בתשובה לדורון הגלילי, 21/10/04 13:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שאתה מייחס חשיבות מוגזמת לצעקות ''כן'' במרכז הליכוד. לא מדובר בהצבעה לא ברור איזה אחוז צעק, וגם לא ברור למה התכוון באמת כל אחד שצעק. מבחינתי, (וכבר כתבתי זאת) התנהגותה של לימור לבנת בפרשת ההתנתקות היא ''כן'' הרבה יותר חזק ואמיתי מהצעקות ההן. ואיני חושב שמדובר כאן בבעיה ספציפית של הליכוד. כפי שכתבתי בתחילה, המראיין של דני נווה קיבל את התשובה שלו כברורה וטבעית, ולא עלה כלל על דעתו לשאול מדוע השר לא מעדיף עיקרון חשוב על כסא בממשלה. זה לא הליכוד. זה כולם (כמעט). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה לחשוב איך הייתי מגיב אני, לו הייתי חבר מרכז הליכוד (טפו טפו טפו), למשמע שאלת לימור לבנת: האם באנו לחפש כאן ג'ובים ? מה שבטוח הוא שלא הייתי צועק: "לא". הרי זה מטופש ומגוחך (אנחנו ילדים טובים ? כ. . .ן ! ! !) אבל יתכן והייתי צועק "כן", כשהמסר הוא: אם את משחקת לי כאן את תפקיד מורתי מחנכתי החסודה, אז התפקיד שלי הוא להיות התלמיד המופרע שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שאתה, כאדם מהוגן, היית פשוט יושב בשקט. אני מניח שהשאלה של לבנת היתה רטורית (לא רק במובן זה שהתשובה ברורה, אלא במובן המילולי: חלק מנאום), ולא נועדה בכלל שהקהל יענה עליה. בוודאי ובוודאי אם זוכרים שזו לא מסיבה פרטית, אלא התקשורת שם: אם היית חייב לצעוק משהו, והיית זוכר שהתקשורת שם, אולי בכל זאת היית צועק "לא"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע אם האזנת לאותו קטע, לדעתי, כשאני חושב על כך כמעט ברור שלימור לבנת צפתה לתשובה מהקהל. כך גם היה טון דבריה. היא שאלה בהתלהבות, ועצרה כדי לקבל את התשובה. לו שאלתה שבאה כדי לשלהב, הייתה נענית בשתיקה, אין ספק שהיא הייתה רואה בכך פספוס והחמצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שלא האזנתי לקטע. סליחה אם הצקתי לשווא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |