בתשובה לדובי קננגיסר, 07/12/04 13:13
השופט ברק והמקרופון 267337
לדעתי המחוקק צריך לעסוק בערכים ובג"צ בפרשנות של החוק.

גם בי"ח אסף הרופא הוא גוף ציבורי האם לכן יכול בג"צ להכתיב לרופאים איזה החלטות מקצועיות לקבל?

רשות השידור החליטה החלטה מקצועית (משיקולי רייטינג ואולי גם שיקולים כלכליים). לדעתי צריך בג"צ להגביל את עצמו לשאלה האם ההחלטה חוקית ולא אם היא נכונה.

החלשים הם חסרי הבית שהפגינו מול משרד האוצר וכעת יאלצו לחפש מקום שבו נוכחותם תורגש פחות ובכך תפגע יכולתם למחות.
לעניין הוולוואים: התכוונתי שיש יותר תנועה של רכבי שרד באזור מהולכי רגל ולכן נוכחות המאהל על המדרכה לא כ"כ מפריעה.
השופט ברק והמקרופון 267745
כל בית משפט עוסק בפרשנות של החוק. בג"צ עוסק באותם תחומים שהחוק אינו מכסה, ובטרוניות של האזרח הפשוט על עוול שנעשה לו ע"י מוסדות המדינה (כגון רשות השידור). בג"צ, מעצם הוויתו, ומעצם חסרונה של חוקה בישראל, אינו יכול לעסוק ב"פרשנות של החוק", כי אין כזה, בתחומים בהם הוא עוסק. אם היה חוק, העסק לא היה מגיע לבג"צ, אלא למחוזי (ולעליון כערכאה שניה).

החלטות מקצועיות? לא. אבל בג"צ בהחלט יכול לפסול החלטה של ביה"ח אסף הרופא שלא לרכוש מכשיר שיכול להציל חיים כי הבן של שר הבריאות רב עם הבן של מנהל החברה שמייצרת אותו. או, במילים אחרות, בית המשפט רשאי לדון בשאלה האם המניעים של גוף ציבורי בכל החלטה שהיא היו ענייניים או לא. ערוץ 1 אינו מחוייב ברייטינג, והוא מקבל את המימון שלו בלי קשר לכמות האנשים שצופים בו. כל עוד זהו המצב, אי אפשר להציג שיקולים של רייטינג כלגיטימיים בקבלת ההחלטות של הערוץ. אתה יודע מה הרייטינג של השידורים בערבית? רבע אחוז, בממוצע. הייתי פעם במפגש עם רפיק חלבי, שם הוא התלונן על כך שהוא נאלץ לתכנן את הערב ככה שמרבע אחוז רייטינג, הוא יצליח להביא מספיק אנשים שיראו את מהדורת מבט.
אז אם יש שידורים בערבית, שלא מעניינים את קהל היעד שלהם, למה שלא יהיו שידורים של משחקי הליגה לנשים, שבהחלט עשויים לעניין את קהל היעד (הרחב הרבה יותר) שלהם?

לידיעתך, מאהל "כיכר הלחם" ישב בסמוך, ובחלקו *על* גן הורדים הסמוך לכנסת. זהו מקום פופולרי לטיולים שלווים של משפחות, זוגות ויחידים‏1. וזה עוד לפני שדיברנו על הילדים שהתרוצצו במאהל וסיכנו את עצמם ואת הרכבים שעברו בכביש, ולפני שנציין שלא מדובר על מחוסרי דיור, ושלמיטב ידיעתי, הוצעו פתרונות דיור לכלל היושבים במאהל שהיו זקוקלים להם, אבל הם דחו אותם מסיבותיהם שלהם.

1 ועכשיו יתקפו אותי על כך שהטיולים השלווים שלי חשובים לי יותר, אדם חסר רגשות שכמותי, מאשר רווחתם הבסיסית של עשרות אנשים. לא, זה לא חשוב לי יותר. אבל הצגת את המצב כאילו בכל מקרה אף אחד לא עובר שם בלי וולוו, ואני רק רציתי להוכיח שעשרות ומאות אזרחים פרטיים מבקרים במקום ברגל, והטענות שלך הן טענות סרק.
השופט ברק והמקרופון 269061
ההבדל המהותי בין החלטות ממשלה להחלטות בג"צ הוא
בביצוע ומחיר הכלכלי, ואת בג"צ זה כנראה פחות מעניין. הם החליטו והמדינה כבר תממן את זה איכשהו.

דוגמא: ביוספטל באילת אין מחלקה נוירוכירוגית. שני תושבים עם פגיעת ראש זהה האחד מר"ג והשני מאילת שיובהלו לבי"ח באיזור מגוריהם (האילתי ליוספטל והרמת-גני לתל השומר) לא יזכו לאותו טיפול.

כעת נניח שהנושא יידון בבג"צ האם בג"צ יכול לאלץ את המדינה להקים באילת בי"ח ענק כמו שיבא?

הצביעות של בג"ץ נובעת מכך שאת מחיר ההחלטות שלהם משלמים אחרים. בהתחשב בעובדה שגם שופטי בגץ הם בני אדם ולא מלאכים צחורי כנפיים זאת בעיה רצינית ולכן צריך להגביל את כוחו של בגץ.

אני מציע שעל כל החלטה שתעלה למדינה מליון ש"ח יורידו לשופטי בגץ 1 ש"ח מהמשכורת. אין לי ספק ששוחרי הצדק עלי אדמות יפסקו אחרת.
השופט ברק והמקרופון 269062
נשלים את הצעתך: ועל כל החלטה שתחסוך למדינה מליון ש"ח יוסיפו לשופטי בגץ 1 ש"ח למשכורת.
אלא שאז תזדעק על השכר האסטרונומי המשולם לשופטים.
השופט ברק והמקרופון 269200
לו הייתי יכול הייתי מאמץ את הצעתך ועורך את הניסוי.
אני סבור שבתוך זמן מה, יצר הקיום של שופטי בגץ היה גובר על יצרים אחרים והיה נוצר איזון ראוי.
במחשבה שניה אולי אתה צודק, אולי הם באמת היו מנצלים את ההסדר החדש כדי ''לעשות לביתם''.
אד-אבסורדום? 269063
אם הממשלה היתה מחליטה להפסיק את מימון הטיפול הרפואי לכל הישראלים חסרי כרומוזון Y, החלטה שללא ספק היתה חוסכת הרבה מאד כסף, האם גם אז היית מתנגד למעורבות בג"ץ, או שאולי היית מטיל על השופטים קנס?
אד-אבסורדום? 269202
קל מאד לשחק ב-"אם"
אני הצגתי מצב קיים: בתי החולים בפריפריה מצוידים פחות מבמרכז. מי שבוחר לגור באילת מודע לכך מן הסתם.

את/ה מציג/ה מצב שונה וקיצוני.

אם כבר בעניין עוולות- האם בגץ יכול/צריך לתקן את כל העוולות שמעוללת מדינת ישראל?

אני סבור שבדמוקרטיה העם בוחר את נציגיו לחוקק חוקים, ובדרך זו נוצר איזון בין הערכים ותפיסות העולם של הציבור הרחב ופני החוק. הממשלה הנבחרת צריכה לנהל את המדינה ע"פ החוק., ובגץ צריך לבחון אם החלטות מתקבלות באופן חוקי ולא אם הן נכונות או שגויות לדעת שופטי בגץ.

לדוגמא: חומת המגן הנבנית או הסיכולים הממוקדים פוגעים בזכויות אדם בסיסיות של הפלסטינאים אבל ככול הנראה חיוניות לבטחון ישראל. את האיזון צריכה למצא הממשלה ולא בגץ שהרי אחרת בג"ץ הופך לרשות מבצעת, והשרים לפקידים עושי דברו.

ההרכאה הגבוהה ביותר היא הבחירות. נציגינו בכנסת הם הסמכות העליונה לחוקק ולבחור את הממשלה השלטת, כמאמר הפתגם המפורסם: "כל אחד מקבל מה שהוא ראוי לקבל" - ובכלל זה גם אזרחי ישראל.
אד-אבסורדום? 269207
קל, אני יודע, ועדיין מדובר בכשל. אולי כדאי לעיין ב תגובה 268829 ואחר כך בשאר הכשלים http://techst02.technion.ac.il/~sgiladb2/logic.htm

לבג"ץ יש שני כובעים, הראשון הוא בית המשפט העליון שקובע מה חוקי ומה לא חוקי, והשני הוא בית המשפט הגבוהה לצדק (מכאן שמו) שקובע מה צודק ומה לא צודק. בג"ץ צריך לפסוק נגד כל עוולה או אי צדק שנעשה על ידי המדינה ושליחיה, זה תפקידו, לשם כך הוא קם.

הסברה שלך יפה ונחמדה, אבל את חוקי מדינת ישראל (וכל שאר הדמוקרטיות) כתבו אנשים בעלי סברות אחרות, אנשים שהתנגדו לעריצות, גם אם היא עריצות הרוב. כל זמן שנבחרי הציבור נותנים לבג"ץ את הזכות החוקית להתערב בהחלטותיהם, לא ברור לי על מה אתה מתלונן (וביום בו הם יפסיקו לתת לבג"ץ את הזכות הזו, אני אתחיל להתלונן).
אד-אבסורדום? 269303
אתה מתעקש על הטענה כי "בגץ צריך לבחון אם החלטות מתקבלות באופן חוקי", כלומר, לדידך, בג"צ הוא כלי טכני לחלוטין, שצריך לבדוק, כנראה, את תקינות לחצני ההצבעה בכנסת, או את שגיאות הכתיב בתמליל ישיבות הועדה. לא כך הוא. בג"צ מכסה, בישראל, על חסרונה של חוקה או חוקי יסוד - אותה חוקה שנכתבה, אם להאמין למגילת העצמאות של המדינה, "לא יאוחר מ-‏1 באוקטובר 1948" - והוא נדרש לשמור על אותן זכויות שמהוות את בסיסה של הדמוקרטיה המערבית, וזה אומר למנוע את עריצות הרוב, ולמנוע שרירות לב מצד השלטון ביחס למיעוטים וקבוצות חלשות.
יתכבדו-נא נבחרינו ויחליטו אחת ולתמיד אלו זכויות מדינת ישראל מכבדת ואלו אינן מוגנות במסגרתה, ואז בג"צ יוכל באמת לעסוק בשאלה הפשוטה יותר "האם החלטה X עומדת בקנה אחד עם חוקת ישראל אם לאו".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים