|
||||
|
||||
יעקב יקירי, לא צריך להיות גאון גדול כדי להווכח שהשמש מפציעה בכל בוקר מעל האופק המזרחי, חוצה בבטחה ובהתמדה את הרקיע בכיוון מערב עד להעלמה בהדרגה מעבר לאופק הנגדי, ושוב *זורחת* בבוקר שלמחרת. אפילו החבר'ה שלך מהתנ"ך שמו לב לתופעה. המסקנה המתבקשת: השמש מסתובבת סביב כדור הארץ. רק מה? צורת ההסתכלות הזו מסורבלת ומאד לא נוחה כשמנסים להשתמש בה לצורך חישובים אסטרונומיים. לכן מנצלים המדענים את עקרון היחסיות של גלילאו 1 ועושים לעצמם את החיים הרבה יותר קלים באמצעות הבחירה בתאור שלפיו כל כוכבי הלכת סובבים סביב השמש. 1 כן, כן, האיש שהמציא את הטלסקופ, גילה את ירחי צדק ולחש, לפי האגדה, "ואף על פי כן נוע תנוע", היטיב להבין כבר במאה הט"ז את מה שכל מיני אנשים שמחזיקים מעצמם במאה הכ"א מתקשים לתפוס: השמש נעה סביב כדור הארץ לא פחות משכדור הארץ נע סביבה. |
|
||||
|
||||
הדברים הללו מאוד מפתיעים אותי. זו הפעם הראשונה שאני שומע על בן אדם שקוראים לו בשם חבל ארץ מארצינו הקדושה חוץ מארץ יהודה הקדושה. האם אכן היה בן אדם מופתי כזה שקראו לו גליל, שהתחתן עם אחת מבנות צלפחד? ולמה הוא כתב את שמה "נוע" ולא "נעה" כמקובל בתנ"ך? אך יותר חשוב: אמנם בעונה זאת של השנה השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, אולם יש גם ימי חורף וקיץ במהלך השנה, כידוע לכל קוראי התנ"ך: כב עֹד, כָּל-יְמֵי הָאָרֶץ: זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, וְיוֹם וָלַיְלָה--לֹא יִשְׁבֹּתוּ. ובאותם ימים חמים וקרים, השמש אינה זורחת במזרח אלא בצפון מזרח או דרום מזרח, למגינת ליבם של המאמינים בהבל. אך עוד יותר חשוב: סיבוב כדור הארץ סביב השמש כלל אינה קשורה לתופעות הזריחה והשקיעה אלא קשורה לעונות השנה, כפי שהיה ידוע לכל בן אדם באותם ימים בהם כולם היו אהבלים ולא ידעו להבחין בין מציאות לדמיון. בברכת חג כשר ושמח לגאולת ירושלים הקדושה. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאתה לא מנסה להטעות את הקוראים וטוען שהתנ"ך ידע על כך שהשמש נעה ושכדוה"א הוא עגול נכון? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג מה ידעו האנשים בימי התנ"ך לגבי תנועת השמש, וגם אתה לא יודע. סביר להניח שהם ידעו שכדור הארץ עגול, עובדה שהיתה ידועה בעולם העתיק 1. לגבי תנועת השמש ושאר הכוכבים, תנועתם היא אכן מסדר גודל אחר, ואני לא יודע אם זה הטריד את מנוחתם. 1 דיון על זה היה באייל והובאו אז הוכחות |
|
||||
|
||||
לא מדויק. כנראה שחלק סברו שהעולם עגול (אריסטותנס חישב את היקף העולם בדיוק לא רע בעזרת הבארות והשמש) ואחרים חשבו שהעולם שטוח. כיוון שקשה לי להאמין שאותו אחד (שמו זרח מפרחוני) שדיבר על חמה היוצאת מנרתיקה התכוון להילת השמש, כפי שיש המפרשים אותו היום, אני נוטה לחשוב שהיו רבים, גם בין החכמים, שתמונת העולם שלהם לא כללה כדור ארץ עגול אלא משהו אחר. |
|
||||
|
||||
כמדומני ראיתי פעם בתלמוד התייחסות לזה שהעולם עגול. וכמדומני, אף כדורי. רק שאני ממש לא זוכרת איפה. |
|
||||
|
||||
http://www.daatemet.org.il/pamphlets/he_pamphlet4.ht... (וכמובן http://www.beith-din.com/..%5Ctshuvot4.htm) |
|
||||
|
||||
לא שם. את דעת אמת אני מכירה רק חודש, בערך. נתקלתי בזה לפני זמן רב (אחרת הייתי זוכרת איפה). |
|
||||
|
||||
אל"פ (ואאל"ט), אבל שמעתי כמה תאורים1 שמראים שמאוד לא מדויק ליחס תמיד את הסימטריה הזאת לשני גופים שנעים אחד ביחס לשני. ישנם תאורים בהם התשובה: "האחד נע והשני עומד" היא התשובה הנכונה (אפילו אמפירית!). אני לא בטוח שמה שידעו במאה הט"ז עדיין עדכני (תמיד ובכל סוג של תאור) למה שידוע במאה הכ"א. __________ 1 למשל, הביקורת על היחסות הפרטית הציגה את פרדוקס התאומים שקיים בה כביכול (אחד יוצא לטיול והשני נשאר בבית). הפרדוקס נובע בדיוק מההנחה שאומרת שהקביעה מי נע ומי עומד היא שרירותית ולכן כל אח צריך להיות זקן יותר מהשני ברגע המפגש (בשל אפקט האטת השעונים). התשובה של אינשטיין לביקורת הצליחה לשבור את הסימטריה. |
|
||||
|
||||
בוא נניח, במסגרת היחסות הפרטית, שאכן קיים ניסוי כזה שמעורבים בו שני גופים, ושהתשובה הנכונה (אפילו אמפירית) היא שהאחד עומד והשני נע. עכשיו נניח גם שיש לנו שני צופים הנעים במהירות קבועה זה ביחס לזה, ושניהם מבצעים בנפרד (כל אחד במערכת שלו) את הניסוי המדובר. אם בוחנים את המהירות היחסית בין שני הגופים "העומדים" שבמערכות השונות, קיימות שתי אפשרויות: 1. המהירות היחסית ביניהם תמיד מתאפסת. במקרה כזה, עקרון היחסות של איינשטיין מופר, משום שאם נערוך את הניסוי בקרון סגור, נוכל באמצעותו לקבוע אם אנחנו נעים ביחס למערכת הגופים העומדים (ובאיזו מידה) או לא. 2. המהירות היחסית ביניהם אינה בהכרח מתאפסת. במידה שזה קורה, (לפחות) אחד מהגופים העומדים עלול להמצא בתנועה, בסתירה להנחתנו הראשונית. קיימת האפשרות שבמסגרת המאמצים לאיחוד התורות, יתברר בעתיד שדוקא קיימת מערכת יחידה בעלת עדיפות אבסולוטית על פני מתחרותיה. נכון להיום, התובנה של גליליי מגלה יכולת השרדות מרשימה. |
|
||||
|
||||
המהירות יחסית היא, אך כדי שהתאומים ייפגשו אחד מהם צריך להאיץ, לשם כך צריך להיות מופעל עליו כוח, והסימטריה אכן נשברת. מסיבה זאת גם יש ויש טעם לומר שהארץ נעה סביב השמש ולא להיפך, ומי שירצה לדקדק יאמר שהארץ והשמש נעים סביב מרכז המסה, אלא שתנועת השמש זניחה בגלל יחס המסות. כשאתה מסובב דלי מים סביב ציר שעובר במרכזו, פני המים יוצרים משטח פרבולי, ולא תטען שזה קורה מפני שכל היקום מסתובב והדלי נח במקומו (אלא אם כן קוראים לך מאך). |
|
||||
|
||||
תנועה במעגלים היא, בהגדרה, תנועה בתאוצה, שכן (וקטור) המהירות משתנה כל הזמן. |
|
||||
|
||||
גם תנועת כדור הארץ היא במעגל. (והראשון שיצעק ''אליפסה'' לא יזכה בשום פרס) |
|
||||
|
||||
"אליפסה"!! גם תנועת הפתילים על מעמד הר סיני היא במעגל. |
|
||||
|
||||
אל"מ+אאל"ט, אבל זה תלוי בהגדרה (ההגדרה שאתה מתאר בעייתית כאשר צופים בתופעה המופלאה בה גם האור מתעקש לנוע במסלול "עקום". איזה כוח מיסטי יכול לגרום למהירות של אור להשתנות? האור החוצפן מתעקש לקלקל לנו). תנועה במעגלים יכולה פשוט להיות תנועה במסלול הקצר ביותר בגאומטריה לא אוקלידית ואז ברור שאין סימטריה בין השמש לארץ, שהשמש היא שמגדירה את הגאומטריה של המרחב הלוקאלי, שכדור הארץ העצלן בסה"כ נע בקו גאודטי ושהשימוש במושג כוח הוא די מיותר (בתאור ספציפי זה המדבר על מסות גדולות וגרביטציה. לא מומלץ לזרוק לפח מושג כל כך שימושי). |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי (בערך), למרות ש(עד כמה שאני מבין) אינשטיין מנסח זאת אחרת. הוא לא השתמש בטיעון המאוד ניוטוני "לשם כך צריך להיות מופעל עליו כוח"1, אלא השתמש ב"עבודה" שעושה הפרש הזמן בין שעון אחורי לשעון קדמי (Δt=lv/c^2) ושרק אחד התאומים עובר בין שתי מערכות ייחוס (ולכן הסימטריה נשברת). _______ 1 כוח?! מה למיסטיקה הזאת ולפיסיקה? :) |
|
||||
|
||||
אני מבין כמוך. התרגום של ''עובר בין שתי מערכות ייחוס'' למונחים ניוטוניים הוא מה שכתבתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |