בתשובה לדב אנשלוביץ, 24/01/05 17:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז נראה שדווקא אתה לא הבנת אותי. עיקר התגובה שלי לא התייחס לזה בכלל. עדיף שנתחיל מחדש. בתחילת תגובה 276796, שבאה כמעין הקדמה, הסכמתי איתך לגבי זה ש: א. לנציגים בכנסת אסור לעשות כל מה שבא להם. ב. ספציפית, ההליך בו התקבלה ההחלטה על ההתנתקות לא היה תקין (לאור זה שהוא שנוי במחלוקת בלתי הפיך וכו'). עד כאן לגבי מה לכנסת מותר לעשות ומהי יכולה לעשות. אין שום צורך לחזור על עמדתך בנושאים אלו, אכן חזרת עליה מספר פעמים. בהמשך התגובה התייחסתי *לא לנושאים אלו אלה למסקנות שלך מהם*: שההחלטה לא לגיטימית, ושזה (אולי) מצדיק סירוב פקודה. הבאתי מספר סיבות לכך שהמסקנות הללו שגויות בעיניי, בסעיפים הממוספרים בתגובה 276796. אתה מוזמן להתייחס אליהן, אם מתחשק לך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדינה היא משהו גדול ומורכב, ולכן, כמו שכתבתי בתגובה אחרת, לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער. לדעתי, מדינה דמוקרטית היא מעין התארגנות של קבוצת אנשים בעלי אינטרסים משותפים. לכן, כדי להסביר את דבריי, הבה נסתכל על קבוצת אנשים שחיים נניח בישוב קטן. הישוב בוחר נציגות והנציגות, *בסמכותה להפעיל אנשים מתוך הקבוצה כדי לממש את היעדים המשותפים שהוחלט עליהם בהחלטת רוב*, והיא רשאית להורות לאנשים לעשות עבודות מסוימות וכדומה. חלק מהאנשים תפקידו נקבע מראש כשמירה על הישוב, והנציגות יכולה רק לומר לו איך כמה והיכן לשמור. ונניח שלפני שנבחרת הנציגות יש שתי עמדות. האחת גורסת שצריך להרוס חצי מבתי הישוב כדי להפוך את השטח לאזור תעשיתי, וכל האנשים ירוכזו במחצית הבתים שנותרו, והשניה גורסת שלא יוקם אזור תעשיה בכלל והאנשים ימשיכו לעבוד מחוץ לישוב. נערכת הצבעה כללית וזוכה הגרסה השנייה, ונבחרת נציגות שהצהירה על כך שמדיניותה השארת הבתים. אחרי הבחירות האלה, מחליטה הנציגות מבלי לערוך הצבעה נוספת לקבל את הגישה השניה, ומתחילה לממש את הריסת הבתים. היא פונה לאנשים שזכותה להורות להם מה לעשות (אבל הם חלק מהמצביעים) להתחיל להרוס את הבתים, ויתרה מזאת היא רוצה להפעיל גם את "החיילים" (שאף הם היו בעלי זכות בחירה) בהריסת הבתים למרות שהיה ברור מראש שתפקידם הוא לשמור מגנבים ואנשים שבאים מבחוץ. מה פתאום ש"החיילים" יצייתו ? יש להם שתי סיבות לא לציית. קודם כל אין הם צריכים לפעול כדי לקדם את ההפך ממה שהוחלט בהצבעה כללית. ודבר שני, מראש הוחלט שהם יעסקו בשמירה מאויב חיצוני. מה פתאום שיתחילו לזרוק את חבריהם מהבתים ולהרוס את ביתם. זה בכלל לא תפקידם. (בדוגמה זו, אגב, הבאתי נימוק נוסף לסרוב, שלא התייחסתי אליו במאמר ובתגובותיי האחרות והוא התפקיד המוצהר של הצבא) אני חושב שרבים מאתנו שבויים במחשבתם בעניין ה "בעליל" וה "דגל השחור" שרק הם מאפשרים סרוב. איני יודע אם הדוגמה שלי מכילה את המושגים האלה, אבל לא חייבים כל הזמן לחשוב רק על "בעליל" וחבריו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא רואה איך הדוגמה הזאת מסבירה את דבריך או מהווה מענה לטענות שלי. בכל מקרה, אם אני מבין נכון לדעתך מה שמחייב את הצבא זה דעת העם כפי שהוחלטה בהצבעה האחרונה. זוהי טענה חדשנית ביחס לדעות המקובלות לגבי מקור הסמכות של הצבא ולגבי זכות הסרוב, ולכן לדעתי ראוי שתסביר מה הטעמים שלך לדעה זו. אני בכל אופן אפרוש כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שהתרגל לראות במושג מדינה רק ערימה של חוקים ותקנות והגדרות שצריך ללכת לאורן ולא מבין שכל זה רק אמצעים שבאים לשרת משהו מהותי ובסיסי יותר, או במילים אחרות, מרוב עצים אינו רואה את היער, יקשה עליו להבין את הדוגמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי המשפט האחרון: ה"בעליל" וה"דגל השחור" אינם "מאפשרים סרוב", הם מחייבים אותו. פקודה בלתי חוקית בעליל היא פשוט המקרה היחיד שבו חייל חייב לסרב, ואם סרב, אין להעניש אותו (להפך - אם ביצע יש להעניש אותו). לעניין זה אין כל נגיעה לשאלת הסרבנות, משום שסרבנות באופן כללי היא החלטה אישית של המסרב, ובאה עם תו מחיר מסוים - שהות בכלא, למשל. אם מישהו מתנגד נחרצות לתוכנית ההתנתקות, מן הסתם לא תהיה לו בעיה לשבת בכלא כחלק מהמאבק שלו נגדה. אם הסרבנים רוצים סרבנות דה-לוקס - גם לסרב וגם להיות חופשיים, מצפה להם הפתעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חנוק בתוך אותה ערמת חוקים ותקנות שעליהם דברתי ולא מסוגל להרים ראשך ולהבחין בתכלית ובסיבה לקיומם. בעיני שיתוף פעולה עם מדיניות הפוכה במאה ושמונים מעלות לזו שהוצגה לבוחרים ערב הבחירות היא עשרה דגלים שחורים ומאה בעלילים. הדבר הזה פשוט שומט את הקרקע מכל הבסיס של הקיום המשותף שלנו כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, נמסר לי שהשופט לשעבר שטרוזמן קרא היום בראיון ברדיו לסרוב פקודה. אולי גם הוא חושב שמה שעושה הממשלה בתמיכת הכנסת זה מספיק בעליל. והוא היה פעם שופט. הוא מבין בתוקים ותקנות . . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה http://www.a7.org/news.php?id=92399 או זה http://www.a7.org/news.php?id=101549 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי, אז תוכל אולי אתה לספר לי - האם לדעתו של שטרוזמן אלו שיסרבו פקודה צריכים גם להשפט בהתאם לחוקי צה"ל ולהכנס לכלא, או שלדעתו סירוב פקודה שכזה מצדיק שחרור מהכלא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הסתכלתי בלינק שסיפק כאן אלמוני. "ההוראה שלכם היא אולי חוקית אבל במישור המוסרי נורמטיווי היא לא מקובלת", אמר שטרוזמן. זה בדיוק מה שאני אמרתי: מי שמתנגד להחלטה יכול לסרב פקודה, אך הוא צריך להיות מודע לכך שבסירובו הזה הוא עשוי להביא לכך שיכנס לכלא לאי-אלו תקופות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |