|
||||
|
||||
ההורים אינם מהווים את קהל הלקוחות של בתי הספר אלא את באי כוחם של הצרכנים, הם התלמידים. משום כך מרשים לעצמם ההורים לבקר את המערכת, לזלזל בעובדיה ולהצדיק את הגוזל הפרטי והתמים שלהם בכל מעשיו. נכון, מערכת החינוך מנסה להדביק את המחקר הפסיכו-חינוכי ולכן היא מכניסה כל מיני שיטות פסוודו מדעיות לתחום החינוך מבלי ששיטות אלו הוכיחו את עצמן. אמרתי, ואומר זאת שוב, שיטת "הילד במרכז" כשלה. השיטה ביסודה דמוקרטית וחיובית אבל אם רוצים ליישם אותה יש צורך בבתי ספר יסודיים "קשוחים" יותר- בהם ילמדו התלמידים שזכויותיהם אינן מותירות להם לקפח את זכויות האחר, שזכות גוררת חובה. הרציונל הוא פשוט: אם אדם א' לא מעוניין שיפגעו בגופו וברכושו שומה עליו להמנע מפגיעה באדם ב'. אם בכל זאת הוא פוגע באדם ב'- אינו רשאי לדרוש את זכויותיו. המערכת בנויה בצורה בצורה דיי מכאנית, כך אני חוש, ואת זה יש וניתן ללמד את הילדים. לאחר שהילדים יפנימו את הכלל המוסרי הבא, המבוסס על שיטת ה-זכות גוררת חובה גוררת זכות, "כל אינדוודואל רשאי לעשות ולפעול ככל העולה על רוחו ובפרט שלא יפגע באדם אחר, אם באופן ישיר או באופן עקיף, במתכוון". ההורים אינם צריכים לעטוף את ילדיהם ולהתקיף את המורים. הם, ההורים, אכן צריכים להיות מעורבים באופן חינוכו של ילדם אך אל להם לעשות זאת בדרך שתפגע בסמכותו של המורה ובכבודו. נכון, זהו עידן של צריכה, הורים עשירים משפיעים על המערכת יותר מאשר הורים חסרי אמצעים. המערכת הממלכתית אמורה להיות משוחררת משיקולים עיסקיים או פוליטיים. |
|
||||
|
||||
ההורים רוצים בטובתם של הילדים. דבר זה לא ניתן להאמר על הפקידות הבכירה של משרד החינוך, אלא במובן הוירטואלי. |
|
||||
|
||||
לכל צורך מעשי, ההורים הם הלקוחות. סביר להניח שאם תשאל את הילדים הם יגידו לך שהם מעדיפים לשחק כדורגל מאחורי הבית ולא ללכת לבית ספר. גם במובן של "מי משלם" ההורים הם הלקוחות משום שהכסף נלקח מכספי המיסים שהם משלמים. "משום כך מרשים לעצמם ההורים לבקר את המערכת" מאחר והמערכת מייצרת אנאלפבתים שלא יודעים את שמות האותיות בכיתה ז' ובתי ספר עם רמות אלימות גבוהות אין להתפלא שיש להם ביקורת על המערכת. "המערכת הממלכתית אמורה להיות משוחררת משיקולים עיסקיים או פוליטיים" זאת באמת טענה משעשעת. אז מה אם היא "אמורה"? האם המערכת הממלכתית חופשית משיקולים פוליטיים? האם המר, לבנת, שריד או אלוני לא השפיעו על תוכניות הלימודים בהתאם להשקפתם הפוליטית? בכל מקרה, לא נאמר דבר על מעמדו של המורה ואין סיבה שזה יורע אלא להיפך. מה שכן, תהיה בהחלט אפשרות למגר את המורים המחורבנים באמת מן המערכת אבל זה בוודאי לא דבר רע. |
|
||||
|
||||
איך אלוני השפיעה על תכנית הלימודים בהתאם להשקפתה הפוליטית? |
|
||||
|
||||
כשאומרים בדיחה נהוג להוסיף חיוך בסוף. כזה :) |
|
||||
|
||||
אני באמת מבקש לשמוע איזה שינויים היו בתכנית הלימודים בהתאם להשקפתה הפוליטית - לא שינויים ב*מערכת החינוך* - כגון העלאת שכר המורים - אלא שינויים ב*תכנית הלימודים* (הייתי אז קטן). |
|
||||
|
||||
האמת היא שלשרי חינוך יש רק מעט השפעה על מה שהילדים לומדים. יש להם יותר השפעה על תקציבים שהולכים לשוחד ולזבל. אבל יש להם כמה מאות אלפי שעות שהם מפנים לכל מיני דברים תמוהים. לאחר הפיגוע בדיזינגוף סנטר ב 1996 1 השמיעו ברדיו ילדה מחיפה שסיפרה: כל הזמן למדו אותנו בבית ספר על שלום, פתאם לא האמנתי - התפוצצתי. 1 אז כבר אמנון רובישטיין היה שר חינוך. |
|
||||
|
||||
נו, אז אני רואה שבכל זאת אף אחד עוד לא מצליח, בינתיים, להראות כאן שינוי שאלוני עשתה בתכנית הלימודים בהתאם להשקפתה הפוליטית. רק לקשקש ולקשקש, את *זה* תמיד אפשר, כמו בנושאים רבים אחרים. |
|
||||
|
||||
ומה עושים כאשר המורה לא מצדיק את הכבוד שמגיע לו, לכאורה? ביצה ותרנגולת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |