בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 04/01/05 20:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני כמה שבועות, בשיחת סלון עם זוג צמחונים מהזן הצפון אמריקאי (אוכלים דגים ופירות ים, אבל לא עופות ופרות), הצבתי בפניהם את השאלות הבאות: אלמנה: "אז למה בעצם אתם אוכלים דגים, אבל לא פרות? בלי להתייחס לעניינים בריאותיים." צמחוני: "האמת שהייתי רוצה לא לאכול גם דגים, אבל זה מסובך מדי ואני מאמין שדגים סובלים פחות מזה שאני אוכל אותם. הם גם לא מגודלים בתנאי שבי איומים כמו אלו של התרנגולות והפרות." (צמחונית מוסיפה ברקע "התרנגולות, זה נורא, שואת בעלי החיים") אלמנה: "כלומר אתה רוצה להפחית את הסבל שנגרם לחיות בעת גידולן והריגתן לצרכי מאכל?" צמחוני: "כן" אלמנה: "נניח לרגע שהייתה תאונה ונדרסה בה חיה, מאחר שהאירוע כבר התרחש, האם יש בעיה מוסרית עם אכילת הבשר? אני מבינה שאינך מייחס תכונות מטאפיזיות לבשר המת?" צמחוני: "אין בעיה מוסרית במקרה כזה" אלמנה: "ואתה היית אוכל מנה מבשר צבי אם במסעדה היה שלט: "חיה שנדרסה"?" 1 צמחוני: "אני לא חושב" אלמנה: "ואם זה בן אדם? יש בעיה מוסרית לאכול אדם שנדרס בתאונה?" צמחוני: המום. אלמנה: "תראה, לדעתי אין כאן בכלל סוגיה מוסרית, אנו לא הורגים אנשים אחרים למאכל מסיבות חברתיות מובנות מאליהן ואולי גם מסיבות אבולוציוניות כאלה ואחרות. אני מאמינה שאי אכילת הבשר של הצמחונית ושלך היא מעין סטייה 2, כמו שיש סטייה מינית, כך אתה סוטה גסטרונומי. מישהו אחר בחר לא לאכול מוצרים מן החי כלל, אתה בחרת לא לאכול עופות ובקר. כפי שראינו, אתה לא היית אוכל בשר של בעל חי גם אם לא היתה לכאורה בעיה מוסרית." צמחונית פורצת בהיסטריה לשיחה: "את לא יכולה להגיד דבר כזה, זה אופנסיבי, אי אפשר לדבר על אכילת אדם ובכלל יש הבדל עצום אם זה אורגני, או תרנגולות חופש, או..." ובזה זה הסתיים לצערי. 1 roadkill
2 kink |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לכן הדיונים המעניינים הם עם הטבעוניים הגמורים. אגב, דווקא קל למצוא בעייתיות מוסרית באכילת רואדקילס: ראשית, יש כאן אלמנט מובהק של "הרצחת וגם ירשת?" שהרי אנחנו גם פגענו בחיה וגם נהנה עכשיו מבשרה, במקום לנסות לצמצם את הנזק על ידי קבורה מכובדת כיאה למי שיש לו מעמד מוסרי זהה לזה של אדם. שנית, יש כאן אלמנט מובהק של מדרון חלקלק, שהרי אם "יהיה מותר" לאכול רואדקילס, מספרם יעלה פלאים לפתע. מזכיר את הפרק של סאות'פרק בו הילדים הולכים לצוד והצייד מסביר להם שלפני שיורים בחיה צריך לצעוק "היא תוקפת אותי!" כי אסור לירות בחיות שלא לצרכי הגנה עצמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שלכל הצדדים בדיון היה ברור שלא עוסקים בבעיות של אכיפה פלילית ומדרונים חלקלקים, אלא במקרה בו *באמת* בעל חי מת בתאונה. אם אין ערך מטאפיזי לבשר המת, הרי שבברור לא ניתן להעלות טענה כאילו יאה לו "קבורה מכובדת". בוודאי שאם מדובר על תאונה, אין מקום לטיעון "רצחת". עם הטבעונים הגמורים יכולתי לערוך דיון דומה תוך שימוש בעגבניה ובחיות שמתו בשיבה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''סיבות חברתיות מובנות מאליהן ואולי גם סיבות אבולוציוניות כאלה ואחרות'' זה לא בדיוק טיעון משכנע. מה שכן, בנושאים האלה כנראה שלא קיים טיעון משכנע. לפחות אני עוד לא נתקלתי באחד כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין טיעון משכנע, אבל כדי להקל על העניין: - אמפירית, מרבית בעלי החיים המפותחים ממעיטים באכילת בני מינם, אם כי אינם נמנעים מכך לחלוטין (דווקא על פי העדויות ההיסטוריות המעטות, נראה שבני אדם עסקו בכך די לאחרונה בהיקף לא מבוטל, ביחוד בדרום מערב ארה"ב של היום) - אתה יכול להסב סיבות חברתיות לסיבות כלכליות, די קל להשתכנע בכך שזול יותר לאכול דגים, תרנגולות וחזירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא באמת מקל על העניין, אבל אני לא חושב שיש טעם רב בניהול דיונים כאלה. לאף צד אין טיעוני מחץ באמתחתו, וכאשר קיים פער עצום בהנחות היסוד של שני הצדדים (כגון עניין ההכרה בהבדל המהותי שקיים בין אווז לבין עגבניה), הסיכוי שדיון כזה יהיה פורה ממש שואף לאפס. ובכל זאת, לגופן של הטענות: אכן בעלי-חיים אחרים ממעיטים באכילת בני מינם, אך מה שעושים בעלי-חיים אחרים הוא רק שיקול אחד, לאו דווקא מרכזי במיוחד, בהתנהגותם הנורמטיבית של בני-אדם. לדוגמא, אונס הוא אקט מקובל מאוד אצל בעלי-חיים מסוימים אך לא בחברה האנושית. באשר לסיבות הכלכליות, אלה דווקא מכתיבות אורח חיים טבעוני כברירת מחדל. אורז, סויה, עדשים, אגוזים, ירקות ופירות זולים ברובם משמעותית ממוצרים שמקורם בחי, בכל מקרה קשה לי להאמין שקיים ולו אדם אחד שנמנע מאכילת בשר אדם משום שזה יקר מדי, כך שהטיעון רחוק מלהיות משכנע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שאין סיכוי שהדיון יהיה פורה במיוחד, ממתי זה מפריע למישהו כאן? עם זאת, יש צורך בהפרת האשליה כאילו אותו תהליך בדיוק מתרחש במוח האווז ובמוח האדם, או לחלופין בהפרת האשליה כאילו לאדם יש תודעה. אם כך ואם כך אין מקום להפעלת שיקול מוסרי. אני לא חושבת שמישהו יכול להגיד בוודאות מהן הסיבות מאחורי אי אכילת חיות כאלה ואחרות וזו בדיוק הנקודה - הנסיון להציג כאן מצגת מוסרית כדי לערפל את כך שהסיבות אינן וודאיות הוא זה שאני מתנגדת אליו. אני עדיין סבורה שלשיקולים כלכליים/חברתיים יש מקום כאן. לגבי שיקולים אבולוציוניים, אותו דבר שמישהו או מישהי שהפכו פתאום לאלמונים התייחסו אליו למעלה בתור "רחמים" - רגש אמפטיה מדורג שהוא חזק ביותר כלפי בני אדם והולך ונחלש ככל שהאורגניזם נדמה לנו כשונה מאיתנו או כפחות "חמוד", נדמה כשארית אבולוציונית ולא דווקא כמשהו שיש לקחתו בחשבון בדיון רציונלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מנת לטעון שיש פגם מוסרי במה שנעשה לאווזים, אני לא חש צורך להוכיח ש"אותו תהליך בדיוק מתרחש במוח האווז ובמוח האדם". גם כאשר מדובר באקט הגורם סבל לבני-אדם אחרים, אין לי צורך (וגם לא סיבה או יכולת) להוכיח לעצמי שסבלם הינו זהה בכל מאת האחוזים לסבל שאני הייתי חש אילו הייתי במצבם. למרות שאני מאמין שאנשים שונים מגיבים לדברים שונים בצורה שונה, אינני רואה בכך היתר גורף לגרום להם סבל בכוונה. הצדקת פיטום אווזים בטענה הרומזת שאווז דומה יותר לעגבניה מאשר הוא דומה לאדם, נתפסת אצלי כמוזרה הן ברמה האינטואיטיבית והן בהתחשב במה שאנו יודעים אודות הדמיון בין כל בעלי-החיים שלהם יכולת חישה (sentience). כאמור, למרות מוזרותה של הטענה בעיני, אין ביכולתי להפריכה באופן שלא יוביל לדיון ארכני ובלתי פורה בעליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהדו שיח הנ"ל דבר אחד עיקרי לא עולה, והוא רחמים. השאלה העיקרית היא האם יש בך מידה של רחמים כלפי בעלי חיים או לא. אם יש לך ספק אם בעלי חיים בכלל חשים סבל זה דבר די חמור, וצריך להיות לך אותו ספק גם כלפי אנשים. איך את יודעת שתינוק סובל? איך את יודעת שאדם אחר סובל אם איננו אומר לך את זה במפורש? אנחנו יודעים שבעלי חיים סובלים לפי ההתנהגות שלהם, הם לא צריכים להגיד לנו את זה במלים. לפני מאתיים שנה חשבו שכושים למשל לא סובלים שכובלים אותם בשרשרות ומובילים אותם באוניות. גם אנשים נאורים נהגו בהם בצורה אכזרית כזאת, משום שזה היה המוסר שהיה ידוע באותם זמנים. רחמים תלויים גם בהתפתחות התובנות והידע האנושי. אם אינך מכירה את הזולת, אם את מחפשת הוכחת בכתב שהוא יכול לכאוב, לא תרחמי עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם האדם האחר אומר לך במפורש שהוא סובל, איך יודעים שזה נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הרחמים קשורים לעניין? האם אתה רומז שמי שבלבו רחמים על אווזים מוכרח לתמוך בחוק? האם לא סביר שיש אנשים המבינים שרגשותיהם הפרטיים אינם מצדיקים התערבות במעשי הזולת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שיש לכך קשר. הלא החוק הוא תולדה של הצרכים והלחצים של פרטים שונים בחברה המגדירים מה הם מגדירים כפגיעה בהם. גם אם תרוץ ברחובות או תשתין על מצבה יעצרו אותך, ומה בסך הכל עשית, פגעת ב''רגשותיהם הפרטיים'' של כמה אנשים. כמובן שזהו מדרון חלקלקל, ובטיעון של עלבון או פגיעה רגשית, ניתן להצר באופן לא סביר את צעדיו של הזולת. לכן, אני לא משפטן - יותר מדי לוליינות שרירותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ענין של ''רגשות פרטיים'' משום שמעורב כאן צד שלישי - האווזים. והחוק מדבר עליהם ולא על מי שמרחם עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה לדעתך ההבדל, אם יש, בין אכילת בשר לכל סוגיה מוסרית אחרת - נדמה לי שלכל סוגיה מוסרית, ואף למוסר עצמו, אפשר לעשות ''רדוקציה'' לטענות עובדתיות - אנתרופולוגיות, בילוגיות או כלכליות. השאלה אם זה עונה על השאלה המוסרית, או על שאלה אחרת (לכן המרכאות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמנה אמיתית היתה הולכת על threesome במקום להציק לאורחים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |