|
||||
|
||||
בזמני התחרו שני 'ענקי פיצות' מקומיים בנתניה - דון פדרו נגד קאזה מיה (גם כן בחלקו המזרחי של המדרחוב, קרוב להיכן ששכנה פעם חנות המוזיקה ''פוגאזי'', עוד פיסת הסטוריה נתנייתית). אני אישית העדפתי את קאזה מיה, אולי משום שאמי הייתה חוזרת פעם בשבוע בערך מהעבודה עם משולש מיה חם וטעים... |
|
||||
|
||||
אם אני לא טועה, פיצה מיה עודנה קיימת. דון פדרו (מלבד היותה אלילית) היא פיצריה במלוא מובן המילה, לוקחים משולש בקרטון, מתיישבים ואוכלים. פיצה מיה היא יותר מסעדתית, יושבים בפנים, יש תפריט, וגם התשלום אני חושב בהתאם. |
|
||||
|
||||
זיכרון מעורפל, אבל עוד לפני היות המדרחוב דון פדרו לא הייתה פעם (ממש ממש מזמן - נניח 20 שנה) מהצד השני של הצומת, מול איפה שקאזה מיה? ועוד זיכרון מעורפל - פרוסה בלי גבינה עם "טונה פיקנטי" :-) (ולקשישים באמת מביניכם, הצוות של קאזה מיה היה קודם בפיצה רימיני, סמוך לכיכר העצמאות וחידה - מה היה אז במיקום של קאזה מיה?) |
|
||||
|
||||
לא יודעת, אבל ה"טונה פיקנטי" הזכיר לי שעד לפני 15 שנה בערך, היו מגישים בבתי הקפה בארץ פיצות (וגם אומלטים) שמכילות פטריות שמפיניון מקופסה. |
|
||||
|
||||
אכן. אבל אל תשכחי שגם בבתים פרטיים היו אוכלים, לרוב, פטריות כאלו משום שפטריות טריות היו רק אצל הירקן/יקרן, אם בכלל. חוץ מפטריות, היו גם תוספות של תירס מקופסה וזיתים שבאים פרוסים מראש (בקופסה, כמובן) |
|
||||
|
||||
זה עוד כלום, פעם היו לוקחים את הקמח לבצק משקית נייר, במקום לטחון מגרגרי חיטה זהובים. 1 "אהלן וסהלן נגד חבורת החומוס" |
|
||||
|
||||
תסלח לי מאוד, פעם באמת היו עושים חומוס בבית מערבוב של אבקה ומים. התוצאה דמתה מאוד למרק של דליה נבון, רק בלי הירקות. |
|
||||
|
||||
תמיד תהיתי אם דליה, רותי ויצחק הם קרובי משפחה. |
|
||||
|
||||
אם הם קרובי משפחה, הם בוודאי לא שוכחים גם את דב. |
|
||||
|
||||
חומוס של תל אביבים! איכסה! |
|
||||
|
||||
לפני 15 שנה? אני קיבלתי אחת (לא אחת שתיים, היה להם מבצע) כזו בשבוע שעבר מאיזו פיצריה בגבעתיים. |
|
||||
|
||||
היה היתה פעם פיצה על לבנים בגדה הדרומית של כיכר דה שליט בהרצליה, הכי קרוב לחוף השרון. לא פיצה טובה במיוחד, אבל כנראה הפיצה הראשונה שאכלתי בחיי הקצרים. בוקר בהיר אחד היא עלתה השמיימה במרכבת אש (פיצוץ חשוד של בלוני הגז). כך היא התקבעה כפיצת הילדות שלי. |
|
||||
|
||||
אי המטמון. אפילו אני שרפתי שם יותר זמן משהייתי רוצה לזכור. בנעורי לא אהבתי פיצות אבל בדון פדרו היה את המאפה הארגנטנאי הזה ממולא התירס ששמו לא צץ לי עכשיו. ובקאזה מיה נהגתי להתענג על הספגתי קרבונרה שלהם, אבל מאז בגרתי ומצאתי מסעדות ופיצות טובות יותר, רק ללחם החם עם החמאה של אוראנוס עוד לא מצאתי תחליף. אני לא מצליחה להיזכר איזו חנות הייתה שם בימי טרום הקאזה. |
|
||||
|
||||
''המאפה הארגנטנאי הזה ממולא התירס '' - אמפנאדאס. יש עוד המון מילויים אחרים, המומלצים שלי - בשר (עם פרורי ביצה קשה וזית) ובטטה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |