בתשובה לidan, 15/11/04 11:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעולם לא טענתי שאנחנו בעלי תרבות פוליטית כל כך מוצלחת, אבל הכל יחסי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט בשום מקום זה לא ככה, וטוב שכך. למה תרבות בה אנשים טובים ומוכשרים מועמדים לבחירה רק פעם אחת היא תרבות מוצלחת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יש תחליף לכל אחד. הרשימה של אנשים ''טובים ומוכשרים'' (לפחות בעיני עצמם) היא מספיק ארוכה כדי לתת צ'אנס לאחרים, במיוחד מצד מי שכשל באופן קולוסאלי (ע''ע אהוד ברק). ב. יש בעיני משמעות רבה לערך של לקיחת אחריות אישית על כשלון. זה שולח מסר מאוד נכון כלפי מטה. במדינתנו הערך הזה כמעט לא קיים, ואנשים נוטים לאחוז בקרנות המזבח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. צ'אנס יש גם היום לכולם. זה לא אומר שצריך למנוע ממנהיגים מוכשרים את האפשרות להבחר רק משום שציבור הבוחרים לא קיבל את דעתם בפעם הראשונה (ע"ע נתניהו, שרון או בגין). ב. זה לא "האחזות בקרנות המזבח" זה המשך המאבק הפוליטי. אם אתה מאמין במשהו, והציבור לא מקבל את דעתך, האם זה אומר שאתה צריך להפסיק לנסות לשכנע את הציבור? היום הציבור לא מאמין בהתנחלויות, זה אומר שמנהיגים שתומכים בהתנחלויות צריכים לפרוש? ג. מה אתה רוצה מ"מדינתנו", זה קורה בכל העולם המערבי, וטוב שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדיר שמתמודד שרץ לנשיאות והפסיד מתמודד שוב על הנשיאות 4 שנים אח"כ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצליח לניקסון. אבל מה שחשוב הוא האם סנטורים שהפסידו פעם אחת יתמודדו שוב על אותו מושב בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה זה הצליח לו כל כך טוב, שסופרים אותו בתור 2 נשיאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא טובה. הנה למשל בני בגין, שפרש מהחיים הפוליטיים לאחר שלא הצליח לשכנע את הציבור בצדקת דרכו, ואמר שאינו יכול להיות ''שליח ציבור ללא ציבור''. חבל שאין עוד אנשים כמותו בפוליטיקה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*מנחם* בגין קיבל בבחירות לכנסת הראשונה 11.5% מהקולות, וסיעותו היתה הרביעית בגודלה, השניה הוא קיבל 6.6% מהקולות, בשלישית הוא קיבל 12.6% ועלה להיות הרשימה השניה בגודלה, ברביעית הוא קיבל 13.4%, בחמישית 13.8%, בשישית 21.3%, בשביעית 21.7%, בשמינית 30.2%. רק בכנסת התשיעית, אחרי 28 שנות כשלון, אחרי שמונה מערכות בחירות כושלות, הוא הצליח לקבל 33.4% ולעמוד בראש הרשימה הגדולה בכנסת. שמעון פרס, להבדיל, קיבל בכנסת התשיעית 24.6%, בכנסת העשירית 36.6%, בכנסת ה-11 34.9% כשהוא עומד בראש הרשימה הגדולה בכנסת ומכהן בראש ממשלה למשך חצי קדנציה, בכנסת ה-12 הוא קיבל 30% כשהרשימה יורדת למקום השני. הוא נכשל פעם נוספת בבחירות ישירות לכנסת ה-14. סך הכל 4 כשלונות (ועוד אחד שהוא לא ממש כשלון, בכנסת ה-11) במשך 16 שנה. חצי מבגין. הסיבה שאין עוד אנשים כמו בני בגין בפוליטיקה הישראלית (והעולמית) היא פשוט משום שהם פורשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יש תחליף לכל אחד. לפעמים התחליף עולה על המקור, לפעמים נופל ממנו. לפעמים ההבדל נראה מראש, לפעמים הוא מתגלה רק בדיעבד. אין סיבה לוותר על שרותו של אדם ברוך כשרונות רק בגלל שניתן למצוא לו תחליף, ודאי שלא בגלל שיש רשימה ארוכה של "גם אני רוצה"ים. ב. בהחלט יש משמעות לערך של לקיחת אחריות אישית על כשלון. השאלה היא רק מה מוגדר ככישלון. האם גל פרידמן, שזכה "רק" במדלית ארד באולימפיאדת אטלנטה, או אריק זאבי שכשל בנסיונו להשיג מדליה באולימפיאדת סידני, היו אמורים לפנות את מקומם במשלחת לאולימפיאדת אתונה לספורטאים אחרים, "טובים ומוכשרים" (לפחות בעיני עצמם)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קדנציה קצרצרה בראשות הממשלה, שנגמרת בפיאסקו - מוגדרת ככשלון אבדן שלטון מפלגתך אחרי 29 שנים, בפעם הראשונה שאתה מתמודד מטעמה, ואי יכולת לחזור לשלטון כל עוד אתה עומד בראשה - מוגדר ככשלון. חתימת הסכם עם הטרוריסט מס' 1, מתוך אמונה (תמימה?) שהוא יהפוך את עורו ויילחם בטרור, והתפוצצות הסכם זה בנהרות של דם - מגדרת ככשלון. אבדן של חצי מהמנדטים בבחירות - מוגדר ככשלון. עד עתה לא ראיתי שהאחראים לכשלונות הללו היכו על חטא או הכריזו על פרישה מהחיים הפוליטיים ללא כוונה לחזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין כל ה"כשלונות" האלה, לבין "המפסידים יקבלו את הפסדם באופן מכובד וייפרשו לפנסיה מוקדמת" שבתגובה 261256? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מצפה מברק (שהקדנציה שלו נגמרה בפיאסקו מדיני) ונתניהו (זו שלו נגמרה בפיאסקו פוליטי) לעמוד במילתם ולהשאר מחוץ למגרש הפוליטי. הייתי מצפה מפרס להבין את הרמז לאחר הפסדים רבים מספור ("אני לוזר?!") ולפנות את הבמה לצעירים וטובים ממנו במפלגת העבודה. ואחרון (אך לא חביב בכלל) הייתי מצפה מביילין להבין את הרמז העבה ששלחה לו מפלגתו, בבעיטה האדירה שהעיפה באחוריו הפוליטיים, לפרוש לביתו ולהרהר בנזקים שעשה ה"בייבי" שלו - הסכמי אוסלו. אחת הבעיות במדינה שלנו היא שלא מצפים מאנשים לקחת אחריות אישית על כשלונותיהם, ולפעמים הם אפילו מטרה להתקפות בעשותם כן (למשל הודעת הפרישה של נתניהו שלוותה בזמנו בצרימה מצד התקשורת, שבבמקום לכבד אותו על כך שהוא קיבל אחריות ופרש, תקפה אותו על כך שהוא "בורח" מליכוד מובס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש מתקשה להבין את הקשר בין יציאה לפנסיה אחרי כשלון בבחירות, לבין זה. אם אתה לא רוצה שנתניהו, פרס, ביילין וברק להיות בפוליטיקה, פשוט תבחר באחרים. העובדה שיש מי שבוחר בהם, מוכיחה שיש מי שחושב שיש להם עוד מה לתרום. אתה בכלל מדבר על שתי תופעות שונות 1. על פוליטיקאים (כמו ביילין ופרס או, ומפתיע ששכחת, בגין) שמאמינים בדרך מסויימת, ולמרות התנגדות ציבור הבוחרים מנסים לתמוך בה ככל הניתן בהתאם לחוק. לדעתי לא רק שלא מדובר בבעיה, אלא מופת של התנהגות דמוקרטית. בטח עדיף כשזוכרים שהאפשרויות האחרות הן לשנות את הדעה בהתאם לדעה של הבוחר, או להפסיק להלחם למען הדרך. מה היית חושב אילו אחרי בחירתו של ברק היו כל הפוליטיקאים של הימין פורשים? 2. על פוליטיקאים שכשלו ב*מימוש* מדיניותם (כמו ברק ונתניהו) ומנסים לחזור. גם כאן לא מדובר על בעיה, זכותם לנסות ולחזור, וזכותך לא לבחור בהם. יכול להיות שהם באמת השתפרו. יכול להיות שהכשלון נבע מבעיות אובייקטיביות. ובעיקר, לא ברור לי ה"במדינה שלנו" הזה שלך. המדינה היחידה בה היה נהוג חאראקירי היא יפאן, בשאר העולם, אנשים שכשלו יכולים לנסות שוב. בשאר העולם, אנשים שכשלו מנסים שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בשאר העולם, אנשים שכשלו מנסים שוב" - איפה נמצאים היום אל גור, ג'וזף ליברמן, רוס פרו, ראלף ניידר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עולם גם מחוץ לארה''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל ארה"ב כלולה ב"שאר העולם" ביחס ליפן. אם נסתכל על אירופה: איפה ג'ון מייג'ור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד מאי 2004 הוא היה ב-Carlyle Group: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לפוליטיקאי הבריטי הצעיר שלא הצליח להכנס לפרלמנט בבחירות של 1974, ופרש מפוליטיקה? בארץ הוא לא היה פורש ואפילו נהיה ראש ממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל גור הודיע רק שנתיים אחרי ההפסד שהוא לא יתמודד לנשיאות ב2004. היו ויש לגור תומכים רבים במפלגה הדמוקרטית. גור ממשיך להביע את דעתו בנושאים ציבוריים, ואף יעץ לממשל בוש. ליברמן עדיין סנטור, ואף היה מועמד לנשיאות. רוס פרו רץ גם בבחירות ב-1996 וקיבל 8 מיליון קולות. ראלף ניידר התמודד בבחירות האחרונות לנשיאות וקיבל כ-400,000 קולות. דוגמאות נוספות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכיר לי איזה ראש ממשלה בישראל לא "נכשל"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על דוגמא זו. לגבי אשכול, איני מכיר מספיק את פרט כהונתו כדי להכריע בסוגיה. אגב, הערך המתאים באינציקלופדיה החופשית 1 מדגים יפה חופש זה :) על כל פנים, רוב ראשי ממשלות ישראל שאני זוכר מאז עמדתי על דעתי נחשבים לכושלים בעיני חלקים נרחבים מן העם: רבין, בגין, נתניהו, שמיר, פרס, ברק ושרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא חושב שהיה יותר אחראי ומכובד מצד נתניהו המנוצח להישאר בליכוד ולסייע לשקם אותו, אבל לא להציע את עצמו מאוחר יותר לבחירה חוזרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אל תייחס לי דברים שלא כתבתי. אין לי כל התנגדות לכך שאדם מוכשר, הסבור שהוא ראוי לתפקיד, יתמודד עליו יותר מפעם אחת. 2. הבעיה ברשות הפלשתינית איננה שמתמודד שנכשל ינסה שוב, אלא שמי שנבחר לא יעמוד לבחירה פעם שניה, כיוון שנבחר לכל חייו, והסיכוי היחיד להיפטר ממנו אם אינו מוצלח הוא מוות (טבעי או לא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אז תרבות בה המפסידים מקבלים את הפסדם באופן מכובד ופורשים לפנסיה מוקדמת היא מוצלחת (כמו שכתבת בתגובה 261286) או לא? 2. אם זו הייתה הבעיה היחידה, או אפילו העיקרית ברשות, אז באמת שלא היה *לנו* יותר מידי מה להתלונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ההגדרה "לא מוצלחת" מתייחסת יותר למאפיינים אחרים בתרבותנו הפוליטית, כפי שהצעתי באפשרויות 1 ו-2 ב תגובה 261256 . לגבי הפרישה אחר כשלון בבחירות - אני לא חושבת שזה בהכרח רצוי. (אבל למה דעתי כל-כך חשובה? נניח שהייתי עונה "כן ולא"... לא התכוונתי להתווכח על נקודה זו). 1. זו הבעיה בבחירות בלבד, וודאי לא הבעיה היחידה או העיקרית במציאות ברשות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |