 |
|
 |
||
|
||||
 |
עוד עניין שמתעלמים ממנו בעניין שכירת דירה, כאשר מנסים להדמות אותה לקניין פיסי. אם אני מבין את טענת המצדדים בשכירות מוגנת, אז אין שום הבדל בין דירה מושכרת לבין לבין כלי רכב שפיתחה ובנתה חברה לייצור מכוניות. ההבדל שלא לא ברור לי הוא שברגע שאני קונה את הרכב מהחברה הוא *שלי*, אבל משום מה ברגע שאני שוכר דירה מבעל הבית היא לא שלי. אני יכול להשאיל, למכור, להשכיר וכד' את הרכב שקניתי ללא שום צורך באישור מיצרן הרכב, אבל אני לא יכול לעשות זאת כשמדובר בדירה ששכרתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה שוכר דירה היא אינה הופכת לקניינך בשום אופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה רוכש רשיון מוגבל זמן ושימוש לתוכנה היא אינה הופכת לקניינך בשום אופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זה מה שהיית צריך להגיד מלכתחילה, הנסיון להשוות לא עזר להעביר את טיעונך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשאני קונה דיסק ? חוץ מזה לא טענתי שהתוכנה הופכת להיות קניין שלי, טענתי שהעותק שאני קונה הופך להיות קניין שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, השאלה היא אם קנייה של תוכנה היא קנייה או השכרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיקרוסופט לא מתיחסת רק לקניית תוכנה באופן הזה, הם מעזים (לנסות) להתיחס באופן הזה גם לקניית חומרה. לפעמים שומעים ציפצופים מכיוונה של מיקרוסופט, שחושבת שאתה צריך לבקש מהם רשות, לגבי מה אתה מתכוון לעשות עם קונסולת המשחק שקנית (XBOX). מצד אחד, שומעים שזה חוקי לחלוטין ואין מה לדאוג: אבל לפעמים שומעים גם את זה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאני לא רואה בעיה *מוסרית* עם כך שמי שמוכר סחורה מכל סוג ינסה להגביל את השימוש בה (בספל המעוצב שיצרתי אתה מוזמן להכין תה משובח או מרק עוף ביתי, אבל אתה מתחייב בזאת לא לטמא אותו במרק נחות מאבקה!) - אם כוחות השוק ויכולת האכיפה מאפשרים זאת. לא ירצו, לא יאכלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "יכולת האכיפה מאפשרת זאת"? כמי שמממן את האכיפה (משטרה, בתי משפט וכדומה), אני תובע שלא לבזבז את ממוני על כל דרישה שטותית של אנשים שחותמים ביניהם חוזה. אני גם חושב שלקהילה (כמממנת בלבד!) יש זכות לקבוע מהי התקשרות סבירה שיש לאכוף, ואיזו התקשרות לא מעניינת אותנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שהמשטרה לא צריכה להתערב בעניין; כמו ברוב החוזים, אם הם מופרים אחריותו של הצד הנפגע היא להוכיח את ההפרה. ברור שנוצרת באופן טבעי מגבלה על חוזים: אנשים נוטים לא לחייב מישהו בחוזה למשהו שהם לא יוכלו לדעת בכלל אם הוא מקוים או לא (ולכן דוגמת הספל שלי אבסורדית). לכך התכוונתי ב"יכולת אכיפה", לא להפעלת משטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו טיעון אותו אני מכנה "ג'וקר הוולנטריות". ניתן להכשיר בעזרתו כל שרץ ולהרגיש ליברלי (הרי אנשים עושים עסקאות כרצונם). מדוע זה ש*קניתי* ממך מוצר, מקנה לך את הזכות להיכנס אלי הביתה? לי זה נשמע כמו הצדקת החדירה אל רשות הפרט ע"י אותו ג'וקר (מכרת לי מכונית? אתה יכול באותיות הקטנות לצמצם את חופש התנועה שלי. מכרת לי קונסולת משחק? אתה יכול באותיות הקטנות לאסור עלי להשתמש בה בתור מעצור לדלת או עציץ). אבל נניח שאני מקבל את שליפת הג'וקר כלגיטימית: קצת מוזר לקרוא לאיזה דיסכליזמר, באיזו חוברת הפעלה, שלא ניתן לעיין בה לפני הרכישה בחנות (ולחתום) - חוזה. לא מתבצעת כאן עיסקה חוזית ביני לבין MS עפ"י מה שכתוב בחוברת ההפעלה, אלא קניית מוצר (העברת בעלות על המוצר מבעל החנות אלי). זו ברירת המחדל המוכרת לכולנו (ולכך הקונה מצפה, כאשר הוא נכנס לחנות ומדברים איתו על רכישה). אם אתה (או MS או בעל החנות) ממש מעוניין לקיים חוזה מיוחד עם הלקוח, בו אתה בעצם מסייג את זכות הקניין שלו על המוצר - שב, הסבר לו איך המצב שונה מקניית מלפפונים, הוצא את המסמכים הרלבנטיים ותן לו לפחות הזדמנות לעיין בפרטי החוזה (ולחתום) לפני העיסקה המיוחדת (שכבר לא ניתן להתיחס אליה כאל קניית מוצר, במובן הרגיל של המילה, אלא למשהו קצת אחר - שירותי השכרת מלפפונים חמוצים לצרכי הרחה בימים זוגיים בלבד, או משהו כזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, בחברה מודרנית נורמלית חייבים להיות חוקי הגנת הצרכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה גם נטפל כאן לפרט שהוא טכני במהותו וגם טועה בפרט עצמו. החוזה בינך לבין מייקרוסופט איננו נחתם ברגע הקניה. החוזה נחתם באותו רגע בו אתה מקליק "מסכים" אחרי המסך הראשון של ההתקנה בו מפורטים תנאי ההסכם1. אתה יכול לחשוב שהקלקה מעין זאת או קריעת פלומבה איננה יכולה להחשב כחתימה על חוזה ושהחוק הרואה בפעולות אלו "חתימה על חוזה" איננו הוגן ודורש שינוי אבל אין לכך שום קשר עם עצם העובדה שהחוזה עליו חתמת אכן מחייב אותך - זה רק פרט טכני. אילולי הכיר החוק באותם מעשים כ"חתימה על החוזה" היית, מן הסתם, נדרש לחתום על טופס חוזה "אמיתי" ברגע הרכישה. האם גם במקרה כזה היית טוען שמדובר כאן ב"ג'וקר הוולנטריות"? 1 במקרים אחרים, יש פלומבה עליה כתוב שקריעתה מהווה חתימה על ההסכם וכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. במקרה של הסכם רישוי התוכנה של MS, זה לא שימוש בג'וקר. זה יהיה שימוש בג'וקר, במקרה שזה יצדיק את הטקסט שיופיע על תחתיתה של אריזת פיצה משפחתית קפואה: " הפשרת הפיצה מותנה ב: 1) חובה עליך לבעוט בכלבך פעמיים לפני השימוש. 2) המוצר חלבי. אכילת המוצר, תוך כדי אכילת מזון בשרי, אסורה בהחלט. " אני חושב שלא הבנת: לא דיברתי בכלל על הסכם רישוי תוכנה (ובטח שלא על זה של WINDOWS). פה הפרוצדורה והתוכן של החוזה נראים גם בעיני סבירים למדי1 (במקרה זה, חלק מההצדקה נובעת מהיות הקניין "רוחני" וניתן לשיכפול - זו דרך להגן על היצרן מפני הפצת התוכנה2). דיברתי על דוגמתו האבסורדית של ירדן (ועל המקרה בו MS אוסרת עליך3 להתקין מערכת הפעלה אלטרנטיבית4 על מחשב PC אותו MS מייצרת). זה לא עניין טכני, אלא מהותי - מה לגיטימי ומה לא לגיטימי להכניס ל"חוזה"/הסכם בין היצרן לבין הצרכן. האם ה-"ג'וקר" הוא תמיד קלף מנצח? _________ 1 בתנאי שקיימת האפשרות להקליק על "מסרב" (או להחזיר את המוצר לפלומבה) ומובטחת קבלת הכסף חזרה עם החזרת המוצר לחנות (אחרת מדובר בחוזה שנכפה על הצרכן, גם אם הוא לא מעוניין בתנאי החוזה שזה הרגע התגלו לו). 2 תסכים איתי שלא ניתן להכניס לחוזה הזה כל תוכן באשר הוא - התוכן החוזי צריך להשאר במסגרת סבירות מסוימת. 3 נעזוב כרגע את הדיון אם היא באמת אוסרת או לא - החברה הצליחה קצת לבלבל את עצמה ומשחררת לציבור מסרים סותרים. 4 או כל תוכנה לא מיקרוסופטית אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אין להשמיע את הקלטת בשבתות ובמועדי ישראל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, בסדר: יצרן הספלים הראשון שירצה להכניס סעיף כזה בהסכם המכירה יהיה חייב לוודא שיושבים עם הלקוח ומסבירים לו זאת לאט ובאותיות גדולות; אם לא, החוזה בטל. אפשר לומר שזה עקרון כללי באשר לחוזים "מפתיעים". האם עדיין יש בעיה? תחת שמיכה זו אפשר אפילו להכניס מערכת שלמה של חוקי הגנת צרכן שיקבעו מהם תנאי המכירה הנורמליים; החוקים לא צריכים *לאסור* מכירה בתנאים נחותים יותר לקונה, אלא רק לקבוע שתנאים כאלו הם מפתיעים, ויש לוודא באופן מיוחד שהקונה מבין אותם לפני הקניה (וקשה לי לדמיין סיטואציה נורמלית - מתחום הסחורות הפיזיות המסורתיות - שבה יהיו מוכר וקונה שירצו להיכנס לטרארם הזה, כך שמעשית לא שינינו כלום, ואני נשאר עם נקודה עקרונית בלבד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וקשה לי לדמיין סיטואציה נורמלית - מתחום הסחורות הפיזיות המסורתיות - שבה יהיו מוכר וקונה שירצו להיכנס לטרארם הזה" נכון מאוד - הרי הקונה מניח הנחה סבירה לפני הרכישה: "כשאלך מפה עם המוצר, הוא יהיה שלי" והמוכר מעוניין במכירת המוצר (למה לנפץ ללקוח אשליות?). בדיוק בגלל זה הקונה נמצא בעמדת נחיתות (למי יש כח להסתובב עם עורך דין לפני כל קניית מלפפונים, כרטיס מסך או מחשב חדש) ולכן יש חשיבות לחוקים המגנים על הצרכן. הנה לא נשארנו עם נקודה עקרונית בלבד. בכל מקרה, לי זה לא מספיק. שליפת הג'וקר לא מקובלת עלי. צריכה להיות התיחסות גם לתוכן החוזה (לי אין בעיה עם מידרון חלקלק, שיוביל ח"ח אל שכר המינימום) גם אם מדובר בפעילות וולנטרית בין שני אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשטרה ובוודאי בית המשפט יתייחסו לקביעות בחוזה לא רק מנקודת המבט של קיום הפרה אלא גם מנקודת המבט של סבירות ההגבלה. אם ההגבלה שרירותית, לא סבירה או לא חוקית (למשל, אפליה על רקע גזעי בין קונים) הרי שבית המשפט ישליך תביעה כזו מכל המדרגות. למעשה, אתה יכול להיות בטוח לחלוטין שמיקרוסופט *לעולם* לא תתבע אדם פרטי שביצע, לדוגמה, הסרה של חלונות ממחשב א' והתקנה במחשב ב', למרות שבחוזים הדרקוניים שלה היא אוסרת זאת. הסיבה לכך היא שבמקרה כזה היא תחשף לסכנה חמורה של קביעה שבדרישתה מיצרני מחשבים לכלול את חלונות מותקנת מראש על מחשבים יש משום הסדר כובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעזוב את המצב הקיים, ונתייחס לראוי על-פי דעתך כליברליסט (או כאורי רדלר). אם שני הצדדים חתמו על החוזה מרצונם הטוב, והבינו את תוכנו, מה עניינם של בית המשפט והמשטרה לקבוע אם התוכן שרירותי או לא-סביר? האם אינך רואה מכאן מדרון חלקלק מאוד וקצר מאוד לחוק שכר-מינימום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשטרה לא צריך להיות להלכה עניין בנושא. בפועל צריך להיות לה עניין תחת כל משטר משום שאי אפשר לקבל הנחת משאבים לא מוגבלים. תמיד יתקיים סינון מסויים של פניות למשטרה בהתאם לסבירות על-פניה של הפנייה. בוא נניח שמתגברים על זה בדרך המקובלת (הצד המעוניין שוכר את שירותי המשטרה כמלווה בתשלום) והעניין מגיע לבית המשפט – כאן בית המשפט *חייב* להעמיד דברים במבחן הסבירות והשרירותיות, משום שזהו חלק מתפקידו בכל מקרה. הוא צריך לברר לא רק אם אדם היה *יכול* לדעת עובדה מסוימת אלא אם *האדם הסביר* היה יודע זאת. לדוגמה, אדם סביר היה יודע שכיוון אקדח ולחיצה על ההדק עלולים בסבירות גבוהה להביא ליריה. פעולה דומה עם מצית הגז בביתו לא הייתה מביאה אדם סביר להניח כך. לענייננו, בית המשפט צריך להכריע אם ההתניות בחוזה אינן מחייבות את החותם לעבור על החוק ואם אדם סביר היה יכול לקרוא את החוזה ולהבין את תנאיו או שאדם סביר היה יכול לצפות לתנאים המובעים בחוזה. לדוגמה, אם מיקרוסופט תכניס בסעיף 14.3.4 בחוזה סעיף האומר: כל הסעיפים בחוזה בטלים ועל רוכש התוכנה להחזיר מיידית את התוכנה לרשות מיקרוסופט ולשלם לה סכום כפול עבורה. – במקרה כזה, בית המשפט היה פוסל את החוזה כי לא סביר שאדם המורגל בחתימה על חוזים כאלו היה צופה קיומו של סעיף כזה. אילו חברת תרופות הייתה מציינת כי נטילת תרופה לחולים בגלאוקומה תביא למוות מיידי במקרים מסויימים באותיות בגודל 4 נקודות, גם כאן לא סביר שאדם החולה במחלה היה יכול לקרוא את הכיתוב. ובקיצור: מבחן הסבירות והשרירותיות מטרתו למנוע מקרים של הונאה פשוטה באמצעות הכנסת התניות בלתי סבירות או בלתי נגישות לחותם מסיבות שונות בחוזה. בפועל, אגב, המדרון החלקלק עובד בכיוון ההפוך: בגלל סיבות כספיות (לרוב האנשים אין מליוני דולרים כדי לתבוע את מיקרוסופט) בית המשפט מתיר כסבירים גם חוזים בלתי קריאים המהווים בעצם הגבלות לא סבירות או שרירותיות. בצד: ליברל ולא ליברליסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליברל: אדם הדוגל בליברליזם. ליברליסט (בערך כמו "פסיכולוגיסט", להבדיל מסתם "חובב פסיכולוגיה"): אחד שאומרים לו - "תגיד, לדעתך מוכרחים רוטב עגבניות כיאה וכיאות או שאפשר להסתפק בסתם קטשופ על הפיצה?" - והוא מתחיל: "ובכן, בנושא זה, כמו בכל תחום של חיינו, העקרון החשוב ביותר הוא עקרון החירות! אנשים לא מבינים ש............................... ........................................... ........................................... ........................................... ........................................... ........................................... .......................................... .......................................... .......................................... .......................................... .......................................... .......................................... .......................................... .........................................." - וכשאחרון בעלי סבלנות הפלדה נופל שדוד ונוחר את נחירתו השביעית - הוא מחייך חיוך זאבי ומחסל לכולם את הפיצות. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, אלא שגם הניסוח ''ליברליסט'' תקין בדיוק כמו ''ליברל'' -- זו רק העדפה אישית שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הסכם רישוי תוכנה מיקרוסופטי אומר כי מדובר ברישוי מוגבל ומותנה, לא במכירה. זה הרי הסכם רישוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא מדברים רק על מיקרוסופט כאן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |