בתשובה לד''ר בר ביצוע, 25/04/05 18:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פיספסת לחלוטין את כוונתי. ברור לי שהשאלה היא האם מצבנו יהיה רע יותר או טוב יותר אם הכביש יהיה בידיים פרטיות. ברור לי גם שלא ניתן לעשות כביש חינם. הנקודה היא מהם הקריטריונים לרע יותר או טוב יותר. כל מה שרציתי לומר הוא שאותם קריטריונים לא מתחילים ונגמרים ביעילות הכלכלית 1 - אלא דווקא אותן מטרות של חופש תנועה, חופש הפגנה וכו', חשובות הרבה יותר. לכן זה באמת לא צריך להפתיע אותך שלא התייחסתי לרמת הפיזיביליות הכלכלית של המנגנונים שהצעת. לגבי זה שלא נתת לי רשות לדבר בשמך, אני חושב שדעתי בנושא זה ידועה. אתה חושב שזה שגביית מס לתחזוקת מדרכה היא כפייה, ושגביית תעריף למעבר במדרכה אינה כפייה. אני חושב ששניהם הם כפייה. יש דרך אחת טובה שאני מכיר להכריע בנושא זה. מעבר לכך אין טעם להרחיב. 1 במובן הרחב של המילה, של אי-מיסוי על שירותים שבהם אתה לא משתמש. --------- ובכלל, הסיבה העיקרית שהגבתי היא דווקא בג"ץ. הופתעתי מנחישותך בנושא זה. אני אשמח אם מישהוא שהוא יותר עורך דין ממני יתקן אותי אם טעיתי. בכל מקרה, עד כמה שזכור לי משעורי האזרחות, בהגדרה הכי בסיסית, הוא נועד לתת סעד למען הצדק. מבין המקרים שבהם הוא יכול לתת סעד משפטי לפונה אליו, 6 אינם מסוייגים בדין (השתמשה בסמכותה שלא כראוי, פעלה שלא על פי הצדק, נהגה בשרירות, החליטה באופן לא סביר, פעלה שלא מתוך תום לב או הביאה בחשבון שיקולים זרים), ו-3 כן מסוייגים (פעלה שלא על פי חוק, חרגה מסמכותה, הפלתה לרעה או לטובה שלא על פי חוק). יתרה על כך, מי שפונה לא מסתמך על סתירה של חוקים כלשהם: "פונה לבג"ץ אזרח שנפגע מפעולת רשות שלטונית או עותר המצביע על פגיעה באינטרס של קבוצה שהוא נמנה עליה". זהו תנאי מספיק לעתירה. חוקי היסוד (אלו שרלבנטים לעניינו, לא חוק יסוד הכנסת ודומיו) נחקקו בשנות התשעים (?) וסתירה שלהם אינה תנאי מספיק לעתירה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, אפנה את תשומת ליבך לאותם דברים שאתה מעמיד האחד מול השני: מצד אחד יש לנו *מטרות* של חופש תנועה, חופש הפגנה וכו. מצד שני יש לנו "מציאות" בה נגבה תעריף למעבר במדרכה. אבל מי אמר שיגבה תעריף למעבר במדרכה? ומי אמר שהבעלות הממשלתית *מבטיחה* לנו את חופש התנועה? שני הדברים אינם הכרחיים ומובנים מאליהם. נקודת היעילות הכלכלית, אגב, לא הועלתה על ידי. "לגבי זה שלא נתת לי רשות לדבר בשמך, אני חושב שדעתי בנושא זה ידועה." הנקודה שניסיתי להעביר היא שאתה מציג את הברירות בצורה מעוותת. אנחנו לא עוסקים כאן במציאות בה יש ביטוי *אמיתי* ל"רצון העם"*1* אלא בתוצאה של הליך פורמלי שבינו לבין הפיקציה הקרויה "רצון העם" אין כמעט קשר, אם בכלל. למרות זאת, ולמרות שהדבר ברור וידוע לך אתה עדיין בוחר להציג את הדברים כאילו מדובר כאן במציאות ממש "אנחנו רוצים כך וכך" וכן הלאה... *1*והרי זה בלתי אפשרי משום שאין דבר כזה "רצון העם" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אתה מסכים שהמטרות שלנו הן של חופש תנועה, וחופש הפגנה וכו' ועניין הבעלות הוא רק אמצעי? ואם יתברר לך שהמטרות הללו מושגות בצורה יותר טובה בבעלות ממשלתית, האם תבכר אותה? אם לא, מדוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה אתה מעמיד מול מה. מה זה "עניין הבעלות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מעמיד שום דבר מול שום דבר, אני שואל שאלה. עניין הבעלות זה אופן התחזוקה של המדרכה: ע"י בעלות פרטית (כמו שאתה מציע) או בעלות ציבורית (כמו שהיום). השאלה היא האם אתה מסכים שאופן התחזוקה הוא אמצעי כדי להגיע לתחזוקה טובה יותר, ואם כן, האם אתה מסכים שהקריטריונים שהצעתי הם אלו שקובעים את טיב התחזוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופן התחזוקה הוא אמצעי כדי להגיע לתחזוקה טובה יותר??! אני די בטוח שזה לא מה ששאלת, אבל ברור שכבישים פרטיים יתוחזקו הרבה יותר טוב מכבישים ממשלתיים. יש לי חשד עמום שאתה במידה רבה מניח את המבוקש (עדיף שטחים ציבוריים ולכן עדיף שטחים ציבוריים) אבל עדיין לא ברור לי לגמרי מה בדיוק הם הקריטריונים שהצבת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלות ששאלתי הן מאוד פשוטות, וחזרתי עליהן בשתי נוסחים שונים בשתי תגובות שונות. הקריטריונים שהצבתי הם גם פשוטים וגם עליהם חזרתי בשתי תגובות (הראשונות שלי בפתיל). אם זה עדיין לא ברור, אין טעם להמשיך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |