 |
המפעילים לא משלמים סכום כסף קבוע על כל שיחה שמתבצעת, אבל זה לא מדויק לטעון שהם "משלמים אותו דבר אם יש מיליון שיחות או אפס". ההשקעה שלהם בתשתיות מתבצעת בהתאם לעומס הצפוי של השיחות באותו אזור. רשת סלולרית מהדור השני (כמו שישנן היום בשימוש מסחרי בישראל) נמצאת באופן כמעט תמידי במצב של תת-ניצול, כי בגלל אילוצי הארכיטקטורה היא חייבת כל הזמן להיות מסוגלת לתמוך בעומסים של זמני השיא (peak times) שהם נדירים יחסית. משמעות הדבר היא שרוב הזמן רשת כזאת מעבירה פחות שיחות ממה שהיא מסוגלת להעביר. פרוייקט התקנה ממוצע של רשת כזאת, סתם לידע כללי, עולה בדרך כלל כמה מאות מיליוני דולרים ורצוי מאד שהשקעה בסדר גודל כזה תצדיק את עצמה.
על מנת להעלות את ניצולת הרשת בזמנים שאינם זמני השיא וכך להעלות את החזר ההשקעה בתשתיות הרשת, מציעים היצרנים הגדולים שדרוג לרשתות הקיימות שזכה בעיתונות לכינוי "דור 2.5". פרטנר כבר שדרגה את הרשת שלה לדור 2.5 אך טרם השיקה את השירות באופן מסחרי, ובהרבה מדינות באירופה רשתות דור 2.5 מסוג GPRS כבר זמינות לקהל הרחב. שדרוג לדור 2.5 מאפשר העברה של נתונים (נתוני "אינטרנט סלולרי", לא שיחות קוליות) על גבי הרשת במקביל לשיחות ובקצב המשתנה לפי העומס. כאשר הרשת מאד עמוסה בשיחות (כלומר בזמן שיא) הנתונים יעברו לאט יותר אבל השיחות תתבצענה כרגיל. כאשר אין עומס, יעברו יותר נתונים ברשת כך שתיאורטית הניצולת של הרשת תשאף כל הזמן לכיוון המאה אחוז.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש