|
החמצת משהו: קריטריון האינפורמציה שהצעתי לא מתיימר להיות *הגדרה* של אמנות טובה, אלא רק תנאי הכרחי. הוכחת משפט פרמה, וכמו כן העיר ניו-יורק, מכילים הרבה אינפורמציה אבל לא מתיימרים להיות אמנות, ואין לי שום כוונה לספח אותם לאמנות.
באשר לשפם על המונה ליזה - זה המקום לשכלל את קריטריון האינפורמציה, ולשלב אותו בקריטריון הנדוש יותר, של חידוש; ביצירות שמכילות (באופן זה או אחר) יצירות מוכרות, צריך שהחידוש יהיה עשיר מספיק. שוב, זה נובע מהאופן שבו מצפים שהיצירה תפעל על הצופה. אם השינוי במידע מהיצירה המוכרת הוא טריוויאלי (מאותה בחינה של "אינפורמציה"), סביר שלא תהיה חוויה אסתטית חדשה, לפחות לא משמעותית. וכמו כן, סביר שהמסר שניתן להפיק מכך לא יכול להיות מעניין.
אתה לא באמת צריך ידע בפיזיקה ואינפורמטיקה כדי להבין למה התכוונתי; מסתבר (תגובה 262519) שמה שהתכוונתי לא עונה בכלל להגדרה של אינפורמציה. אני אחזור פשוט לפירוט שלי מקודם: עושר של פרטים, ושל ארגון שלהם. אין הרבה סיכוי להגדיר זאת בצורה מדויקת, או להציע אלגוריתם לחישוב האינפורמציה ביצירה נתונה; אבל הראיתי, אני מקווה, שיצירות כמו הראשונה שברקת קישרה אליה היא פשוט מקרה קיצוני של חוסר אינפורמציה.
ולא הבנתי לאן אתה חותר בפסקה האחרונה, ולמה זה בעייתי לקריטריון שלי. ציור של קו אחד ישר לרוחב הגליון הוא דל מכדי להיות אמנות טובה, לדעתי; הזחה של הסנטימטר השני משמאל בקו, לא נראה לי שיכולה להעלות בהרבה את הערך שלו. בסדר, אפשר לחשוב שזה רומז להתערערות הסדר הקוסמי, אבל...
|
|