נפטר יחיאל דינור (ק. צטניק)

יום ג', 24/7/2001, 19:14

אני זוכר את הרגשת הקבס שעלתה בי כשקראתי בספריו לראשונה. אני חושב שזה היה פיפל.

הרגשת החרדה העירומה, חסרת האונים של מי שהתוודע לפני כן למחנות בעיקר דרך ספרות ''הזוועות'' של הסטאלגים, היתה מזעזעת. כיום אפשר אולי לאמר על ספריו שהם בחזקת פורנוגרפיה מניפולטיבית אבל האלמנט הדוקומנטרי, החשוף שמכה בקורא ללא רחמים, ללא קיטש מציב באמת את ספריו של דינור בפלנטה אחרת, חוץ-ספרותית, חוץ-הגותית וחוץ-תיעודית.

מעניין לדעת אם עדיין הנוער של שנות השמונים ומעלה קורא את ק. צטניק. אם לחשוב על זה, אני לא זוכר הרבה שקראו אותו כשאני הייתי נער.

הנוער של שנות השמונים

29568

דובי קננגיסר • בתשובה לרון בן-יעקב

יום ג', 24/7/2001, 21:20

לא יכול להעיד על אחרים, אבל אני עצמי אמנם הכרתי את הספרים, אך לא קראתי אותם. למיטב ידיעתי, גם מרבית חברי לכיתה לא קראו אותם. אבל יכול להיות שאני טועה.

חזרה לעמוד הראשי

המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
RSS מאמרים \| כתבו למערכת \| אודות האתר \| טרם התעדכנת \| ארכיון \| חיפוש \| עזרה \| תנאי שימוש	© כל הזכויות שמורות