|
||||
|
||||
אחד הצדדים המעניינים בסיפור הוא שממשלת סרביה הסגירה את מילושוביץ בניגוד לפסיקת בית הדין החוקתי של סרביה, שקבע שיש לדחות בינתיים את ההסגרה. כלומר, ממשלת סרביה החליטה שבקשת בית הדין הבינלאומי עולה בתקפותה על זה של בית המשפט החוקתי. אחת משתיים: או שהממשלה הסרבית מודיעה בזה שהיא מעל החוק, או שהיא צריכה ללכת. תארו לכם שממשלת ישראל היתה מסגירה אזרח ישראלי לרשות בינלאומית בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון. מובן שההסגרה נבעה מהלחץ הכלכלי האדיר שהפעילו ארצות הברית ושותפותיה, אבל ניתן ללמוד ממנה שסרביה היא כיום רפובליקת בננות. אני מקווה שישראל אינה כזו. |
|
||||
|
||||
"מקווה" זה נחמד, אבל מה אתה חושב? אני משער שבכל סיטואציה דומה בישראל, בית המשפט העליון דווקא היה, פלא פלאים, מכריע באופן התואם את דעת הקהל (שתהיה, כמובן, בעד הסגרה). כמקרה-מבחן ניתן לראות את הכרעותיו החוזרות ונשנות של בג"ץ לטובת המדינה בנוגע להחזקתם של אזרחים לבנונים במאסר בישראל, מהן משתמע שישנם אינטרסים של המדינה הגוברים על זכותו של הפרט לחירות. |
|
||||
|
||||
בינתיים, הכנסת בעיקר מנסה להפוך את ישראל לעיר מקלט לפושעים יהודים, ולא להפך... |
|
||||
|
||||
נכון, ועדיין מוכרת עליונות פסיקת בית המשפט העליון על הכנסת. |
|
||||
|
||||
קוסטוניצ'ה ודז'ינדז'יץ הם אכן בובות של ארה"ב. ובכל זאת, תיקון קל: על פי החוק הסרבי, החלטות בית המשפט החוקתי נכנסות לתוקפן יום אחד לאחר קבלתן. מילושביץ הוסגר לאו"ם באותו יום בו התקבלה ההחלטה, ולכן עוד לא היתה בתוקף רשמי. |
|
||||
|
||||
אני תוהה, ניתאי, על סמך מה אתה קובע כי אחד הוא בובה בעוד האחר הוא בובן (וחובבי המד"ב, לא להתעורר עכשיו)? האם יש לך מדד אובייקטיבי לקבוע כי אדם משרת מטרות אדונו ולא את מטרותיו עצמו? אם כן, אנא שתף אותי, אם לא, זו סתם יוהרה. |
|
||||
|
||||
בזמן מערכת הבחירות האחרונה ביוגוסלביה, ארצות הברית הצהירה בגלוי כי הושקעו על ידה למעלה ממאה מיליון דולרים בדחיפת המועמדים החביבים עליה, ביניהם דז'ינדז'יץ'. תסכים איתי שדרושה תמימות חריגה למדי בשביל לא להבין שההשקעה הזו היתה דו-סיטרית. |
|
||||
|
||||
מה שלא הראת הוא שאותם מועמדים חביבים שינו את דעתם/מדיניותם בעקבות אותה תמיכה. ייתכן ומלכתחילה עמדותיהם היו זהות לאלו של ארה"ב (ארה"ב? קלינטון? אולברייט?) מה שהופך אותם מ"בובות" ל"שותפים לדרך". לכן כינוי הגנאי הוא מיותר ופוגם בפרשנות. |
|
||||
|
||||
גם מדינת ישראל מקבלת תקציב עתק מארה''ב.... |
|
||||
|
||||
אדרבא! יש להפיל את ממשלת הבובות! |
|
||||
|
||||
המממ... שלושה מיליארד דולר סיוע אזרחי? ועוד כסכום הזה צבאי? פטור ממס על תרומות לממשלת ישראל? אני לא מתחייב על נכונות ועדכניות כל הנתונים, אך אם תרצה אנסה לבדוק. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי הסה"כ הוא שלושה מיליארד, כשהחלוקה היא 1.8 צבאי ו1.2- אזרחי. כמובן שהצבאי ניתן ברובו בד"ס – דולר סיוע שבו ניתן רק לקנות בארה"ב (לכן, בין השאר, קונה צה"ל מדים/מנות קרב בארה"ב). איזו דרך נהדרת לחזק את הכלכלה האמריקאית! קנו כחול-לבן-אדום! |
|
||||
|
||||
אוקיי, מתוך הצעת התקציב ל-2001: מלוות ומענקים מארה"ב: 8.5 מיליארד ש"ח סיוע בטחוני 3 מיליארד ש"ח סיוע אזרחי 4.2 מיליארד ש"ח מילוות אחרים (כלומר: צריך להחזיר!) אם כך, המענקים האמריקניים (וכפי שערן בילינסקי העיר, הסיוע הבטחוני הוא ברובו בדולרים להוצאה בארה"ב) מסתכמים ב-11.5 מיליארד ש"ח (פחות מ-2.8 מיליארד דולר). סה"כ התקבולים ממילוות וחשבון הון: 69.9 מיליארד ש"ח. סה"כ תקבולים שוטפים: 174.9 מיליארד ש"ח. סה"כ התקציב: 245.8 מיליארד ש"ח. תקציב הבריאות: 12.7 מיליארד ש"ח, דומה בהיקפו לסך כל הסיוע. כל זה לא עונה על השאלה, האם לסיוע יש משמעות אסטרטגית עבור ישראל, וחשוב מכך - האם משמעות זו מקורה בערך הכלכלי של הסיוע, או במשהו אחר. |
|
||||
|
||||
הצעת התקציב מפורסמת באינטרנט, או שאתה-אתה הוא המדפיס הממשלתי ויש לך הצעות תקציב בארון עוד מתקופת ה"מ הנציב העליון? למספרים צריך לצרף ערבויות אמריקאיות להלוואות של ישראל, שכמובן מוזילות משמעותית את עלות ההון של המדינה (לא כסף זניח, אם זוכרים שזה נושא שעלה ישירות על שולחנו של קלינטון באחד הסיבובים הקודמים (רבין?)). וכמובן את הטבות המס לתרומות, שאותן לא תמצא בתקציב המדינה. 4.7% מתקציב המדינה זה לא זניח (הכולל, אחרי השמטת החלק המיועד להחזר חובות ולהוצאות מימון זה שיעור גדול עוד יותר). אני כבר לא מדבר על הצד הפוליטי-צבאי של הסיוע: וטו באו"ם, בריתות הגנה, אימונים משותפים וכו'. המשמעות של תמיכת ארצות הברית, הכלכלית והאחרת, היא כמובן אסטרטגית. לדעתי אחת הסיבות שאנחנו ישראל ולא יוגוסלביה או עיראק או לוב, כלומר נהנים למשל מחופש הפצצה של אוכלוסיה אזרחית, היא תמיכת ארה"ב בנו במועבי"ט. אפשר לומר שתמיכתה של ישראל בארה"ב – כלומר, בממשל, באמצעות הקול היהודי – גם היא חשובה, ויש בה לקזז חלק מהשיקולים האלה, אבל אין ספק שהיחסים הם אסטרטגיים. |
|
||||
|
||||
מבלי לאשר או להכחיש את היותי המדפיס הממשלתי בכבודו ובעצמו, אציין שמידע רב על תקציבי שנים עברו ועל הצעות התקציב ניתן למצוא באתר משרד האוצר אכן, נראה כי קיימים "יחסים אסטרטגיים" בין ישראל לבין ארה"ב. עדיין אינני בטוח כי המענקים הכספיים (ובהזדמנות זו, אציין שהפטור-ממס-על-תרומות-לישראל באמת עושה רושם של מרכיב שולי) הם מרכיב עיקרי במערכת-יחסים זו, ואני מעלה את הסברה שהם יותר בבחינת הדגל שנועד להתנוסס בקצהו הגלוי של הקרחון. |
|
||||
|
||||
אחת לכמה זמן ארה''ב מקפלת אותנו קצת עם הסיוע הזה. בעיקר בין מערכות בחירות שם (למזלנו זה קורה תכופות) -- בוש-האב איים לקצץ את תקציב ההתנחלויות מהסיוע (''ותתקשרו אלינו כשאתם רציניים''). אין ספק בעיני ששלילה של כמה אחוזים מהתקציב תשפיע קשות על תפקוד הממשלה. אולי לא שום דבר שישבור את החלום הציוני, אבל בפירוש דבר שיחייב לבטל כל מיני ''הטבות לעם'' שעלולות להתבטא בקלפי. |
|
||||
|
||||
אם אני לא טועה, אז בוש האב, איים שלא לתת לישראל ערבויות ע"ס 10 מיליארד דולר (שנועדו לסייע בקליטת העלייה הרוסית), אם ישראל לא תתחיב, שלא להשקיע בפיתוח ההתנחלויות. |
|
||||
|
||||
יש לי משהו יותר מעניין בשבילך לבדוק: טוענים שהסכם השלום עם ישראל הוא נכס אסטרטגי למצרים גם בזכות הסיוע האמריקני המסיבי. האם תוכל לברר על כמה סיוע מדובר, ממה הוא מורכב, ומה משקלו בכלכלה המיץרית? |
|
||||
|
||||
מחשבה מאוחרת: האם 'בובן' הוא התרגום העברי ל- Puppeteers של לארי ניבן? אם כן, אני מביע תדהמה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |