|
||||
|
||||
ביחס להשקעה, המשכורות ברפואה רחוקות מלהיות גבוהות. עיקר המשכורת שלי, אגב, היא מתורנויות, שאני ורבים אחרים היינו מוותרים עליהן בשמחה. אגב, כמה בוגרי תואר ראשון במקצועות מדעיים אתה מכיר שחיים מתחת לרמת החיים הממוצעת? |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך ללא תנאי שרופאים בבתי חולים ומרפאות עובדים מאוד קשה ובהחלט לא מרויחים בהתאם להשקעה. מה לגבי אלו עם מרפאות פרטייות? איתם יש לי בעיה! אני מנחש שאת רופאה צעירה ובתחילת דרכך בעסק, או אולי אחת מתוך השניים/שתיים שהלכו לרפואה שלא מתוך רדיפת בצע. בכל מִקרה יום אחד תִתפקחי ותגלי שיש רופאים אחרים...ועוד איזה אחרים! |
|
||||
|
||||
מהו לדעתך אחוז הרופאים העוסקים ברפואה פרטית מתוך כלל הרופאים? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה ובִמקומה. קודם כל אין לי שום מידע סטטיסטי רק הרגשה. התשובה לדעתי תלויה בגיל הרופא: - עד גיל 30; 35 אולי 10 אחוז...אלא מבית של רופאים (אלא שאבא או אמא סידרו להם כליניקה ופציאנטים) - מעל גיל 45...80 אחוז (השאר הם אלו שבאמת רוצים לִתרום לרוחת החולים) . אבל אני בטוח שלך יש מספרים יותר מדויקים. |
|
||||
|
||||
עד גיל 30? רופא שמתחיל את הלימודים בגיל 21 לא מסיים התמחות לפני גיל 31-2. כנראה שההורים של הרופא הפרטי הזה הם קצת לא חכמים. בהרבה פחות כסף הם היו יכולים לפתוח לו משרד עורכדין, גם היו חוסכים לו 5 שנים לימודים לפחות, גם היה מרויח יותר כסף, גם לא צריך לקנות כל מיני ציוד יקר, וגם לא צריך לבוא במגע עם נוזלי גוף של אנשים אחרים. |
|
||||
|
||||
אה, כל הרופאים מאנייקים. אם אתה נתקל באחד שהוא לא, אז הוא "אחד מתוך אחד או שניים" הבודדים (מפתיע איך יחידת הסגולה הזו נמצאת בדיוק כאן באייל). מה ידרש כדי לשכנע אותך שאתה טועה? שנכנס כנס של כל הרופאים בישראל בו יחתמו על ויתור על המשכורת שלהם לשנה לטובת הרעבים באפריקה? |
|
||||
|
||||
מהמחזור שלי בתיכון יצאו למעלה מ20 רופאים כך שאני בהחלט מוסמך לציין ש"רבים מחברי הקרובים הם רופאים". זה גם מסמיך אותי להביע דעה כללית על מצב הרופאים בארץ. אני מקרה אבוד ומאוחר מידי לשכנע אותי שכמות הרופאים המסורים והמחזיקים את טובת החולה מעל שִקולים כספיים הוא גבוה יותר ממה שציינתי לעיל. זה גם נובע בעיקר מניסיון אישי. |
|
||||
|
||||
אחותי ואמה של החברה שלי שתיהם רופאות. גם גיסי רופא. האם זה מסמיך אותי להביע דעה כללית על מצב הרופאים בארץ? כי מהניסיון האישי שלי, אתה טועה בגדול. |
|
||||
|
||||
שתיהן, שתיהן. אלוהים, דובי, מה קורה לח?1 1 לא יכולתי לקלקל את חוק וישנה. |
|
||||
|
||||
יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה |
|
||||
|
||||
סליחה על הבורות, אבל מה משמעות הברכה הזאת? כל מה שאני זוכר מהפרשה ההיא היא "ועיני לאה רכות". או אולי אתה מאחל לי לגלות שהתחתנתי עם אחותה של החברה שלי? אני מקווה שלא, בעיקר כי יש לה רק אח, ואני חושש שלא אשרוד את ההלם של הגילוי המאוחר. |
|
||||
|
||||
מקור הברכה במגילת רות: "יתן ה' אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל" הברכה היא על כן שתזכו לבנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות האחוזים בנצח. ואכן רות זכתה שיצא ממנה דוד מלך ישראל משיח אלוקי יעקב ונעים זמירות ישראל. וכך אומרות הנשים המיוחסות: תנו רבנן יפיפיות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם ליופי שאין האשה אלא ליופי מיוחסות שבהן מה היו אומרות תנו עיניכם למשפחה לפי שאין האשה אלא לבנים מכוערות שבהם מה היו אומרות קחו מקחכם לשום שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים וחבל לפספס את סוף המסכת: "אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מראה באצבעו שנאמ' (ישעיהו כה) ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו:" |
|
||||
|
||||
אה. אז הוא מקלל אותי שילדי יחזרו בתשובה? נו, שוין. |
|
||||
|
||||
אני מבין שאתה כותב בלשון סגי נהור המקובל כשמדברים על ברכה וקללה. למשל דברי אשתו של איוב - ברך אלוקים ומות. אב למה אתה מייחס את התשובה רק לילדיך? גם אתה יכול לזכות. |
|
||||
|
||||
הלו, בוא נשמור על טונים נעימים. חבל לרדת ללכלוך כזה בפורום ציבורי. |
|
||||
|
||||
ברכה דומה בתגובה 150448 . |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
סתם טעות, או שיש מיני פרשנויות? (יש אסכולה לפיה בתורה אין טעויות) |
|
||||
|
||||
האקדמיה כבר התירה זאת. ואכן, מבחינת העברית בתנ''ן אין טעויות אלא יוצאי דופן. כל מה שכתוב בתנ''ך מותר בעברית. |
|
||||
|
||||
בתקופת התנ"ך כבר היו יוצאי דופן? |
|
||||
|
||||
בתקופת המשנה. תבקש ממני ואחפש לך מחר. |
|
||||
|
||||
תנ"ן = "תורה, נביאים, חוק וישנה"? אל תיעלב, אבל לדעתי העניה מעוני, להפוך כל טעות סופר היסטורית לחוק לשוני ייחודי זו גישה טיפשית. לגיטימית, בוודאי, אבל טיפשית. |
|
||||
|
||||
אני קצת חלש בעברית. מה הטעות הנוראה? |
|
||||
|
||||
''שתיהם'' הוא יציר לשוני וולגרי, כמו שאמרו רבננו הגשש. או ''שניהם'' או ''שתיהן''. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי שהכוונה היתה ל''בנו'' במקום ''בנתנהנה'' או משהו כזה. אם כך, נראה לי שההתפתחות בין ה ם ל ן סופיות היא קצת מאוחרת ובימיהם היה נהוג להחליף ביניהם חופשי. מדליקים - מדליקין |
|
||||
|
||||
תנ''ך, לא תנ''ן... |
|
||||
|
||||
אנחנו עוד פוסחים על שתי הסעיפים בעניין זה: תגובה 210455 והמשך הפתיל מ תגובה 210490 |
|
||||
|
||||
אני מסכים בכל לב עם דברי האלמוני מתגובה 210490 . אני חולק על ה"כלל" שבתגובה 210523 ובתגובה 266137 . לא כל מה שנאמר במקורותינו כתוב בעברית נכונה, ולא כל מה שהיה נכון בזמן שנכתב מתאים לימינו. |
|
||||
|
||||
מילים כדרבנות. אם חזרנו לנושא, תוכל אולי לאשר או להפריך את הנאמר בתגובה 195699, פסקה ראשונה? |
|
||||
|
||||
תגובה 267277 |
|
||||
|
||||
בלשון המקרא, ובייחוד במגילת רות, יש פעמים רבות נטייה לסיים מלים בם' במקום בן'. בפרט, יש לא מעט מקומות בהם מתייחסים לנקבה בלשון זכר: "יעש ה' עמכם חסד", "יתן ה' לכם", "והמה באו בית לחם". בלשון חכמים יש נטיה הפוכה, ומלים מסתיימות בן' במקום בם'. אין כאן טעות של ממש; ההבחנה הברורה של ימינו היתה ברורה פחות באותה תקופה. |
|
||||
|
||||
אמונת חכמים פירושה שאתה סומך על האנשים ולא מתייחס לדבריהם כאל שטויות. אין זה אומר שהם לא טועים - זה רק אומר שצריך לייחס רצינות לדברים שלהם ולבדוק היטב האם באמת יש טעות או חוסר הגיון. מנסיוני אני יכול להעיד שרוב הטעויות שאני מוצא במבט ראשון מתבררות כלא נכונות אחרי בדיקה מעמיקה. אפילו כאן באיל יש בעיה כזאת. אנשים לא מייחסים מספיק רצינות לעמיתם לויכוח ולכן טועים בהבנתם. |
|
||||
|
||||
נכון. השאלה היא מתי הופך הנסיון להבין לרצון עז להצדיק טעות שטעו חכמים, וכה עז הרצון עד שהרצפה מתחילה להתעקם ולגנוח. יש בתורה, ובשאר התנ"ך, טעויות - טעויות פשוטות, אנושיות, סתמיות. לפחות בחלק מהמקרים יצאו פרשנים מאוחרים להגנתן, לפעמים תוך הפגנת מקוריות רבה ותחכום מרשים. ולפעמים סתם בוחרים בדרך הקלה: כך כתוב, כך נכון. אין בזה טעם. (יש פרשנויות לפסוק "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה"? מסיבה כלשהי אני מוצא שזה פשוט פסוק יפהפה; משהו בצליל שלו, בפגם המסתורי, ממש יפה בעיני. ברור למדי, עם זאת, שסתם נשמט פה דבר מה). |
|
||||
|
||||
שפה לא מתפתחת מחוקים, היא רק קובעת אותם עם הזמן, ומשנה אותם כשהיא משתנה (או במילים אחרות החוקים לא מגדירים את השפה אלא להיפך). אז אי אפשר ממש לקרוא למשהו מתקופת התנ''ך או המשנה ''יוצא דופן'', זה פשוט משהו שקבע חוק חדש בשפה. המון טעויות נפוצות היום מן הסתם יראו כ''יוצאי דופן'' בעוד כמה מאות שנים, אבל יהיו מקובלות בתור עברית תקינה. |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם אתה משקיע מספיק מאמץ כדי להסביר את מה שכתוב. במקרה של קין זה נראה לי מאוד פשוט, התורה רצתה להשאיר את מה שהוא אמר פתוח כי זה לא חשוב או בגלל סיבה ספרותית אחרת. זה לא שפרשנים אינם משאירים דברים ב''צריך עיון'' או ''תלמיד טועה הגיה בדברי רבינו''. אבל אם נפתור כל בעיה באמירה הסתמית שהם טעו נמצא את עצמינו לא לומדים כלום. מנסיוני האישי אני יודע שבהרבה מקרים בהם הנחתי שפשוט נפלה טעות, שמעתי אחר כך הסברים יפים שסברו את אזני מאוד. |
|
||||
|
||||
וזהו הבסיס לבלבניזם על רגל אחת. |
|
||||
|
||||
יפה שהם למדו משהו. |
|
||||
|
||||
אני מניח שלכל אחד יש ניסיון פרטי עם רופאים...הם עונש בלתי נמנע כמו מִסים או דוחות חניה. תאמין לי שאני רוצה, מאוד רוצה, להאמין שאפשר לִסמוך על רופאים (בעיקר כאשר אני מתקדם בגיל והבלאי מראה נוכחות). זה אולי ישמע מוזר או אפילו שִקרי אבל אין לי רופא משפחה איפה שאני גר. עד כה הביקורים שלי אצל רופאים היו רק עבור חִסונים למיניהם ובדיקות כושר שאני צריך בהקשר לעבודתי. במיקרים הבודדים בהם הזדקקתי לרופא פשוט הרמתי טלפון לחבר או נִבדקתי על ידו . |
|
||||
|
||||
החבר הזה הוא אחד מהשמונה או אחד מהשניים? |
|
||||
|
||||
מדבריך משתמע מסקנה אחת. צריך להיות קשר ישיר בין המשכורת של הרופאים לאיכות השרות שהם נותנים. כלומר יש להפריט לפחות חלקית את מערכת הבריאות. זה נכון גם אם 100% מהרופאים הם מלאכים אולם זה עוד יותר נכון אם יש אחוז נכבד מהרופאים שהם אמשים ישרים והגונים הרוצים לקיים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך". |
|
||||
|
||||
יש משהו מוזר בעומס התורנויות המוטל על הרופאים. לי היה רושם שבישראל מספר הרופאים לנפש גבוה למדי (וזו יכולה להיות הסיבה למשכורות הלא גבוהות). במצב כזה, הייתי מצפה שעומס התורנויות יהיה נמוך ורופאים יתחרו על התורנויות המוצעות. יש לך מושג איך נוצר העומס הזה? אני יכול להציע 2 סיבות אפשריות: א. תת תקצוב של תיקני רופאים בבתי החולים. ב. עוד דוגמה של עודף ייעול (חסכון במספר הרופאים) שמוציא לעובדים הנותרים את הרוח מן המפרשים. |
|
||||
|
||||
איך אפשר להבדיל בין (א) ל(ב)? מכל מקום, יש תת תקצוב של תקני רופאים בבתי החולים. |
|
||||
|
||||
האם יש תת תקצוב בתקני האדמיניסטרציה? |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת |
|
||||
|
||||
אנסח זאת אחרת. האם, לדעתך, יש מחסור/עודף/מספיק באדמיניסטרציה של בית החולים? |
|
||||
|
||||
ואני אחזור על התשובה: אני באמת לא יודעת. המגע של הרופאים עם ההנהלה הוא מצומצם למדי. נוח לומר "יותר מדי", אבל זו תהיה תשובה חסרת משמעות, משום שאני לא מרגישה שאני מסוגלת להעריך את התפקידים המוטלים על ההנהלה. |
|
||||
|
||||
אז מי בדיוק בא במגע עם האדמיניסטרציה. יצא לי "לבלות" בבתי חולים תקופות ארוכות ושמתי לב, במיוחד בבית לווינשטיין, שכמות הפקידים היא די מפלצתית ואני תוהה, לשם מה הם נחוצים? |
|
||||
|
||||
המגע שלי עם האדמיניסטרציה מועט למדי. המרכז הרפואי שבו אני עובדת הוא בין הגדולים בארץ אם לא הגדול בהם (נדמה לי שבבית החולים יש את מקסימום המיטות המותרות במרכז רפואי אחד). אני מניחה שכאשר באים לטפל בגוף גדול, זקוקים לסגל ניהולי/פקידותי. אבל אין לי כלים לשפוט אם הסגל הזה הוא גדול מדי, קטן מדי או מתאים. (לעומת זאת, יש כמה גופים סמי-קליניים שעסוקים בלהציק לצוות המטפל (למרות שבמקור תפקידם לגבות ולעזור). הייתי שמחה לו היו מורידים מעט מהתקינה שלהם...) ואחרון, פעילות רבה של הצוות היא עיסוק בשמירה מפני תביעות, כאשר בית החולים מחזיק צוות שתפקידו לזהות מקרים בעייתיים מראש ולטפל בהם. אבל גם הצוות הקליני צריך למלא דוחות על ימין ועל שמאל הקשורים בנושא זה בדיוק. (כל נפילה של חולה במחלקה, כל חולה שלא נמצא בדיוק בשעה שחיפשו אותו, וכדומה, מצריך מילוי של "דוח אירוע" על ידי האחיות והרופאים, שעובר למרכז מנהלתי כלשהו שעובר על כל הדוחות ומזהה את אלה שבהן יש חשש לתביעה). על זה בעצם המאמר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |