בתשובה לדובי קננגיסר, 13/12/04 15:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מהי "אי הנוחות" שהחוק הזה גורם? לכל היותר "אי נוחות" שבהיטלטלות לסופר עם הבקבוקים (שטות גמורה לדעתי, כי גם כשהולכים לסופר יכולים לקחת סלים, ובקבוקים ריקים לא שוקלים כלום). "אי נוחות" שנגרמת בשל הוצאות תקציביות גדולות יותר היא פיקציה, שכן היחידים שנענשים בהגדלת הוצאתם הם אלו שלא טורחים להחזיר את הבקבוקים - ואז אולי כדאי שיבואו בטענות לעצמם. הבעיה היחידה שיכולה להתקיים בפועל היא בעלי חנויות שמחויבים על פי חוק לקבל את הבקבוקים אבל לא מסכימים בפועל לקבל אותם. השאלה היא האם זו בעיה עקרונית או נקודתית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אי הנוחות קיימת אפילו בבקבוקים קטנים. עובדה שרק אחוז זעיר ממוחזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המשרד לאיכות הסביבה נאספו בשנת 2003 קרוב ל62 אחוזים ממיכלי השתיה שעליהם גבו פיקדון. לעומת זה בשנת 2004 (נכון לספטמבר) נאספו פחות מ-53 אחוזים. בכל מקרה זה לא אחוז זעיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, ובדיוק עמדתי לתקן את הטענה שלי עפ"י מידע שהגיע אלי בינתיים בדואר. משום מה היה נדמה לי שקראתי על משהו כמו 15% אבל מסתבר שטעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל כמה מהמיכלים הללו נאספו חזרה מהצרכנים המקוריים, וכמה נאספו ע"י "אספנים מקצועיים", כאלו שהפכו את החזרת המיכלים לג'וב רווחי? (שיהיה ברור, אין לי שום בעיה עם אותם אספנים להפך, הם הסיבה שהחוק הזה עובד, ואף מקבל ערך מוסף מעבר למיחזור גרידא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג, אבל בעיני זה מאפשר פרנסה מכובדת לאנשים שאחרת היו נזקקים. אפשר לראות בזה תרומה של המעמד שמרשה לעצמו לשתות ממיכלים קטנים למעמד שמתחתיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים בהחלט. אם היה מיכלון קטן מוצב לצורך זה בחדר האשפה של הבניין שלי, הייתי תורם אליו ברצון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מסכים, ומכאן הסיפא של דברי. ב. עדיין לא ברור לי למה עדיף להגביל את העניין רק למיכלים קטנים, מה שצמצמם את ערכו ה*סביבתי* של החוק למשהו די זניח. הרי יש לנו סיכוי לחוק שיוצר מצב של זה זוכה וזה אינו חסר1 - מי שהכסף קריטי לו, יוכל להחזיר את הבקבוקים ולקבל את כספו חזרה, ומי שהכסף לא קריטי לו, מגדיל את ה"תרומה" למעמד שמתחתיו. 1 אני די בטוח שזה לא הנוסח המקורי של הביטוי, אבל אין לי כוח לבדוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ויורחב החוק למיכלי שתיה מכל גודל ויפה שעה אחת קודם. (המשפט הוא ''זה נהנה וזה לא חסר'') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפך. אם אי הנוחות הייתה נגרמת בשל מצוקה כלכלית של תשלום ה"מס", הרי שאנשים היו ממחזרים יותר. למשל, אם היית מעלה את המס ל-10 שקלים פיקדון לבקבוק הייתה קמה זעקה גדולה נגד *המס*, אבל באשר למחזור, ללא ספק היית רואה הרבה יותר אנשים מחזירים בקבוקים. כלומר, אי הנוחות היא ההיטלטלות עם הבקבוקים, ולבי לבי לאומללים שצריכים להיטלטל איתם. אלא שאי נוחות זו היא לא מה שמתלוננים עליו החרדים, למיטב הבנתי, אלא "הנזק הכלכלי" שייגרם להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באקוודור הפיקדון על חלק מהבקבוקים (בקבוקי זכוכית של קוקה קולה למשל) עולה יותר מהמשקה עצמו. התוצאה: המוכרים ברחובות דורשים ממך לשתות במקום ולהחזיר את הבקבוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של קוקה קולה בעיקר רגילות (אדומות) אבל גם דיאט ולימון. כמו כן פחיות פפסי. הפחיות הנ''ל מיועדותת לאוסף. תרומה די נכבדה לאיכות הסביבה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |