 |
|
 |
||
|
||||
 |
"בשיח הציבורי האמריקאי נשמעה בשנות ה-70 האמירה כי במלחמת וייטנאם נהרגים החיילים העניים. אמירה זו התייחסה לשינוי בהרכב הצבא, שאפרו-אמריקאים תפסו בו בהדרגה את מקומם של צעירי האליטות. נראה כי צה"ל נמצא בעיצומו של תהליך דומה. המיפוי החברתי של הרוגי הצבא מאז אינתיפאדת אל-אקצה מספק אינדיקציה ברורה למגמה זו. [...] השינוי בהרכב מסביר גם מדוע גילו כוחות השדה התלהבות יתר, רבה מבעבר, למשימות כוחניות שבאמצעותן הקבוצות החדשות מוכיחות את עצמן כראויות לזכות במעמד בתוך הצבא ומחוצה לו. שינוי ההרכב החברתי צימצם את האפשרות הפוטנציאלית שחיילים רגישים יעוררו, כפי שאירע בעבר, את דעת הקהל באמצעות הרשתות החברתיות החוץ צבאיות שלהם. בל נשכח, תנועת "שוברים שתיקה" של חיילי חובה משוחררים, שחשפה התנהגות מתבהמת כלפי תושבי השטחים, הופיעה רק לאחר ארבע שנות אינתיפאדה." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. אפרו אמריקאים *לא* נהרגו בוויאטנאם יותר משיעורם באוכלוסיה. 2. וזה יותר משמעותי: הוא לא נותן שום מקום לנסיבות חיצוניות. כלומר, התגובה של החברה הישראלית \ הצבא לכל משהו, נובעת אצלו *רק* משיקולי מוביליות חברתית (זה גם ככה ב'צבא אחר לישראל' שלו). לטעמי, ההבדל בין 'ארבע אמהות' למצב כיום נובע הרבה מאוד מזה שישראלים רבים עדיין חושבים שהמלחמה מול הפלשתינאים היא איום קיומי מסוג זה ואחר, ואילו - עוד לפני קום ארבע אמהות - האמונה הזו התחילה להתפוגג ביחס ללבנון. יכול להיות שתקום תנועה כזו ביחס לרצועת עזה (שתכנית ההתנתקות מבטיחה להוציא אותנו רק מחלקה, ולהשאיר את ציר פילדלפי בתור פוטנציאל עימות נרחב עם הפלשתינים), אבל עוד לא היה מספיק זמן לתנועה כזו להתבשל. וגם ההתנדבות העצומה - כולל של אלה שלוי סובר שנטשו את הצבא - ב'חומת מגן' העידה על כמה דברים שאינם קשורים למוביליות חברתית דווקא. 3. מפקדי חלק ניכר מהמבצעים הכוחניים-אליבא-דלוי הם לא מזרחים מהפריפריה ולא חילונים מההתנחלויות, אלא דווקא אנשים כישראל זיו, אביב כוכבי, ואחרים - שאין לי שמץ של מושג מה דעותיהם הפוליטיות וגם לא מעניין אותי, אבל הם לא בדיוק קבוצה חדשה מבחינה חברתית ועדתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי http://www.skytroopers.org/vietnam_war_statistics.ht... 12.5% מהמתים במלחמת ויאטנם היו שחורים-כושים-אפרו-אמריקאים ולפי http://www.infoplease.com/ipa/A0922246.html אחוזם באוכלוסיה נע בזמן המלחמה בין 10 ל11 אחוז. נראה לי יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה ספר שפרח מזכרוני, אבל בהנחה שטעיתי פה, זה עדיין הבדל זניח בין יחסם לאוכלוסיה ליחס המתים מתוכם, ולא משהו שיכול היה להצדיק את הטענות (באיזה ספר עוד יותר ישן ראיתי את הטענה שלמעלה מעשרים אחוז היו אפרו-אמריקאים, אבל גם אותו אינני זוכר, צר לי). אז יהיה קביל אם אתקן ואומר "לא נהרגו בצורה משמעותית יותר משיעורם באוכלוסיה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "לא נהרגו בצורה משמעותית"? נהרגו חפיף כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |