בתשובה לרודי וגנר, 29/10/04 21:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אתה מתחזה כי אתה טוען שאתה הוא "הכותב המקורי של היצירה"." טוב, אז לך וקרא למשטרה. כשהם יגיעו, נסה להסביר להם כיצד המעשה שלי גורם לך נזק. תזכור כי לפי גרסתך ממילא לא מגיע לך כסף על זה, ככה שאינך יכול לטעון לפגיעה כספית. טענתך כי מדובר ב"התחזות" היא ריקה, כיוון שאין נגרם לך נזק כלשהו. לכל היותר אתה יכול לטעון שאני חרא של בן אדם, אבל אם על זה היו מכניסים לכלא כל המדינה הייתה בכלא. ובינינו, רודי, מה זה מעלה או מוריד אם אני אהיה שותף לתהילה גם כן? מה, לי לא מגיע? מה פתאום אתה מנכס לעצמך באגואיסטיות את הזכויות של הכותב המקורי? מה הקטנוניות הזאת לגבי הזכות שלך להציג את עצמך כיוצר? מה, בכסף שאני מרוויח לא כולנו שותפים? בוודאי ששותפים וטוב שכך! אז במקום שהכסף יגיע למס ההכנסה האהוב ממך הוא יגיע ממני. בסופו של דבר, בזכות כישורי ההפצה שלי וזה שהורדתי כמה קטעים פלצפניים מהספר והכנסתי במקומם קטעי זימה דמיוניים על בסיס סיפורים אמיתיים יגיע יותר כסף והרווח של החברה כולה רק יגדל ויצמח. לא מבין מה בכלל הבעייה שלך כאן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. "אז לך וקרא למשטרה" זה קצת לא טיעון כאשר אנחנו בדיון שבו ברור שחוקי זכויות היוצרים/קניין הקיימות קכיום אינן ניתנות לאכיפה, ואנו מדברים על ההצדקה התיאורטית שלהן. זה שהמשטרה לא תעשה כלום במקרה כזה, לא אומר שאין הצדקה באיסור הזה. ומכאן נעבור ל: 2. אתה מדבר על "גרימת נזק", כלומר על קריטריון משפטי, וטוען שמעצם ההתחזות "לא נגרם לי כל נזק". אבל זה לא נכון. לא נגרם לי אמנם נזק כלכלי, שכן לא התכוונתי למכוא את היצירה ממילא, אבל בהחלט יכול להיגרם לי נזק תדמיתי (לשמי הטוב ולמוניטין שלי) ונזק רגשי. אם אתה גיבור מלחמה, ואני אפרסם בציבור שאני עשיתי את המעשים ההרואיים האלו ולא אתה, הרי שהשם שלך ייפגע. אם מישהו יבוא ויגיד שהוא הקים את את "האייל הקורא", לדובי קגניסר תהיה זכות משפטית לתבוע אותו, גם אם "האייל הקורא" לא מרוויח לדובי שקל. בקיצור, כאשר אתה טוען שיצרת את היצירה שלי, אתה פוגע במוניטין שלי ובשמי הטוב, וזו ללא ספק עילה לסעד משפטי, גם אין כאן נזק כלכלי ישיר. 3. "ובינינו, רודי, מה זה מעלה או מוריד אם אני אהיה שותף לתהילה גם כן? מה, לי לא מגיע? מה פתאום אתה מנכס לעצמך באגואיסטיות את הזכויות של הכותב המקורי? מה הקטנוניות הזאת לגבי הזכות שלך להציג את עצמך כיוצר? מה, בכסף שאני מרוויח לא כולנו שותפים? בוודאי ששותפים וטוב שכך!" מרוב הסגנון המשתלח, לא ברור לי מה הטיעון כאן. המטרה העיקרית שלי כיוצר היא להיות מוכר ומוערך, ולא להרוויח כסף. אני חושב שמטרה זו משותפת להרבה יוצרים. אני לא רואה קטנוניות בכך שאינני מוכן שאתה תבצע מעשים בלתי חוקיים ובלי מוסריים כדי לקחת ממני את ההערכה הזו לפועלי. וכדי להקדים תרופה למכה, אבהיר שלא האשמתי את התומכים בזכויות יוצרים כזכויות קניין בקטנוניות, או בחוסר רצון לחלוק את פרי עמלם. אני בסך הכל לא מקבל את הטיעון "אם לא תהיה זכות למנוע העתקה של יצירות, לא יהיו יוצרים". אמרתי שאני, באופן אישי כיוצר, אקבל עולם שבו תישמר רק זכותי לתהילה ולהערכה ולא זכותי לגבות כסף על היצירה. סיום המשפט שלך, והטענה "בכסף שאני מרוויח כולם שותפים" לא ברור לי כלל. אם אתה מנסה שוב את העקיצה המטופשת לגבי זכות הקניין - דהיינו שאם אני לא מקבל את זכות הקניין כזכות אבסולוטית אז אפשר לבוא מחר ולקחת את הרכוש שלי - אז בבקשה תרד מזה. עברנו כבר את השלב הזה. 4. גם המשפט האחרון שלך לא ברור לי כלל. למיטב זכרוני לא מדובר על זה שמכרת את הספר או שינית אותו, אלא פעל התחזות פשוטה - הדפסת אותו טקסט בדיוק עם שמך במקום שמי. אם אתה רוצה לתאר טסט קייס אחר, אנא נסח אותו יותר במדויר כדי שאוכל להבהיר את עמדתי. 5. בנוסף לכל זה, אני חייב להגיד שאני מאוד לא מעריך את הסגנון הלגלגני שאתה נוקט בו בתגובות האחרונות, ואת ההתייחסות האישית (אתה יודע מה אני כותב? אולי דווקא הספר שלי מלא קטעי זימה סוטים במיוחד?). אשמח אם ננסה לחזור למקרי מבחן היפוטתיים ובלתי אישיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ב"אז לך וקרא למשטרה" התכוונתי שכאשר הדברים יגיעו לבית המשפט, אם הוא יאמץ את הנחותיך בנוגע לזכאות או אי זכאות עקרונית לזכויות, דינו לזרוק אותך מכל המדרגות. כלומר, התפישה הכללית שלך שומטת את הקרקע מתחת רגליך כאשר מישהו בא וגוזל ממך את כספך. 2. טיעון הפגיעה במוניטין הוא הטענה התקפה היחידה שאתה יכול להעלות כאן, אבל גם היא חלשה למדי. אני יכול לטעון, לדוגמה, שממילא אף אחד לא שמע על הספר שלך ולכן אין כאן פגיעה מוחשית במוניטין שלך. אני יכול גם לטעון, לחילופין, כי הספר בעצם גרוע ביותר ובתיתי שמי תחת שמך עליו בעצם נתתי חיזוק לשמך הטוב! [כדי להבהיר, כל דברי כאן באים כדי להבהיר שאתה מנסר את הענף שעליו אתה יושב כשאתה מנסה לקיים תפישה דואלית שגויה של זכויות יוצרים.] 3. דברי לא כוונו להשמע כהשתלחות אלא כהבאה אד אבסורדום של העקרונות שעליהם אתה מתבסס. כפי שאמרתי קודם, אתה מנסה לערוך הפרדה בין סוגים של קניינים במקום בו הפרדה כזו אינה אפשרית. גם שמך הטוב, גם המוניטין שלך וגם זכויות היוצרים שלך הם היבטים שונים של אותו דבר בהתייחס לאובייקט (הספר). 4. כבר ביארתי שניתן להעלות מספר טסט-קייסים. בעקבות הבהרות קודמות שלך, שיפרתי את הטסט קייס. 5. מדבריך כאן ובמקומות אחרים הבנתי שאתה כותב ומישהו אפילו נתן פעם הפנייה למשהו, אבל לא זכרתי אם זה באמת או זה אתה. לתומי סברתי שאנו עוסקים בדוגמה מופשטת לחלוטין. אם לא כך הובנו הדברים, אני מתנצל ומפרגן לך שספרך מלא קטעי זימה סוטים באופן סופר-מיוחד ו/או צנועים כנזירה בת יומה, לפי העדפתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מתעקש לא להבין. הראיתי מספר לא קטן של דוגמאות שבהן בית המשפט לא יזרוק אותי מכל המדרגות גם אם נניח כהנחת יסוד שאין לי זכות למנוע העתקה של יצירתי. אני לא מבין מדוע אדם אינו רשאי, לטענתך, לפרסם יצירה, להתיר העתקה של היצירה ושימוש לא מסחרי בה, ולדרוש עדיין שיינתן לו קרדיט על היצירה. (אלא אם כן זו לא טענתך, ואם כן, הסבר זאת). 2.ראשית, אני שמח שקיבלת את טיעון הפגיעה במוניטין. אתה מנסה לטעון שטיעון זה לא תומך ב"זכות הקרדיט" בכל המקרים, אלא רק באלו שבהם היצירה היא משהו המוסיף למוניטין של הכותב. מצד שני, אני מתקשה לראות מקרים שבהם יש למישהו אינטרס לקחת קרדיט על יצירה המביישת את יוצרה, ולכן גם אם מבחינה עקרונית שיקול המוניטין לא מגן על "זכות הקרדיט" בכל יצירה שהיא, הרי שמבחינה פרקטית הוא מגן על כל המקרים החשובים. 3. חשוב לציין נקודה מסוימת שנראה לי שאינה מובנת כאן. אני *אינני* תומך אוטומטי בביטול של אותם חלקים בזכויות היוצרים המונעים העתקה והפצה לא מורשית. יש לי בעיקר *תחושה* שחלק זה של זכויות היוצרים הוא בעייתי, הן בשל הקושי באכיפתו, והן בשל הפגיעה שלו בהתפתחות החופשית של האמנות. הטיעון שלי הוא שניתן להפריד חלק זה של זכויות היוצרים מחלקים אחרים (בפרטם "הזכות לקרדיט") ולדון בכל אחד מהם בנפרד. בין השאר אני גורס שעניין "הזכות לקרדיט" הוא יותר מאג'ורי בהבטחת המשך עבודתם היצירתית של יוצרים מאשר "הזכות להגנה מהעתקות". לא הצלחת לשכנע אותי עד כה שהפרדה זו היא בלתי אפשרית, ולו בגלל שקיימים ופעילים מודלים שבהם נשמרים השם הטוב והמוניטין, ולא נשמרת הזכות למניעת העתקות (ושוב אני מפנה אותך להסכם creative commons, לקודי פיתוח של תוכנה חופשית, למאמרים מדעיים, וכן הלאה). 4. אוקיי, אז בוא נציג מחדש את הטסט קייס. אני יוצא ממודל שבו אני מפרסם את יצירתי *שלא למטרות רווח*, ולכן מאפשר העתקה חופשית שלה. ברור לי, שבהסכם הנלווה להפצה כזו, יובהר שניתן להעתיק ולהפיץ את היצירה כרצונך, כל עוד זה *לא למטרות רווח*. רק בדרך זו המודל יהיה הוגן. 5.עסקנו כעיקרון בהדגמה מופשטת, רק שכבר נפגשנו והתעמתנו בעבר בדיוק על נושאי כתיבת ספרים (אאל"ט גיליתי אז שגם אתה מחברם של כמה ספרים בתחום המחשבים) ועובדה זו, יחד עם הסגנון המעט-לגלני, נדמתה בעיני כהתקפה אישית. אם לא כך הדבר, אני מתנצל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |