בתשובה לדוּש, 04/04/05 15:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ככל הידוע לי, אין רשימה מלאה של כל החיות הטמאות שאסורות במאכל. יש קריטריונים, ולגבי כל חיה שאינה עומדת בהם, היהודים כבר מצופים להבין לבד (או עם קצת עזרה מחברים, במידת הצורך) שאין לאוכלה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אדם ובהמה אינם נמצאים באותה המדרגה. אם מצאו לנכון בפרשתנו האחרונה לציין ארבע דוגמאות (אם אני זוכרת נכון - ארנבת, גמל, שפן וחזיר), ודאי שיכלו להוסיף את האדם - שנמצא בקטגוריה אחרת לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמאות הן של בעלי חיים שמפריסים פרסה אך לא מעלים גרה, או להיפך. אלו שחסרים את שני הסימנים לא נמנו כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התורה קמצנית במילים ומבקשת שנבין דבר מתוך דבר. כפי שאין איסור על אב לשכב עם ביתו, אך יש איסור על אדם לשכב עם נכדתו, ויש איסור על אדם לשכב עם אשה ובתה. אדם, גם אם הוא ילדים נוצרים, אינו מעלה גירה (אפילו אם הוא לועז מסטיק), אינו מפריס פרסה, ואינו שוסע שסע. צריך את כל שלושת התנאים ולאדם אין אפילו אחד מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החמור, למשל, לא צוין במפורש (כמדומני), למרות היותו בהמה שכיחה ביותר בסביבתו של העברי התנ"כי. גם הכלב לא. אף על פי כן, ברור למדי מה מעמדם כמרכיב דיאטטי, מתוקף הקריטריון הכללי הנ"ל 1. אם כל הדרכים הטכניות שיכולות להוביל לאכילת אדם אסורות מתוקף ציוויים אחרים (כמו "לא תרצח"), הרי שגם אילו היתה התורה מציינת במפורש כי אין לה התנגדות לדבר, זה עדיין היה בלתי קביל עפ"י חוקיה. 1 התורה מדגישה את איסור אכילתן של חיות המקיימות את אחד הקריטריונים, אך לא את משנהו, כדי למנוע אי הבנות. לגבי אלו שלא עומדות באף אחד מהתנאים, ההנחה היא כי ברור בעליל שאין לאוכלן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |