בתשובה לאורי רדלר, 28/10/04 22:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רציתי להתעכב דווקא על הפסקה הלפני-אחרונה: "כל עוד אתה ודומיך האנשלוביצ'ים תמשיכו להכחיש זאת – והתנהגותכם הקטנונית והמטופשת היא כמו מודל לבית-ספר של הכחשה ושקר עצמי – אתם מקדמים מצב שאין לשער את גודל נזקו. במלים פשוטות: ההכחשה שלכם היא התבלין החיוני לבישול רצח ראש הממשלה השני." הרציונל כאן מוכר: אילו הימין היה מכיר באבהותו-לכאורה (לשאלה הזו אני לא נכנס) לרצח, הוא היה חייב לגנותו בצורה יותר חד-משמעית, ולפעול באופן יותר נחרץ לכך שלא יקרה דבר כזה שוב. אבל אני חושב שיש גם יסוד הפוך: הרוצח הפוטנציאלי הבא רואה שהימין התנער מעמיר, ויהיה לו קשה יותר לחשוב שהוא מייצג מחנה שלם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה גורם לך לחשוב שיגאל עמיר חשב, בזמן הרצח, שהוא מייצג מחנה שלם? (כמה תומכים אדם צריך להכיר כדי לחשוב שהוא מייצג מחנה? שניים? חמישה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שלא חשב. אני מניח שלשיטתו של אורי, הוא חשב כך (אחרת קשה יותר לדבר על אחריות המחנה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרוצח הפוטנציאלי הבא רואה שהימין התנער מעמיר, ויהיה לו קשה יותר לחשוב שהוא מייצג מחנה שלם." האמנם התנער? לא זה הרושם שתקבל בשיחות פנים-אל-פנים עם חברים בכת היש"עים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל קודם התלוננת שהימין מטשטש את אחריותו. האם הטענה שלך היא בעצם שהימין מתנער מעמיר כלפי חוץ אבל תומך בו בשיחות פנים? האם יש לך ראיות לכפל-פנים כזה, *מצד אותם אנשים*? זה שיש כאלו בימין שתומכים בעמיר זה נכון, אני מניח; אבל אני הגבתי באשר ליסוד ההפוך, שעליו אתה דיברת - של התנערות מאחריות לעמיר (ומכאן, אני מסיק, התנערות גם ממעשהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם, אותם ''אנוסים של הדמוקרטיה'', אכן קיימים. כלפי חוץ הם אומרים שזהו רצח פוליטי ונורא לא בסדר, ובינם ולבין עצמם, בשיחות סלון בלב חברון, קפה שחור ביד ועוזי טעון, סיגריה בפה ועיניים רושפות הם שמחים וצוהלים, עמיר הגיע בדיוק בזמן הנכון, רגע לפני שרבין ז''ל הגיע לחלק של מימוש תוכניתו, בדיוק ברגע הזה הפרופוגנדה שהם ניהלו, ביעילות שאפילו גבלס לא היה מתבייש בה, החלה להניב פרי. לאחר הרצח אנשים מסוימים, מהמפד''ל ומהליכוד החלו להכות על חטא ולהתנצל על דברים שלא היו צריכים להאמר או הפגנות שלהן לא היו צריכים לתת את תמיכתם. המשטמה כלפי השמאל הייתה אז, בימים ההם בזמן הזה, בלתי נסבלת, רבין ואנשים שצידדו בדעותיו נעשו לאוייבי העם, בוגדים, מפקירי ''ארץ האבות''. תחת כל עץ רענן ישב מתנחל משיחי עם פליירים וקול צורמני וצעק. הם אכן קיימים, אותם ''אנוסים של הדמוקרטיה'', ועתה, כאשר דרך חייהם והמטרה שהציבו לעצמם, ולישראל, מאויימות, הם שוב מרימים את ראשיהם ויורקים לכל עבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שזה אכן זרם משמעותי; עדיין, מן הסתם לא עליו יצא קצפו של אורי בתגובה 257524; שהרי, אורי דורש שהימין ייקח אחריות על יגאל עמיר פומבית, ואחרת הוא מזמין את יגאל עמיר הבא. מי שממילא חושב שהרצח היה טוב, מה יעזור אם ייקח אחריות פומבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל קודם התלוננת שהימין מטשטש את אחריותו. האם הטענה שלך היא בעצם שהימין מתנער מעמיר כלפי חוץ אבל תומך בו בשיחות פנים? האם יש לך ראיות לכפל-פנים כזה, *מצד אותם אנשים*?" זה לא בדיוק מזהה אלא יותר השטנץ המוכר של "אבל צריך להבין..." לצערי ולכאבי השתלטה על השיח מן הצד הימני של המפה חבורה פחדנית ונטולת יושר אינטלקטואלי (האנשלוביצ'יסטים כאן הם דוגמה לכך) ובמקום להעלות טיעונים ממשיים הנוגעים למציאות עכשיו מעדיפים לעצום עיניים ולהעמיד פנים כאילו לא קרה כלום, ואם קרה, אז הימין לא אחראי לזה, ואם הימין אחראי לזה אז זה בגלל הסתת השב"כ ובעצם הוא לא אחראי לזה. אפשר להבין מאיפה זה בא. אנשים ישרים ותמימי דרך מן הימין לא הבינו עד לרצח רבין מהן התוצאות השליליות שיכולות לנבוע מטיפוח כת היש"ע. רובנו לא מסוגל להגיע ועל דרך החישוב הלוגי מסימנים הולכים ומצטברים למסקנה ההכרחית הנובעת מהם. הברית שנכרתה בין הימין לכת המשיחית הזו דינה היה להוביל לקטסטרופה מסוג רצח רבין, אבל קשה היה לראות. קשה לי להצביע ו"להאשים" את הפוליטיקאים בכיכר ציון או אפילו את אלו שהיו בהפגנה ולא השתתפו בקריאות בהבנה מראש לאן זה אמור להוליך. בינינו, אני גם לא לגמרי משוכנע שיש בזה הרבה תועלת או טעם. אבל משנרצח ראש ממשלה, התפצלו הדרכים: מיעוט קטן בימין הסיק את המסקנות הנדרשות מהמעשה. בעיני, המסקנה ההכרחית הייתה מתן גט פיטורין לכת עובדי הבמות היש"עית. אין ברית, גם לא למטרה נאצלת, עם כת משיחית כזו. הרוב פנה לנתיב האפולוגטיקה וההכחשה. בהתחלה, בעקבות הזעזוע הראשון שעורר הרצח, היו כאלו שהביעו חרטה על האופן בו התבטאו קודם לו (אפילו הלל וייס!) אבל המתקפה הקשה על היהדות הדתית אחרי הרצח ובייחוד הנסיון הנואל והמיותר של העבודה "לנכס" את רבין כאוצר פוליטי, דחק חלקים בימין לאמץ תיאוריות "אבל צריך להבין..." – יגאל עמיר חבש כיפה שחורה ולכן לא מייצג את הציונות הדתית,*1* בעצם לא הייתה בכלל הסתה אלא ביטוי לגיטימי במסגרת חופש הביטוי, או שכן הייתה הסתה אבל מי שהסית הוא השב"כ,*2* ובכלל השב"כ ושמעון פרס הם שביצעו את הרצח, *3*וכן הלאה. בבית פנימה, התיאוריות המצוצות מהאצבע האלו קנו להן חסידים רבים.*4* חבר בכיר בכת היש"עים כמו צבי הנדל ביטא בעבר "בחוץ" דיעות של מאמין בתיאוריות הקנוניה,*5* או בני אלון שאמר שחלקים בימין מאמינים בתיאוריות הקונספירציה.*6* אחרים הסתפקו באמירות כמו "יש כאן הרבה תעלומות. זה עניין שצריך לחקור"*7* וכן הלאה. התמיכה כאן אינה ספציפית ביגאל עמיר אלא בתפישה הכללית שגם אם טעה, לשם שמים טעה והמעשה עצמו אולי צריך לגנותו אך בכל זאת צריך להעריך את הנכונות למסור נפש בעבור ארץ ישראל, וכן הלאה וכן הלאה. במלים אחרות, ההתנערות משולשת: גם מ"האחריות השילוחית" של עמיר, גם מאחריותו של עמיר עצמו לרצח, וגם ממלוא נטל האשמה של הרצח. וחשוב לזכור, כל ערכו של הדיון אינו בהכרעה מה אכן אירע ברצח רבין, לפניו או אחריו אלא מה הלקח שניתן להפיק מזה. מבחינת הכת היש"עית (ר' מכתבו של מר הקונספטואלי לעיל) אין שום לקח שיש להפיק, לבד מזה שהסמול כולם מסיתים מחורבנים. מבחינתם, אין שום קשר אפשרי בין מעשה הרצח הקודם לבין מעשה הרצח הבא שהם מבשלים. אחרי הכל, צריך להבין שיגאל עמיר הוא עשב שוטה, שהוא לא ביצע את הרצח ושאין לכת המשיחית שום קשר לכך גם אם כך וגם אם כך. =========== *1*ישיבת יבנה היא כידוע מעוז חילוני מוכר. *2*לפי הרב יעקב מדן, אבישי רביב הוא זה שהסית את יגאל עמיר לרצוח http://www.a7.org/news.php?id=1906 (כמובן, בלי לפגוע בזכות לטעון שיגאל עמיר לא ביצע את הרצח, כפי שטוענים רבים אחרים: http://www.a7.org/news.php?id=92503) *3*ר' התיאוריות של בארי חמיש וכן דעתו של הפרופסור זריצקי (כאן: http://www.a7.org/news.php?id=17051) *4*דוגמה טיפוסית אחת: http://www.a7.org/news.php?id=37146 *5*ר' כאן: http://www.a7.org/news.php?id=31379. לטענת הנדל "לרביב יש חלק גדול ברצח הנתעב." *6*אם כי לו עצמו "אין הוכחות" ולכן הוא נמנע מהבעת דעה. http://www.a7.org/news.php?id=32940. צריך להזכיר כי יגאל עמיר עצמו טען כי בני אלון שמע ממנו על כוונותיו לרצוח את רבין והתעלם מכך: http://www.a7.org/news.php?id=40774. *7*לדוגמה, הקמת ועדת החקירה "שתחקור את הנושא לעומק" עם הפרופסור דוד חן (מנתח), פרופסור אריה זריצקי, פרופסור הלל ויס ורו"ח יעקב וורקר. ר' כאן: http://www.a7.org/news.php?id=13063 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד למה שבוודאי נדמה לך, קוראי האייל יודעים לקרוא לבד, מסוגלים לזכור, ולהבין. לכן, אין טעם בציטוט הדברים שכתובים למעלה, קראנו אותם, אנחנו זוכרים אותם (ואם לא, אנחנו יכולים לקרוא אותם פעם נוספת) ואנחנו מסוגלים להבין למה אתה מתיחס. זה מכביד על הקריאה, מתנשא, ומעורר חוסר סימפטיה לטיעונים שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו נוהג מקובל באייל, לצטט ציטוט קצר (ולפעמים לא קצר) ואז לבטא כלפיו התייחסות מסויימת, ואין בנוהג זה כל רע. זה נהיה רע רק כשהציטוטים חוזרים על עצמם, או כשיש בתגובה הרבה יותר מציטוט אחד, ו/או כשהיא רצופה בציטוטים מאוד ארוכים - ואין זה המקרה בתגובתו הקצרה של אורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נוהג מקובל, שאורי (וד"ר בר ביצוע, אם לא מדובר באותו אדם) מאד מגזים בו. אין לי בעיה אם הוא היה משתמש בו מידי פעם *כשיש צורך* אבל הוא משתמש בנוהג הזה בכל תגובה שלו. יש בזה צורך, כשלא ברור למה בדיוק הוא מתיחס, וגם אז, אפשר להתשמש בציטוט חלקי, ולא צריך לצטט משפט או פסקה, ברור שזה לא המקרה אצל אורי. זה מתיש לפתוח מאמר עם שלוש מאות תגובות חדשות, ולגלות שאתה קורא *כל* תגובה פעמיים (פעם במקור, ופעם בתגובה שלה) שלוש פעמים (פעם במקור, פעם בתגובה הראשונה, ופעם בתגובה השניה) או אפילו יותר. זה ממש מיותר, מפריע לקריאה, מתנשא, מכוער, וחסר צידוק. אם הייתי שוכח למה הוא מתיחס, הייתי יכול לדפדף למעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נשבר הז**ן לחפש את הסעיפים ותתי-הסעיפים, מספיק העבודה היומיומית של חיפוש מבוקשים מתחת לכל אבן ובת אבן, שבה אנחנו עסוקים מבוקר ועד ערב. כשאני מוצא זמן להתפרק באיל, אני רוצה לראות מולי על מה מדברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי אי אפשר לראות, אני מוסלמית עם רעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותך יש לנו שיטות איך לראות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |