בתשובה לדובי קננגיסר, 28/01/05 9:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ילדים וִילדות, נא לא לשכוח גם לחרוק את הוי"ו בעת הצורך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נסו נא לשיר את התקווה. בסוף השיר- וירושלים- הוו מנוקדת בחיריק, זהו חיריק צלא, והיוד אינה נשמעת. זה אתגר אמיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על זה עוד ביום שפירסמת את התגובה, אבל בגילי כבר לא סומכים על הזכרון, אז הקשבתי הבוקר למרב מיכאלי, ואכן: מבלי להכנס לנוסח המקורי של אימבר (בו אין ירושלים, אלא "עיר בה דוד חנה") בסוף התקוה אין "וירושלים". יש "ירושלים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? זה משונה. לא מזמן בקרתי בבית ספר יסודי בדרום, שם, על גבי נייר דמוי קלף, נתלה ההמנון. בעותק זה של ההמנון היה כתוב "וירושלים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, גם באתר של מט"ח, הנותן את הקרדיט למדינת ישראל, משרד החינוך1,(http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8458) מופיעות המילים "ארץ ציון וירושלים!". ___ 1 מצד שני, יש מקורות לרכישת ידע מהימנים יותר ממדינת ישראל, משרד החינוך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |