|
הקטעים המאולתרים יותר של קרימזון שייכים לנישה מסוימת של מלחיני אוונגארד שפעלה באירופה ובאמריקה החל משנות ה40, פחות או יותר. הרבה מהמלחינים האלו ניסו לתת בהוראות הביצוע שלהם רק חלק מהפרמטרים, ולתת רק הוראות כלליות לגבי חלקים מסוימים ביצירה, או אפילו רק לגבי אלמנטים מסוימים באותם חלקים. הקטעים האלו של קרימזון (החלק הראשון של לארק'ס הוא דוגמא טובה), הוא איזהשהו נסיון לקחת את הקונספט הזה לפורמט של רוק. הסאונד שנוצר בקטע הזה, לדוגמא, הוא מעין תמהיל של אילתורים חופשיים על רעיון מרכזי כלשהו, לבין קטעים כתובים לחלוטין (בלארק'ס - הפתיחה בויברפון, הריף המרכזי וחלק מהפיתוחים שלו, הסיום עם הכינור, ועוד כמה קטעים), ולכן בכל זאת מתממש כאן הרעיון של הרוק המתקדם לדעתי - אם כי בצורה הרבה פחות טובה מאשר בקטעים המולחנים יותר של הלהקה, באלבום Discipline לדוגמא (האהוב עלי שלהם).
באופן כללי, אני רואה את זה ככה: כשקרימזון מאלתרים קטע כמעט לחלוטין, זה הרבה פעמים נשמע כמו מעין ג'אז אוונגארד (או פרי-ג'אז, לא בטוח איך מכנים את זה בדיוק), אבל רק כשהם משלבים באילתור קטעים כתובים ומאורגנים, אפשר לכנות את הקטעים 'רוק מתקדם'.
|
|