|
||||
|
||||
כאמור, ביצה ותרנגולת. אם רמת המורים תהיה גבוהה יותר, גם רמת השכר תעלה. |
|
||||
|
||||
רמת השכר תעלה רק אם היעילות תעלה. אם מורה תוכל ללמד את החומר של מתמטיקה לכיתה ג' בשעה שבועית במקום 4 שעות שבועיות, השכר יוכל לעלות פי ארבע. וזה אפשרי, כי רוב השיעורים הינם בזבוז זמן מזוקק 1, שאפשר בהחלט לנהל אותם עם מורה שלא יודעת שרחל המשוררת לא קבורה בקבר רחל על הר הבית ואין לה מושג מה זה מספר אי זוגי. 1 יש שיעור מחשבים בו לומדים לצייר במחשב. יש שיעור משחק, ויש שיעור יום הולדת, יש שיעור ציור בו מציירים ויש סתם המון שיעורים משעממים בהם לא עושים כלום. |
|
||||
|
||||
רמה גבוהה יותר של מורים תביא, יש להניח, ל''יעילות'' גבוהה יותר בלימודים (שמשמעה לימוד החומר בצורה טובה יותר, לדידי). |
|
||||
|
||||
יעילות גבוהה יותר פירושה, לצערינו, צורך בפחות שעות הוראה של מורים. כמובן שזה צריך לכלול הצלחה יותר טובה בהטמעת החומר. |
|
||||
|
||||
כל מה שאתה אומר לגבי שיעורים מבוזבזים שאפשר היה למצות אותם בצורה יותר יעילה ובהרבה פחות שעות - הכל נכון מאוד - אבל לא לגבי מתמטיקה. לא אכנס עכשיו להסברים ארכניים ומשעממים, אבל לגבי מתמטיקה המצב שונה. בנושא זה גם אין מדובר ב''לגמור את החומר'', לכיתה ג' או לכיתה אחרת. כאן, בתחום זה, כפי שסבורים חלק מן החוקרים בדידקטיקה של המתמטיקה (לא אנסה להיזכר עכשיו בשמות היותר ידועים, זה יגזול לי זמן שאין לי, סליחה. עסקתי בנושא זה לפני מספר שנים וכבר קצת ''יצאתי'' ממנו) - אין העניין בכך וכך ''חומר'', אלא בהפגשת הילד עם התחום מגיל צעיר ובחשיפתו ההדרגתית לנקודות הנחשבות בקרב מרבית האוכלוסיה כנקודות ה''מפחידות'', בלימוד המתמטיקה. ואת זה - את המפגש הנוח, את ניטרול הפחדים, את הכניסה ההדרגתית לתוך התחום עד שהילד ''ישחה'', בו בצורה נינוחה - רצוי לעשות כמה שיותר, ויש טוענים - אפילו בכל יום, למשך פחות משיעור שלם (אולי חצי שעה), והלואי שהמערכת היתה יכולה לאפשר זאת. ולאלו שנבהלים מתיאור זה - אין מדובר במצב בו ילדים רכים צריכים לשבת בכל יום ולהתענות בשינון תרגילים מפרכים - אלא תחילה, למשך זמן רב - בשילוב מושכל שבין משחק ללימוד. |
|
||||
|
||||
אני מאד מסכים אתך. שתי דוגמאות להגברת יעילות לפי שיטתך: 1) העלאת מספר השעות המוקדשות לחשבון על חשבון שעות מיותרות. 2) הקצאת רבע שעה ביום להוראת מתמטיקה. בשביל למצוא את השיטה האופטימלית (או לפחות שיטות טובות - מבחינת ניהול חינוכי) צריך חופש ותחרות. אם נקח למשל את האופציה השנייה, הרעיון של הכנסת מורות מקצעיות למתמטיקה החל מכיתה א' הינו רעיון רע. לא שזה רעיון רע לבי"ס מסויים שזה מתאים לו, זה רעיון רע לכפייה ברמה ארצית כי זה בא על חשבון דברים אחרים. |
|
||||
|
||||
''בשביל למצוא את השיטה האופטימלית (או לפחות שיטות טובות - מבחינת ניהול חינוכי) צריך חופש ותחרות'' זה כנראה היה נכון בעולם שבו אנחנו כפרשנים היינו חסרי יכולת להשפיע על המציאות. בעולם האמיתי לעומת זאת, המדינה מודעת לכך שיש מקום לשיפור, עוקבת אחרי התפתחויות בחינוכולוגיה ומשקיעה תקציבים בבתי ספר ניסויים. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לתת לי דוגמא אחת של בי"ס ניסויי שבתום הניסוי נתנה למערכת משהו? עד כמה שידוע לי, העניין הזה של בי"ס ניסויי הוא דרך לצ'פר מקורבים. הניסויים הללו אינם ניסויים שצריכים להוכיח משהו למישהו אלא דרך של מפקחים למצוא אנשים שיתחנפו להם. ואם כדבריך, האם תוכל להסביר לי מדוע המערכת שלנו כה גרועה? בחופש ותחרות אין צורך ב"ניסויים" מעין אלו (חסרי קבוצת בקורת ובכלל חפים מכל מדעיות) כי התחרות מביאה לחדשנות ולשיפורים. |
|
||||
|
||||
צר לי לאכזב אותך, אבל (ובנושא זה אני מצטרף לקיצוני הליברלים באייל): רמת השכר של המורים אינה תלויה באיכויות ההוראה. |
|
||||
|
||||
א. יקבע בתקנות משרד החינוך כי מורה חייב להיות בעל תואר כזה וכזה כדי ללמד תחום כזה וכזה לכיתות אלו ואלו. ב. בשל המשכורות הנמוכות, יווצר מחסור חמור במורים העומדים בתנאים הללו. ג. משרד החינוך יעלה את השכר. ד. מורים מוכשרים יגיעו למקצוע המשתלם. ה. טא-דה. |
|
||||
|
||||
מצויין. חסר רק התאור של מה שיקרה בתקופת הביניים, כלומר בשלושים השנים הקרובות. |
|
||||
|
||||
א. קבוע בתקנות משרד החינוך כי מורה חייב להיות בעל תואר כזה וכזה (לפחות) כדי ללמד תחום כזה וכזה לכיתות אלו ואלו. היה ויש לו תואר גבוה מ"כזה וכזה" הוא זכאי לתוספת לשכרו. אם בנוסף הוא השתתף בהשתלמויות וקורסים אשר אינם לימודים לתואר, הוא זכאי לעוד תוספת לשכרו: "גמול השתלמות". ב. למרות המשכורות הנמוכות, אין מחסור במורים העומדים בתנאים הללו, להיפך - יש עודף. ג. בגלל העודף הקיים, ובגלל ההשכלה ה"עודפת" של המורים, (וגם בשל סדרי העדיפויות של תקציב המדינה) משרד החינוך מפטר מורים. איזה מורים מפטר משרד החינוך? נכון, את המורים ה"יקרים" (כלומר, אלה שעלות שכרם גבוהה). מיהם אותם מורים יקרים? מורים אשר צברו 10-15 שנות ותק, רכשו נסיון בהוראה, צברו מספר "גמולי השתלמות", ואולי אפילו, ר"ל השלימו תואר שני. לא מורים מבוגרים יותר, השחוקים משנות עמידה מול כתה והמייחלים לרגע בו יפרשו לגימלאות, כי אלו, אם יפוטרו, יהיו זכאים לפנסיה שצברו, ואשר הם עומדים לקבלה גם כך בעוד 5-10 שנים, והחסכון אינו משמעותי יותר. ד. מורים לא כל כך מוכשרים שכבר הגיעו למקצוע, הופכים אותו ל(יותר) משתלם ע"י רכישת תארים באוניברסיטת לטביה. ה. טא-דה. אגב, בשום מקום לא הוכח שמורה בעל תואר שני במדעי המדינה, הוא מורה טוב יותר1 לתלמידי כתות ג'-ו'2 ממורה שהוא רק "מורה מוסמך". 1 גם ההיפך לא הוכח. 2 גם לא לתלמידי ז'-ט' |
|
||||
|
||||
אישתך מורה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |