|
השאלה היא למה אתה קורא "הרמוניה עם הטבע". אני אגיד לך למה אני התכוונתי. הניסיון היחיד שלי עם מדינות לא מערביות (בחו"ל, לפחות) הוא בתת-יבשת ההודית, ולכן אדבר עליה.
א. במערב אוהבים לשלוט ולבקר כמה שיותר. יש לך עצים בעציץ, גנים ציבוריים מכוסחי דשא ופארקים לאומיים מגודרים ומתוחזקים ע"י המדינה. חיות תמצא בגן חיות או בחוות מתועשות. אם יש לך נמר איפשהו אז יש לו שם, שם משפחה ותכנית קבועה בערוץ 1. ב. בהודו גדלים לך עצים ושיחים ועשבים איפה שהם יכולים. בגינות ציבוריות, בחצרות אחוריות, ברחוב, על הקיר, על הגג. ברחוב מסתובבות פרות, עיזים, תרנגולות, כלבים, חזירים, נחשים, קופים, ופעם ראיתי חיה שלא הצלחתי לזהות מלחכת קליפות תפוז בהנאה ליד דוכן מיצים. אם יש נחש מסוכן אז הורגים אותו או מסלקים אותו או מתעלמים ממנו. אם עץ חוסם את הדרך אז סוללים מסביבו. בעיניי זו הכוונה בהרמוניה עם הטבע. ג. זה נכון שעמיתינו במזרח הולכים ונהיים כמונו ביחס שלהם לטבע (יש להם עוד דרך ארוכה). אבל זאת השפעה מערבית מובהקת. אפשר להתווכח על אם זה חיובי או לא, אבל זה נראה שבכל מקרה חוסר הרמוניה עם הטבע (לפי ההגדרה שלעיל) היא אופיינית למערב.
לא? (אני מצטער שאני כותב מגילה בדיון שעד עכשיו התנהל בתגובות קצרות ואלגנטיות. אני אשתדל שזה לא יישנה :)
|
|