בתשובה ליאיר פרבר, 12/07/01 10:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יאיר, טיעון לא מוצלח לדעתי, כיוון שהוא יכול לחזור אליך כבומרנג – ומאין *לך* כיצד חש תינוק בשעת המילה? כעת יבוא אלכס ויטען (או שאטען אני בשמו) כי ניתוח ללא מטרה רפואית וללא הרדמה (פרט לטיפת יין) נחשב לקשה ואכזרי, כיוון שאדם בוגר היה חש כך. כלומר, ברירת המחדל, מבחינת כאב ואכזריות, תהיה דווקא שלא לבצע ברית מילה. או לחילופין, כדאי שאני לא אנסה להכנס לראשו של אלכס... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט איני יודע כיצד חש תינוק בשעת המילה (איני "מצליח" להכנס לראשו). הדוגמה שהבאתי מבני אינה טיעון כלל, אלא תגובה לביטויים: "קשה ואכזרי" שהביא מר מאן. אפשר להתווכח על המילה מטעמים שונים (דתיים, רפואיים ועוד) אך "קשה ואכזרי" אינו טיעון כלל, כי מנין לך שהתינוק סובל (אף שברירת המחדל היא כך לדעתך). הערה: אולי נדמה שאני מיתמם באומרי שהתינוק לא סובל, אך אין זה כך. נדמה לי, וזה דורש מחקר, שהתינוק בימיו הראשונים בכלל לא מודע לגופו ולכן גם לא לכאביו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שאלכס יוכל לסייע לנו כאן, לאור העובדה שהזכיר מחקרים שנעשו בנושא. סביר להניח שנערך מחקר שהשווה את הפעילות המוחית של תינוקות לשל מבוגרים, בין השאר בעת כאב. מבלי להכנס לנבכי הבעיה הפסיכופיזית, התאמה בפעילות המוחית יכולה להראות האם אכן סובלים תינוקות מכאב בעת המילה. אם אכן המחקרים מראים התאמה שכזו בעת ביצוע ברית אזי אני חושב שניתן יהיה לומר, במידה מסויימת של וודאות, שדין מילה כדין ניתוח ללא הרדמה -- חוויה שלא הייתי מעוניין לעבור בעצמי. אגב, השורה האחרונה שלך עלולה להוות פתח להצדקת הפלות, ע''ע סנהדרין שדנה אישה למיתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תינוק אינו מודע לעצמו אולי יש כאלו שיאמרו שאין הוא בבחינת אדם. אני מניח שאתה יכול לפרט יותר על סנהדרין שדנה אישה למיתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שזכור לי מותר לסנהדרין להרוג אשה בהריון על אף העובר שבבטנה מהטעם "עובר ירך אימו" קרי העובר הוא ממש חלק מגוף האם. טעם זה הוא כללי והוא משמש גם במקרים אחרים, למשל: אם נשחט פרה ואח"כ כשנפתח את בטנה יצא לו עגל חי, (וזה אפשרי אם הפרה היתה בסוף הריונה) העגל לא חייב בשחיטה כי הוא הותר בשחיטת אימו מהטעם "עובר ירך אימו", ומותר לאוכלו אף שלא בשחיטה כשרה (אך חייבים להרוג אותו לפני כן כי אסור לאכול "אבר מן החי"). הערה: ישנם שסוברים כי אם ניקח עגל שכזה (המכונה "בן פקועה") ונזווג אותו עם עגלה כזאת, נוכל להקים עדר של בקר שאינו חייב בשחיטה וכן צאצאיהם של העדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזהו בדיוק הפתח – אם העובר הוא חלק מגוף אימו הרי שטיעון היות העובר יצור חי בפני עצמו קורס, וככזה, אין לו זכויות. קדימה, לקליניקה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההורה חייב לשמור על בריאותו הגופנית והנפשית של הילד, לא לחשוף אותו לסיכונים, התעללות וכמובן לא לבצע בגוף הילד נסויים רפואיים או ניתוחים שלא לצורך רפואי. הרופא צריך לבצע רק ניתוחים שנובעים רק מסיבות רפואיות, כדי לטפל, לרפא או להציל את החולה. טיפול רפואי יכול להנתן רק עם הסכמת המטופל או האפוטרופוס, אך בכל מקרה מטרת כל ניתוח הוא לתקן בעייה פזיולוגית. כמדוני ששתי ההגדרות הללו מעוגנות בחוקי המדינות השונות כמו גם באמנות בינלאומיות. ברית היא ניתוח לכל דבר - הסרת העורלה זה במו הסרת כל אבר או רקמה בגוף, מה עוד שבברית לא מסירים אבר חולה אלא חותכים חתיכת עור בריא לחלוטין. אין עוררין שהורדת חלק מהגוף, ועוד באיבר רגיש כל כך כמו העטרה, גורמת לטראומה מסוימת, כמו כל ניתוח, במיוחד זה המתבצע ללא הרדמה. אגב, נסיון לבצע ברית בהרדמה הוא יותר מסוכן ויכול לגרום לטראומה קשה יותר משום הקושי להרדים איבר קטן ורגיש כל כך אצל תינוק בן שבוע. (את זה הסביר לי רופא שהוא גם מוהל) כמו שהמקרה הזה מראה, ישנו סיכון משמעותי בניתוח הזה, מה עוד שתוצאותיו הן בלתי הפיכות. לכן, ההורים חושפים את התינוק לסיכונים מיותרים, שאינם תורמים לו מאום, בעלי פוטנציאל לנזק בלתי הפיך ארוך טווח, בשיתוף פעולה עם רופא( שמועל בתפקידו )או מוהל שאיננו רופא ולא נתון אפילו תחת חוקי הרפואה. מכאן שהרציונל היחידי לברית איננו רפואי או בריאותי או שיפור חיי המין, אלא חלק מריטואל דתי גרידא, ואני לא רואה כיצד מצדיקי ברית המילה לבנים יכולים להתנגד לכריתת הדגדגן, שנובעת בדיוק מאותן סיבות דתיות. אני מחכה בכליון עיניים לתביעה הראשונה כנגד הורים/רופאים/מוהלים. תביעה כזו לא חייבת להיות בארץ מסוימת אלא ניתן להגיש אותה בבימ"ש בינלאומי. הרי ישנם חוקים ואמנות בינלאומיות להגנה על ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להביע עמדה בסוגייה, אני מוצא לנכון לציין כי קביעתך ''הרציונל היחידי לברית איננו רפואי או בריאותי'' היא קביעה שנוייה במחלוקת, ובפרט זכורות לי טענות בדבר הבדלים בתחלואה בין נימולים לבין ערלים ואף בין בנות-זוגם, הגם שייתכן כי בתנאים היגייניים מיטביים (המאפיינים את המאה העשרים ואת ימינו) ההבדלים פחות משמעותיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאין ברית המילה בגדר ניתוח שבא לרפא ולפתור בעייה רפואית/פיזיולוגית שכביכול קיימות אצל התינוק. לכן, האם אתה טוען שברית מילה נופלת בקטגורית הניתוח המונע? ישנם אילו ממצאים? האם מדע הרפואה ממליץ על הניתוח הזה? או שמא זה כמו הרבה הסברים בדיעבד לציוויים דתיים (כמו ההסברים התזונתיים/רפואיים מדוע לא לאכול חזיר או לערבב בשר וחלב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוסכם וברור, וכך גם כל הפרוצדורות על הרצף החל בניקוב תנוכי-אזניהם של ילדים, עבור דרך כריתה-מונעת של התוספתן וכלה בחיסון נגד חזרת. לא טענתי זאת. ציינתי כי מה שהצגת כעובדה שאין עליה עוררין היא עובדה שנוייה במחלוקת. החולקים על העמדה שהצגת, מציגים ממצאים התומכים בטענתם, אותה ציטטתי. מסופקני. האם דיסציפלינות מדעיות בכלל ממליצות על משהו? לא, אנשים עשויים להמליץ על משהו מתוך ידע מדעי (למשל: המדע מגלה שהעישון מקטין את תוחלת החיים; אנשים ממליצים לא לעשן). אינני יודע, ואין לי עניין לעסוק בוויכוח הזה או להביע עמדה לגביו - ביקשתי רק לציין את קיומה של עמדה מסויימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לגבי המשפט השני בתגובתך, שללת לגמרי כל ניתוח פלסטי קוסמטי או חירור אוזניים/אף/גרון לעגילים ושאר ירקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חושב כך. ניתוח קוסמטי הוא בהסכמת המנותח ונועד לתקן פגם פיזיולוגי, אם גם השפעתו של הפגם היא בתחום הפסיכולוגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזה קטן הוא פגם פיזיולוגי? חוסר בחור באוזן/טבור הינו פגם פיזיולוגי? טענתך המקורית הייתה שכל הליך ניתוחי חייב לתרום לבריאות המנותח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לתבוע את הורי על שלא שלחו אותי לפסיכולוג בילדותי ובכך היו חוסכים הרבה כאבים נפשיים בחיי הבוגרים. אני אוכל להביא עד מומחה שיעיד לטובתי. בקלי קלות. ישנם עדים מומחים לכל דבר ועניין. אני יכול לתבוע את הורי על שגידלו אותי כדתי ובכך גרמו לי צלקת נפשית לכל ימי חיי. אני יכול לתבוע את ההורים שלי על שלא שלחו אותי לטיפולי שיניים בזמן, ובכך הסבו לי סבל רב. וזה עוד כלום. אני (*) יכול לנפק רשימה של טיפולים רפואיים נפשיים ופיזיים שנחסכו ממני או שניתנו לי שלא לצורך. אלא שאין לדבר סוף. אדם יכול לתבוע את הוריו על סוג החינוך שקיבל. על סוג האוכל שהאכילו אותו ("הלעיטו אותי בג'אנק פוד כל חיי ולכן יש לי כולסטרול גבוה") אלה מסוג הדברים המופיעים בעמוד האחורי של עתוני הצהריים. ומה עומד לטובת ברית המילה? שלושת אלפי ניסיון שלא הותירו בצורה *משמעותית שאינה משתמעת לשתי פנים* את היהודים במצב נחות משל הערלים. טרם הוכח כי היהודים חיים פחות שנים בשל כך, טרם הוכח כי היהודים חיים את חייהם בצורה פחות איכותית בשל כך, טרם הוכח כי היהודים סבלו מצלקת נפשית בשל כך. ואל תנפנף במחקרים המוכיחים אחרת. על כל מחקר שלך יש לי שניים אחרים. אין לי בעיה עם הורים אשר לא מוכנים למול את בנם, ויהיו סיבותם אשר יהיו. תהיה לי בעיה אם העולם הנאור יאסור או יגביל בצורה כלשהי את ברית המילה. תהיה זאת התערבות העולם הנאור בתרבות עתיקה, התערבות שלא לצורך. * (אני כמשל. מעולם לא נזקקתי לפסיכולוג ויש לי אישור מהפסיכיאטר שלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתגובתך משתמע כי הנימולים הם ברובם יהודים. האמנם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. היהודים הם אחוז קטן מקרב הנימולים. אלא שדיברתי על התרבות היהודית וערכתי השוואה בין היהודים לערלים (ולא לגויים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיץ שלום, רוב הנימולים בעולם אכן אינם יהודיים, אך דומה שהזכר היהודי מקבל את הטיפול ה'אלים' ביותר. לשם השוואה: - ידידינו הפוריטנים בארצו של הדוד סם מבצעים אף הם מילה, אם כי באמצעים אחרים לגמרי. ברית המילה האמריקאית אינה מתבצעת בגיל שמונה ימים, העורלה נחתכת אחרת, והדרך להסרתה מלווה על פי רוב בהרדמה רפואית, ו/או קשירת העורלה על מנת לגרום להתייבשותה ולנשירתה. חמור מספיק לכל הדיעות, אך רחוק מהסאדיזם הקיים במנהג היהודי. - ידידינו המוסלמים מבצעים אקט זה בגיל 14 לערך, ללא הרדמה. הכאבים הינם חייתיים, אך הילד-נער מודע לפחות לחשיבותו הממשית של טקס-חניכה זה. חמור ביותר וראוי לכל גינוי, אך פחות בחומרתו מהדבר המבוצע בעולל היהודי. מה בעצם עובר על העולל היהודי? הכאב המוצמד ליצור חלוש וחסר אונים זה אינו עומד בכל פרופורציה לכאב היכול להיגרם ליצור אחר כלשהו בטבע; צרחותיו ופירפוריו האיומים של התינוק, דימומו המתערבב בשתן השורף הינם בלתי אנושיים ובלתי נסבלים. כאבים אלו, אשר התינוק אינו יכול להיות כלל 'מודע' אליהם הינם טראומטיים לחלוטין, ולעניות דעתי מקבעים דפוס חיבורי טנטלי ראשוני, המעמיד מטריצת רגשות הגורסת בעמקי תת המודע הראשוני 'אני רע -סביבה טובה' - וזאת כתוצאה מגילו הכה צעיר של עולל זה, אשר מזהה כאבים איומים אלה עם הווייתו. כאב זה עושה את העם היהודי ליהודי, ולכן מחמירה התורה במצוות המילה, הנחשבת לאחת המצוות החשובות ביותר. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסיכולוגיה-התפתחותית-בגרוש?! אבוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד לא אהבתי את הערתך האחרונה. א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי להסב לך אי-נוחות אישית בהערתי זו, אלא רק אי-נחת אינטלקטואלית. אני מבקש את סליחתך על תחושות לא נעימות שגרמתי לך. הודעתו של MRP בהמשך מבטאת במידה רבה את מה שניסיתי אני לומר, אך ייתכן שגם בסגנונו יש מקום לשיפור. נאמר, במקום "מגוחכת" - "לא מתקבלת על דעתי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה כי הכאב הנגרם כתוצאה מברית המילה, מתגשם בגיל מאוחר יותר כחלק (מרכזי?) בהוויתו של אדם כיהודי, היא פשוט מגוחכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדבריו של אלכסנדר מאן נמצא שילוב מעניין ומקורי בין הגל ו''רוח האומה'' לבין התורה הפוסט פרודיאנית (וונקוט, מלאני קליין, אריקסון ואחרים). הגותו של מאן היא מעניינת, אך מופרכת לא פחות מהתורות עליהן היא מתבססת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי, ברוב מדינות אירופה ובצפון אמריקה רוב האנשים נימולים, למעשה המילה היא ברירת מחדל, תינוקות נימולים בבית החולים אלא אם הוריהם ציוו אחרת. רוב הנימולים אינם יהודיים או מוסלמים המצווים לעשות זאת ע"י הדת, הרפואה לא נותנת חוות דעת חד משמעית בזכות המילה (בודאי שלא בתנאים הסניטריים ושירותי הרפואה הקיימים במדינות המדוברות). למה אם כך המילה כל כך נפוצה בעולם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר יערי היקר, הרשה נא לי לתקנך בקביעתך האמורה כי 'ברוב מדינות אירופה ובצפון אמריקה רוב האנשים נימולים', היות ומשפט זה בפירוש אינו נכון; בכל מדינות אירופה, לרבות בריטניה הגדולה - מהווה אקט המילה עבור נוצריים ו/או חסרי דת אקט נדיר ביותר, המתבצע לעיתים בגין סיבה רפואית גרידא, כגון תופעת הפימוזה1. אקט המילה נחשב כאקט בארברי מהמעלה הראשונה במדינות הגרמנו-לותראניות, הכוללות אל גרמניה, אוסטריה, כל מדינות סקאנדינביה, פינלאנד, איסלאנד, והארצות הבלטיות. גם במדינות בעלות אוריינטצייה יהודו-קלווינסטית כהולאנד ובריטניה נחשב אקט זה כלא יאה וכחריג חברתי, המבוצע אך ורק בקרב קבוצות דתיות אפיסקופאליות ופוריטניות. במדינות אירופה המערבית הקתוליות - קרי המועדון הרומאני-לטיני - הדבר גם כן נדיר ביותר, ואינו מקובל, בלשון ההמעטה. בכך מתכוון אנוכי למדינות כגון צרפת, איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון. במדינות אירופה המזרחית, בעלות אוריינטציית הסלאבו-קאתוליציזם הדבר אף הוא נדיר ביותר, ולהוציא מקרים רפואיים - אינו קיים כלל. גם במדינות בריה"מ לשעבר ובמדינות חבר העמים הנוכחיים, להוציא קבוצות מוסלמיות, הברית אינה קיימת, ואינה מבוצעת כלל - ראה עולי ברית המועצות ועולי רוסיה, אשר ככלל אינם נימולים. [משרד הפנים הישראלי-יהודי נוהג מדי פעם להפחיד אנשים אלו כי עליהם להיות נימולים על מנת לקבל את 'סל הקליטה' המפורסם ואת אופציית ההתאזרחות.. כמו כן נהוג בישראל למול גופות של גויים-יהודיים ו/או יהודים-גויים לפני קבורתן בבתי עלמין יהודיים.... מעניין להווכח פעם נוספת עד כמה חשובה מצווה זו, אף ל'עולם הבא' א. מ.] במדינות צפון אמריקה נימולים רק אלו אשר מוצאם מבריטניה הגדולה, על פי רוב. הדבר נדיר למדיי בקבוצות אמריקאיות אחרות, אשר מוצאן מאירופה. בהערכה גסה נמדד מספר הנימולים האמריקאי בכ-35 אחוז לערך - נתון מבהיל לכשעצמו. ברית המילה האמריקאית אמנם שונה ממקבילתה היהודית בגיל הנימול ובצורת המילה - באופן האמור להפחית הכאב, אך דומה כי בתוצאותיהן ההרסניות אין כל הבדל של ממש. אף בקנדה עצמה נחשב אקט ברית המילה לנדיר, ומבוצע לעיתים בקרב צאצאי יושבי המושבה הבריטית במקום זה, ואף שם - במספרים הולכים ופוחתים. המקבילות היחידות לישראל באחוז האוכלוסייה הזכרי, אשר עבר טקס שכזה, הינן כל מדינות ערב למעשה - אך גם במדינות אלו מתבצעת המילה באופן שונה; הזכר העובר אקט זה אינו בן 8 ימים, כי אם בן 13-14 שנים, וברשותו מודע ותת מודע מפותחים, בהם הוא משתמש על מנת להבין שהמדובר בטקס חניכה המעבירו ל'חברת המבוגרים'. הטקס כואב ומכאיב - הנער מגלה אברו בפומבי ומקבל פריעה ללא הרדמה, אך לפחות יכול הוא לעקוב ולהבין את המתרחש. מובן מאליו כי אני שולל לחלוטין אף טקס שכזה, ומובן כי תוצאותיו ההרסניות ניכרות אף הן היטב בשטח - אך אף טקס זה אינו חמור כמקבילו בטקס הברית היהודי. [משיחות שונות אשר ניהלתי עם ערבים מוסלמים נימולים וערבים נוצריים ערלים למדתי מספר פרטים נוספים על הבדלים מעניינים בין שתי קבוצות אלו, הגם לכאורה שהמדובר ב'ערבים'. על כך אולי בהמשך. א. מ.] שלך בברכה אלכסנדר מאן 1 פימוזה - הצרת העורלה המחייבת הסרתה, וזאת על מנת למנוע כאבים בהטלת שתן. פרטים נוספים אצל ד"ר רבינוביץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי נתונים מדויקים אבל מה שהבנתי מכמה אנשים שאני מכיר בארה"ב קנדה, אנגליה וצרפת (למעט הקנדי לא מדובר ביהודים), רוב הגברים בסביבתם הקרובה הם כן נימולים. האם הנתונים שנתת מתייחסים לתינוקות שנולדו בשנים האחרונות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתונים אינם מתייחסים לשנים האחרונות במיוחד, אם כי בשנים אחרונות אלו ניכרת מגמה ברורה בהמנעות מאקט זה אף בקרב המיעוט הממשיך עדיין לבצע זאת. הקבוצות שתיארת עונות למימצאים; - מיעוט מסויים בקרב האנגלים מבצע זאת עדיין. - על המצב המבהיל בארה"ב כבר דיברנו. - גם מיעוט מסויים ממוצא אנגלי בקנדה מבצע זאת. - לגבי צרפת הרי שידידך הצרפתי לא דייק באמירתו זו, ואם הינך זקוק למקורות נוספים בעניין, אנא חפש במנועי החיפוש הצרפתיים את הערך 'מילה+צרפת'. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשפוש במאגרי המידע חסרי השימוש במוחי מעלה מתהום הנשייה את העובדה כי בית המלוכה הבריטי, שהעומד/ת בראשו הוא/היא גם ראש הכנסיה האנגליקנית, נוהג למול את בניו תוך הסתיעות בשירותיו של מוהל יהודי – שומו שמים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מובן לי כיצד מתערבב הדם מן החתך בשתן התינוק, וכיצד גורמת התרחשות היפותטית זו תחושות צריבה. כתינוק אני מתאר לעצמי שלא השתנתי דווקא כשחתכו לי, כבוגר לא ידוע לי על חתך כלשהוא הנעשה בצינורית השתן, כך שהדברים נשמעים לי מופרכים. אגב, המילה שבוצעה בזמנו בעבדך הנאמן כללה פריעה בלבד. את החתך עצמו ביצע המוהל (מוהל ידוע ששמו זרח מפרחוני) לפני הטקס הפומבי, בסביבה שקטה ומוגנת שלבטח הכניסה אותי (ואותו) לעקה מופחתת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מדוע כולכם נטפלים להשפעה שיש או אין לברית המילה על שלבי חייו המאוחרים יותר של הנימול. גם אם אין כל השפעה, הרי שזהו עדיין אקט ברברי וסדיסטי, כפי שהפליא אלכסנדר לתאר, וזהו! האם בכל פעם שהורה מכה את ילדו נשארת צלקת לכל החיים? לא, אך עדיין ברור לרוב הקוראים פה שהכאת ילדים הינה דבר שלילי, נכון? ובאשר לתחילת הודעתך, בהחלט יש מקום לתביעת אנשים את הוריהם על רשלנות פושעת שהסבה נזק לחייהם. אם הוריך לא שלחו אותך לרופא שיניים עד גיל 18, משהו לא בסדר אצלם, לא? צריך למנוע מהם מלהביא עוד ילדים לעולם, כי כנראה שגידולם הינו משימה קצת גדולה עליהם, לא? במקרה של ברית המילה לא מדובר בסתם רשלנות, אלא בגרימת נזק במתכוון. פויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הכאת ילדים יש קונצנזוס שהדבר פסול ולכן אין צורך בהוכחת נזקים מתמשכים וטראומות לכל החיים. ישנם כמובן אנשים שיטענו שבנסיבות מסוימות הכאת ילדים איננה פסולה ואף רצויה, אבל חוץ מכמה פסיכופטים, לא תמצא רבים שיעודדו הכאת ילדים סתם ככה ללא נסיבות מיוחדות. המילה, לעומת זאת, שנויה במחלוקת, כאשר הרוב דווקא נוטה לכיוון של ''זה לא נורא, זה לא מזיק'', חלק מאמין שזה אקט בריא במהותו, חלק סבור שזה בכלל לא כואב, והמהדרין רואים במעשה הזה בכלל את אחת המצוות החשובות ביותר שנתן בורא עולם לעם היהודי. על מנת להתמודד עם קונצנזוס מקיר לקיר שכולו בעד אקט המילה מסיבות אלו ואחרות, חייבים להוכיח נזק משמעותי מאד וארוך טווח או ששום דבר לא ישתנה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |