|
||||
|
||||
פרסומות בטלויזיה. Ask your doctor about Celebrex. אגב, אני לא רופאה, אבל ידיד שלי שהוא אורולוג שר את שבחי ה Celebrex באזני - הוא טוען שמטופלים רבים שלו הסובלים מהדלקה כרונית של הפרוסטטה נרפאו אחרי טיפול קצר בעזרתה, מה שגם חוסך לו עיסויים לא נעימים. |
|
||||
|
||||
פציינט:דוקטור, ראיתי בטלוויזיה שיש תרופה חדשה בשם סלברקס. רופא: באמת? ואני ראיתי שיש מודל חדש למאזדה. |
|
||||
|
||||
בניגוד למוכר המכוניות הממוצע, מטרת הרופא היא להקל על סבלו וכאביו של החולה, ללא מטרת רווח אישי. תרופה חדשה יכולה לסייע. מכונית חדשה, יכולה לסייע לכיסו של המוכר. אתה צודק מהבחינה שהמסחריות אולי אינה במקומה, אך בפועל הפרסום התקשורתי עובד. |
|
||||
|
||||
כן, באמת לא הייתי ברור. התכוונתי שאם התרופה אינה מתאימה למחלה (כמו שיובל טען מקודם), עדיין לא ברור לי איך זה שהחולה *שואל* את הרופא על התרופה מפעיל *לחץ* על הרופא. אני קצת קיבלתי את הרושם שיובל (טוב, ד"ר רבינוביץ) לא כל כך מרוצה מזה שחולים *שואלים* רופא על תרופה שהם שמעו עליה, אם בטלוויזיה ואם בדרך אחרת. |
|
||||
|
||||
כעיקרון, אני מסכימה איתך. כנראה שבעקבות המסחריות של מערכת הבריאות (ביטוחים שונים, ריבוי מרפאות פרטיות וגידול בשיטות אלטרנטיביות) מצד אחד וההשפעה העצומה לפרסום תקשורתי זמין לכל (קרי - טלוויזיה ורדיו ולא רק עיתונות מדעית המדווחת על שיטות מדעיות חדשות) מצד שני, מביאים לידי כך שחולים רבים לא סומכים על הרופא שלהם שאכן יעניק להם את הטיפול הטוב ביותר שקיים, מיוזמתו. (מה שמביא אותי לחשוב על קשר בין חוסר האמונה ברופא ובין מקרי האלימות נגד רופאים). |
|
||||
|
||||
לא רק. אם עשיתי דוקטורט במדעים מדוייקים, הרי שביליתי באקדמיה מספר שנים דומה לזה שבילו בה הרופאים, וגם רמת הקושי (איכות?) של לימודי בת השוואה לשלהם. אני בהחלט מודע למגבלותי בתחום התמחותי, ולבורותי בתחומים שחורגים ממנו ולו במעט. אני גם יודע שהמצב אצל מרבית חברי אינו שונה באופן מהותי. זה לא (רק) שאנחנו כאלה גרועים, המורכבות מצד אחד וכמויות הידע והמידע מצד שני כה גדולים שפשוט קשה להשתלט עליהם. לכן כשאני מתיעץ עם רופאים, אין לי סיבה מיוחדת לייחס להם וירטואוזיות שהופכת אותם למומחים בתחומם יותר משמורי מומחים בתחומי, והזהירות בה אני מקבל את דעתם בהתאם. לא נראה לי שהמסקנה צריכה להשתנות אם קיבלת את הדוקטורט שלך בתחום אחר (וגם אם יש לך "רק" תואר שני או ראשון, הרופא עדיין לא צריך להתפס כאלהים). |
|
||||
|
||||
ואם אין לך תואר בכלל, אז הוא צריך להתפס כאלוהים? |
|
||||
|
||||
בוא נניח שיש שתי תרופות, אחת חדשה ואחת ישנה, החדשה עולה במקור פי7 מהחדשה אך בשל הכנסתה לסל התרופות היא עולה "רק" פי אחת וחצי מהישנה, צרכן נבון(בכל תחום אחר כמעט) עושה את המשוואה חדש+יקר=יותר טוב. זה בנוסף לתזה שהבריאות קודמת לכל + החשד ברופאים כתוצאה מעודף סדרות אמריקאיות וכתבות בעיתונים1, גוררים הפעלת לחץ על הרופא2. 1" במקרה אחר התגלה שקופת חולים כללית סירבה לממן לחולת לב תרופה, למרות רגישותה של החולה לתרופה אחרת, ולחולה אחרת סירבה הקופה לממן תרופה פסיכיאטרית חיונית למרות שהתרופה החלופית גרמה אצלה לבעיות קשות". http://www.starmed.co.il/News/Haaretz/564457 2] החתום מעלה אינו רופא. |
|
||||
|
||||
אייל צרכן, בדיוק מה שאני מחפש (אתה אולי קשור איך שהוא למסביר לצרכן? אותו שם משפחה, וזה)! אתמול שמעתי את שר התחבורה מאיר שיטרית מנסה להסביר משהו על נתיב אגרה חדש בכניסה לת"א. שיטת התימחור היא כזאת: כמה שהנתיב יותר עמוס, והמהירות הממוצעת יותר נמוכה- המחיר <תופים> *עולה*. כן- כמה שהמוצר פחות טוב, ככה מחירו עולה. ולמה? כדי למנוע גודש בתוך הנתיב. הרהרתי בנושא חזור והרהר, ובהתחלה העניין נראה לא אינטואיטיבי- למה להעלות את המחיר כאשר האיכות יורדת? אבל אז אמרתי לעצמי שבעצם המשאב (מקום על הנתיב) נהיה יותר מבוקש בשעת העומס, ולכן יש לתמחרו יותר גבוה. בקיצור, העניין קצת מבלבל, אבל יש כאן דוגמה ברורה למצב בו יקר!=יותר טוב. |
|
||||
|
||||
אין טעם להתפלסף על העניין ברור שאינטואיטבית יקר וחדש זה יותר טוב, ניתן כמובן להסביר לחולה את היתרונות והחסרונות וכו' אני מניח שד''ר רבינוביץ אפילו עושה את זה, אני מניח גם שזמנו של הד''ר יקר, ולהסביר כל יום כמה פעמים ביום לכמה חולים אטומי מוחין החושדים בד''ר היקר במניעים זרים ואינם ברי שיכנוע זה קשה מייגע ואינו מתיישב עם שום אינטרס של הד''ר, בייחוד במקרה כזה בו הפער בין היעילות של התרופות אינו רציני(כפי שאני מתרשם). איזה בחור שאל למטה את ד''ר רבינוביץ למטה שאלה, אני חושב שזה עונה לחלק מהשאלות שלך. |
|
||||
|
||||
לא לא, איתך אני רוצה לדבר על עניין נתיב האגרה. משהו שם נראה לי עקום אבל אני לא יודע בדיוק לשים את האצבע על זה. קיוויתי שתוכל לחדד את העניין. איזה אינטרס יש למפעילי כביש האגרה לקבוע תימחור כזה? |
|
||||
|
||||
המסביר לצרכן קשור למשביר לצרכן? (אותו שם משפחה, וזה) |
|
||||
|
||||
יתכן שהרעיון הוא אותה דינמיקה המורידה מחירים כאשר ישנן אלטרנטיבות. כאשר אין עומס בכביש האגרה, הוא אכן כביש מהיר, ששווה עבור המשתמשים תמורה גבוהה יותר. כאשר הכביש עמוס לעומת זאת, בהתחשב בעלות האגרה, הוא אינו בר תחרות לאלטרנטיבות החינמיות הפקוקות בוודאי גם הן - אלא אם מחירו יורד בהתאם והנסיעה בו עדיין מהירה במשהו מהן. זאת גם בהנחה שכאשר אין עומס בכביש, ההגעה בו אכן מהירה באופן משמעותי מאשר באלטרנטיבות, הנחה שתצטרך להבדק. בנוסף, תמחור כזה יקטין את היסוסם של נהגים לבחור בכביש האגרה בשעות העומס. חששם מלהיות פראיירים, בבחינת "גם שילמתי וגם נפקקתי" יקטן. לסיום תגובה זו, הנה תגובה אחרת, פרימיטיבית, מעברנו הגנטי הרחוק שחלף: http://www.funpic.hu/en.picview.php?id=19595&c=2... . |
|
||||
|
||||
פספסת את הקטע: המחיר *עולה* ככל שהכביש (זה שאתה משלם כדי לנסוע עליו) פקוק יותר. ההגיון הוא שכך ניתן יהיה לווסת את כמות הנכנסים לכביש: כשהוא בכל מקרה ריק, לא אכפת לך שיכנסו עוד. כשהוא עמוס, כל כניסה נוספת של רכב מוסיפה על העומס, וכדי שהוא ישאר כביש מהיר, אתה צריך לצמצם את מספר הנכנסים - ואם כבר, עדיף לצמצם את מספר העניים שבהם. המצב הוא בדיוק הפוך ממה שאמרת. אם התשלום גבוה במיוחד, יהיה ידוע לך שאתה גם משלם מחיר מופקע, וגם תקוע בכביש עמוס. השאלה היחידה שנותרה היא כמה מידע יסופק לנהגים *לפני* שבחרו לעלות על הכביש. |
|
||||
|
||||
זה מה שקורה תמיד כשאני מגיב מחוץ לשעה בה אני צלול ונינוח (10:00 - 11:00). אז אני מצטרף לתהייתו של ראובן, כי זה נשמע לי לא נחמד ולא כלכלי, אבל קטונתי מלייעץ בנושאי שיווק ותימחור (לא שזה מונע ממני...). נראה איך זה יעבוד. ולמי שעוד לא עשה זאת, שיתקין את הדסקטופ של גוגל: http://desktop.google.com/ , בכפוף לאזהרה שולית שאם אין הוא המשתמש היחיד במחשב, הדבר עשוי לסייע למשתמשים אחרים לדעת איפה הוא משוטט והיכן קובץ הססמאות שלו (זה במקרה שהוא קורא לו בשם כמו passowrds.doc) . |
|
||||
|
||||
אל תחשוב ''תשלום עבור שירות'', אלא ''קנס על שימוש במשאב משותף מוגבל''. כמו כן, אל תחשוב ''חברה מסחרית'' אלא ''המדינה''. הכל יהיה הרבה יותר ברור. |
|
||||
|
||||
יש בזה משהו, בעיקר הקטע עם המשאב המוגבל, העניין הוא שאת הנתיב תפעיל חברה מסחרית דווקא( ועוד עניין- גם הנתיב השני הוא משאב מוגבל, אז למה אחד ככה והשני אחרת?). השאלה היא מי יקבע עבורה את התעריף ( שהרי לא יעלה על הדעת שהממשלה וכולי). |
|
||||
|
||||
המדינה כופה רק את אופי התשלום - אותו הגיון כלכלי מהופך. החברה המסחרית היא שתאלץ למצוא את האיזון האופטימלי שתיצור עומס כביש מספיק נמוך כדי שאנשים ירצו להכנס, עם מחיר מספיק גבוה כדי שהיא תוכל להרוויח. בעצם, שיטת התחמור שתבחר החברה תקבע, במידה מסויימת, את העומס הממוצע בכביש. המשאב המוגבל הוא לא הנתיב, אלא הנתיב הפנוי, המהיר. הנתיב השני, בשעות הרלוונטיות, יהיה עמוס לעייפה, ולכן הוא בכלל לא משאב רלוונטי. |
|
||||
|
||||
מוגבל מקובלת גם בחברות מסחריות, בכלל יש כל מיני תעלולים ותחכומים שנועדו בסופו של דבר לווסת את זרימת ההיצע מבחינת החברה, בכלל משאב שמקבל הלקוח וגורם נזק אפשרי לחברה מבחינה כלשהי (אפילו מבחינה שיווקית) מקפיץ את התמחור |
|
||||
|
||||
האייל האלמוני=אני |
|
||||
|
||||
הכלל הראשון של מדע(?) הכלכלה: עם הביקוש עולה גם המחיר. |
|
||||
|
||||
בטח שמדע. יש אפילו אנשים שמוציאים בזה דוקטורט. |
|
||||
|
||||
ביקוש בהקשר הזה זה לא כמות המכוניות ש*כבר* נוסעות בכביש, אלא כמות המכוניות שנהגיהן רוצים להכנס במחיר נתון. |
|
||||
|
||||
זהו חוג בקרה סגור קלאסי, הכולל פיגור מסוים (לא גדול) ומשוב עקיף. לא מודדים את הביקוש בכלל, אלא את הצפיפות בכביש. הנחת העבודה היא שהצפיפות היא תוצאת הביקוש (מה שלרוב נכון), אם כי יכולים להיות גורמים אחרים הגורמים לצפיפות כמו תנאי מזג אויר, תאונה, ריכוז חריג של נהגים (מאוד) חדשים (או קשישים), הפגנה של נהגי משאיות וכו'. |
|
||||
|
||||
זה חוג בקרה, אבל במקום PID הקלאסי הם עובדים רק עם I. |
|
||||
|
||||
למה לא P? הצפיפות כרגע היא הקובעת, לא מה היה שלשום. |
|
||||
|
||||
הצפיפות כרגע היא אינטגרל של הביקוש עד עכשיו. אנחנו מדברים על תימחור לפי ביקוש, לא? |
|
||||
|
||||
> אני קצת קיבלתי את הרושם שיובל (טוב, ד"ר רבינוביץ) לא כל כך מרוצה מזה שחולים *שואלים* רופא על תרופה שהם שמעו עליה. אתה קיבלת את הרושם הזה ממשהו שאני כתבתי? |
|
||||
|
||||
כן. בגלל זה ביקשתי שתפרט. |
|
||||
|
||||
יתכן שיש לי בעיה עם הבנת הנקרא, אבל אולי הבעיה היא אצלך. אני, בכל אופן, לא מבין על מה אתה מדבר. |
|
||||
|
||||
איך מזה ש*אני* מבקש הבהרות לדבריך אתה אפילו חושד שיש *לך* בעיה בהבנת הנקרא? אני חושב שיש מדרון חלקלק, ולא מי יודע מה ארוך בין חולה ששואל רופא מה דעתו על תרופה מסויימת, ואולי אפילו מתווכח איתו קצת ( כן, מה יש?) ועד לחולה ש"מפעיל לחץ". הדוגמא שאתה נתת למטה היתה דוגמא לא רעה לנקודה הכי קיצונית במדרון. כמה חולים עוזבים קופה בגלל שרופא מסרב לרשום להם תרופה זו או אחרת? כמה רופאים מחליטים לרשום תרופה לא טובה לדעתם כדי למנוע מחולה לעבור קופה? אני חושב שאם אילו הדוגמאות שלך ל"לחץ" אז ההשפעה של התופעה על מכירות של תרופה זו או אחרת היא זניחה לגמרי. |
|
||||
|
||||
אתה ביקשת דוגמא בה מטופל לוחץ על הרופא להחליף לו תרופה. הדוגמא היתה בדיוק כזו. החולה שבדוגמא לא ביקש לדעת שום פרטים, ולמעשה קיבל הסבר שהוא לא דרש. מטופלים המבקשים הסבר אמורים לקבל אותו במלואו. אני מתרשם שאתה לא אוהב לדבר עם אנשים ולכן משליך על אחרים, כאילו גם הם כאלה. |
|
||||
|
||||
שכנעת אותי. באמת יש בעיה בהבנת הנקרא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |