בתשובה לברקת, 25/03/05 18:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה! גם אני למדתי את זה משם! (או מאיזשהו ספר של ורן, בכל מקרה). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון למצב מעיק זה הוא התפלת מים פיראטית, המתבצעת בעזרת יריעת ניילון, כלי קטן ומשפך/צינור. אור השמש (שיאדה את המים ויפריד אותם מן המלחים) חיוני למטרה זו - ומכאן שאם נתקעת על ספינה בלב ים באמצע חורף אפור, אתה ממש, אבל ממש, בצרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבעה אנשים, כלב אחד ומהנדס אחד נופלים על אי בודד מתוך כדור פורח, כשרק בגדיהם ושעוניהם לגופם. כמה חודשים יידרשו להם עד שייצרו ניטרוגליצרין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אחד מהאנשים הוא מגייוור - שתי דקות, ואם מדובר ב- A-Team הרי שתוך חמש דקות יש להם אצבעות דינמיט ארוזות יפה בארגזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל ורן זה לקח להם כמה חודשים, מה שמראה עד כמה הוא מיושן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ארבעה אנשים, כלב אחד ומהנדס אחד..." זאת אומרת שמהנדס הוא לא בנאדם? 4 יחידות "איש"+ 1 יחידות "כלב"+ 1 יחידות "מהנדס"= שיעור מרתק בזואולוגיה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי קריאת ''אי המסתורין'' לא ניתן שלא להגיע למסקנה הבלתי נמנעת שמהנדס הוא לא בן אדם אלא השלב הבא (והמשופר) באבולוציה של המין האנושי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איך בדיוק מבצעים את ההתפלה ???? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לתפוס אותי במילה. העיקרון כזה: ממלאים כלי רחב ושטוח במי ים, מניחים בשמש כך שהמים יתאדו. פורשים מעל הכלי יריעת ניילון משופעת שתקלוט את המים שיתאדו בצורת טיפות, וממנה ינזלו הטיפות המותפלות על צינור (או על היריעה עצמה), אל כלי אחר. המלח נותר בקרקעית הכלי המקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. 1. האם מישהו יודע מדוע מים מתאדים ללא יוני המלח ?? 2. ניתן מן הסתם להשתמש ב-2-3 שקיות לצורך העניין, ללא כלים אחרים. אם כך, אקח איתי לכל הפלגה/טיסה מהיום שקיות מקופלות בכיס... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימדו אותנו את זה בקורס השרדות, עם מימיה ובור. כשחזרנו אחרי שעה המדריך התלהב מהמימיה המלאה (שמישהו מילא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יגרום לאדי המים להתעבות על היריעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היריעה יותר קרה כי היא באה במגע עם אוויר חיצוני? אגב, כשסיפרו לי על זה, אמרו שיש לשים אבן קטנה במרכז היריעה, כדי לגרום לצורת משפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני העשיר בסירות טרופות וחיים על אי בודד אני יכול להעיד שיריעות ניילון בשמש אינן קרות כלל ועיקר, בטח שלא יותר מהאויר בסביבתן הקרובה. אפילו בחממות, שהן כלי סגור הרבה יותר ממה שהניצול הטיפוסי מסוגל לבנות על הדוברה הרעועה שלו, אין הצטברות של מים בשעות היום, וכל מי שנוגע בדופן החממה מסתכן בכויות מדרגה שניה. בלילה אמנם ייתכן אפקט של טל, ולפי החישוב שלי על רפסודה ממוצעת אפשר, בתנאים אופטימליים, להפיק שלוש טיפות של מים ביממה. חוששני שאת שאר חמשת הליטרים שאתה זקוק להם בלב האוקיינוס יהיה עליך להשיג ממקור אחר. ז'ול ורן - זה לא האיש ההוא שהסביר שבדרך בין כדור הארץ לירח יש נקודה אחת בה כוחות המשיכה משני הגופים האלה מתאזנים ואתה חש שם חוסר משקל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבנה שלי זה שהניילון עדיין יותר קר מתחתית המיכל. ודוק, אם אכן הניילון לוהט למגע, משמע שהאוויר החיצוני הרבה יותר קר ממה שיש בתוך המתקן. מכאן אפשר להסיק שהנקודה הכי קרה במתקן היא דווקא על פני הניילון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ''חיי פאי'', יש בסירות ההצלה מתקנים כאלה יעילים למדי לניפוח עצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. ניילון וזכוכית משמשים כדפנות של חממות דוקא משום שהם מעבירים את קרינת השמש היטב ולא בולעים אותה (וכתוצאה מכך מתחממים). לכן כלי המים מתחת ליריעה מתחמם והיריעה לא. שיטה זהה או דומה למה שהזכירה ברקת הוצגה באחת מסדרות הריאליטי-הישרדות של ה-BBC Prime המועברות ע"י יוצאי ה-SAS הבריטי שעסקה באימוני היחידה במדבר. כעבור כרבע שעה אספה היריעה בערך חצי כוס מים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני זוכרת נכון, הרעיון הוא לשים עלים בשרניים על הנילון הפרוש בבור. או משהו כזה. מצד שני, סביר להניח שאם אני אהיה תקועה על רפסודה בלב ים1, אני אעדיף פשוט לשתות את הדמעות שבטח יזלגו שם. 1קורה פעמיים בשנה, אני מניחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "אני מניחה"? אפילו בגילך הזעיר את אמורה כבר לדעת מה הממוצע שלך בהיתקעות רפסודית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם עם חוקן. (לא ניסיתי. בשעת הדחק אנסה כ''כ התפלה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
aha
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט הכל כלי כשר כאן כבור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לנחש שאתה טוב במציאת באגים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ניחוש, זו אינטואיציה מושכלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחילופין, אפשר לשלוח יונת דואר לטורקיה, ולבקש אספקת מים דחופה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |