|
||||
|
||||
מקרה ב' פסול, וזה מוסכם על שנינו, אני מניח. מקרה א' אינו פסול (להבדיל מ"לא מוצא חן בעיני"). לא בדיוק הבהרת מה זה "פסול"' - אני מניח שהכוונה היא שנוקטים בסנקציות כלשהן נגד עושה המעשה הפסול, ולא סתם אומרים לו "לא יפה, תחשוב איך היית מרגיש אם היית במקומו". להגיד "לא יפה" בצורה כזו זה בהחלט קביל ואולי אף רצוי (אני אישית תומך בגישה לפיה כל אחד צריך לעשות למען אחרים מה שהוא מצפה/מקווה שאחרים היו עושים עבורו באותה סיטואציה, אם כי זה כמובן לא תמיד מספיק). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה, אם כי לא ברור לי לגמרי למה נתת את הקישור הזה (כדי לענות על השאלה מהו "פסול"?) אגב, אני נוטה להסכים שהן כבאי (בזמן מילוי תפקידו) והן הורה מחוייבים להגשת העזרה הנ"ל. בשני המקרים הם לוקחים על עצמם אחריות, ואינם יכולים להתנער ממנה כרצונם. |
|
||||
|
||||
לא קראת עד הסוף. החוק מחייב כל אדם בהגשת עזרה במקרה וזו אינה מסכנת אותו, לא רק הורה וכבאי. כלומר יש כאן חובה מהסוג שהשוקחופשיסטים היו רוצים לספר לך שאינה קיימת. |
|
||||
|
||||
קראתי עד הסוף. זה לא אומר שאני מסכים או חושב שכך ראוי שיהיה. ציינתי עם מה אני כן מסכים. |
|
||||
|
||||
"לא קראת עד הסוף. החוק מחייב כל אדם בהגשת עזרה במקרה וזו אינה מסכנת אותו," ומי קובע האם היא מסכנת אותו באמת או שאולי רק נדמה לו שהיא מסכנת אותו? "...כלומר יש כאן חובה מהסוג שהשוקחופשיסטים היו רוצים לספר לך שאינה קיימת." לא. יש כאן עקרון שאין שום אפשרות מעשית לנסח אותו בחוק. עם זאת, בתור דוגמה לפשטנות והניתוק מהמציאות של החשיבה הצעצועיסטית הוא עובד לא רע. |
|
||||
|
||||
"ומי קובע האם היא מסכנת אותו באמת או שאולי רק נדמה לו שהיא מסכנת אותו?" חייל יורה בפלסטיני תמים למוות. מי קובע אם היו לו סיבות טובות לשער שהפלסטיני סיכן אותו או לא? |
|
||||
|
||||
השופט, שאף פעם לא נכנס עם שלושה חיילים לכפר ערבי עוין. כמובן. הוא מן הסתם גם שכח איך זה לעשות ליל שמירה בעמדה מרוחקת. מה שאני לא מבין זה מדוע את מדגישה שהערבי היה תמים. האם ערבי בעל מום אינו יכול להיות מחבל? |
|
||||
|
||||
לפי המילון שלי ("המילון העגברי המרוכז", אבן שושן), "תמים" הוא: 1. שלם, שאין חסר בו כלום. 2. שאין בו מום. 3. (בהשאלה) תם וישר. יש עוד כמה פירושים ותוספות, אבל אף אחד מהם לא כולל "בעל מום". מכל מקום, התכוונתי למס' 3. האם כוונתך לומר שאין ערבים המתאימים לתיאור זה? |
|
||||
|
||||
את כתבת שחייל ירה בפלשתיני תמים למוות. ואני שואל, לאיזה עניין זה משנה אם הפלשתינאי היה תמים או בעל מום? גם אדם תמים וגם בעל מום יכולים להיות מחבלים ולא מחבלים באותה מידה כמעט, ומר יאסין שכבר אבד זכרו ואיש אינו בא להלוויתו יוכיח. ולגבי ערבים המתאימים לתיאור תם וישר. לאחר מעל מאה שנות התנסות עם השלטון הישראלי הבוגדני, המעניש ערבים ישרים ומתגמל את הרעים שבהם, קצת קשה למצוא ערבים שהם ישרי דרך. אמנם נשארו כאלו, כי פראיירים לא מתים, אבל קשה למצוא אותם כי הם מתחפשים לאנטישמים שונאי ישראל כדי לרצות את דעת הקהל. |
|
||||
|
||||
"ואני שואל, לאיזה עניין זה משנה אם הפלשתינאי היה תמים או בעל מום"? ולאיזה עניין זה משנה אם היהודי היה כזה? "...ומר יאסין שכבר אבד זכרו ואיש אינו בא להלוויתו יוכיח." ודיר יאסין שכבר אבד זכרו ממך, יוכיח. |
|
||||
|
||||
ראשית, חבל שאנו מבזבזים את המקום המוגבל לענייני שוק חופשי באתר, על דיון לא כלכלי. שנית, אין זה משנה אם היהודי הינו תמים או בעל מום, אלא לעניין עבודה בבית המקדש: יח כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב: אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ, אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ. יט אוֹ אִישׁ, אֲשֶׁר-יִהְיֶה בוֹ שֶׁבֶר רָגֶל, אוֹ, שֶׁבֶר יָד. כ אוֹ-גִבֵּן אוֹ-דַק, אוֹ תְּבַלֻּל בְּעֵינוֹ, אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת, אוֹ מְרוֹחַ אָשֶׁךְ. כא כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן--לֹא יִגַּשׁ, לְהַקְרִיב אֶת-אִשֵּׁי ה'. ולגבי דיר יאסין, לא שכחתי. הלא שם שוכן פאר מרן בעל היחוה דעת. אך לעיתים מתגנב לליבי החשש שהשמאל שכח את עין הוד ודיר יאסין ולכן הוא חושב שהערבים יוותרו על נקמה. אני שזוכר היטב את דיר יאסין, את גירוש לוד ורמלה, את מג'דל ואסדוד, לא שוכח שאם רק תהיה להם הזדמנות לנקום - הנקמה בא תבוא. לכן הזהרתי לבלתי תת להם רובים. |
|
||||
|
||||
"חייל יורה בפלסטיני תמים למוות" וזה רלוונטי כי: א. את מתקשה בהבנת הנקרא ולא מבינה שאין קשר ב. את רוצה להסיט את נושא הדיון |
|
||||
|
||||
זה רלוונטי כי אתה מתקשה בהבנת הנקרא ואני שכחתי שאין תקשורת. |
|
||||
|
||||
יש שני הבדלים בין החוק הזה לבין חוקי התורה: 1) על פי דין תורה, המציל זכאי לתשלום מאת הניצול (או חברת הביטוח שלו). אדם לא יחשוב על הנזק הכלכלי שיגרם לו בפנותו פצוע לבית חולים, כשכל הדם ייזל על הריפוד של האוטו, כי הוא יקבל ניקוי או ריפוד חדש. 2) על פי דין תורה אין עונש בידי אדם. הרעיון להעניש במאסר הוא מטופש כמעט כמו ענישה על אי מניעת פשע. גם כשהמדינה מנסה להעתיק את חוקי התורה, המחוקקים מצליחים להרוס הכל. |
|
||||
|
||||
נו, מה אתה רוצה? נותנים לדתיים לאומיים להיות חברי כנסת ואחר כך עוד מתפלאים שאלה החוקים שהם מעבירים. |
|
||||
|
||||
אכן מצאת מקום חרפתי. ציון היא דורש אין לה. |
|
||||
|
||||
"1) על פי דין תורה, המציל זכאי לתשלום מאת הניצול (או חברת הביטוח שלו). אדם לא יחשוב על הנזק הכלכלי שיגרם לו בפנותו פצוע לבית חולים, כשכל הדם ייזל על הריפוד של האוטו, כי הוא יקבל ניקוי או ריפוד חדש." ואם ידוע לי שהאדם הטובע שמול עיני הוא עני מרוד, ועם כל הרצון הטוב לא יהיה לו הכסף לשפות אותי - מה אז? |
|
||||
|
||||
אז יהיה לך עבד לכל החיים. מה רע? |
|
||||
|
||||
שכחת שעד שאעשה את החישוב הזה הוא כבר יעבור כמה שניות קריטיות של אובדן הכרה, וכשייצא מבית החולים יהיה נכה מאה אחוז. מה העבד הזה יועיל לי? |
|
||||
|
||||
אם שנית את משנתך כראוי מבעוד מועד לא תצטרכי לעשות שום חישוב כזה בשעת חירום. בגלל זה מסבירים לך ''אל תאמרי לכשאפנה אשנה, שמא לא תיפני''. השאלה האמיתית היא מה תעשי אם הטובע הוא מילטון פרידמן. |
|
||||
|
||||
אני אתבע אותו לדין תורי. |
|
||||
|
||||
החוק לא נועד בשביל אנשים כמוך. את אלטרואיסטית והיית מוכנה למשכן את כל ביתך כדי להציל בן אדם. אילו היה לך זמן את גם היית תורמת את אחת הכליות שלך חינם אין כסף, לאדם הזקוק לתרומת כליה. החוק נועד לאנשים פשוטים כמוני שעוברים ליד תאונה ואומרים לעצמם בטח את נוסעת מאחורי ותשמחי לקחת את הפצוע לבית החולים. אני לעומת זאת לא מבין בזה, הריפוד שלי חדש ומי יפצה אותי על יום עבודה. אמנם עקרונית אני מעוניין להציל, ולא אכפת לי הכסף, אבל ... בזכות החוק הזה, עוד אחוז מסויים של הציבור יעצור לעזור, גם לאדם עני שיש לו שלט גדול על החזה אין לי כסף לשלם. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי איפה גילית אצלי התנגדות לחוק. לדתיים פתרונים. |
|
||||
|
||||
את שאלת: "ואם ידוע לי שהאדם הטובע שמול עיני הוא עני מרוד, ועם כל הרצון הטוב לא יהיה לו הכסף לשפות אותי - מה אז?" ואני עניתי שהשיפוי הוא לא בשבילך כי את תצילי בכל מקרה. אולם יש אנשים אשר יחשבו פעמיים והשיפוי הוא בשבילהם. יש גם אנשים שלא יצילו לפני שהם יבדקו אם זה כדאי להם 20 שנה קדימה. ויש כאלו שלעולם לא יצילו. החוק לא נועד בשבילהם. הטענה שלי היא, שיש הרבה מאוד אנשים ברמות שונות של הקבוצה שהחוק נועד עבורם ולכן השיפוי כה חשוב. |
|
||||
|
||||
אני מודה לך מקרב לב על האמון העמוק שאתה נותן בי, אבל מבקשת שלא תנסה אותו בפועל בפגישתי הבאה עם הים. אני עלולה להגיע לשם אחרי מעשה הגבורה היומי שלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |