|
||||
|
||||
אני מתקשה להאמין שמישהו מ"מאמיני המדע" שלך חושב שאת "הנשמה" אפשר למצוא באיזו סינפסה במוח. דווקא דקרט, המאמין, חשב שהחיבור לנשמה נמצא בבלוטת האיצטרובל. אני קורא עכשיו ספר של דניאל דנט, "Consciousness Explained," שנותן מודל (מטריאליסטי) לא רע ל"אני" שבמוח, תוך שהוא נזהר מאד מהכשלים הרווחים בתחום. ספר מאד מעניין ומשכנע, לטעמי, ואני ממליץ עליו בחום, גם בגלל הכתיבה הקולחת והשנינות של המחבר. |
|
||||
|
||||
:מאמיני המדע" שלי ? תודה לא, מוותרת עליהם קח ממני את הפריווילגיה הזו. אם נעלבת בשם המדע אז יופי. אי אפשר לדעת אצל מדענים, הם כל כך PASSIVE AGRESSIVE . אשתדל לעיין בתקציר לספר או שאולי תואיל לתת לנו את השורה התחתונה להדיוטות. לא ביקשתי שתאמין לי, פתח את המאמר בהארץ ותקרא. ובהמשך לזה מחקר נוסף, מאתמול, אוניברסיטה מכובדת כמו UCLA שני חוקרים בודקים את ה"מקום במוח" שבו מוצאים את ההבדלים הפוליטיים בין מצביעי ימין לשמאל בארה"ב. לא אני המצאתי...הכל ממש קורה. במקרים כאלה, כאשר מדענים מתחילים להשתולל אני באמת מקווה שיש נשמה, שיורדת ישר מהפופיק של אלוהים היהודי שכידוע אמר ברצות אלוהים אפילו מטאטא יורה, כלומר, אם איזה מדען מטורף יוציא למישהו את האיצטרובל כדי שיצביע לביבי נתניהו, אז אלוהים כבר ימצא מקום אחר לבוא ממנו חזרה, אולי מהרגל וישים לו ביד פתק של חד"ש...או יוריד גשם מראש החזיר...הכוונה שלי ברורה. אין לי העדפה לסוג האמונה ובלבד שהיא מותירה מרווח לחופש הבחירה וחירות האדם. |
|
||||
|
||||
היי, את הצגת את המונח, אז ניכסתיו אליך. אם המקור שונה, "האומר דברים בשם אומרם" וגו'. השורה התחתונה להדיוטות? בהתחשב בכך שגם אני די הדיוט (שלא לומר, אידיוט), אעדיף לחכות עד שאסיים את הספר, לפני שאנסה לסכם אותו. אני ממליץ לקרוא לבד: לעניות דעתי הוא מאד קריא. אשר למחקר הזה, אסביר דרך אנלוגיה לביולוגיה. אומרים שיש גן לעיניים חומות. אין זה אומר שגן זה מכיל את _כל_ המידע לגבי העיניים החומות: מבנה גלגל-העין, הרשתית, העדשה, הקרנית, נימי הדם השונים, החיבור לעצב הראיה, מיקום הנקודה המתה, וכן הלאה. הכוונה היא שבתהליך יצירת העין, כאשר נקבע צבע העין, משפיע הגן הזה כך שהצבע שלהן יהיה חום, למשל, ולא כחול, או ירוק, או אפור. ייתכן שהוא מכיל מידע על הדרך בה מפתחים קרנית חומה, ותיאורטית אין מניעה שבכל זאת יש בגן הזה את _כל_ המידע, אבל האמירה כי זהו הגן לעיניים חומות אינה מכילה הכרעה בנושאים אלה. כך גם, אני מניח, במחקר הזה (אם תוכלי לתת לי קישור, אשמח). מטרת המחקר נראית לי קצת מטופשת, אבל אין בהנחה המוצגת הכרעה לגבי האם כל האישיות של האדם נמצאת בממ"ק המדובר ולא באחר, אלא שבכל רשת התהליכים המורכבת שמרכיבה את האישיות של האדם, ובין כל האיזורים במוח המשתתפים ברשת הזו, ניתן למצוא דווקא שם אינדיקציה לנטייתו הפוליטית של האדם המדובר. אשר להעדפה שלך לסוג אמונה, ובכן, אם את מתכוונת לדחות על הסף מודלים של האישיות האנושית רק בגלל שעל פניהם הם אינם מותירים "מרווח לחופש הבחירה וחירות האדם," כדבריך, (ואיום זה, לדעתי, אינו כה מבוסס), שכרך יוצא בהפסדך. מבחינתי, אם מודל כזה מאפשר להסביר בצורה מציאותית יותר את התפישה ואת הקיום האנושי, הרי שמדובר בדבר מעניין מאד, שיש להגות בו ולראות כיצד מפתחים אותו. |
|
||||
|
||||
זה הקישור. אני מנסה לבדוק את הגבולות בין מדע לגיטימי ומעניין ובאין מדע נאצי, שגם הוא רק ביקש להסביר בצורה מציאותית יותר את התפישה והקיום האנושי וגם דברים אחרים. זה יכול לחזור להרבה מאד ויכוחים אתיים על המדע, כולל השכפולים ועוד דברים פרובלמטיים כמו מדע בשירות המלחמה הלא קונוונציונאלית ועוד. זה ארוך ודי מייגע ובכל מקרה העמדה שלי היא תוצאה של שושלת ארוכה ומכובדת של אנשים שחשבו שלא כל מה שאפשר לעשות ראוי לעשותו, וכי יש לשום סייגים על הסקרנות וגם על תאוות שעבוד של אנשים על ידי בני מינם. אבל כל זה לא ממש שייך לנושא הדיון של המאמר, וניראה לי לא הוגן לנהל את הדיון הזה כאן. הקשר היחידי שאני מוצאת הוא שה"איראציונאליות" של כמה מן הטאבוז הדתיים יש בה משום תזכורת למגבלות של האדם. נדמה לי שזה אחד המדרשים המקובלים על "פרה אדומה" או משהו אחר שלא מצאו לו שום הסבר מדעי הגיוני. אני דוחה כל מודל שמנסה להראות שבני אדם זה מכונות שניתן לא רק לנבא את ההחלטות שלהן אלא גם להכתיב אותן בצורה מכנית. סליחה שאני מזכירה מערכת ערכים לבר מדעית. זו באמת כפירה. |
|
||||
|
||||
טוב, קראתי את הקישור. התגובה הראשונית שלי היא: מחריד. רק זה היה חסר למפרסמים שמטים את דעת הקהל כרצונם כבר היום. מה ההבדל בין מדע לגיטימי ומעניין לבין מדע נאצי? שאלה קשה. במיוחד בהתחשב בכך שקראתי היכנשהו שלא מעט מדענים כיום משתמשים בתוצאות של דוקטור מנגלה. האם זה לגיטימי, אם לאו? נזכור גם, שניסויי האאוגניקה הנאציים החלו לפי מודל אמריקאי (במדינת פנסילבניה, אני חושב). השאלה הכללית יותר, לדעתי, היא, מה הקשר בין מדע לבין אידיאולוגיה. האם מדען שמגלה תרופה פוטנציאלית לאיידס צריך לפנות לחברת תרופות בינ"ל כדי שתוציא פטנט? מצד אחד, ידוע לו שמחיר התרופה ימנע מאלה הזקוקים לה ביותר, בעולם השלישי, להשתמש בה עד פוג הפטנט, תוך כעשרים שנה (לחלקם הגדול זה יהיה מאוחר מדי). מצד שני, אם לא יהיה פטנט, אף חברה לא תרצה להשקיע את המליונים הדרושים על מנת לבצע את המחקר והפיתוח הדרושים על מנת להפוך את התרופה הפוטנציאלית למוצר תעשייתי. מצד שלישי, אולי צריך להפנות את מחשבותינו על מנת ליצור מודל תיעוש תרופות זול יותר, שיתופי יותר, כך שלא יהיה צורך במהלך הפטנט כלל? לא ממש מעודדים מדענים לחשוב על הדברים האלה ברצינות, במכוני המחקר השונים. מעדיפים להנחית עליהם מגבוה את ההכרעות הרווחיות יותר למכונים, באמצעות שיעורי "אתיקה וקניין רוחני," במקום שיישקלו זאת בעצמם. לדעתי, כמטריאליסט, האדם הוא אכן "מכונה," במובן שהתנהגותו נקבעת לחלוטית ע"י חוקים מטריאליסטים. זה לא אומר שאני, כמכונה מטריאליסטית, מרוצה מהרעיון שמכונות מטריאליסטיות אחרות יעצבו את מוחי בדמותן, לצרכיהן. אשר לקשר לדיון? גם אם לא יהיה קשר כלל, אני לא חושב שזה יהיה "לא הוגן" לנהל אותו כאן. קשה לי לחשוב על מאמר באייל שלא הכיל דיונים מרתקים בנושא שלא היה קשור אליו כלל. |
|
||||
|
||||
טוב אז אנחנו מסכימים כבר שלא הכל כשר בממלכת המדע, ויש בהחלט מקום לדיון אתי ופוליטי במטרות, מימון ואמות מידה מוסריות של מחקרים. נקודה חשובה שממעטים לדון בה היא תיקצוב מחקרים מדעיים שקובע למעשה את הכיוון של החקר והחיטוט. כך למשל, המחקר שהראיתי כאן, והמאמר בעיתון הארץ ועוד הרבה חומר נוסף מלמד שיש ניתוב אדיר של כוחות, כספים וחקירה שכל כולה מיועדת להשתלט על דעת הקהל, בין אם זה במישור פוליטי, דתי וכדומה. זה מראה את הכיוון שאליו יגיעו המחקרים, שחייבים להיות מושפעים מן המממנים שלהם. לעומת זה אפשר היה לנתב אותם כוחות אדירים למציאת פתרונות כלכליים למדינות עניות, לניקוי כדור הארץ מזיהום תעשייתי והקלה על סבל של חולים במדינות עולם שלישי שלא יכולים לשלם על תרופות יקרות. את המחקר על המאדים אפשר היה לבטל ובמיליארדים שהיו משתחררים לנתב את המחקר למציאת מזור לאזורים מוכי קונפליקטים ועוד. בקיצור, אני לא קונה את הפרזומפציה הא-פוליטית והכביכול אובייקטיבית של המדע, ובעיקר של מדענים שמנסים בכך לסתום פיות ולהותיר לעצמם כספים ושדות פתוחים למשחקים בשטויות. באשר למהות האדם, אתה אולי מטריאליסט, ויש אחרים שחושבים אחרת על עצמם, בכל מקרה שנינו כניראה מסכימים שלא לגיטימי להשתלט על החירות הפנימית ותחושת ה"אני" של אדם אחר למטרות של ניצול. (אגב העובדה שאתה טוען שאתה - כמכונה לא מרוצה מהשתלטות עליך - אומר כבר שאתה קצת יותר ממכונה, ואחד הצרכים שלך הוא לחופש, אוטונומיה וכבוד אנושי לרצון שלך. כל הצרכים האלה אינם בדיוק קיימים במכונית מדגם קרייזלר או מחשב הכי משוכלל...*). כן, הנאצים הם דוגמא נהדרת לאן המדע יכול להגיע כאשר אין אמות מידה אנושיות. ועוד יותר נכון, המסורת של המדע הנאצי חיה ובועטת. בארצות הברית, ומשם לישראל ואולי גם לטכניון ? הייתי שמחה לראות הרבה יותר דיונים מהסוג הזה על כיוונים של מחקר, על תקצובים, על "מה עומד מאחורי המחקר או המכון" הזה והזה. דיון ציבורי, פתוח, ער. השאלה של "כסף -תרופות -בריאות" היא באמת מעניינת ואין פתרונות פשוטים. לא אכנס לשאלה שלך על פטנטים ואתיקה, רק אומר דבר אחד לסיכום העניין הזה - ההחלטה בעניין זה לא צריכה להישאר בידי התאגידים עצמם, כמובן. מדינות הלאום קמו כדי לבלום ולאזן את הכוחות הכלכליים הפרטיים, ורעיון מדינת הרווחה הוא חלק מאיזון זה, ואולם בעשורים האחרונים חלק שחיקה במאזן הכוחות ומדינת הלאום לא רק שאינה בולמת את ההון הפרטי אלא מתחילה להעמיד לרשותו את המנגנונים שלה, כמו צבא, פוליטיקה, וביורוקרטיה. אין לי פתרון לזה, חוץ מהידיעה שכאשר מצב מגיע לחוסר איזון קיצוני מבשילים התנאים למהפכות (כמו הניצנים של התחזקות הממסדים הדתיים לפתע, בודאי באיסלאם, ויתכנו בודאי עוד הפתעות). לכן, כאשר אני חושבת על הנושא הזה אני מנסה להתמקד בקהילה שלי, כמו ישראל למשל, ולא להתבלבל. בישראל, לתחושתי, יש היום חוסר איזון קיצוני שמותיר את הטכנולוגיה והמדע להשתולל ללא כל רסן מצד מוסדות מבוססים אחרים (כמו מוסדות דת למשל, אשר בארץ לא מתוחכמים מספיק להתמודד עם הנושאים האלה). בראיון אתמול במעריב אמר פסיכולוג ישראלי שמונה לאיזה תפקיד בינלאומי בחקר הטראומה של טרור, ש "ישראל היא מעבדת ענק לטראומה", חוששני שזה יותר מביטוי סמלי. |
|
||||
|
||||
''בישראל... יש היום חוסר איזון קיצוני שמותיר את הטכנולוגיה והמדע להשתולל ללא כל רסן'' - באמת, כל מה שאנחנו צריכים זה שאנשים כמוך ישימו קצת רסן על המדע המשתולל. נדמה לי שהמשטרים שמימשו את צורת החשיבה הזאת הם לא בדיוק אלה שאת מעריכה במיוחד. |
|
||||
|
||||
אני לא מצפה שכל אחד יסכים איתי, וזה כולל כניראה אותך. אין לי שום סמכויות לשים קצת או הרבה רסן על המדע, אני אדם פרטי שעדיין זכאי להביע את דעותיו (בלבד. שכן, בקשר לאינפורמציה -בניגוד לדעות - המצב אינו כל כך זוהר). אני לא יודעת איזה משטר מימש צורת חשיבה כזו, ולמה אני לא מעריכה אותו. המשטרים האכזריים של העת האחרונה נתנו משקל כבד למדע, זה כולל את הנאצים, הסובייטים, וגם האפריקנרים. אם אתה מתייחס למספר משטרים מוסלמיים פונדמנטליסטים, נו טוב, אז גם הם קיימים. בכל זאת, להערכתי המשטרים ששילבו מדע בפשיזם גרמו יותר נזק ממה שנהוג לייחס להם. אל תתפוס אותי כאיזה חסידת התיאוריה שדרוויניזם סותר את קיומו של אלוהים, או שאסור לחשוב מחשבות כפירה. חס ושלום, אבל אחת ממחשבות הכפירה שאני מנסה לעודד לעצמי, ולאחרים *שרוצים בזה* היא הכפירה בפטישיזם של המדע, אשר בשמו מקדשים הרבה עוולות. עוד נקודה למחשבה. אם הייתי רב, שר בממשלה או ביורוקרט בכיר ובעל סמכויות היה אולי, וגם אז רק אולי, מקום לחרדות ולתסריטים שלך. אתה לא חייב לקרוא את ההודעות שלי אם הדעות שלי מפחידות אותך. לנוחותך אני תמיד כותבת תחת שמי, ולכן קל לזהות ולדלג הלאה היישר להודעה שמעודדת אותך ומשפרת את מצב הרוח הלאומי. בינתיים, וזה באמת כך, כל אחד מאיתנו חופשי להביע את דעותיו כאן או בפורומים אחרים. אנסה להבהיר יותר את הטענה שלי על ישראל. ישראל היא מדינה צעירה מאד, ולא התבססו בה מוסדות חברתיים חוץ שלטוניים שמשקפים קונסנזוס חברתי או מוסרי. יש פה קבוצה מאד מגוונת ומפולגת של אנשים, כולל בקרב היהודים, שנסמכים על הסדרים ביורוקרטיים וממשלתיים לביטוי האידיאולוגיות שלהם. לכן, המדינה משמשת בכל הפונקציות החברתיות שבמקומות יותר מבוססים ורגועים קיימים בפני עצמם. לצד המציאות הזו יש פיתוח טכנולוגי מאד מואץ וגם משוכלל, כולל גם פיתוח מדעי מואץ. לא קיימת שקיפות וגם לא פורומים חברתיים חוץ ממשלתיים לניהול הדיון בסדרי עדיפויות ובמטרות לטווח ארוך. לכן, שיקולי התיקצוב והפניית משאבים, שיקולים אתיים כבדי משקל, לא עוברים עיבוד פוליטי וחברתי עמוק ויסודי. כך שהקטר הטכנולוגי-מדעי, הנתמך בכספים של תאגידים גדולים, קץ קדימה בלי שהציבור שבשמו זה נעשה, מקבל הזדמנות אמיתית להביע את דעתו. ובין אותו "ציבור" אלמוני, מצויה גם אני שכותבת כאן את המחשבות שלי, את המחאה שלי נגד סדרי העדיפויות ונגד העובדה שלא שואלים גם אותי. יתכן גם שאני, או אתה, או אחרים פה, נפגעים במישרין או בעקיפין מתופעות הלוואי ומוצרי הלוואי של הפיתוחים הללו. ואז על אחת כמה וכמה יש לנו "מעמד" ואפילו פורמאלי, להביע דעה ולרסן את המוסדות הללו. ואגב, לא זכור לי שיש פה אנשים עם יותר זכויות אזרח משלי, כלומר, שלהם מותר להביע דעות "ולרסן" ולאחרים אסור. האם קרה משהו שלא קראתי עליו ? |
|
||||
|
||||
אין חולק על כך שזכותך המלאה להביע את דעותייך, בדיוק כפי שלי יש זכות לתקוף אותן. אלה הם כללי המשחק. רצוי גם לדעת קצת על מה מדברים, אך אין חובה כזאת. הנאצים והסובייטים היו יכולים לחתום בשמחה על האג'נדה שלך: הם "ריסנו" את המדע כך שיתאים לאידיאולוגיה החביבה על המשטר. אם שמעת פעם על ליסנקו, ואם ידוע לך משהו על יחסם של הנאצים לתיאוריות "יהודיות" (כולל איינשטיין) את מבינה על מה אני מדבר. אם לא - לעולם לא מאוחר מדי. את כותבת "שהקטר הטכנולוגי-מדעי, הנתמך בכספים של תאגידים גדולים" ומיד אח"כ "בלי שהציבור שבשמו זה נעשה, מקבל הזדמנות אמיתית להביע את דעתו", ואני נשאר מבולבל. אם מדובר בכסף פרטי, מה פתאום זה נעשה בשמו של הציבור? זה נעשה בשמם של בעלי המניות, ואם את רוצה לרסן אותם תצטרכי למצוא סיבות טובות לעשות את זה. תחושות בטן כלליות אינן נחשבות סיבה טובה בעיני. באשר לכסף ציבורי, יש לך הפשעה מסוימת על סדרי העדיפויות באמצעות המנגנונים הדמוקרטיים הרגילים, והכנסת אכן "מרסנת" את המדע בתחומים בהם היא מוצאת לנכון. מה שיפה הוא שגם שם יש כאלה שמחזיקים בדעה שלך לפיה לא צריך לדעת יותר מדי על הנושא לגופו כדי לקבל החלטות. מלי פולישוק עם ה"ריסון" הגורף שלה על שיבוט הודתה שהיא לא ממש מבינה על מה מדובר, וח"כ יגאל יסינוב, חבר סיעתה לא התבייש בכלל להגיד: "קיבלתי המון חומר. אני מודה שלא ממש קראתי, רק עיינתי בו". העיקר שלא יתנו למדע להשתולל כאן. |
|
||||
|
||||
אני מודעת ליחס של היטלר לפיזיקה הגרעינית, ויש הטוענים שלכן הפסיד במלחמה משום שלא פיתח נשק אטומי. מש''ל. ''יש אלוהים'' הכוונה... לגבי תאגידים שמפתחים דברים...כאשר זה פיתוח פרטי למהדרין אין לי מה לאמר חוץ מאיסורים כמו אלה שהכנסת מטילה. אני דיברתי על מוסדות ציבוריים הממומנים בכספי משלם המסים, שלפעמים נוטים לפעול משיקולים מסחריים בצורה בלתי פורמאלית. לבסוף, אני מוכנה להיות ח''כית, ניראה לי שיש לי כל הכישורים, ובעיקר העוז לדבר על משהו ''מן הבטן'' ובלי להבין כלום. אולי אפילו אוכל להיות ראש ממשלה. בפורום אחר כתב לי מישהו שהוא לא חושב שאפשר לחקור את הגנים או המרכיבים במוח של ''יהודים'' ככאלה, כלומר, לא נוח לו עם זה, אם כי נוח לו שחוקרים דברים אחרים באותה רמת עמימות. לבסוף, לאחר שאני בשלבי החלמה משפעת מעצבנת, ניראה לי שאתגעגע או אולי לא לשיחות פה, אלא שאין לי זמן מעכשיו. אני מקווה שחרף הכל, יצא משהו מהדיון. מה שאני לפחות התכוונתי לעשות זה קצת לחפור בהנחות היסוד של ההתייחסות למדע המערבי כ''תורה מסיני''. בסופו של דבר הכל זה כסף, כוח, ופוליטיקה, ובמישור הזה יש לכל אחד קול שווה. |
|
||||
|
||||
זה בסדר, המדע חוקר ובודק ומתקן את עצמו כל הזמן, ולא מתייחסים אליו, לא אנשים רציניים ומשכילים וגם לא ההמון ברחוב כאל "תורה מסיני", זה בעיקר החום, איריסק'ה, החום... :-) להיפך, הלואי שהקהל השבוי של אמנון יצחק, למשל, היה מתייחס אל "המדע" (זאת הגדרה קצת כוללנית) בשמינית הרצינות שהוא מתייחס לקשקושי מורו ורבו. |
|
||||
|
||||
מי שרוצה לדעת איך ראוי למדען להתיחס למדע ולמחקר המדעי, מומלץ לו לקרוא את הפרק האחרון בספר ''אתה ודאי מתלוצץ מר פיינמן''. |
|
||||
|
||||
ותודה על ההגיגים. |
|
||||
|
||||
אנסה לחזק אותך בספקות שהעלית, ואולי קצת להבהיר כמה דברים, לא רק לך אין סמכויות לשים רסן על המדע, מדע זה כלי לא אידיאולוגיה ממש כמו שמחשב אינו אידיאלוגיה. המדע זו שיטה של תצפית, מחקר, ניסויים, תוצאות, ובחינה מחדש, כמעט בכל תחום שאפשר להעלות על הדעת. לכן בשיטה מדעית יכול להשתמש כל אחד, ולא חשובה אמונתו לאומיותו ודרגת מוסריותו. ישנם תחומי מחקר כמו שיבוט בעלי חיים או מחקר אטומי שנוגעים בשאלות מוסריות לשם כך קיימת המערכת החברתית פוליטית שתפקידה לרסן תחומי מחקר מסוימים. בעניין אחר, דארווניזם עוסק בחקר מוצא המינים והחיים, הדארוויניזם אינו סותר את קיומו של אלוהים, אין אפשרות לסתור קיומו של משהו שאין יודעים מהו. את מביעה את מחשבותיך בכשרון על במה זו וזה אומר שאת לא אנונימית, מתיחסים לדבריך, המערכת החברתית בישראל נותנת לפרט אפשרות לבחור במסגרות פוליטיות המתאימות להשקפותיו ודו הדרך לשנות דברים במערכת דמוקרטית. |
|
||||
|
||||
איריס מזכירה, ובצדק, שהמדע זה לא רק אדם או קבוצה של אנשים, שיושבים להם בצוותא, על חשבונם ובזמנם שלהם, וחוקרים את הטבע ע"י השיטה המדעית. מדענים עובדים במכוני מחקר, והם עובדים עם תקציב, והתקציב הזה, בצורה זו או אחרת, מגיע מן הכיס של משלמי המיסים, והסביבה בה הם פועלים מגיעה גם מאלה שאינם משלמי מיסים, אלא, למשל, סתם עובדי קבלן בשכר מינימום. איריס טוענת שלמשלמי המיסים ולמעצבי המציאות הנוחה והיצירתית של המדענים צריכה להיות זכות לבקר את פעולותיהם. אני חושב שמדובר בדעה לגיטימית. אגב, זו זו דעה שמקובלת על מכוני המחקר עצמם, כל עוד מדובר במממן יחיד חזק מספיק: למשל, ריבוי קורסי האתיקה המדעית והבטיחות במכון וייצמן נובע במידה לא מבוטלת מהענות לדרישות של כמה מקרנות המחקר הגדולות שמשקיעות ומספקות מימון מחקר למכון. מדוע לא נכון שאדם יוכל לבקר ואף להשפיע על גוף שאותו הוא מממן? |
|
||||
|
||||
סתם עובדות: מדע זה לא אדם או קבוצת אנשים, את הטבע אפשר לחקור רק בשיטה מדעית, הכסף שיוצא מכיסם של משלמי המיסים, משלמי המסים גם שולחים את נבחריהם לבקר ולהשפיע על נושאי המחקר. אז מי אומר שלא נכון שאדם יוכל לבקר ולהשפיע? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |