יודע, זה מובן מאליו, אבל יכול להיות שדניאל קלטי, בעיקר בגלל יושרו חסר הפניות ובטחונו בתגובותיו, מעולם לא שלח את האייל האלמוני למשימות מסוכנות או בזויות יחסית, אלא העדיף "לעשות את הפעלולים בעצמו". אולי כדאי לבחון מחדש את תגובותיו, ובאופן כן לומר שלכל הפחות יש לו אומץ רב בכל שלא בחר לשלוח אותן תחת מעטה האלמוניות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני פחדן פתולוגי, ולפיכך לעולם אינני מסתתר. את שיש לי לומר אני אומר, בלוויית הדואל שלי, בלוקחי את ה"סיכון", שתיבתי הקטנה תוצף בדואלי-שטנה. ובהתאם לכנותי המוחלטת והמלאה, כמו גם לאמונתי, שהפחד הינו הנחות והבזוי ברגשות, הא לכם כתובתי: דרך אצ"ל 8 ב', קומה ג' משמאל, (צפון-מערב) רחובות, השפלה. אצלי, אין הסתתרות ואלמוניות. זה פשוט למטה מכבודי. אני קורא לכולם לנהוג כמוני - אלא אם כן אתם מפחדים... ;-)) שלכם, דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כבר זכינו לראות גם את מספר הטלפון שלך. שלי, כמו של רוב הכותבים באתר, מופיע במדריך הטלפונים של בזק. וחוץ מזה, חשבתי שעברת לתל אביב, לא? אם אני מבין נכון, החלטת לחשוף את כתובתם של הוריך. אני מקווה שהדבר נעשה באישורם, אבל זה כבר ביניכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספיקינג אוף וויצ': חבר'ה, אם אתם מחפשים את מספר הטלפון שלי בספר הטלפונים, ומוצאים "דב ומרים קננגיסר" בת"א, נא לקחת בחשבון שאני לא נשוי, ובטח לא למרים, ואני גם לא גר בת"א. מדובר בטלפון של סבתי (וסבא שלי, ז"ל), וזה טיפטיפה לא נעים כשמתקשרים אליה ומבקשים את דב, שאינו בין החיים זה זמן מה. לתשומת לבכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתל-אביב עברתי רק לחודש אחד (מרס), ושבתי לרחובות, וגם כעת אני גר בדירה שכורה, כך שהכתובת דנן הינה שלי, ושלי בלבד. מעריך את העובדה, שאתה דואג לאיכות קשרי עם אמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם לידע כללי, אני עובד באחת המחלקות הזוטרות של עיתון ''הארץ'', ולכן כל אחד מכם שהיה או הינו מנוי ''הארץ'', כם אם רק לחודש נסיון או חודש חינם בשנת תרפפ''ו, אני יכול בהקשת שמו במחשב שלי לדעת הכל עליו-מספר טלפון, כתובת כרטיס אשראי(אומ ספ חשבון בנק-תלוי איך הוא שילם). שוב אני מבהיר- אני עובד זוטר ביותר, ואני יכול לבצע את הפעולה הזו בשניות ובלי שתהיה אפשרות לגלות שאני ביצעתי אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שההערה בסוף היתה מתחת לכבוד האייל וגם מתחת לכבודך האישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חושב שההערה בסוף הייתה דרכו של הכותב (האלמוני!) להראות לנו כמה קל בימינו לקבל מידע על אדם. שמת לב כמה פעמים ביום/שבוע/חודש אתה נדרש לתת את פרטיך האישיים? הפרטים הללו נרשמים במאגרי מידע, לא תמיד מתוך סיבה אמיתית אלא מתוך "נו, חשוב שיהיה מאגר מידע לארגון" והם נגישים כמעט בלי פיקוח לעובדים רבים. פעם התופעה הייתה כמעט יחודית לצה"ל. ועם מסוף על הרשת הנכונה יכולת לשלוף מידע רב. היום, כל מחלקת מנויים של עיתון, הזמנה טלפונית/דרך האינטרנט, שרותי תקשורת (בזק/חברות סלולר/כבלים/לווין) חברות האשראי וכמובן הבנקים, מחזיקים במאגרי מידע, שלא ברור מהי רמת האבטחה שלהם ואיזה שימוש נעשה בהם (ביודעין או שלא ביודעין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הגבתי להערתו האחרונה של יובל רבינוביץ', שבה הוא העיר למר קלטי על שהוא מוסר את הכתובת של הוריו(מה שהתברר אח''כ כהנחה שגויה). כנראה שחשבת שהגבתי למשהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא שהוא נתן איננה רלוונטית ואיננה ממחישה דבר, פרט אולי לכך שעיתון ''הארץ'' אינו ממדר את הגישה למאגרי המידע שלו באופן מספק (ואולי כן, הרי יכול להיות שהאלמוני הזה צריך יכולת גישה למידע הזה כחלק מעבודתו השוטפת). לא מדאיג אותי כלל שעובד בעיתון ''הארץ'' יכול לגשת לפרטי המנויים, כי כעובד בארגון הוא מחוייב לאותם כללי שמירה על סודיות ופרטיות שהארגון ככלל מחוייב להם. אם יום אחד יתברר למנוי כלשהו שפרטיותו נפגעה כתוצאה מפעילות של עובד אלמוני בעיתון ''הארץ'', הוא יתבע את העיתון (בלי שיתעניין אפילו מי העובד שסרח), והעיתון - לא העובד - יצטרך להסביר בבית המשפט איך ומדוע קרה הדבר. אותי היה הרבה יותר מדאיג אם הוא היה טוען ש''הארץ'' העביר את מאגר המידע שלו לחברה אחרת בלי רשות, או אם הוא היה מציג הוכחה שהמאגר הנ''ל ניתן לגישה גם ע''י גורמים חיצוניים שאינם חלק מהארגון, אבל זה לא מה שהוא אמר. גם הרמיזה (שלך) כאילו המאגר מוחזק ללא סיבה מספקת איננה רלוונטית במקרה של עיתון ''הארץ'', שכן ללא מאגר כזה אין אפשרות להחזיק מחלקת מנויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להבין את הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר לכלול במשפט אחד וולגריות ביבים ירודה בצרוף של נימה פסטורלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שמי שעובד וחי בעיר הגדולה צריך, לשיטתך, לחיות בגיהנום אורבני צחיח. רוב אוכלוסיות המדינה גרה בערים והגינות מסבות להם אושר - האם כולם צריכים לעבור לגליל ולצפון? ובבקשה תחסכי ממני את התובנות שלך מימי התיכון, במיוחד שהן לא קשורות לנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשתמש באיזו תובנות שאני ארצה. במיוחד כשהן _כן_ מגדירות במדויק את מה שאני רוצה לומר. ההתחייחסות שלי לא הייתה לרוב אוכלוסיית המדינה שגרה בערים והגינות מסבות להם אושר. ואם כולם יעברו לגליל ולצפון, אז כבר לא ישאר שם כל כך הרבה ירוק בכל מקרה. מה שכן טענתי, זה שלא בהכרח כולם אוהבים דווקא את הירוק. חלקנו מעדיפים את הקסם שבמדבר הצחיח. בניגוד למה שאתה טענת. זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לקחתי ממך את המדבר- את אל תקחי ממני את הירק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקציר: מתוך 2 מליארד מ"ק מים שישראל צורכת בשנה, הצעת יבוש הגינות אמורה לחסוך בין 15 מיליון מ"ק (ע"פ ליברמן, שהציע את החוק) ל-28-42 מיליון מ"ק (ע"פ הנתונים שסופקו לעיתונות). התוצר החקלאי מהווה 3 אחוזים מתוצר הלאומי, אבל המגזר החקלאי צורך כמעט 60 אחוזים(!) מהמים. תעשי את החישוב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המלפפונים והעגבניות אין שום בעיה גם לייבא... קצת קשה יהיה לייבא את ההרגשה הנפלאה, שמרגישים כששוכבים על הדשא בין ערוגות-הפרחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששתני שאני אינני חסיד של שכיבה על הדשא, אז אני לא יכול להזדהות, אבל אם את אומרת. מצד שני, אני גם לא חסיד גדול של עגבניות ומלפפונים. אני ההפך של צמחוני. (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חצבה זה מושב בצפון הערבה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |