בתשובה ליהונתן אורן, 24/10/04 23:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה להציע אפשרות חדשה: זכויות יוצרים הן משהוא שונה ונבדל מזכות קניין. על אותו עצם ממש יכולות זכויות יוצרים לפלוני וזכות קניין לאלמוני. נניח, פסל התיש המטושטש הוא בקניינו של מוזיאון ישראל, אך זכויות היוצרים הם עדיין של יגאל תומרקין. המשמעות היא שתומרקין יכול להגביל ולקבוע תנאים על השימוש ביצירה שלו, אפילו שמוזיאון ישראל רכש אותה בכסף מלא [0.5]. למוזיאון אסור (מוסרית) להשתמש בפסל כעצי הסקה גם אם זה לא רשום מפורשות בחוזה. בדומה, כשאני רוכש בחנות תוכנה של יבמ, אני לא קונה את רישיון השימוש כפי שהוצע פה לעיל (הרישיון הוא בסה"כ החוזה שמתאר את מה שאני קונה) - אני קונה דיסק או אפילו את התוכנה כמושג מופשט (רצף ביטים). וכבעל זכות הקניין, אני עקרונית יכול לעשות איתו מה שמתחשק לי (נניח גיבויים למינהם). אלא מה? ליבמ יש את זכויות היוצרים המאפשרים להם להגביל את השימוש בתוכנה, ולמנוע ממני לשנותה, להפיצה, או לחשוף סודות מסחריים1. דוגמא נוספת: מאמר מדעי יכול להיות בקניינו של מגזין מסויים אולם ליוצרים ישנה זכות יוצרים על הרעיון. ולמה זכויות יוצרים זה טוב? מכמה סיבות: 1. (בשונה מזכות קניין) אנחנו חושבים שליוצר יש זכות טבעית על יצירתו. בין היתר זה אומר: 1א. שהוא זכאי להנות מפירותיה הכספיים. 1ב. שהוא זכאי לקבל credit על היותו היוצר. 2. על-מנת למנוע שימוש לרעה ביצירה. שימוש לרעה אינו אומר רק פגיעה ביכולת ההשתכרות הפוטנציאלית של היוצר. זה אומר גם פגיעה (באמצעות היצירה) בצד שלישי. זה אומר גם שימוש "לא-נאות" - תוכנות opensource מסויימות (נדמה לי) מוגבלות רק לשימושים לא צבאיים. זה אפילו אומר הגבלה על היוצר עצמו: למשל, כאשר היצירה מתבססת על ידע ציבורי או רעיון מוגן-זכויות יוצרים, או כאשר יש חשיבות לכך שהיצירה תהיה נחלת הכלל. דוגמא מעניינת היא חברת celera (?) שבזמנו ריצפה חלק גדול מאוד מהגנום האנושי (תוך התבססות על ידע ציבורי של גנים שכבר התגלו), ובהתחלה לפחות התכוונה שלא לחשוף את המידע שלה לשימוש ציבורי. 3. על-מנת למנוע הונאות והטעיות ולהבטיח אותנטיות של הרעיון: למשל במותגים או במאמרים מדעיים. 4. על-מנת לעודד דיונים פוריים באייל הקורא. [0.5] וכבר היה סכסוך כזה בין הצדדים האמורים. 1 אני כמובן מדבר במישור העקרוני אבל האינטואציה אכן תואמת למצב החוקי בפועל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון מעניין. הרשה לי להרהר בקול רם. 1. האם אתה חושב שהיוצר יכול להעביר את זכויותיו לאחר? אני מנסה להבין בשאלה מה פירוש שזכויות היוצרים הן "שלו". אם הוא יכול להעבירן לאחר, זה דומה לזכות הקניין. ואז אני לא בטוח שהבנתי מה הרווחנו. אם הוא אינו יכול להעבירן, זה נשמע מוזר מאוד אינטואיטיבית. כאילו שהיצירה אינה נפרדת מהיוצר. אם זה כך, אז ביקורת אמנות (למשל) צריכה להתייחס ליוצר לפחות כמו שהיא צריכה להתייחס ליצירה (הן לא ישויות נפרדות). 2. למה זכות היוצרים של יבמ על התוכנה מאפשרת להם להגביל את השימוש בה? בוא נניח, לצורך העניין, שהשימוש הזה לא מניב רווחים כספיים (לא מכרתי, רק צרבתי ונתתי לחבר), והוא שימוש נאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. התשובה היא "לא". נראה לי שזה די מובן מאליו. כמעט כל פרשנות או ביקורת של יצירה מתיימרת להגיד משהו על היוצר או לפחות על הכוונות שלו. האם תמונה מסויימת תזכה לאותה התייחסות אם צויירה ע"י ואן-גוך או שצויירה ע"י יוסי מהקומה הראשונה? 2. יצירה (תוכנה במקרה הזה), היא כאמור רפרזנטציה כלשהי של מי שיצר אותה. כמו שצייר לא היה רוצה שישתמשו בתמונתו כבסיס (כלומר בסיס ממש, לא השראה) לתמונה אחרת (גם לא למטרת רווח), כך גם אין להשתמש בתוכנה בתור "בסיס" לתוכנה או גרסה אחרת, בלא היתר מהיוצר. מי מחליט מהו שימוש הוגן ומהו לא? נדמה לי שכל מה שאינו מהווה "השחתה" של המקור, אפילו במשמעות מאוד רחבה של המילה, הינו שימוש הוגן לאחר שרכשת את "זכות הקניין" על אותה יצירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא הפכת את היוצרות? ואן-גוך זוכה להתייחסות בגלל שהוא צייר את תמונותיו, ולא תמונותיו זוכות להתייחסות בגלל שהן של ואן-גוך. באיזה מובן יצירה אינה נפרדת מיוצרה? אני חושב שזה דורש הבהרה. אנו בודאי לא מתכוונים כאן למובן חומרי. 2. לא הבנתי. האין סתירה בין הפסקה האמצעית והאחרונה בתגובתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. גם וגם. זה מין מחזור שמזין את עצמו. הרי בניסיון לעמוד על טיבה של היצירה, לרוב נתייחס ליוצר, וגם אם לא נדבר על האישיות עצמה, אז לפחות נראה את היצירה בהקשר רחב יותר של שאר יצירותיו. אני מרגיש שאני מסביר כאן את המובן מאליו, אבל בכל זאת ... לדוגמא: קראת בשיר מסויים את השורה "ואני עומד לי בחושך מתמיד", הרי ברור שהתייחסותך לאותו שיר תהיה שונה אם תדע שהמשורר הוא עוור. 2. הפסקה האחרונה הייתה תוספת, אבל אולי היא בלבלה יותר משהבהירה. ככל שאני מבין הרעיון הוא די פשוט, יש שתי סוגי זכויות; זכות יוצרים וזכות קניין. ניתן גם לקרוא לזה זכות חומרית וזכות רוחנית. הזכות החומרית, מאפשרת לקונה להשתמש במוצר או ביצירה שהוא רכש בהתאם לחוזה הקנייה/שימוש, כלומר בד"כ מדובר על שימוש פרטי שאינו פוגם בשלמות המקור (לצורך העניין, יש להכליל גם שכפול/צילום וכו' בקטגוריה הזאת). זכות היוצרים מצד שני היא זכות מהותית על "צלם היצירה". מתי יש חשיבות לאותה זכות יוצרים היא שאלה מעט מסובכת. די ברור לי שאין שום בעייה אם קנית כסא שיוצר במפעל ליצור המוני והשתמשת בו להסקה. מצד שני, שימוש בפסל עץ מהמאה השש עשרה לאותה מטרה הוא פסול, ואולי אפילו כדאי שיוגדר כלא חוקי. כמובן שהתחום האפור פה רחב ובעייתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מבין שזה כך בפועל. השאלה אם אין כאן ערבוב תחומים. זה נראה לא הגיוני: אם נקודת המוצא היא היצירה עצמה, ואנחנו מסיקים ממנה על האמן, הרי שזאת הסקה לא-רלוונטית, כי ביקורת צריכה לדבר על היצירה. ואם נקודת המוצא היא האמן וממנו מסיקים על היצירה, נצטרך בכל זאת לחפש את התכונות שאנחנו מייחסים לאמן ביצירה, דבר שהופך את האיגוף דרך הביוגרפיה של האמן למיותר. לענייננו. אז אתה חושב שראוי שלא ניתן יהיה למכור את הזכויות על יצירה? חברה בע"מ לא תוכל לקנות ממך את הזכות להמצאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אולי אחת הנקודות שבגללה זכויות היוצרים בעיני הן מושג בעייתי. אם מדובר על הגנה על *היוצרים*, כמו שתיארת, זכויות היוצרים צריכות להיות בלתי-ניתנות-להעברה. אבל בעולם שלנו הן משום מה ניתנות להעברה ממש בקלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? אם אני בתור יוצר צריך כסף, למה שלא אמכור את הזכויות על יצירותיי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקושי כאן? זכויות קניין באופן כללי הן זכויות שניתנות להעברה, ובכך הן שונות מזכויות אחרות. זה לא מוריד ממעמדן כ"זכויות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הכותרת מתאימה יופי). קראו את הדיון. התגובה של MRP עליה הגבתי, מתייחסת לזכויות היוצרים במובן של "הזכות להיות ידוע ברבים כמי שיצר את היצירה". מובן שזכות זו אינה ניתנת להעברה. נשאלת השאלה מדוע ומתי נפרדת זכות זו מ"הזכות למנוע מאחרים צריכה של היצירה" ו"הזכות לגבות תשלום על צריכה של היצירה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נדמה לי שכן - אין עם זה שום בעיה. אתה מעביר את הזכות להגביל את השימוש ביצירה (נניח, אתה מעביר לי את הפטנט שרשמת על פיתוח עגבניות מרובעות) אבל זה זכות נפרדת מזכות הקניין (מי שרוכש עגבניה מרובעת, הוא הבעלים, אבל לי יש את הזכות למנוע ממנו לעשות reverse engineering גנטי). ודאי שהיכולת להעביר זכויות יוצרים צריכה להיות מוגבלת במקרה שיש עניין ציבורי (כדוגמא הגנים), בדיוק כפי שזכויות היוצרים עצמם צריכים להיות מוגבלים. 2. זכות היוצרים של יבמ היא היא הזכות להגביל את השימוש בתוכנה. פרטתי את הטעמים לכך שזכות זו קיימת (1א,1ב,2,3,4). יבמ מגבילים את השימוש ביצירה שלהם לשימוש *אישי* של המשתמש שקנה אותו. הפצה ללא רשותם המפורשת היא דוקא כן שימוש לרעה. דוגמא אולי יותר קולעת היא שיבמ אוסרים עליך לשנות את הקוד של התוכנה גם אם זה לשימושך האישי בלבד (גם אם זה חיוני מאוד). לדעתי זה לא צריך להיות חלק מזכויות היוצרים על תוכנה, אבל זה לא צריך להפתיע כי בת'כלס זכויות עקרוניות הם אף פעם לא חופפות לגמרי לחוק ועל אחת כמה וכמה שאינן חופפות לחוזים ורישיונות למינהם שנקבעים משיקולים פרגמטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא בטוח שאני מבין מדוע אתה חושב שאין עם זה שום בעיה. אם ההנחה היא שליוצר יש זכות "טבעית" על יצירתו, כיצד יכולה זכות זאת לעבור לאדם אחר? אני לא מכיר אף זכות אחרת שיכולה להיות מועברת (זכות הקניין שונה. היא זכות ל*תוצר* של היצירה, שהוא מנותק מהיוצר, ולכן גם לא חלות עליו כל המגבלות שאתה מפרט בהמשך). 2. בעצם, כיצד זכות טבעית יכולה לחול על חברה, שהיא פיקציה משפטית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מכיוון שמדובר על זכות שנוגעת ליחס בין סובייקט לאובייקט (גם אם הוא לא פיזי), הרי שיש טעם לדבר על העברתה. בדומה גם זכות הקנין, זכויות של הורים ביחס לילדיהם ואולי עוד דברים. בזכויות אחרות שנוגעות לסובייקט בלבד זה כמובן לא רלבנטי. יתר על כן, הקשר בין היוצר ליצירה הוא "טבעי" בדיוק באותה מידה שהקשר בין הקונה לקניין ובין הורה לילד. קרי, הדבר היחידי שטבעי בזה הוא שיחס הבעלות של הראשון על השני נראה לנו טבעי. 2. חברה היא לא פיקציה משפטית אלא מבנה חברתי. למבנה החברתי הנקרא לאום יש זכות הגדרה עצמית. למבנה החברתי הנקרא משפחה יש זכויות אחרות. אין בזה שום דבר מיוחד. בכל אופן, העובדה שהזכות מקיימת את שתי התכונות הללו נראית לי שולית ולא מעניינת במיוחד, גם אם זו היתה הזכות היחידה שמקיימת אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. יש כאן שאלות מעניינות, אבל הן חורגות מתחום הדיון שלנו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |