|
||||
|
||||
איש לא טען שהמשטרה היא טלית שכולה תכלת, שאין אף שוטר בעייתי ושכל פעולה של המשטרה היא לפי הספר. אבל הנה, כשקורה משהו שאינו לפי הספר, בית המשפט מתערב, ושוטרים בעיתיים נחקרים. הבעיה היא שאתה תשכח מהמקרה הזה בפעם הבאה שתצא בקריאות נגד בית המשפט ותאשים אותו בשנאת מתנחלים, משכב עם ערבים וליקוק לשמאלנים. |
|
||||
|
||||
אין לי ביקורת מיוחדת כנגד בתי המשפט הנמוכים (שלום ומחוזי). כשאני בכל זאת מבקר אותם זה לא באופן כללי אלא בקשר לעניין ספציפי (כמו החיוב בדין בקשר לחנית קיסוס, שבא עקב הודאת הנאשם במשטרה בלבד, הודאה מאד מפוקפקת על פניה). לעומת זה הביקורת שלי כנגד בית המשפט העליון, היא שהוא דן בנושאים שיש עליהם ויכוח ציבורי, ושבדרך כלל אפשר לדעת במי יצדד בויכוחים האלה, ושהוא אחראי כמעט בלעדי לבחירת השופטים שדנים בשאלות הציבוריות האלה. אילו העניין שאותו צטטתי היה מגיע לעליון, אני מאמין בסבירות גבוהה, שהשוטרים לא היו ננזפים והעניין היה מוחלק (בגלל הדעות הפוליטיות של בית המשפט העליון. הם באמת שייכים לאותו ''אגרוף אחד''). |
|
||||
|
||||
כשתוקעים קודם את החץ ואחר כך מציירים מטרה סביב החץ, צריך להתאמץ מעט, ולעשות זאת לפחות באופן קצת מתוחכם, כך שלא יפגע בשכל הישר. באמת לא אכפת לי שעמיר לא יתייחד עם ארוסתו (או אשתו). על האפשרות שהוא עלול לעבור גם הגבלות מסוג זה היה צריך לחשוב לפני שעשה את מעשהו. לכן ייתכן מאד שגם אני הייתי נוטה לתקוע את החץ הזה. אבל כשהמטרה המצויירת סביב החץ היא: "התייחדות כזאת עלולה לפגוע בבטחון המדינה", כפי הציטוט מפסק הדין של בית המשפט העליון, ששמעתי זה עתה בחדשות הטלויזיה, הדבר הזה הופך לפארסה כל כך מגוחכת שממש נעתקות המלים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נידמה לי שכבר תקנו לי בעבר את אותה טעות. אני צריך לעשות איזה סימן (שמן קיק אולי), ואני מצפה לשיפור ניכר כשאזכיר את המקרה בפעם הבאה. |
|
||||
|
||||
נו באמת, אתה צריך לבוא בטענות למי שתיקן לך בעבר (את) אותה טעות, על שעשה מלאכה רשלנית. שיחזיר לך את הכסף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |