בתשובה לאנטי פרידמניסטית, 21/02/05 13:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה מונע ממך לדאוג לחינוך? יש בארץ מאות התארגנויות של הורים המקימים בתי ספר פרטיים או קבוצות של חינוך ביתי כדי לברוח ממערכת החינוך הממשלתית, וזאת כאשר המדינה רודפת אותם. אם המדינה היתה משאירה לנו את כספי המיסים שלנו שהיא מבזבזת על מערכת חינוך בלתי יעילה בעליל, מדוע לא היית מצליחה לדאוג לחינוך? מה מונע ממך לדאוג לבריאות? מדוע אינך יכולה לשלם לרופא שלך, אם המדינה תפסיק לקחת 5% ממשכורתך ועוד כך וכך אחוזים נוספים? גם היום יש לאחוזים גבוהים של הציבור ביטוח בריאות? מה גורם לך להיות שפלת רוח? מאיפה רוח העבדות הזאת? האם לא יצאנו ממצרים כדי להפסיק להיות עבדים? מב כִּי-עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; לֹא יִמָּכְרוּ, מִמְכֶּרֶת עָבֶד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יעשו אלו שלא לוקחים להם 5 אחוזים מהמשכורת, פשוט כי אין להם עבודה? או אלו שחמישה אחוזים מהמשכורת שלהם יספיקו לכמה אקמולים וסירופ שיעול, אלא לא לתרופות היקרות להן הם זקוקים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יעשו אלו שמתים בגלל שאין מקום בבית חולים ואין להם כסף לשלם עבור מנתח פרטי בעל נסיון, או שהם צריכים טיפול רפואי שלא מכוסה על ידי סל בריאות, אולי הם צריכים תרופות שאינן בסל התרופות? אתה יכול לסדר תוכנית שוברים, או שאתה יכול לתת רק לחסרי אמצעים, למרות שזה בעייתי מאוד בארה"ב. תשובתי ידועה לך - הציבור שתורם היום לטיפולים שלא מכוסים על ידי ביטוח בריאות, יתרום כשיהיה לו יותר כסף - יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכולה לדאוג לכל הזקנות ששוכבות במסדרונות בתי החולים. אני לא יכולה לדאוג לקשישים שנמנעים מקניית תרופות משום שטרם נגמלו מן ההרגל לאכול מידי פעם. אני לא יכולה לדאוג לילדים שהחינוך הרופף שניתן להם לא מצטבר לכלום משום שבטנם מקרקרת. אני לא יכולה לדאוג לכפרים הלא מוכרים בנגב ובגליל שיש להם ביוב פתוח במקום כבישים ובארות מים במקום ברזים. ואני לא יכולה - לא רוצה - לחיות במדינה שמתעלמת מכל אלה. (בעניין שפלות הרוח - אתה צודק, זו היתה התיפיפות שלא ממין העניין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. את יכולה לדאוג לעצמך, אולם את מכירה כאלו שצריכים עזרה ואת רוצה לעזור להם. למרבה הצער, את לא סומכת על שאר האנשים במדינה שהם ידעו לדאוג לעצמם ואת לא סומכת על שאר האנשים שירצו גם הם לעזור, כמו שאת רוצה לעזור. לכן, את רוצה לכפות על שאר האנשים לעזור. ובמסגרת זאת גם לקבוע להם למי לעזור ואיך. במה את שונה מאלו אשר רוצים לעזור ליהודים מסכנים שלא רואים את האור ולכן רוצים לכפות עליהם לשמור שבת ולאכול כשר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש אותו דבר. היהודים המסכנים שלא קיבלו את האור ולא נכפתה עליהם שמירת שבת, שוכבים במסדרונות בית החולים. ילדיהם זועקים רעב מהיעדר מזון כשר. ואין להם חינוך, בגלל שלא כפו על אמא שלהם להופיע בלבוש צנוע. מה אני אגיד לך, חסיד שוטה באמונתו יחיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא טען שזה אותו דבר. הגברת רוצה לכפות את הערכים שלה, הם רוצים לכפות את הערכים שלהם. שניהם עושים זאת מתוך חמלה ורצון לעזור. לזכותם של השניים ייאמר שהם משקיעים מאמץ רב בלעזור לאחרים בלי קשר לכפייה ולכן הם מנסים להחזיר אנשים בתשובה גם בלי כפייה. אני מקווה שהגברת משקיעה מאמץ לעזור לאחרים גם בלי כפייה. הערה: אתה מנסה לרמוז שיש הבדל בין פיקוח הנפש שהגברת דואגת לו, ללוקסוס שהחרדים רוצים לכפות. למרבה הצער, הכפייה שהגברת מתייחסת אליו נוגעת ברובו ללוקסוסים דוגמת לימודי תואר ראשון, וצמצום פערים ולא לענייני פיקוח נפש, עבורם גם אני מוכן לכפות אם יתעורר צורך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |