|
תודה רבה לכותב ולעורכי האייל על הסקירה היפה והמעניינת.
בהערת אגב אציין שישנם כמובן עוד מספר ספרים נוספים בנידון, שיצאו לאור לאחר פרסום הספר הזה, שהם מעניינים ואקדמיים לא פחות ממנו.
בכל מקרה, ברצוני רק להתייחס למאמרו של הסוציולוג ד"ר שלמה פישר מהאוניברסיטה העברית בירושלים שמאמרו תחת הכותרת: "קמיעות וליברליזם פוליטי", הוזכר ברשימתך כ"בוחן את הנחות היסוד של יחסי חילוניות ודתיות בישראל במקרה של תנועת ש"ס ובודק את האופן שבו נתפסת בדרך כלל עמדתה לגבי היחסים הרצויים בין דת למדינה" בלבד.
פישר טוען כי תנועת ש"ס מציעה מבנה חדש ולא מוכר של התארגנות דתית (המקבילה ל"כנסייה", בניגוד לזו האשכנזית- אורתודוקסית המקבילה ל"כת"). זאת ועוד, היא מציגה "קטגוריות אלטרנטיביות לגבי המשמעות והלגיטימציה של מדינת ישראל, וגם לגבי משמעות הקטגוריות של דת ושל ליברליזם והיחסים הרצויים ביניהן". הפרשנות שש"ס מציעה למושגים אלה, טוען פישר, מעוררת יחס אמביוולנטי. ממאמרו עולה, שגילויי השנאה העזים כלפי ש"ס נובעים מהשימוש המתוחכם שראשיה עושים, בין השאר, בזכויות הפרט. הפלפול הש"סניקי גורס, למשל, שהתגלמותה המובהקת של זכות הפרט לאוטונומיה מתבטאת מאחורי הפרגוד בקלפי, כשהוא מחליט להישמע בצייתנות מוחלטת לציוויו של הרב עובדיה יוסף ו/או לאיומי המקובל שחילק לו קמיע – ולהצביע ש"ס. ההתייחסות של הרב יוסף עצמו למדינה היא, לדברי פישר, אינסטרומנטלית לחלוטין, מכיוון שהמדינה בעיניו היא רק "יישוב יהודי הפועל במסגרת שלטון עצמי לגיטימי", ולא יותר מזה. זהו, לכאורה, ההבדל העמוק ביותר בין ש"ס לבין החרדים האשכנזים של "אגודת ישראל" שוללי הציונות מיסודה. אלא שהמציאות הזאת משתנה. מסיבות כלכליות ותרבותיות גם החרדים האשכנזים כבר אינם מתבדלים כבעבר, ומעדיפים להשתלב בחיי המדינה, מבלי להוקיר את ערכיה הציוניים-החילוניים. ראו למשל: קובץ מאמרים אקדמיים באותה הוצאת "הקיבוץ המאוחד", בשם "החרדים הישראלים". בעקבות פעילי ש"ס והמתנחלים החרדים-לאומיים, ולנוכח התגברותו של שיח הזכויות הרב-תרבותי בישראל, הם מבינים שהם יכולים להשתמש בתפישות הליברליות ובזכויות הפרט לטובתם, וכך להפוך על פיו את סולם הערכים של החברה כולה, לא פחות מכל מפלגה ישראלית לגיטימית אחרת.
|
|