|
||||
|
||||
נראה לי שלא יזיק לדיון כאן קצת דוגמאות קונקרטיות. באמת כשאומרים "חשבון וחשיבה מדעית לגיל הגן" זה נשמע מפחיד, אבל הדוגמאות שמקורותי מספקים לי לפעילויות מומלצות מטעם משרד החינוך דווקא נראות חמודות, לא מציקות מדי לילדים "לא מתמטיים", ולא גדולות מדי על הגננת הסבירה (או הטיפוסית). כך נראה תרגיל בחקר נתונים: שואלים את הילדים "איך הגעתם לגן?" על הציר האופקי בלוח מצוירים רגליים, מכונית והליקופטר. כל ילד מקבל פתק עם השם שלו ומדביק אותו בעמודה המתאימה. אחר-כך אפשר לראות איפה יש יותר, איפה אף אחד, וכדומה. תרגיל בהכרת מספרים: כל ילד מקבל כלי נגינה (תוף, שליש,...). הגננת אומרת "ארבע", מראה כרטיס עם הספרה 4 או ארבע עיגולים, וכל הילדים יחד מרביצים לכלי שלהם ארבע פעמים. והתרגיל האולטימטיבי, בחקר נתונים + ארימתטיקה + כלכלה + מחשבת ישראל: לקראת ט"ו בשבט, תולים טבלה גדולה, בכותרות העמודות תמונות של פירות יבשים, בשורות שמות הילדים. כל ילד אומר כמה הוא רוצה מכל פרי. אם הוא רוצה, נניח, שתי תאנים, אז הוא מדביק שתי מדבקות במשבצת המתאימה. אחר כך אפשר לסכם את המדבקות ולראות, בצורה מוחשית למדי, כמה פירות צריך מכל סוג, כמה בסך-הכל, מה הפרי האהוב ביותר, וכו' (ואחר-כך זה מתממש). אפשר לראות עוד כמה כאן: |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא אופתע; היוזמות האהובות ביותר על פוליטיקאים הן לדברים שכבר נעשים מזמן. |
|
||||
|
||||
התשובה לשאלה שבכותרת: כן, למעשה, השעשועים הלימודיים מן הסוג שאתה עצמך תיארת ואלה המתוארים בדו"ח המקושר - נעשים בוריאציות כאלה ואחרות כבר כיום ולפני שנים. חידוש תוכני רב אין בם, והחידוש הוא כנראה ביומרה(?) שהדבר יהווה חלק מתכנית *מחייבת*, מה שאולי ייצור יתר שוויון (יעקב, למקרה שאתה שם בסביבה - סליחה על המילה הגסה, קח שני ואליום עם כוס תה ונסה להתאושש ולהמשיך את החיים הלאה) בין גני המרכז ה"נחשקים", אלה שהם ב"רמה גבוהה" - לגנים בשאר האזורים. אולי זה גם ייצור לחץ לציודם של הגנים ביתר אבזרים, משחקים וצעצועים - באזורים שמשרד החינוך והרשויות המקומיות קצת מזניחים(?) אותם כיום, ושאוכלוסיית ההורים בהם אינה מסוגלת להשתתף במימון הרכישות. מכל מקום, סדרות מרשימות של גאונים קטנים לא ייצאו מכל זה, ואלה גם אינן הפעולות שיולידו למדינת ישראל מאוחר יותר, בביה"ס היסודי ובתיכון - מקומות מחפירים פחות בדירוגים בין לאומיים בלימודי המתמטיקה, הבנת הנקרא וכולי. ספק גם אם הילדים המשחקים במשחקים מונחים אלה יהיו מבוגרים בעלי "כישורי חיים" משודרגים, המתמודדים טוב יותר בעולם טכנולוגי וכו' - אבל אולי פשוט יותר כיף להם לשחק בגן עם מעט (או הרבה) הכוונה מאשר סתם כך, וזה כשלעצמו כבר משהו. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח - לא נראה לי שהסיבה למיקום המחפיר שלנו הוא חוסר טיפוח הכשרונות המבריקים שבקרבנו (הם יצליחו להסתדר בעצמם, אני מניח) אלא ה''הפחדה'' של אלו שאין להם כשרון מתמטי טבעי. אם כבר בבית הספר היסודי הם לא מבינים מה רוצים מהם, על אחת כמה וכמה אח''כ הם בכלל ישנאו את המתמטיקה. אם כבר מהגן הילדים יתרגלו למושג מופשט ולא פשוט להבנה כמו ''מספר'' (ודוגמאות ממשיות הן הדרך הטובה ביותר לעשות את זה, דומני) יהיה להם הרבה פחות קשה אחר כך, וגם כנראה יותר מהנה. |
|
||||
|
||||
לחץ לציודם של הגנים ביתר אבזרים, משחקים וצעצועים - באזורים שמשרד החינוך והרשויות המקומיות קצת מזניחים(?). ההבדל הבולט ביותר לעין בין גן מהסוג שאת מדברת עליו לבין הגנים ה"נחשקים", אלה שהם ב"רמה גבוהה", הוא קיומה (ובדרגה שניה - גודלה) של חצר הגרוטאות. |
|
||||
|
||||
גברתי היקרה והחביבה, השוויון אינו מפריע לי כלל. אני דווקא בעד שוויון. ראשית בהתייחסות המדינה אל אזרחיה חייב להיות שוויון. ושנית אני רוצה שוויון, שוויון בו כולם מגיעים לגבול העליון ולא שוויון בו כולם מגיעים לגבול התחתון 1. אולם מי שחושבת שניהול על ידי המדינה יביא שוויון לא מכירה את המציאות. בשכונות היוקרה, הורים יכולים לשלוח את ילדיהם לגנים של המדינה. הגנים של המדינה מצויידים היטב, הגננות מקצועיות וההורים מספיק מפחידים 2 כדי שיתנו להם מה שהם רוצים. לעומת זאת, בגנים הציבוריים בפריפריה או בסתם ילדי מצוקה, העבודה קשה כפליים ואיכות העובדים שאפשר למשוך לשם ירוד. כסף אין, ציוד אין והכל צולע. כל התכניות שלך לחיזוק האינטיליגנציה, שהגננות יעוותו לבלי הכר, לא יתנו שום דבר ורק יבלבלו את הגננות במרדף אינסופי למצוא חן בעיני המפקחות וההורים. לעומת זאת, גנים פרטיים בפריפריה, אם הם של ש"ס, של עמותות פרטיות או של אנשים פרטיים, צריכים להתחרות ויש להם את הגמישות והיכולת לתת. הם יובילו לשיפור ולשוויון. ואגב, גם אם תתעקשי על השיטה המקובלת לשוויון על ידי דאגה שכולם יהיו מטומטמים, זה לא יעבוד. כי אנשים כמוני דואגים לכך שהילדים שלהם יקבלו את כל התכנים הללו בבית לפני גיל 4. תאלצי לאסור על גירויים חינוכיים בבית כדי להגיע לשוויון המיוחל בשיטה הזאת. 1 כמו שאמר לנו המתרגל במערכות ספרתיות שהוא רוצה שיהיה ממוצע 100, הציונים הספציפיים של סטודנטים ספציפיים לא מעניינים אותו. 2 אם לא יתנו להם מה שהם רוצים הם ילכו לגן פרטי והגן יסגר. |
|
||||
|
||||
לא יודע בקשר לגנים של ש"ס, אבל בתי הספר של ש"ס הם מעולים שבמעולים, הם באמת הגבול העליון! השמועה מספרת שיש בוגרים של בתי הספר האלה שאפילו יודעים חצי, ממש חצי! - מאותיות האל"ף-בי"ת, וגם, לא ייאמן - חיבור וחיסור עד 40! אין ספק שמהם ייצא האיינשטיין הבא (ולא לשכוח שגם איינשטיין לא ידע אנגלית)! |
|
||||
|
||||
לעניות דעתי, כיוון שחצי מאותיות האלף-בית הן 11 אותיות, מה שמקביל למספר ממדי העולם לפי ה--m-theory וכיוון שגיל 04 הוא הגיל המתאים להתחיל בלימוד הקבלה, בתנאי שילמדו קודם די תלמוד (של חיהור וחיסור), הייתי אומר שהחינוך של ש"ס אכן מעולה מכל הבחינות. |
|
||||
|
||||
אתה רואה? אם היית לוקח וליום כמו שהציעו לך, אולי התגובה העצבנית והשגויה הזאת לא היתה קורית לך (: התחרות שאתה כל כך מתלהב ממנה תעמיק את הפערים הקיימים, העשירים יוכלו לקבל יותר תמורת יותר כסף והעניים לא יקבלו אפילו את מה שהם מקבלים כיום, הם יקבלו את מה שיקבלו מאוד בזול אבל בחינוך שיקבלו לא תהיה כל תועלת. מערכת החינוך של ש"ס, שהוזכרה על ידך ועל ידי עוד מישהו, היא דוגמה (כמעט נבואית) מצערת למצב זה. אתה אמנם אומר דברים מאוד יפים על מה שלדעתך אמור לקרות עם מערכות חינוך יזומות-פרטיות, אבל מה לעשות - בפועל, כמה וכמה מן ההורים לתלמידי אל המעיין סיפרו לאורך השנים, מעל גבי העיתונות המודפסת (אולי אפשר למצוא גם בגוגל, לא טרחתי), מדוע הם שולחים את ילדיהם אל המוסדות האלה - נותנים שם אוכל! נותנים אוכל, ודואגים לגדל דור נוסף של אזרחים בורים שאינם מקבלים הכנה לחיים. התלמידים יגדלו להיות, ממש כהוריהם, בעלי הכנסה נמוכה או שיתקיימו על קיצבאות למיניהן, ויהיו מלאים מרירות, שנאה ותאוות נקם לא פחות ממך עצמך (אתה יכול להגיד "אני לא מלא בכל מה שאתה מייחס לי", אבל עכשיו זה כבר לא יעזור. המרירות, השנאה ותאוות הנקם נוטפות כל הזמן מן התגובות שלך. סליחה על האבחנה בגרוש, אבל אחרי כל כך הרבה תגובות, האבחנה הזאת היא כבר בקצת יותר מגרוש). ומה היתרון הבולט שבכך? - הם יצביעו ש"ס! ש"ס תמשיך למכור את הבלוף של ה"מחאה", והנחת היסוד היא שתמיד עדיין יהיו כך וכך אנשים שמצבם הקשה יגרום להם לקנות את ההבלים הללו. וכשיראיינו אותם, הם יגידו את מה שאמר אל המיקרופון מצביע ליכוד, לפני כמה שנים, ואני מרשה לעצמי לעשות פרפראזה קלה על דבריו: "כל אלה שבפוליטיקה הם נבלות, אני יודע, הם דואגים רק לתxx של עצמם ולא לבוחרים, אבל אני מצביע ש"ס1 ואני גם ימשיך להצביע ש"ס כי זה אצלי בדם, כל המשפחה שלי מצביעה ש"ס". והם גם כן ישלחו את ילדיהם, דור מסכן נוסף, לאותם מוסדות מעודדי בורות, והילדים יצמחו להיות, שוב, ש"סניקים עניים מלאי מרירות ושנאה. אינני אומר שאם תהיה תחרות בחינוך, לא יהיו איים בזרם - בתי ספר אידיאליסטיים (כנראה) מן הסוג שאתה וחבריך הקמתם - יהיו, אבל קשה מאוד להאמין שהם יהיו יותר מאיים בזרם. המגמה הנרחבת ומקיפה יותר תהיה בכיוון של הקצנת פערים והנצחתם. ----- 1 האיש המקורי דיבר, כאמור, על הליכוד. אינני יודע מה גילך, אבל אם אתה ותיק מספיק אולי אתה עוד זוכר את הזמנים בהם גם הליכוד מכר את עצמו כתנועת מחאה כנגד האשכנזים המפא"יניקים השמנים, השבעים ומקפחי המזרחיים. |
|
||||
|
||||
יעקב אולי עצבני לפרקים ודעותיו הזויות מעט, אבל איפה ראית שהוא "מלא תאוות נקם"? |
|
||||
|
||||
1) לא הסברת מדוע העניים יקבלו פחות. שלא כפי שנאמר כאן, הבזבוז של מערכת החינוך הממלכתית אינה רק במאות מפקחים ופקידים וברבבות שעות אויר. כל ההתנהלות של מערכת החינוך היא בזבזנית כי היא נעולה על שיטה אחת של הוראה לכיתות הטרוגניות ואינה מפעילה שיטות אחרות שיכולות להיות יותר יעילות. בנוסף, התשלום האחיד למורים דואג לשלם למורים הגרועים יותר משמגיע להם, ולמורים הטובים פחות משמגיע להם דבר שדואג לכך שיש יותר מהקבוצה הראשונה וחוסר יעילות נוספת. 2) כפי שכבר נאמר על ידי אחרים, כמה אפשר לטעון שכל ההורים שבוחרים בבתי ספר של ש"ס הם מטומטמים, כאשר מבחני המיצ"ב מראים שאין הבדל משמעותי? בנוסף, האם יכול להיות שהורים בוחרים בתי ספר שיש בהם פחות אלימות, יותר ערכים? אני מודע לבעיות בבתי הספר של ש"ס, כמו שיש בעיות בכל בתי הספר. אני חושב שהתעלמות מהטענות של יריביך הפוליטיים על ידי הדבקת תוית מטומטם, פוגעת בעיקר בך, כי אתה זה שנותר ללא הבנה אמיתית של המציאות. |
|
||||
|
||||
שאלות, אולי מתוך בורות או מאי הבנה: עד כמה שידוע לי, השוברים אינם המצאה חדשה, הם היו כבר, והם אופייניים דווקא למשטרים קומוניסטיים (בריה"מ לשעבר) וסוציאליסטיים או סמי-סוציאליסטיים (ישראל בימי דב יוסף). אז נכון, אלה היו שוברי מזון (נדמה לי שקראו להם תלושים) ומוצרים בסיסיים שחולקו אולי פעם בחודש, וכאן אתה מדבר על שוברי חינוך שיחולקו פעם ב... פעם בחצי שנה, נניח? - אבל העקרון הוא עקרון דומה. עד כמה שידוע לי, בכל מקום בו היתה נהוגה לתקופה מסויימת שיטת השוברים - פרח שוק שחור משגשג בשוברים ההם, בין אם היו אלה שוברים לנקניק, לקילו סוכר או לגפרורים. דבר זה הביא לכך שלשמעון הזריז והערמומי היו עד מהרה מאה נקניקים, מתוכם מכר תשעים. בניגוד לו, לראובן (לא האייל), האיטי יותר, הפחות ערמומי והזקוק מאוד לבקבוק העראק שלו - לא היה סוכר, לא חצי נקניק לרפואה ואף לא גפרור שיאיר את לילותיו השתויים. אני מבינה שלשוקחופשיסטים כאן מותר לקרוא למי שאינו מסכים איתם או שאינו מבין אותם - "סוציאליסטים ארורים", "קומוניסטים ארורים", "צעצועיסטים" ושאר שמות חיבה. לעומת זאת, כשנאמרו כאן לפני כמה חודשים דברי *אמת* על הורים וילדיהם, אתה קפצת מיד ואסרת על כולם לומר - "מטומטמים", למרות שאף אחד חוץ ממך לא אמר את המילה הזאת. אוקיי, אז מטומטמים אסור וארורים מותר, אז לא אומר מטומטמים. ועל פטנטים משומשים מסוג - "אתם יודעים יותר טוב מהם מה טוב בשבילם" - אני מצפצפת. ועכשיו, בלי המילה "מטומטמים", שאינה נחוצה כאן - אחזור על אמת עצובה שהיא בכל זאת *אמת*, גם אם אינה מתאימה לתיאוריות של מישהו או של משהו - בישראל (וגם במקומות אחרים, אבל אנחנו הרי עוסקים בישראל) ישנם לא מעט הורים ש*טובת ילדיהם אינה הדבר הראשון העומד לנגד עיניהם!!!*. על הסיבות לא אעמוד, הן רבות ומגוונות ובחלקן הגדול טראגיות, וכבר נידונו כאן (לא מספיק). אם בכל שאר התחומים פרח שוק שחור בשוברים - מדוע שלא יפרח גם בנושא החינוך? עניין יותר מסובך ויותר מתוחכם, אולי - אבל אפשרי בהחלט. כלומר - מי לידינו יתקע שהשוברים יגיעו לתעודתם וישמשו לחינוכם (הדל והגרוע) של הילדים להם נועדו? כלומר - קיים חשש, לדעתי חשש לא מבוטל - שהילדים שהיום, בעזרת הפיקוח הממשלתי השנוא - עוד לומדים איכשהו קצת קרוא וכתוב ואת פעולות החשבון הבסיסיות - לא ילמדו אפילו את זה. אין חשש כזה, לדעתך? אני מציעה שלא תענה לי משהו בסגנון תגובה 293613. זאת מסיבה פשוטה: למרות הכל, אני מחבבת אותך, ואינני שואפת שתופיע כאן שוב באור מגוחך. הסאטירה הביקורתית של עוזי היתה טובה, שלך - הרבה פחות. לכן בקשתי: אם תענה לי - נסה נא לענות משהו ענייני. גם תגובה 293634 לא תספיק לצורך השאלה שלי. שוק (חופשי? (:) שחור אינטרסנטי ומתוחכם מספיק ימנע איתורן של רבות מן המשפחות המועדות, וגם לא תמיד מדובר במקרים של הזנחה והתעללות נראים לעין. שלא לדבר על כך שבמקום "חופשי" שאין בו - "כפייה" - ההגדרות של התעללות והזנחה ייעשו גמישות יותר ונתונות להרבה יותר פרשנויות. |
|
||||
|
||||
הממ... ייתכן שתגובתי זו לא מוקמה במקום האופטימלי, וייתכן שיותר נכון היה למקם אותה בתגובה לתגובה 293713. השאלות עדיין אותן שאלות, והחוכמע של - "לתפוס את הרמאים שעוזי מכיר" - גם כן לא תספיק... מדובר בחתך אוכלוסייה לא מבוטל (אולי בהזדמנות אביא לינקים, כרגע זה בלתי אפשרי מבחינתי). מישהו יכול לומר בתמצות מה אומרים הנתונים של המיצ"ב לגבי מוסדות ש"ס (או להפנות, נקודתית?)? |
|
||||
|
||||
אין קשר בין שוברים לשוברים אלא בשם. השוברים של אוכל נועדו לעקוף את מנגנון הכסף. הבעיה לא היתה בזה שאנשים מכרו את השוברים שלהם, אלא בזה שאנשים קנו ללא שוברים בשוק השחור, ואנשים מכרו את התוצרת שלהם שלא דרך מנגנוני ההפצה הממשלתיים. שוברי בית ספר הם צ'קים פשוטים שהמדינה נותנת. הם קיימים גם היום ורמאויות קיימות גם היום. אמנם כשמדובר על תנועות נוער, ישיבות, מכללות, חוגים, מוזיאונים, ביטוח לאומי, מענקי קליטה ובתי חולים, הרבה יותר קל לרמות כי לא כל האוכלוסיה נזקקת לשירות ויחסית קל למצוא מתנדבים (בידיעתם או שלא בידיעתם) שיירשמו ויהיו צינור להעברת כסף. גם בבתי ספר רמאויות כאלו קיימות היום, כאשר בתי ספר רושמים ילדים אשר אינם לומדים אצלהם, למשל כאשר הילדים לומדים בחינוך ביתי או בבית ספר פרטי, ובמקרה של תיכונים כאשר מדובר בנוער שכבר נטש את ספסל הלימודים. אותם מנגנונים שיש היום כדי למגר את התופעה יוכלו לשמש אז, רק שאז ההורים יוכלו לנצל את השוברים לחינוך בו הם מעוניינים ויהיה פחות רמאות. אני שוב פונה אל הנהלת האתר לעשות סקר שיברר כמה מגולשי האתר יהיו אלו אשר ירמו, כדי לגנוב את הכסף המיועד לחינוך ילדיהם. הבה נניח שיהיו אכן הורים אשר לא ידאגו לחינוך ילדיהם, ושלא נצליח לתפוס אותם בגלל התחכום. ובא נניח שההורים הללו לא עושים היום את אותו תחכום. האם ילדיהם יהיו במצב יותר גרוע מאשר היום? סביר להניח שהיום ההורים הללו לא קונים להם ספרי לימוד, לא משלמים תשלומים לבי"ס, לא דואגים שילדיהם יגיעו באופן סדיר לבי"ס ולא עוזרים למורים בשום דבר. אז כל הכבוד למערכת שהילדים יכולים לקורא כותרת של עיתון. נהדר. אחרי 12 שנות לימוד, הם יכולים לעשות חשבון בסיסי, הם יודעים שרחל המשוררת נקברה על הר הבית והם יודעים לקרוא כותרת של עיתון ספורט. הם גם משוכנעים שהם מטומטמים, חסרי כל אמון עצמי, חסרי שליטה עצמית וחסרי ערכים. זה באמת משנה שהם יכולים לקרוא את הכותרת של העיתון? אולי עדיף שלא נטייח את הקיר הרעוע, כדי שנוכל לגלות את הבעייה ולנסות לפתור אותה. קצת טיח לא עדיף במקרה זה מכלום. להיפך. |
|
||||
|
||||
"אני שוב פונה אל הנהלת האתר לעשות סקר שיברר כמה מגולשי האתר יהיו אלו אשר ירמו, כדי לגנוב את הכסף המיועד לחינוך ילדיהם." למה לך ללכת רחוק. מקודם הבאת נתונים על אנאלפבתיות ולא כל כך האמינו לך, למה שלא תפנה להנהלת האתר ותבקש סקר: כמה מגולשי האתר הם אנאלפאבתים. |
|
||||
|
||||
אתקן את עצמי. חסרי מיומנויות קריאה מינמליות. והם לא גולשים באתר שבו צריך לקרוא. אולי שטל יארגן ממשק להקראת התגובות ולכתיבה אוטומטית של שטף הדיבור. |
|
||||
|
||||
כנראה גם אני צריך להתחיל לכתוב עם פטיש. התכוונתי שכמו שאתה לא מצפה ללמוד משהו משאלה על אנאלפאבתיות, כך לא תלמד שום דבר(משמעותי) משאלה על שוברים. בכל אופן, הנה אלמוני עם פטיש:תגובה 293838. |
|
||||
|
||||
דווקא טריגר מעניין. אני הייתי מציעה שאלת סקר כזו: בהינתן שלא תיתפס ושאיש לא ייפגע מכך *אישית* 1, האם היית מרמה את הרשויות כדי להשיג טובת הנאה לעצמך או לקרוביך? הכוונה למרמה אקטיבית, ולא רק משהו פאסיבי בסדר גודל של התחמקות מתשלום האגרה. אני מניחה שלפחות חלק ממשתתפי הדיון יגיבו אנונימית. 1 למשל, שאף אחד מעובדי הרשות האמורה לא יאבד את משרתו. |
|
||||
|
||||
"בה נניח שיהיו אכן הורים אשר לא ידאגו לחינוך ילדיהם, ושלא נצליח לתפוס אותם בגלל התחכום." אם מה שאותם הורים עושים יהיה בהתאם לחוק, לא רק שלא נצליח לתפוס אותם, גם לא ננסה. אם לא, אז נצטרך להוסיף חוק שאוסר להשתמש בכספים האלה שלא למטרת חינוך. חוק כזה מצריך מנגנון, מצריך פטרונות ומצריך גזל. אז מה הועילו חכמים? |
|
||||
|
||||
המנגנון כבר קיים והוא עולה מאית מהמנגנון הקיים היום להרס החינוך. לדעתי צריך עוד פחות מזה, אולם על מנת להרגיע את חששותיך אתה יכול להפנות לכך מאה שוטרים. האם אתה טוען שזה לא מספיק? שאל את הביטוח הלאומי. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, איזה מנגנון כבר קיים ואיזה מנגנון עולה מאית מהמנגנון הקיים, והאם ה"מאית" היא ממצא בדוק? מאית?! או שזה כמו הדיבורים שכבר דיברת כאן לפני חודשים, על כל מיני אחוזים משונים ומנייני שנים משונים. אם אתה מדבר סתם אז בשביל מה. |
|
||||
|
||||
התקורה של משרד החינוך הוא לפחות 2 מליארד שקלים. ב 20 מליון שקל תוכל להקים יחידה מפוארת עם מאה תקני שדה כדי לתפוס את כל בתי הספר המרמים. בהנחה של 5000 בתי ספר, כל בית ספר בממוצע 300 ילד, הרי שכל תקן יצטרך לבדוק 50 בתי ספר. שני בתי ספר בשבוע וחצי שנה מנוחה. לוקסוס. |
|
||||
|
||||
"המנגנון כבר קיים והוא עולה מאית מהמנגנון הקיים היום להרס החינוך" תסביר (איך יכול מנגנון לעלות מאית ממה שהוא עולה). "לדעתי צריך עוד פחות מזה" מה צריך, לדעתך? "אולם על מנת להרגיע את חששותיך אתה יכול להפנות לכך מאה שוטרים." באמת תודה רבה. לך אין חששות? "האם אתה טוען שזה לא מספיק?" כן. "שאל את הביטוח הלאומי." שאלתי1, הם מסכימים איתי שאני טוען שזה לא מספיק. 1 לא באמת, זה נראה לי מיותר. |
|
||||
|
||||
לא גולשי האתר ירמו אלא אנשים נואשים משכבות סוציואקונומיות נמוכות, הרי אתה יודע את זה. לפנות למערכת לעשות סקר בנושא זה, זה מגוחך. בגלל זה זה גם היה מצחיק שערן אמר לעוזי ''האם אתה היית...''. ברור שעוזי לא היה משתמש בשוברים שלא בשביל החינוך של ילדיו. לא מדובר כאן על עוזי. הקהל באייל הוא לא מייצג מבחינת מה שנוגע לבעייתיות של המערכת הקיימת והבעייתיות העוד יותר גדולה שתהיה אם במקום תקציבים שיתפקדו במערכת עצמה יהיו שוברים שיילכו להורים. ובין אם האיילה צודקת כשהיא משווה את זה לתלושי המזון של פעם ובין אם אתה צודק בהשוואה לצ'קים - לחשוב שעם ההורים מאותן שכבות לא תהיה בעיה הרבה יותר גדולה מאשר עכשיו - זאת קצת היתממות ועצימת עיניים מצידך. ועד כמה שאני יודע, השוק השחור בתקופות עברו עבד בכמה צורות ואחת מהן כן היתה בסיפסור בשוברים עצמם, תוך שינויי מחירים. |
|
||||
|
||||
אולי לא בדיוק שוברים, אולי אז זה היה פנקסים עם נקודות, אבל בעיקרון זה היה אותו הדבר. וברוסיה הסובייטית כנראה שזה היה באמת עם שוברים, אולי לא במזון אבל במוצרים בסיסיים אחרים. |
|
||||
|
||||
למה ההורים הללו מרמים רק בחינוך ולא בבריאות, לבוש, מזון, צעצועים, ריהוט, תחבורה? |
|
||||
|
||||
הם כן, אז למה בדיוק צריך לסדר להם אפשרות נוחה עם כפית לפה לרמות גם בחינוך? איזה צעצועים, אגב? |
|
||||
|
||||
כי צריך גם לדאוג ל 97% מהציבור לאיכות חינוך נורמלית. בלי זה, אנחנו נהפוך לחברה אלימה ובורה, אם איננו כבר כזאת. |
|
||||
|
||||
נכון, בהחלט צריך. אני מודה ומתוודה שבניגוד לך אין לי פתרונות קסם ואין לי שום שפנים בכובע, ואינני יודע מהי הדרך לעשות את זה. אבל לפי תיאור הדרך שאתה מציע - זה לא צריך להיות בדרך שלך, שכנראה שיש יותר סיכוי שתוביל לאבדון מאשר ל 97%. זאת הן מבחינת היעלמות כספים שתהיה יותר גדולה ויותר קשה למעקב מאשר כיום, ובוודאי מבחינת הגדלת הפערים בחינוך. |
|
||||
|
||||
השיטה שלי, של חופש, אכן תגדיל את הפערים כי היא תתן לרוב חינוך הרבה יותר טוב, בעוד לאחרים יהיה רק שיפור מועט. הסברתי למה יהיה שיפור והסברתי למה לא ייעלם כסף, והקורא הנבון, אשר אינו בז לשכניו, יבחר. |
|
||||
|
||||
הסבירו לך למה לא יהיה שיפור, ובהחלט לא "לרוב", והסבירו לך בקלות רבה למה כן ייעלם כסף, והצורות שטענת לשמירה על הכסף אינן נשמעות מציאותיות, וסמיילי, בדרכו, נתן לך להבין את זה. אגב, בשיטה שלך לא יהיה חופש. אולי יהיה מי שיקרא לזה חופש, אבל זה יהיה חופש לכמה הורים שממילא כבר כיום יש להם חופש. וזה לא יהיה חופש לרבים מאוד מהילדים, שעל רגשותיהם, בסופו של דבר, אף אחד לא חושב, בוודאי לא מי שמדבר בסיסמאות. והמקשיב מקשיב, והלמד למד, ומי שקובע לו מראש אידיאה פיקס ואיננו מוכן לזוז ממנה - לא יקשיב ולא ילמד. אמרתי שאין לי פתרונות קסם ובאמת אין לי. אבל בכל זאת נראה לי ששדרוג המצב הקיים כיום הוא פחות או יותר הדרך שבה יש הכי פחות סיכונים. משמע: קיומה של מערכת ציבורית עבור כלל הציבור, וקיום מערכת נוספת, פרטית, הפועלת בצידה - למי שזה מתאים לו ויכול להרשות לעצמו. להחריב טוטאלית מערכת קיימת לטובת משהו שאין יודעים את צורתו והשפעותיו - זה מעורר בי חלחלה, ואני אינני היחיד. |
|
||||
|
||||
בשוברים יהיה ניתן ללכת לכל אחד מבתי הספר הקיימים. אם הם ייחרבו זה לא יהיה מפעולה מכוונת מלמעלה אלא כי תהיה אלטרטיבה יותר טובה. |
|
||||
|
||||
אני לא מתכוון לחורבן פיזי, אם כי בצורה שאתה מדבר, מאוד יכול להיות שגם זה יקרה. |
|
||||
|
||||
בהמשך לדבריו של ערן, ברצוני להאיר באור יקרות את התגובה הזאת, אשר רואיה לכל גינוי. בעמוד זה של האייל התקיימו דיונים רבים לגופם של דברים והועלו טענות מכאן ומכאן. במקום לדון לגופו של עניין, בחר האלמוני בתגובה 293853 לעבור לשיטת ויכוח האהובה עליו, קביעת עובדות ללא נימוק וללא סיוג: "אבל לפי תיאור הדרך שאתה מציע - זה לא צריך להיות בדרך שלך, שכנראה שיש יותר סיכוי שתוביל לאבדון מאשר ל 97%. זאת הן מבחינת היעלמות כספים שתהיה יותר גדולה ויותר קשה למעקב מאשר כיום, ובוודאי מבחינת הגדלת הפערים בחינוך." לא דיון בדברים, לא הבאת ראיות, פשוט קרב במי יצעק יותר חזק את הססמאות שלו. על כך עניתי, שהצגתי את דברי ואיני מתכוון להשתתף בתחרות צעקות. אז האלמוני בתגובה 293859 השתמש בטענות אלו כלפי, ללא שום הצדקה. ואז הוסיף וקבע קביעות שנויות במחלוקת ללא דיון, וטען שאני זה שלא מוכן לדון. בעקבות הדמות הזאת, אשתדל להבא שלא לדון עם אלמונים ללא ניק ייחודי. |
|
||||
|
||||
מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית |
|
||||
|
||||
למה שמישהו שיכול לתת חינוך טוב ירצה להתחרות בשכונות מצוקה? מה יצא לו מזה? |
|
||||
|
||||
שוק נוסף. בשיטת שוברים, גם בשכונות מצוקה יש כוח קנייה לחינוך. |
|
||||
|
||||
אני לא מצליח להחליט אם אתה רציני או לא, אבל קשה להאמין שהשוברים יכולים לכסות עלות של מורים טובים (שחלקם, סביר להניח, יהיו ''מיובאים'' מהמרכז), של כיתות קטנות, של עזרי לימוד מתקדמים וכדו'. |
|
||||
|
||||
אולי לא הבנת. השוברים הם שווי ערך להשקעה פר תלמיד שנעשית היום. באותה מידה שהתקציבים היום יכולים לכסות את ההשקעה, יכולים גם השוברים. |
|
||||
|
||||
התקציבים היום מכסים את ההשקעה באופן כזה שהתלמידים בפריפריה מקבלים חינוך שאינו ראוי לשם "חינוך", והתלמידים במרכז המבוסס מקבלים חינוך טוב שהוריהם משלמים עליו הרבה כסף מכיסם. אם השינוי לא יביא להישגים יותר גבוהים לאלו שכיום לא ניתנת להם הזדמנות - בשביל מה הוא נחוץ? |
|
||||
|
||||
(אני! אני!) כדי לבטל את המנגנון המסורבל בשירות המדינה שמפעיל את מערכת החינוך (שככל מנגנון בשירות המדינה, אמור להיות נטול מוטיבציה להשתפרות ולהצטיינות, ומקצה חלק ניכר ממשאביו לשימור עצמי במקום בחינוך גרידא), ולהסתפק במנגנון פיצפון שתפקידו להדפיס את השוברים ולשלוח אותם לבתי האזרחים. בפועל, כנראה שעקב ביטול המנגנון חלק מסוים מהכסף יוכל להיות מופנה לשיפור איכות החינוך (או סתם יחסך וישאר בכיסי האזרחים). |
|
||||
|
||||
"אמור להיות נטול מוטיבציה להשתפרות ולהצטיינות"? ובמערכת פרטית שמטרה העיקרית להיות רווחית, לא נראה לי שהכסף יופנה לשיפור איכות החינוך או יישאר בכיסי האזרחים: הוא יילך ישירות לכיסי הבעלים. |
|
||||
|
||||
אתה שוכח שמתקיים כאן שוק - ההורים, שטובת ילדיהם בראש מעייניהם יותר מאנשי המנגנון, שטרודים גם בהנצחת המנגנון הקיים ובטובתם האישית, יעדיפו מוסדות חינוך שמספקים יותר תמורת השובר (ניחוש שלי - שיקלול של איכות החינוך, שעות שבהן הילדים נמצאים בבית הספר + הזנת הילדים). כל הורה יוכל לבחור). אם אני מבין נכון את טענת אנשי השוק החופשי, הרי שאם הממשלה לא תתערב (פרט למסירת כספי השוברים) יתפתח כאן שוק שבו מי שמספק חינוך יותר טוב יזכה ביותר שוברים, וכך יגיע גם שוק החינוך לאיזון. הטענה היא שהאיזון שאליו יגיע השוק יהיה ככל הנראה *טוב* *יותר* מהמצב הנוכחי. |
|
||||
|
||||
אינני שוכח כלל ועיקר שחורים מעוטי יכולת הם, במקרים רבים, גם מעוטי השכלה ויתקשו לזהות איזה חינוך טוב יותר מבין האפשרויות המוצעות להם. אינני שוכח גם שלהורים בעלי יכולת סביר שיימצאו אופציות רבות יותר, בפרט לאור העובדה שהם יוכלו ל''השלים'' את שכר הלימוד מכיסם לצורך שיפורים שונים שלא יגיעו לפריפריה. |
|
||||
|
||||
עד כמה לקוי כושר השיפוט של הורים מעוטי יכולת? האם הם יבחרו באופן עקבי בחינוך רע? אולי אותם הורים גם רוכשים מזון לא מזין לילדיהם ועלינו לפרסם לוחות מזון מומלצים, ולהכריח את ההורים מעוטי היכולת ומעוטי ההשכלה לרכוש מזון לילדיהם עלפיו? (אני מתחיל להבין מה מרגישים השוקחושפיסטים בדיונים. יש פטרנליזם לא מבוטל בקביעה "אני יודע לקבוע למעוטי היכולת, מעוטי ההשכלה, מה טוב בשבילם ובשביל ילדיהם. הם פשוט לא מסוגלים להחליט מה טוב בשבילם"). בכל מקרה, אף אחד מהשוקחופשיסטים לא טען שהשינוי יוביל לחינוך שוויוני יותר. בעלי היכולת יוכלו עדיין לממן לילדיהם חינוך משלים ואיכותי שלא יגיע לפריפריה, כמו שהם יכולים גם היום בצורות שונות. רק נוציא את המנגנון המסורבל שמזין את עצמו מהעסק ואולי ישאר גם למעוטי היכולת יותר כסף בכיס, אותו יוכלו להשקיע בחינוך ילדיהם. |
|
||||
|
||||
"האם הם יבחרו באופן עקבי בחינוך רע?" מה פתאום עקבי; ילד כן, ילד לא. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על עקביות ואפילו לא על כושר שיפוט לקוי. התכוונתי לכך שהאופציות שיעמדו בפניהם יהיו מצומצמות יותר, שהקריטריונים שלהם יושפעו מאילוצים שאינם קיימים לגבי הורים אמידים יותר (למשל - הצורך בארוחה חמה יפנה אותם יותר ויותר לרשתות הדתיות המספקות אותה) וכך הלאה. |
|
||||
|
||||
מצומצמות יותר? מדוע? כיום יש מונופול של המדינה + כמות מוגבלת של זרמים שקיבלו אישור לפתוח מערכות חינוך. אם יפתח תחום החינוך יוכלו יזמים להקים בתי ספר שונים וכך יזכו ההורים למבחר גדול יותר. דווקא היום נסגרים בתי ספר דמוקרטיים למיניהם בגלל החוקים המכפיפים אותם למרות משרד החינוך. לגבי הקריטריונים, אני לא מבין מה ימנע מחברות חינוך חילוניות למהדרין שיקומו לספק ארוחה חמה עם חינוך למדעים ודמוקרטיה. אולי, אם יקטן נטל המס בישראל, אשמח גם לתרום לקרן מלגות שתאפשר להורים חילונים מעוטי יכולת לשלוח את ילדם לבית ספר כזה גם אם (ואין הכרח שיהיה כך) עלותו גבוהה מעלות השובר. מאד חבל שהציבור החילוני כל-כך לא מאורגן, אבל זה כבר עניין לדיון אחר. |
|
||||
|
||||
באיזורים שאוכלוסייתם מעוטת יכולת יהיו, להערכתי, פחות חברות פרטיות שיתחרו על התלמידים: במקומות אחרים סביר שהם יבנו על תוספות שכר מההורים, על פרסומות (במידה שיאפשרו כאלה) ועל היצע זמין יותר של מורים טובים. עלותם של בתי הספר הדמוקרטיים היום, מכל הידוע לי, היא גבוהה ביותר - ואוכלוסייתה נמנית על העשירונים הגבוהים. כך גם לגבי אופציות חינוכיות ייחודיות אחרות (למעט אלה הדתיות, כמובן). וכיוון שהסכום שמכסים השוברים הוא מוגבל, סביר להניח שחברות שיציעו גם ארוחה חמה יעשו זאת על חשבון חלק מהצרכים האחרים של התלמידים. |
|
||||
|
||||
גם אם יהיו פחות חברות שיתחרו על התלמידים אין פירוש הדבר שהמבחר יהיה נמוך מאשר יש כרגע (בדרך כלל בחירה בין ממלכתי אחד לעצמאי אחד, או אפילו חוסר אפשרות בחירה בשל זמינותו של בית ספר ממלכתי וזהו). ברגע ששוק החינוך יפתח הרי שיש שם כסף, והרבה, ולא סביר בעיני שישאר שם וואקום ומשום מה לא תתפתח שם תחרות. אני שב ומסכים שבתי הספר באזורים של מעוטי היכולת לא יוכלו ככל הנראה לספק את אותה רמת לימודים גבוהה כמו בתי הספר באזורים המבוססים. אין לי מחלוקת על כך ואין צורך לחזור על כך בכל פעם מחדש. אבל אם תתעקש לחזור על כך, אתעקש אני לחזור על כך שגם במצב הנוכחי, עם המנגנון של משרד החינוך, בתי הספר בפריפריה בדרך כלל באיכות נמוכה יותר מאשר במרכז, שם יכולים ההורים גם היום לספק לילדיהם חינוך משלים תמורת כסף. הטענה היא שעם ביטול המנגנון הגדול של משרד החינוך תתקבל מערכת יעילה הרבה יותר, עם תמריץ כספי, ובסך הכל יושקעו ככל היותר דווקא יותר כספים בפעולת חינוך עצמה (כי עכשיו לא צריך לממן מנגנון שלם) כי הכסף שנותר יחזור לכיסי האזרחים, שיוכלו, בתורם, להשקיע אותו בחינוך טוב יותר לילדיהם. גם ברור לי שהסכום שמכסים השוברים הוא מוגבל וכל שקל שהולך לארוחה חמה יורד מהצרכים האחרים של התלמיד. מה ההבדל בין זה ובין מה שנהוג כיום? כל שקל שהולך לשיעור מתמטיקה יורד מכל השיעורים האחרים ואם תונהג תוכנית הזנה לתלמידי ישראל במסגרת משרד החינוך גם הכסף למימונה יצטרך להגיע ממקום כלשהו. כיום, ללא תוכנית הזנה, הכסף הזה יורד בדרך כלל מהנטו של ההורים, שמממנים את המזון שהילדים אוכלים בבית. אם הילדים יאכלו בבית הספר, אז להורים ישאר יותר מהנטו, והם יוכלו להפנות את הכסף לפי ראות עינייהם - להשקיע אותו בחינוך ילדיהם על ידי רכישת חינוך משלים או העברת הילדים לבית ספר שגובה שובר + תוספת, להשקיע אותו בתחזוקת הבית, או בסיגריות. |
|
||||
|
||||
אתה חוזר כל הזמן על הטענה ש"הכסף שנותר יחזור לכיסי האזרחים שיוכלו להשקיע אותו בחינוך טוב יותר לילדיהם", אבל שוכח שאחת המטרות הבסיסיות של כל מערכת רווחה היא חלוקה הוגנת יותר של המשאבים: אם יחסכו כך וכך מליארדי שקלים על חינוך, הכסף שנותר יחזור אך ורק לאזרחים ששילמו אותו - כלומר, בעיקר לשני העשירונים העליונים, שמשלמים משהו כמו 90 אחוז ממס ההכנסה בישראל. משמע, שהחסכון בחינוך יוביל דווקא לשיפור ברמת חייהם של העשירונים העליונים, והפער רק יגדל. (דובי, שלא תומך בהכרח במסקנות שלכאורה עולות מדבריו פה, אבל חשב שהטיעון האלמנטרי הזה חסר בדיון) |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מבין את טענת השוקחופשיסטים, כל נושא החלוקה ההוגנת של המשאבים והניסיון לסגור פערים הוא התערבות וכפייה של המדינה על האזרחים, וסוג של מזילאיצוס (אסור לומר את השם המפורש. זה כמו שאורי פז כותב ''הא-ל''), ועל כן הוא גורר איתו רק רע. השוקחופשיסטים לא מחפשים לצמצם פערים או לחלק את המשאבים בצורה הוגנת - זה אצל האלו שאסור לומר את שמם. השוקחופשיסטים טוענים שצמצום התערבות המדינה בכלכלה יוביל לעלייה ''אצל כולם'' בין אם במישרין ובין אם בעקיפין (מיסוי עקיף, ביטול מע''מ וכו'). |
|
||||
|
||||
כן, אבל זו כבר טענה ערכית של השוקחופשיסטים (חוץ מהמשפט האחרון, שעדיין טעון הוכחות), ועל טענות ערכיות אין לנו כל כך מה להתווכח. גם הסוציאליסטים (נה!) וגם הש"חים (הא!) טוענים שהם מסוגלים למקסם את הטוב הכלכלי של הפרטים. אני בסך הכל הראיתי באיזה אופן נפגע הטוב הכלכלי הזה ע"י הגישה שאתה משמש לה כאן פרקליט. אני מניח שאני תומך בגישה שאני מקדם כאן בערך כמו שאתה תומך בגישה "שלך". |
|
||||
|
||||
חלק מבתי הספר הדמוקרטיים היום עולים כמו כל בית ספר אחר, ורק בגלל שאין סבסוד הם גובים מההורים סכומים גבוהים. אחרים, עולים יותר, ובקיזוז שובר ידרשו מההורים עוד 300-500 ש"ח לחודש. הרוב הגדול של ההורים יכול לעמוד בזה, אם חינוך מעניין אותו, ואם הוא חושב שזאת הדרך היעילה ביותר להשקיע בחינוך. מעניין שדווקא אחד מבתי הספר הדמוקרטיים היקרים ביותר להורים הוא בי"ס ממלכתי, באזור מבוסס, הממומן באופן מלא על ידי המדינה. ההבדל בין שוברים לניהול ממשלתי אינו בשאלה אם ילדי העשירים יקבלו חינוך יותר טוב, אלא בשאלה מי ישלם על החינוך היותר טוב של ילדי העשירים. היום, המדינה מסבסדת את ילדי העשירים. |
|
||||
|
||||
אם כך, כנראה בכל זאת לא הבנתי את שיטת השוברים שלך. האם הם יחולקו לעניים בלבד? |
|
||||
|
||||
לא. הם יחולקו באופן שווה בין כולם. וזו גם התשובה לדובי. אפשר לחסוך כסף ולהוריד מיסים ואפשר לחסוך כסף ולהגדיל שוברים. החשבון שלי הוא כזה: ע"פ ועדת דברת, ילד בבי"ס ממלכתי יסודי אמור לעלות 9000 ש"ח לשנה שהם 750 ש"ח לחודש. זה לא כולל בינוי, ושכירות וכנראה עוד כל מיני כופתאות שמגיעות בנפרד. בי"ס טוב מאוד יכול לחיות כמו מלך ב 1200 ש"ח לחודש לילד, ואני יודע שיש כמה וכמה בתי"ס מצויינים שמדברים על 700-900 ש"ח לחודש לילד. אם השוברים יהיו בגובה של 700 ש"ח לחודש לילד (50 ש"ח לחודש לילד נועד להסכמים קואליציוניים, לתפוס את הרמאים שעוזי מכיר, ולממן שאר ירקות) הרי שכל ילד יוכל לקבל תכנית בינונית ומעלה אם רק יבחר נכון, בלי להוסיף גרוש. מי שהוריו יסכימו להשקיע בו 200-300 ש"ח נוספים לחודש יוכל לקבל תוכנית טובה מאוד, ומי שהורי נדיבים ומוכנים לשלם 450 ש"ח לחודש יוכל לקבל תכנית גרנדיוזית. אציין, למשל, שאם בי"ס ישים 10 ילדים בכיתה הוא יוכל לתת להם תכנית מלאה פלוס ב 900 ש"ח לחודש לילד. |
|
||||
|
||||
האם לדעתך הבעיה בקביעה ש"המומחים יודעים מה יותר טוב בשביל הילדים" היא שהיא אינה נכונה? לדעתי היא נכונה ועוד איך. למדו איתי ילדים שלהוריהם לא הייתה יכולת להבין את חומר הלימוד בבית-הספר ולערוך השוואות בין בתי-ספר. למשל: ילדים שהוריהם לא ידעו לכתוב, כאלה שהוריהם עבדו כל יום עד מאוחר מאוד כדי להתפרנס באופן בסיסי, כאלה שלא גמרו בי"ס עממי בעצמם או כאלה שרכשו את השכלתם ב"מורי" התימני וחשבו שזאת הדרך הנכונה היחידה לחינוך נכון. אני חושב שגם להורים שלי (אז, בתחילת שנות העשרים לחייהם, בלי שהם התקרבו אי פעם לאוניברסיטה) לא הייתה את היכולת להשוות בין בתי-ספר. |
|
||||
|
||||
(מה עוד צריך לעשות כדי להוציא ממכם סוף-סוף תגובות כאלו לטיעונים השוקחופשיסטיים?) |
|
||||
|
||||
כבר בדיון הקודם1 העלתי את הנקודה הזאת, ואת כל שאר הנקודות שעלו בדיון הזה (וליעקב, אולי תהיה עקבי). 1 תגובה 217939 ולמטה (ולמעלה). |
|
||||
|
||||
אני מעדיף אנשים שאין להם את הכלים אבל רוצים, על פני אנשים שאולי יש להם את הכלים אבל לא אכפת להם, ולא יכול להיות אכפת להם כי יש כל כך הרבה ילדים שהם צריכים לדאוג להם. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שצריך הבנה של החומר (ובכלל זה ידיעת קרוא וכתוב) כדי לקבל החלטה סבירה איזה בית-ספר טוב יותר; אני לא בטוח שצריך לשם כך השקעה מיוחדת של זמן (השקעה כזו דרושה יותר כדי לפקח על בית הספר; אבל כאן אני מוצא סבירות בטענתו של יעקב שמספיק מיעוט קטן מבין ההורים שיהיה אקטיבי בהתעניינות בבית הספר כדי להבטיח פיקוח); ואני לא בטוח ש"מורי" התימני הוא דרך מאוד שערורייתית לחינוך (האמת היא שאני לא יודע פרטים, אבל אם זה כרוך במכות אז החלק זה אסור על-פי חוק אחר.) איכשהו יצא שהשילוב של מיטב מוחות החינוך מהאקדמיה עם הדאגה הממוסדת של משרד החינוך מביא גם הוא לתוצאות לא מזהירות, ואינך יכול אפילו לומר שהוא מבטיח איזה מינימום לכולם - יש אחוז מסוים של ילדים שעבורם התוצאה היא קטסטרופה מוחלטת. נכון שאפשר להצביע על דרכי שיפור שאינן הפרטה, אבל לדעתי זה לא קל. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע כיצד לענות לפסקה הראשונה שלך, חוץ מלהביא סיפורים אנקדוטליים שאני מכיר. זאת דרך דיון לא מעניינת. אבל אני בטוח בכל הדברים שאתה לא בטוח שם. "נכון שאפשר להצביע על דרכי שיפור שאינן הפרטה"? אני לא מסכים שהפרטה היא דרך לשיפור. מתי זאת הפכה להנחה מקובלת בדיון? המקרה הרלוונטי היחיד שאני מכיר שיכול לשמש כמקרה מבחן הוא תכנית בתי-הספר הציבוריים של בוש, שדי מקבילה למה שיעקב מציע כאן. עד כמה שאני מבין, במבדקים השוואתיים בתי-הספר הללו התגלו ככישלון. |
|
||||
|
||||
איני מכיר את בתי הספר הציבוריים של בוש, אולם בארה''ב אין ממש הפרטה. אם מדובר על בתי ספר בניהול פרטי (שכחתי את המינוח האנגלי), זכור לי שהם לא השיגו חינוך יותר טוב מאשר בתי ספר אחרים בסביבה. אולם לא זאת הטענה. הטענה היא שכל בתי הספר בסביבה, פרטיים כציבוריים, ישתפרו אם תהיה תחרות אמיתית ובחירה אמיתית של הורים. עדיף שתסתכל על הדוגמאות בשוודיה ובישראל במקומות בהם יש תחרות, כמו למשל החינוך הדתי בפתח תקוה. |
|
||||
|
||||
Public Schools? (כן, זה מצחיק שלבית ספר פרטי דווקא קוראים ככה ולא Private School)
|
|
||||
|
||||
charter schools
|
|
||||
|
||||
אני חושב שזה באנגליה. |
|
||||
|
||||
אם זה זה: http://www.uscharterschools.org אז זה בארה"ב. |
|
||||
|
||||
charter schools is in the US.
Public schools taht are private is in UK. |
|
||||
|
||||
פעם היו לי לינקים על התוכנית של בוש וכשלונה (בוודאי שהיא כוללת את אפשרות התחרות), אבל איבדתי אותם, ולמען האמת כרגע רמת העניין שלי בנושא לא גבוהה במיוחד. |
|
||||
|
||||
זה כמובן לא תחרות ובחירה אלא בדיקה שכולם יצליחו. כאן זה מוצג על ידי הבית הלבן: וכאן קצת בקורת: http://bushwatch.org/bushed.htm
Parental choice and local flexibility, the heart of Bush's plan, have been eliminated, while spending was increased and testing approved. |
|
||||
|
||||
עוד משהו בנוגע לתגובתך: א. אנשים תחרותיים לא הולכים בד"כ לחינוך, ולא סתם. אם יש תחומים שאנחנו זקוקים לאנשים מסוג שונה, אלו התחומים האלה: חינוך, ע.סוציאלית, טיפול במפגרים או חולים. אי אפשר לכמת יחס אנושי ואין אפשרות להכניס אותו למשוואה. מורה שהוא "אישיות", שלא הולך בתלם, הוא דווקא זה שייפלט מהמערכת התחרותית. אולי זה עובד בעסקים. זה לא עובד בחינוך. ב. אחד מתפקידי ביה"ס הוא דווקא להיות קונטרה להורים ולתרבות-המוצא. אני מכיר תודה עד היום למורה או שניים שהתייצבו לצידי בתקופות קשות עם הוריי. בעולם שלך, הייתי מועבר מבי"ס או שהמורים היו מפוטרים. |
|
||||
|
||||
א) מורה שהוא אישיות נפלט מהמערכת הנוכחית. דווקא במערכת תחרותית יהיו מספיק אנשים שילכו בדרך שלו ואם יוכיח את עצמו השיטה שלו תוכל להתרבות. במצב הנוכחי זה קשה על חסר סיכוי. ב) גם הורים שכועסים על הבן מעוניינים שיהיה דמות שיעזור לו. אתה מציג אמירות כוללניות בלי ביסוס. למה מורה שעוזר לתלמידים יפוטר? למה מורה שהוא אישיות לא יהיה אבן שואבת לבי"ס? |
|
||||
|
||||
א. מערכת תחרותית היא, מטבע הדברים, מערכת עם מכוונות לתוצאות. יש אנשים שלא בנויים באופן כזה. הם לא ילכו לעסקים, שם באמת צריך לכוון לתוצאות מוגדרות, אלא לתחומים שבהם הדרך חשובה: היכולת להיות רגיש, ללכת "עם" הילד, להרשות לעצמך (או לילד) להיות מהורהר וכדומה. הניסוח שלך של "ואם יוכיח את עצמו השיטה שלו תוכל להתרבות" מעיד שאתה פשוט לא מבין מה אני אומר כי אתה מתבונן בעולם בעיניים קפיטליסטיות. "אישיות" אינה מוצר. "אישיות" לא יכולה להתרבות, ו"אישיות" לא מוכיחה את עצמה. זה בדיוק ההבדל בין תחומים אנושיים ותחומים עסקיים. ב. גם אתה וגם אני בטוחים שאנחנו צודקים. מאחר שהשקפותינו מנוגדות, לפחות אחד מאיתנו טועה. מערכת החינוך מאפשרת לילד להכיר עוד השקפות וסגנונות-חיים, וצריכה לתמוך בו בבחירת דרכו גם אם זה לא לטעמם של הוריו. הילד אינו רכוש של הוריו ויש לו אינטרסים משלו. |
|
||||
|
||||
א) למה אתה חושב שכשאני בוחר בית ספר אני לא בוחר על פי אישיות המורה. הדברים שאתה מתאר נמצאים בחלום של רבים מההורים השולחים את ילדיהם לבית ספר, ובית ספר שכל מה שהוא יודע להוציא זה פולטי חומר בוודאי לא יצליח לתחרות מול בית ספר רגיש על ליבם של רבים מההורים. ב) ולכן צריך מגוון של בתי ספר. |
|
||||
|
||||
א. אז תהיה תחרות על "אישיות"? נשמע כמו מתכון מוצלח לתוכנית ריאליטי. ב. ומי יבחר ביניהם - ההורים? אז מה הרווחנו? |
|
||||
|
||||
א) תהיה תחרות על בית ספר שבו יהיה לילדים טוב, והם ישמחו לקום בבוקר לבית ספר. ב) ראה א. |
|
||||
|
||||
עד כמה שזה מפתיע - ומעציב - יש הורים רבים שלא רואים בבי"ס "שבו יהיה לילדים טוב, והם ישמחו לקום בבוקר" דבר טוב לילדיהם. יש רבים שהקריטריונים שלהם שונים: שהם חושבים שיש "להכין את הילדים לקשיים שבחיים", "להרגיל אותם ל"זרם המרכזי" של החברה", לחנך אותם להישגים בלבד - ועוד כהנה וכהנה תפיסות מעצבנות, ולעתים מזיקות, לילד. |
|
||||
|
||||
ולכן בתי ספר יצטרכו להיות גם הישגיים וגם מקומות שיהיה טוב לילדים להגיע אליהם. וגם עוד כמה דברים. לחילופין, אפשר לבחור בתי ספר שהקריטריון היחיד שלהם הוא הכנה של הילדים לקשיים של הילדים במדינה ששוללת את החופש של אזרחיה. |
|
||||
|
||||
לחילופין, אפשר לבחור בתי ספר שהקריטריון היחיד שלהם הוא הכנה של הילדים לקשיים של הילדים במדינה שאזרחיה נתונים לשרירות לבם של יזמים פרטיים תאבי בצע. |
|
||||
|
||||
מאותה הסיבה שכשאתה בוחר מפלגה אתה לא בוחר אותה לפי אישיות המנהיג: כי יש יותר מאחד, ובסבירות גבוהה הרמה לא אחידה. למעשה, אני חושב שהאנלוגיה בחירת בי"ס<->בחירת מפלגה מחזיקה לעוד הרבה נקודות חשובות, ומבהירה מה הקושי האינהרנטי בהצעה שלך. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לכך שזו בחירה עם פרמטרים רבים וסותרים לפעמים? נכון, ואפילו כך, אם הקירוב של בחירת בי"ס לרצונות שלך יהיה דומה לקירוב של בחירת מפלגה לרצונות שלך, נראה לי שהרווחנו משהו1. ובכל זאת, אני חושב שבבחירת בית-ספר יש לך דרגות חופש שאין בבחירת מפלגה: קשר הרבה יותר ישיר ומשמעותי עם הנבחר (אתה אחד מאלף לקוחות, ולא אחד מחמישים אלף), שמאפשר לך לא רק לקבל או לדחות את ההצעה, אלא גם להשפיע עליה; ויכולת בחירה גם אחרי בחירת בית-הספר (זה כבר נוגע ישירות ל"יש יותר מאחד"): סביר שבית ספר אחד יציע להורים מסלולים שונים (הכיתה הדמוקרטית, הכיתה ההשגית...), או שהורים יוכלו לדרוש שהילד שלהם ילמד אצל נחמה (או שהם יעברו). 1 אני שם בצד את שיקול "האם הרצונות שלך טובים?" - זה שייך לפתילים אחרים כאן. |
|
||||
|
||||
הסוגריים האחרונים שלך מעלים בעיה חדשה, שדומה קצת לבעיית ה"בית ספר למימוש שוברים", אבל עוד יותר מטרידה. איזה מין פיקוח יכול להיות על כך שבית הספר נותן לילד ציונים גבוהים מדי? (דוגמאות לשימוש לרעה בכך: ילד שנכשל בבי"ס אחד יועבר לבי"ס אחר ולו כדי שלא יעוף מביה"ס. למעשה, כשחושבים על זה - זה הופך לאינטרס של בית הספר שלא להעיף תלמידים גרועים מדי, כי הם שווים כסף. מה עושים איתם?) |
|
||||
|
||||
הציונים האלה לא יהיו שוים את הנייר עליו הם כתובים. אף גוף שפוי לא יסתמך על ציונים שניתנו בבית ספר מהסוג הזה (ובבתי ספר בכלל). |
|
||||
|
||||
אתה אומר את זה רק כי אתה לא לומד בתחומי מדעי החברה והרוח באחת האוניברסיטאות בארץ. אינפלציית הציונים שהיא כל כולה תוצר של הרצון להתחבב על הסטודנטים במחלקות הפחות נחשקות (וגם בחלק מהנחשקות יותר, למשל תקשורת) היא כבר בגדר מגיפה. והנה, כשאני הולך לאוניברסיטה בחו"ל, דרישות המינימום שלהן עומדות בד"כ על ציון של 80 בתואר הראשון בארץ (לפי טבלאות שמצאתי בחלק מהאתרים). כדי לקבל 80 בתואר ראשון במדעי החברה, אתה צריך, פחות או יותר, לדעת איך מגיעים למזכירות המחלקה שלך כדי לקבל את התואר. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני זוכר, אוניברסיטאות נחשבות בחו"ל דורשות שתעמוד במבחנים אובייקטיביים (GMAT או משהו כזה). |
|
||||
|
||||
תלוי בתחום, תלוי בתואר שאתה רוצה להשיג. |
|
||||
|
||||
"כדי לקבל 80 בתואר ראשון במדעי החברה, אתה צריך, פחות או יותר, לדעת איך מגיעים למזכירות המחלקה שלך כדי לקבל את התואר." זה בהחלט מסביר מדוע עושים לך בדיקות ממושכות בכניסה לאוניברסיטה. עכשיו כבר לא כל כך פשוט להגיע למזכירות החוג. |
|
||||
|
||||
מצד שני, תלמידים גרועים הם סביבת לימודים לא טובה לאחרים ומוציאים לבי''ס שם רע שיפחית את ההרשמה אליו. השוק מאזן את עצמו. |
|
||||
|
||||
זה יפה שהשוק מאזן את עצמו, אבל זה לא עוזר לפתור לי את הבעיה של הקמת ''בית הספר לתלמידים גרועים'' שידוע בכך שהוא מעניק ציונים סבירים ומונע את נשירת התלמידים שבו. עבור הורים שרואים בביה''ס בייביסיטר ותו לא, בי''ס כזה יכול להיות אופציה מצויינת. |
|
||||
|
||||
לא סביר שבשיטת השוברים יקום בית ספר כזה, ולו רק מהטעם שהכסף שיהיה זמין בצורת שובר בידי כל הורה יאפשר לימודים *טובים* לכל תלמיד. לא טובים מאוד אולי, אבל בהחלט מעל הביצועים המינימליסטיים שבדוגמה שלך. כלומר, במקום בו יוקם בית ספר המנסה לתת את המינימום תמורת השוברים, עשויה להתפתח תחרות הנותנת יותר לתלמידים עבור אותו שובר (ללא תוספת) ועדיין מרוויחה. |
|
||||
|
||||
בלי קשר לשום הפרטה, מזמן הייתי רוצה שציוני בית-ספר יפסיקו לשמש לצרכים חיצוניים לבית-הספר (בפרט, יבוטלו בחינות הבגרות; שמוסדות ההשכלה הגבוהה יערכו אילו בחינות שהם רוצים. אם התוצאה תהיה פחות טובה מבחינתם מהמצב הנוכחי, זה מחיר כדאי כדי להפסיק את התכליתיות המזיקה של התיכונים.) |
|
||||
|
||||
המורה הוא לא ולא צריך להיות איש העסקים. המנהל הוא זה שמגייס את המורים, הוא צריך להיות תחרותי מספיק כדי לדעת לגייס מורים שידעו להיות רגישים וללכת עם הילד. מורה שיבוא עם דרך שונה ויביא תוצאות (תלמידים מרוצים שמגיעים להשגים) יהפוך את בית הספר ליותר אטרקטיבי ולכן ההנהלה תעודד אותו. בבית ספר שמנוהל ע''י המדינה שיטה לא שיגרתית שמנוגדת להוראות משרד החינוך תיתקל בהתנגדות ההנהלה גם אם היא יעילה יותר רק בגלל שהיא מנוגדת להנחיות. |
|
||||
|
||||
מעניין, אני מכיר תודה להורי שהתייצבו לצידי בתקופות קשות עם בית הספר. למעשה אלמלא לחץ חזק שלהם כולל הפעלת קשרים (אבא שלי היה בעברו, הרבה לפני שלמדתי שם, מורה באותו בי"ס) לא הייתי מסיים אפילו 11 שנות לימוד. |
|
||||
|
||||
כן, גם אצלי זה היה ככה בתקופות אחרות (למעט זה שאבא שלי לא היה מורה בעברו, ובאמת לא סיימתי 11 שנות לימוד). אין לי שום דבר בעד בי"ס, אבל אני חושב שאסור לתת גם להורים שליטה אבסולוטית כזאת על התפתחות הילד. ביזור הכוח זה דווקא רעיון ששוקחופשיסטים אמורים לחבב. |
|
||||
|
||||
אני מכריז בזה על הקמת "בית הספר הוירטואלי למימוש שוברים". בית הספר מקבל כל תלמיד הזכאי לשובר של משרד החינוך, ושיטת הפעולה שלו היא כדלקמן: 1. השובר מועבר לזכות בית הספר על-ידי הורי התלמיד. 2. בית הספר פודה ממשרד החינוך את ערך השובר בשקלים חדשים. 3. בית הספר שולח להורי התלמיד 85% מן הסכום שהתקבל, לעשות בהם כטוב בעיניהם (ירצו, יקנו ספרי לימוד ומורים פרטיים. ירצו, יקנו המון סיגריות. איש לפי תפיסתו החינוכית). |
|
||||
|
||||
האם אתה היית שולח את ילדיך לבית ספר שכזה? האם אתה חושב שהורים רבים מבין מעוטי היכולת וההשכלה היו שולחים את ילדיהם לבית ספר שכזה (נגיד, בסדר גודל אחד יותר מאשר אלו אשר כבר היום לא דואגים לחינוכם של ילדיהם ואינם שולחים אותם ללימודים סדירים, למרות עבודתם של קציני ביקור סדיר)? |
|
||||
|
||||
אם הייתי מובטל, ו/או מסובך בחובות לשוק האפור, ו/או מכור להימורים1, ו/או שונא את הילדים שלי שבגללם בעלי עזב אותי1, ו/או חושב שיותר חשוב לתת לילדים נייקי כמו שלכולם יש מאשר שילכו לבית-ספר יוקרתי1, אולי כן. ואם לא, אולי הייתי שולח ל"בית הספר הוירטואלי למימוש חלקי של שוברים", ששולח להורים 45% מערך השובר ומנסה ללמד במה שנשאר. 1 המקצוע של אשתי חושף אותי למשפחות שהייתי מעדיף לחשוב שאינן קיימות. |
|
||||
|
||||
תטל''א. לא סתם שאלתי על סדרי גודל - שכן השאלה שלי היא האם שינוי המדיניות לשוק חופשי ישפר את מצב החינוך באופן כללי או ירע אותו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |