או, זה מעניין! 254749
ראובן יום ג', 19/10/2004, 19:04
מצד אחד- הגנה על זכויות יוצרים. זה טוב לשוק חופשי.
מצד שני- מיסים- זה רע לשוק חופשי.

איך באמת הגישה הליברליסטית מתייחסת לצריבה פירטית? זה איסור שבעליל אי אפשר לאכוף.
או, זה מעניין! 254751
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ג', 19/10/2004, 19:19
לא יודע לגבי אחרים, אבל יש פה אחד שמשווק מעבד תמלילים למקינטוש, ואני בטוח שהוא בעד ''הגנה על זכויות יוצרים''.
או, זה מעניין! 254816
אורי רדלר • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 20/10/2004, 4:32
מה הקשר בין בירה לנשר?

א. את מעבד-התמלילים הנ"ל אפשר להעתיק באופן חופשי. אין כל מגבלה על כך. למעשה, ניתן עידוד לכך.

ב. הנ"ל מופץ בגרסתו המלאה במאות אלפי עותקים מדי שנה בתקליטורים המצורפים לכתבי עת בתחום המחשבים.

ג. ניתן להורידו בגרסתו המלאה מהאינטרנט באופן חופשי.
או, זה מעניין! 254870
האייל האלמוני • בתשובה לאורי רדלר יום ד', 20/10/2004, 10:10
אין קשר, ובכל זאת אני בטוח שאתה בעד ''הגנה על זכויות יוצרים''.
או, זה מעניין! 254927
אורי רדלר • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 20/10/2004, 12:26
אני לא חושב שיש לזה נגיעה מעשית לעניין.

בנקודה זו, בהיבט מעשי, אני חושב שבשיקלול של הפגיעה בפרטיות האזרח בסיטואציה של נסיון לתבוע כל מי שצורב מול הנזק הנגרם מצריבות פרטיות כל ליברל היה חושב, כעניין של פרקטיקה, שהפגיעה בפרטיות תהיה חמורה בהרבה מהפגיעה בזכויות הקניין.
או, זה מעניין! 254929
ראובן • בתשובה לאורי רדלר יום ד', 20/10/2004, 12:29
ומה עם תוכנות לשיתוף קבצים? מה ההתיחסות?
או, זה מעניין! 254996
אורי רדלר • בתשובה לראובן יום ד', 20/10/2004, 16:44
גם כאן יש חלוקה למישור העקרוני ולצעדים המעשיים האפשריים.

במישור העקרוני, ברור כי הורדת קבצי מוסיקה ותוכנות באמצעות תוכנות אלו היא גניבה.

במישור המעשי, ישנם שלושה רובדי פעולה:

מול תוכנות שיתוף קבצים:
צריכה להיות הכרעה משפטית ברורה האם התוכנות הללו הן כלי לשיתוף קבצים או כלי לגניבה. ישנה קטגוריה של כלים שאפשר להשתמש בהם לצרכים תקינים מבחינת החוק וגם לצרכים שהם עבירה על החוק, ובתי המשפט צריכים לקבוע היכן עובר הקו ביניהם. לדוגמה, כיצד מתייחסים לתוכנות המשמשות להפצת דואר זבל או הונאת שרתים? כיצד מתייחסים לתוכנות למתקפות על שרתים? אני לא בטוח שהידע שלי כאן מספיק כדי לקבוע את המבחן הסביר בנושא זה.

ביחס למוסיקה:
השירותים הפיראטיים מפעילים והפעילו לחץ על יצרני המוסיקה להוריד את המחירים ולהגמיש את מדיניות המכירה (לדוגמה, מכירת ערוצים בודדים ולא את האלבום קולו). הפתרון הטוב ביותר הוא הצעת שירותי הורדת מוסיקה בתשלום באיכות גבוהה ובמחיר סביר. זה תהליך שכבר מתרחש (עם אי-טונז של אפל, שמכרה עד כה 150 מליון שירים) ומן הסתם יתעצם בעתיד. היתרון הגדול של שירותים בתשלום הוא האמינות, סדירות השירות ואיכות המוסיקה ואם המחיר יהיה סביר, קרוב לוודאי שהם ידחקו את השירותים הפיראטיים למשבצת שולית יותר.

ביחס לתוכנות:
כאן המצב שונה מהקיים במוסיקה, כיוון שעיקר ההכנסות מתוכנה בא מקהלים שבויים שאינם יכולים לרכוש תוכנות בלתי חוקיות (עסקים וממשלה). לכן, קיומם של ערוצי הפצה פירטיים גורם לארבע תופעות:
א. לחץ להעלאת מחירי התוכנה מצד היצרניות, כדי לפצות על אובדן ההכנסה.
ב. דחיקת השוק למצב שבו התוכנות אינן נמכרות אלא קיימות מראש במחשב.
ג. מעבר של השוק ממודל של מכירת תוכנות (רישוי לא מוגבל בזמן) למודל של החכרה (רישוי מוגבל-זמן).
ד. החרפת צעדי ההגנה שנוקטות חברות התוכנה כנגד פריצה או שימוש בלתי חוקי.

התופעות הללו, מצידן, מובילות להעלאת רף הכניסה לשוק ובעקבותיו להיעלמותן של רוב יצרניות התוכנה הקטנות, שאינן מסוגלות למכור לארגונים (מודל ההחכרה), להקדיש משאבים רבים למנגנוני הגנה, להגיע למעמד של התקנת OEM או להציע את מרכולתן במחיר גבוה שאינו תחרותי.
בעקבות זאת (אבל לא רק בעקבות זאת) אפשר להבחין כי שוק התוכנה לחלונות נמצא בדעיכה גדולה והמפתחים הקטנים הולכים ונעלמים מתוכו. במקביל, וחמור יותר, השוק הולך ומתרכז בידיים מעטות יותר ויותר עם הגבלה הולכת ומחמירה על היכולת להשתמש בתוכנה. מי שיבדוק באתרי תוכנות (כמו download.com) יגלה כי הדעיכה כה קשה עד שמספר התוכנות החדשות לחלונות ומגוון התוכנות החדשות קטן מזה שמפותח למקינטוש, למרות ששוק התוכנה לחלונות גדול כמעט פי ארבעים מזה של המק. למעשה, היום נשלט השוק הפרטי כמעט בלעדית על ידי תוכנות מיקרוסופט (המגיעות לרוב מותקנות על המחשב), משחקים ותוכנות שיתוף קבצים.
או, זה מעניין! 255067
הירנוט • בתשובה לאורי רדלר יום ד', 20/10/2004, 22:54
"מי שיבדוק באתרי תוכנות (כמו download.com) יגלה כי הדעיכה כה קשה עד שמספר התוכנות החדשות לחלונות ומגוון התוכנות החדשות קטן מזה שמפותח למקינטוש"

בבקשה תבהיר איך הגעת למסקנה הזאת.

לפי עצתך בדקתי:

DOWNLOAD.COM:

windows: new additions: 1087

macintosh: new additions: 79
או, זה מעניין! 255092
אורי רדלר • בתשובה להירנוט יום ה', 21/10/2004, 0:36
באתר הנ"ל אין תוכנות מקינטוש כמעט כלל. נסה באתרים:
www.versiontracker.com
www.macupdate.com

באתר ורז'ן טרקר, למשל, רשומות היום (עדיין לא נגמר) 47 תוכנות וביום אתמול 56. קח את הממוצע (נאמר, 52 תוכנות) וכפול ב-‏15 (זה מספר העדכונים שנספר בעדכונים אחרונים בדאונלואוד.קום ויוצא לך 1500 עדכונים למקינטוש באותו זמן.
או, זה מעניין! 255098
הירנוט • בתשובה לאורי רדלר יום ה', 21/10/2004, 1:11
אני אהייה עדין:

לא נראה לי שההשוואה במקומה, אתה משווה בין תוכנות למק בVT ותוכנות לפיסי ב DL ולא ברור לי אם מדיניות קבלת תוכנה חדשה זהות בשני האתרים (היא לא).

יותר הגיוני לעשות את הבדיקה מול תוכנות לPC בVT.. ואז:

Today's Windows Updates: ב VERSION TRACKER

מספר התוכנות החדשות לPC שם גבוה מ200. (לא ראיתי מספר אבסוליטי אז הייתי צריך לספור, קיבינימט! בשלב מסויים החלטי לעשות קירוב - המספר האמיתי יותר גבוה מ200)

טענה יותר הגיונית תהיה שכמות הפיתוח למק יחסית ליחס שליטה בשוק גבוהה יותר מPC (שזה לא אומר כלום), או שישנה עליה בכמות הפיתוח לMAC יחסית לעליית כמות הפיתוח לPC (שזה נתון שכן עובד לטובתך) - כדי להוכיח את ההשערות האלו תצתרך להביא נתונים נוספים (אני מסכים אם הטענות האלו, דרך אגב)

הטענה שלך שכמות הפיתוח של תוכנות חדשות לMAC גדולה מכמות הפיתוח לPC היא, נכון להיום, מצחיקה. יכול להיות שזה ישתנה מתי שהוא, למרות שאני לא רואה את זה קורה בטווח הגיוני לחיזוי בתעשייה הזאת (7 שנים).
או, זה מעניין! 255104
אורי רדלר • בתשובה להירנוט יום ה', 21/10/2004, 3:40
אני אהיה אפילו עוד יותר עדין:
ערכתי כרגע ספירה שתוצאותיה כאלו:
תוכנות פיסי ביומיים האחרונים בורז'ן טרקר: 224 (לשני הימים – ספרתי אחת-אחת)
תוכנות מק ביומיים האחרונים בורז'ן טרקר: 122 (לשני הימים – ספור).
אם מורידים מזה קובצי מידע לוירוסים ודומיהם (לא תוכנות) וחזרות (אותה תוכנה בגרסת לייט, פרו ואקסטרא-פיין – נוהג המקובל הרבה פחות על המק) יוצא לנו 197 מול 120.

כלומר, יש יחס של בערך פי 1.6 תוכנות לפיסי מול 1 למק. עדיין יחס מדהים למדי (בהתחשב בהיקף השוק), אבל לא שוויון או יתרון למק כפי שטענתי. מה שכן, בהשוואה דומה שערכתי לפני שנתיים היה היחס 4.5:1 לטובת הפיסי, כך שאפשר בהחלט להבחין בשינוי מהיר בתקופה האחרונה (מה שכמובן לא מבטיח את המשך המגמה).

כל זה עדיין לא נוגע בליבת הטענה שלי – עניין המקינטוש מול פיסי היה רק דוגמה – שישנה דעיכה רבתי בפיתוח תוכנות לחלונות, גם מבחינה מספרית וגם מבחינת מגוון התוכנות המוצע. כמות הפיתוח והמפתחים למק עלתה בערך ב-‏20 עד 30 אחוז (הערכה שלי) ולכן אינה יכולה להסביר אפילו באופן חלקי את הדעיכה הזו בשוק בכללו. המק יכול עוד פחות להסביר את הצניחה במגוון התוכנות המוצעות היום לפיסי.
אם אתה בוחן את חמישים התוכנות הפופולריות ביותר ב-DC (נדמה לי שאפשרות זו אינה נגישה למי שאינם מנויים ב-VT, לכן נמנעתי מלספור כאן) תראה כי המגוון שלהן מצומצם מאוד: 14 תוכנות עוסקות באבטחה, חיסול מודעות קופצות ואנטי וירוס, עוד 12 עוסקות במסרים מיידיים והורדת קבצים, 13 הן תוכנות עמית-לעמית ועוד 6 נגנים למיניהם. במלים אחרות, כ-‏90 אחוז מהתוכנות הפופולריות הן תוכנות להורדת קבצים, בעיות בהורדת קבצים וגלישה או נגינת הקבצים אחרי ההורדה. מדובר במבחר צר מאוד של תוכנות פשוטות למדי, חלקן עם ממשק-משתמש סמלי (לוח קביעות) ומשקפות טווח צר מאוד של שימושים וצרכים.

הערה: אכן, ישנה מדיניות שונה בין DC ל-VT, כשב-DC נדרש תשלום על הפצת עדכון, מה שמסביר את העובדה שהוא לא מופץ במקרים רבים.
או, זה מעניין! 254939
יעקב • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 20/10/2004, 12:46
מכיון שהמדינה לא מצליחה לשמור על קרקעות של אנשים פרטיים שלא יכנסו אליהם טיילים לא מורשים, ראוי שהמדינה תשית היטל על נעליים ובכסף תפצה את בעלי הקרקעות.
או, זה מעניין! 254980
האייל האלמוני • בתשובה ליעקב יום ד', 20/10/2004, 15:26
ולמה זה תפקיד המדינה לשמור שטיילים לא איכנסו לשטחים של אנשים פרטיים? שהאנשים יתכבדו וישמרו על הרכוש שלהם, עוד מעט כל אחד ידרוש שיתקינו לו פלדלת בבית.
או, זה מעניין! 254760
איש המרק • בתשובה לראובן יום ג', 19/10/2004, 19:41
ואני לא מבין למה צריך לפצות, למה "אסור" לי להעתיק דיסק(הנוטה כידוע להתקלקל) אותו קניתי וליצור לו גיבויים או העתקים לשימוש במקום אחר?

האם צילום עיתון\ספר(או חלקים ממנו) וקריאתו באוטובוס אסור על פי חוק או שמישהו מפוצה עבורו?
או, זה מעניין! 254763
יעקב • בתשובה לאיש המרק יום ג', 19/10/2004, 19:46
לא מדובר על גיבויים. הם חוקיים בכל מקרה. מדובר על הכנת עותק לחבר שלא תמורת תשלום ולא בהיקף נרחב.
או, זה מעניין! 254772
איש המרק • בתשובה ליעקב יום ג', 19/10/2004, 20:07
מדוע אתה מפרש את המשפט:
"העתקה של... למטרה פרטית ושלא למטרה מסחרית, מותרת". כמאשרת את הנ"ל? לטעמי הכל תלוי בהגדרה של פרטי ואני אשמח לשמוע תקדימים. וגם האם יש תקדים למה שאתה מכנה היקף נרחב? אם מכל דיסק אותו אני קונה אני מכין 5 עותקים לחברי הקרובים ביותר האם זה היקף נרחב?
או, זה מעניין! 254778
יעקב • בתשובה לאיש המרק יום ג', 19/10/2004, 20:31
כאן אני מחליף כובע ועובר לטעון שהחוק הישראלי תמיד עמום. תעשה מה שאתה מבין ואם לא תרגיז אף אחד במערכת המשפטית לא יקרה לך כלום.
צילום עיתון\ספר(או חלקים ממנו) וקריאתו באוטובוס אסור על פי חוק 254926
ראובן • בתשובה לאיש המרק יום ד', 20/10/2004, 12:26
כן, במקרים מסויימים. אם במקרה אתה צריך משהו לעבודה, ואתה מצלם מאמר מתוך ספר שלא שייך לך ( נגיד מסיפריה), נדמה לי שמדובר בהפרת זכויות יוצרים.
צילום עיתוןספר(או חלקים ממנו) וקריאתו באוטובוס אסור על פי חוק 255093
איש המרק • בתשובה לראובן יום ה', 21/10/2004, 0:39
אז האם ניתן לתבוע ספריות עך שותפות לדבר עבירה? הרי ברובן ישנה מכונת צילום וברור למה היא משמשת.
צילום עיתוןספר(או חלקים ממנו) וקריאתו באוטובוס אסור על פי חוק 255172
ראובן • בתשובה לאיש המרק יום ה', 21/10/2004, 12:55
בעיקרון, כן, וספריות רבות לא יתנו לך לצלם (או לפחות יצהירו על האיסור, אבל לא יאכפו אותו) אלא אם כן אתה סטונדט של המוסד.
צילום עיתוןספר(או חלקים ממנו) וקריאתו באוטובוס אסור על פי חוק 255176
דובי קננגיסר • בתשובה לאיש המרק יום ה', 21/10/2004, 13:04
באוניברסיטה העברית, לפחות, יש מעל למכונות הצילום אזהרה מפני הפרת זכויות יוצרים. אני חושב שיש חוקים שנוגעים לזה, המתירים ''שימוש סביר'' לצרכי למידה.
מובן שמה שקורה תכל'ס זו פגיעה היסטרית בזכויות יוצרים.
צילום עיתוןספר(או חלקים ממנו) וקריאתו באוטובוס אסור על פי חוק 255565
כרמית • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 22/10/2004, 21:48
תמיד חשבתי שהאזהרות האלו שתלויות מעל מכונות הצילום באוניברסיטה העברית הן מס שפתיים ותו לא. אם לאוניברסיטה באמת אכפת מזכויות יוצרים - היא היתה רוכשת יותר משני עותקים של ספר שדרוש למספר קורסי מבוא בני כמה מאות סטודנטים כל אחד. שלא לדבר על מחירי הספרים השערורייתיים באקדמון - שמתנהגת כמו כל חנות ''רגילה'' למטרת רווח, במקום לשרת צרכים יותר רחבים. היה אפשר לחשוב שניתן לסדר לסטודנטים הנחות הרבה יותר משמעותיות על ספרים שהם קונים במסגרת התואר לקראתו הם לומדים.
או, זה מעניין! 254764
יהונתן אורן • בתשובה לראובן יום ג', 19/10/2004, 19:48
למה הגנה על זכויות יוצרים זה טוב לשוק החופשי?

[ואם כבר, למה שזה לא יהיה בדיעבד (כמו בעניין הרופאים). שיתפסו עבריינים ויתבעו אותם. מה פתאום המדינה צריכה להיות מעורבת?].
או, זה מעניין! 254773
ראובן • בתשובה ליהונתן אורן יום ג', 19/10/2004, 20:09
על המדינה אין לי מה להגיד, אבל בעיקרון הליברליסטים (עכש''י כמובן)בעד זכויות יוצרים כי זה סוג של קניין.
או, זה מעניין! 254775
יהונתן אורן • בתשובה לראובן יום ג', 19/10/2004, 20:17
חשבתי שאמרת שהם בעדן כי זה טוב לשוק החופשי.
או, זה מעניין! 254850
ראובן • בתשובה ליהונתן אורן יום ד', 20/10/2004, 9:19
נו, אם יש לך זכויות על משהו, אתה יכול למכור את זה (בשוק החופשי). אם זה מחולק חינם, אין רווח וסתם עבדת על השיר.
או, זה מעניין! 254806
א. ווטסון • בתשובה לראובן יום ד', 20/10/2004, 0:02
נראה לי שבעקבות רצף התגובות האחרון שלך בנושא אתה יכול להצטרף :)

קודם כל, הצהרת משרד המשפטים בעייתית ומתחכמת: היא כורכת מין שאינו במינו. המטרה *היחידה* של החוק היא הטלת המס החדשה, שכמובן רעה, ומבצעת על חשבון כולם העברת כסף מכיסיהם לכמה ארגוני אומנים מקומיים (למה לא בינלאומיים? מה נמכר יותר בישראל?).

אבל הוא עושה זאת בתחכום: הוא לוקח חוק, שממילא שינויו לא ישנה דבר במציאות, כי מלכתחילה אינו בר אכיפה (וכנראה חוקק מתוך איזה רפלקס ריכוזי שאומר שלממשלה חייבת להיות דעה ותקנה בכל דבר), ואומר שהוא מקל בו, ובתמורה רוצה מס. זו דרך נפלאה להצדיק היטל שערורייתי כזה (קשה הרבה יותר להגיד שצריך מס של 5 אחוז כי הארגונים המקומיים במצוקה).

מזכיר לי איזה בוס שהיה לי, שידעת שהוא רוצה ממך משהו גדול כשפתח את דבריו בכמה מחמאות או אזכור איזה חצי טובה ישנה שביצע עבורך.
או, זה מעניין! 254852
ראובן • בתשובה לא. ווטסון יום ד', 20/10/2004, 9:20
לא הבנתי, האם לדעתך חוקי זכויות היוצרים הם מיותרים?
או, זה מעניין! 254984
א. ווטסון • בתשובה לראובן יום ד', 20/10/2004, 15:35
מה שאמרתי בתגובה הקודמת הוא, שלמרות שהכתבה כביכול כורכת בין שני הנושאים, מדובר כאן פשוט על העלאת מס פשוטה עם תרוץ עלוב, שאין לו קשר לזכויות יוצרים.

לגבי זכויות יוצרים: כמו פטנטים, הן לא מיותרות, אבל כמו בכל תקנה מווסתת, צריך להיזהר מאוד בניסוחן, כדי שלא ליצו מונופולים בתחום האמנות.
או, זה מעניין! 255178
דובי קננגיסר • בתשובה לא. ווטסון יום ה', 21/10/2004, 13:07
מה שנעשה כאן היה בסך הכל מהלך הגיוני וסביר שהיה צריך לקרות כבר מזמן. הרי המס הזה כבר מוטל על קלטות ריקות, ומאותה הסיבה ממש. משדעך השימוש בקלטות לשם גניבת מוזיקה, ההגיון אומר שאת הפיצוי יש לקחת מהמדיה החדשה המשמשת לכך: דיסקים לצריבה.

בכל מקרה, הארגונים המקומיים קשורים עם ארגונים בינלאומיים בהסכמים שמסדירים את ענייני התמלוגים, גם בהקשר של המס הנוכחי.
או, זה מעניין! 255194
Xslf • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 21/10/2004, 13:54
אבל המס לא הוטל רק על דיסקים לצריבה, אלא על מדיה מגנטית, כולל הדיסק הקשיח החדש שתקנה מחר למחשב שלך, ולכרטיס הזיכרון שאתה שם במצלמה שלך (כדי שתוכל לצלם תמונות *שלך*).

מכאן זה נראה בעיקר כעוד תירוץ להגדיל את המס, לא ממש הרבה מעבר לזה.

(ועדיין לא הבנתי איך לפי איזה מפתח תתבצע חלוקת הכנסות המס לאמנים.)
או, זה מעניין! 255209
אורי רדלר • בתשובה לXslf יום ה', 21/10/2004, 14:40
האם את בטוחה? אני הבנתי שדיסקים קשיחים אינם נכללים בכלל זה. היכן זה כתוב בתיקון לחוק?
או, זה מעניין! 255234
Xslf • בתשובה לאורי רדלר יום ה', 21/10/2004, 15:03
החוק עצמו מאוד כללי, ואומר רק:

"התקן חייב- התקן שעליו מעתיקים בדרך כלל תקליטים מסחריים למטרה פרטית, מסוג שקבע השר לפי סעיף 17ה" (סעיף 17א)
"שר המשפטים, בהתייעצות עם הוועדה, יקבע את סוגי ההתקנים החייבים עליהם חל פרק זה" (סעיף 17ה).

מכיוון ש:
1) שירים פיראטיים יורדים קודם כל לדיסק הקשיח, לפני שהם מועברים למדיה אחרת (דיסק צרוב, iPod)
2) אחוז גדול מהשירים לא נצרב מעולם על תקליטור, ומושמע תמיד מהדיסק הקשיח.
3) מנסיון עבר, תמיד מעדיפים לגבות יתר מיסים מאשר חסר מיסים

אני לא רואה סיבה להניח שדיסקים קשיחים לא יכללו.
אני כנראה לא לבד בהבנה הזו. מתוך המאמר ב-nrg מעריב (ההדגשה שלי):

"לפי התזכיר, שר המשפטים יקבע אילו מדיות משמשות להעתקת מוזיקה (למשל: דיסקים ו*כוננים קשיחים*), ויטיל היטל על היצרנים והיבואנים שלהן, בגובה של עד 5% ממחירן. ההכנסות מההיטל יחולקו בין חברות התמלוגים שייצגו את היוצרים, המבצעים והמפיקים."

כנ"ל עם כרטיסי זכרון, שמשמשים אמנם גם במצלמה דיגטלית, אבל גם בלא מעט נגני מוזיקה ניידים. אתה באמת מאמין שיוותרו על מיסוי שלהם?
או, זה מעניין! 255325
אורי רדלר • בתשובה לXslf יום ה', 21/10/2004, 18:17
אבל בהערה לסעיף 17א בעמוד חמש נאמר"
להגדרת "התקן חייב" – הגדרת "התקן חייב" נועדה לבטא כלל מהותי לפיו ההתקן שעליו חל ההסדר הקבוע בחוק, הינו מסוג של מדיה בלבד, כגון קלטות אנלוגיות, דיסקים לצריבה וכדומה ולא מכשירים המשמעים להעתקה, כגון צורבים.

ייתכן וההתייחסות לסעיף 17ה' המסמיכה את שר המשפטים לקבוע רשימה של התקנים חייבים עשויה לכלול זאת, אך לפי הנוסח הנוכחי דיסק קשיח אינו יכול להכלל בזה (כונן קשיח ממילא אינו יכול, כיוון שזהו hard drive והוא המקום שבו ממוקם הדיסק, לא הדיסק עצמו).
או, זה מעניין! 255433
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לאורי רדלר יום ו', 22/10/2004, 5:54
נראה שהחוק לא אומר משהו ברור על התקנים שמשלבים מדיה עם מנגנון העתקה, כמו דיסק קשיח. ליתר דיוק, המשפט שציטטת דו-משמעי:

ההתקן... הינו מסוג של {מדיה בלבד}: דיסק קשיח out.

ההתקן... הינו {מסוג של מדיה} בלבד: דיסק קשיח in. כך, אגב, הבנתי את המשפט בקריאה ראשונה. אז מה אם יש בו גם ראש קורא-כותב? מבחינת החוק, זה יכול להיות כמו תקליטור לצריבה עם טוש מצורף. אפשר אולי לחשב את האחוזים רק על החלק המשוער ממחיר ההתקן שמהווה ה*דיסק* גופא.
או, זה מעניין! 255496
אורי רדלר • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 22/10/2004, 15:31
החוק מוציא במפורש מכלל התקן ''צורבים'' ומכיוון שרוב הדיסקים הקשיחים היום משלבים אפשרות צריבה (מבחינת המשתמש -- אני לא מספיק מבין בזה כדי לומר אם זה גם מופרד בתוך המחשב) הרי שאי אפשר למסות חלק שהוצא בלשון מפורשת מכלל חוק.
או, זה מעניין! 255521
Xslf • בתשובה לאורי רדלר יום ו', 22/10/2004, 17:32
כאן כבר נכנסים לשאלת ההגדרה של צריבה.

האם צריבה==אפשרות כתיבה מידע? אם כן, דיסקים קשיחים הם צורבים.

או האים צריבה==פעולת כתיבה קבועה- במקרה הזה דיסקים קשיחים אינם נכללים.

גם מבחינת המשתמש החוויה שונה- כתיבה לדיסק הקשיח שקופה מבחינתו, ואילו צריבה בצורב היא פעולה הרבה יותר מודעת ומכוונת, ודורשת תוכנה נפרדת/ממשק נפרד בתוכנה קיימת (גם במק, צריבת דיסק שונה מאשר סתם העתקת תוכן לכונן אחר).
או, זה מעניין! 255549
אורי רדלר • בתשובה לXslf יום ו', 22/10/2004, 19:13
מאחר ודיסקים קשיחים מאפשרים גם כתיבת מידע למדיה וגם כותבים לתוך עצמם, איני רואה את ההבדל.

מכל מקום, אנחנו מתווכחים על ההגדרה ועל היקף תחולתה ואני לא בטוח אם יש בזה אפילו טעם. האם הממשלה יכולה בכלל לטפל במיסוי של חלקים כלולים? ואיך יעשו זאת במחשבים שאינם מורכבים כאן ובאים כיחידה אחת? ידרשו מיצרניות מחשבים לתת מפרט תמחור לרכיבים השונים? האם זה מעשי?
או, זה מעניין! 255591
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לאורי רדלר שבת, 23/10/2004, 7:34
אני מניח שכשם שממילא גובה המס הוא החלטה שרירותית, אפשר לקבוע שרירותית אחוז מס קטן יותר על רכיבים מעורבים.
או, זה מעניין! 255633
אורי רדלר • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 23/10/2004, 14:26
זה מס שבלתי אפשרי לגבות, ממש כמו שאי אפשר לגבות מס נפרד על כפתור ''נגן'' בנגן די-וי-די. הדרישה מיצרניות לפרט עלות רכיבים נפרדים תביא לכך שהמוצר לא ייובא, כיוון שפרט זה הוא סוג של סוד מסחרי (ונשק בידי מתחרים).
או, זה מעניין! 255654
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לאורי רדלר שבת, 23/10/2004, 18:15
לא הבנת, אני *לא* רוצה לשאול את היצרנים כמה עולה להם הרכיב הנפרד (אני בספק אם יש לשאלה משמעות). אני רוצה - מה רוצה? אני בכלל לא תומך בחוק הזה. אני מניח שאפשר - להחליט באופן שרירותי למדי, או מתוך הכרות כללית עם אופי המוצר, לקבוע שערך התוף המגנטי הוא שליש מערך ההתקן הכולל, ולפיכך המס על דיסקים קשיחים יהיה שליש מהמס על מדיה טהורה.
או, זה מעניין! 255661
אורי רדלר • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 23/10/2004, 19:13
אוקי. וכשעוברים לדיסקים ללא תוף מגנטי? עדיין לא נראה לי שזה בציע.
או, זה מעניין! 255688
Xslf • בתשובה לאורי רדלר שבת, 23/10/2004, 22:27
האם יש עדיין מס על כרטיסי טלויזיה?

כי אז מחשבים מורכבים המכילים כרטיס טלויזיה עומדים בפני בעייה דומה בייבוא.
או, זה מעניין! 255728
אורי גוראל-גורביץ' • בתשובה לXslf יום א', 24/10/2004, 1:42
או, זה מעניין! 255739
Xslf • בתשובה לאורי גוראל-גורביץ' יום א', 24/10/2004, 6:27
ואילו הקישור היה עובד גם בדפדפן שלא רץ על חלונות, הייתי יכולה אפילו להעזר בו.
או, זה מעניין! 255745
ידידיה • בתשובה לXslf יום א', 24/10/2004, 8:22
האם אני מחוייב בתשלום אגרה גם אם:
אני צופה באמצעות מחשב?
אם אני צופה לא בטלויזיה אלא באמצעות שילוב של וידאו וצג מחשב או באמצעות וידאו ומוניטור?

כן

מבחן הפונקציונלי הוא המבטיח את הגשמתה של תכלית זו. על פי מבחן זה, השאלה המכרעת אינה מהי חזותו החיצונית של המכשיר בו אנו עוסקים. באופן דומה, אין חשיבות מכרעת גם לשאלה, האם מדובר במכשיר אחד אובצירוף של מכשירים אחדים. קשה למצוא צידוק רציונלי לתחימה של החיוב באגרה רק למקרה בו הפונקציה הנזכרת מבוצעת על ידי מכשיר המצוי בקופסא אחת, וזאת להבדיל ממקרה בו היא מבוצעת על ידי מכשיר המחולק בין כמה קופסאות. מרכז הכובד הוא בהחזקה של מכשיר אשר יש בו כדי לאפשר את ההנאה משידורי הטלוויזיה. מרכז הכובד הוא בקיומו ובמימושו של פוטנציאל לקלוט את האותות ולתרגמם לכלל תמונה. לענין זה, לא החזות החיצונית היא הקובעת, אלא השלמות הפונקציונלית.

ע"א 1934/95 רשות השידור נגד גיורא שור, דינים עליון כרך נב, 55.

"איני סבור כי עלינו להגביל עצמנו לתמונת המציאות שעמדה בפני הכנסת עת חוקקה את חוק רשות השידור. אכן, ספק רב בעיני אם בעת שתוקן חוק רשות השידור והוכנסה בשנת 1969 הוראה הקובעת חבות באגרת טלוויזיה, היו בנמצא מכשירי וידאו או צגים של מחשב לשימוש ביתי. אך בכך אין כדי למנוע את פירושו של חוק רשות השידור בהתאם לתכליתו. אין בכך כדי למנוע את יישומה של תכלית זו למציאות מודרנית, על השינויים הטכנולוגיים שהתחוללו בתחום המוסדר.

ע"א 1934/95 רשות השידור נגד גיורא שור, דינים עליון כרך נב, 55.

"אין די בקיומה של אפשרות תיאורטית לשילוב של מכשירים, אשר עשוי לשמש לפונקציה של קליטת שידורי טלוויזיה. לענין זה אין די בהשערות. לכן, אין די, למשל, כי אדם מחזיק בביתו, בנפרד, מכשיר וידאו וצג מחשב, כדי להביא לחיובו באגרה. לצורך חיובו של אדם באגרה, על רשות השידור להניח תשתית ראייתית ממשית וקונקרטית, המעידה על כך שאמנם מדובר בשילוב בפועל של הרכיבים הנדונים לכלל שלמות פונקציונלית המהווה מקלט טלוויזיה. "

ע"א 1934/95 רשות השידור נגד גיורא שור, דינים עליון כרך נב, 55

קיום פוטנציאל להנאה מן השידורים בידי מי שמחזיק במקלט טלוויזיה, מהווה עילה לחיוב באגרה.

דברי השופט קציר בע"א (חי') 318/87 רשות השידור נ' כהן (לא פורסם), בפיסקה 14).
או, זה מעניין! 258031
אייל אלמוני • בתשובה לXslf יום א', 31/10/2004, 19:27
אז איך הדפדפן שלך עובד, על לינוקס?
או, זה מעניין! 258037
Xslf • בתשובה לאייל אלמוני יום א', 31/10/2004, 19:49
לא הבנתי את השאלה.

הקישור אליו אני מתייחסת הפנה לדף המכיל שאלות שונות, שכדי להגיע לתשובות יש צורך ללחוץ על קישור המפעיל סקריפט שעובד רק באקספלורר. למה צריך לשים סקריפט בקישור פשוט נפלא מבינתי.

הדפדפן שלי כרגע רץ על לינוקס, אם כי יש לי גם מקינטוש ליד עם דפדפן מקביל.
או, זה מעניין! 258122
האייל הקונספטואלי • בתשובה לXslf יום ב', 1/11/2004, 4:52
אני משתמש בשועל האש של מוזילה ולא נתקלתי בבעיות
או, זה מעניין! 255361
איש המרק • בתשובה לXslf יום ה', 21/10/2004, 20:34
הורדת שירים צרובים הינה עבירה גם על פי החוק החדש.

החוק הזה הוא בסך הכל חוק דיי מיושן ואמור לפצות אמנים על העתקת מוזיקה מ*דיסק חוקי* לדיסק אחר.
או, זה מעניין! 255382
Xslf • בתשובה לאיש המרק יום ה', 21/10/2004, 22:26
ואף אחד לא ענה לי עדיין לפי מה יחולק הפיצוי לאמנים.
איך ידעו את מי לפצות ובכמה?

העניין שאסור ליצור עותק גיבוי של מוזיקה שרכשתי הוא די מגוחך, ואני מצהירה כאן שממש לא אכפת לי אם מישהו יצלם לעצמו עותק גיבוי של הספר שלי‏1 שהוא רכש. להיפך- אם זה אומר שהספר שלי יהיה בשימוש כבד יותר, כי הקונה לא יחשוש שהוא יהרס (הקולה ליד המקלדת נשפכה על הספר...) עוד יותר טוב.

---
‏1 "עיבוד תמלילים עם אופן אופיס 1.x" יצא בהוצאת הוד־עמי.
אבל האם את עדיין בעלת זכויות היוצרים בספר? 256214
אפסאלון • בתשובה לXslf יום ב', 25/10/2004, 13:36
או שעברת אותן להוצאה? אם העברת את הזכויות, אינך יכולה להעניק אותן.
או, זה מעניין! 255386
Xslf • בתשובה לאיש המרק יום ה', 21/10/2004, 22:35
"הורדת שירים צרובים הינה עבירה גם על פי החוק החדש"

זה קצת פחות חד־משמעי מזה.

אני מצטטת:
"3.ג לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות"

כן, שיתוף הקבצים די בבירור לא נכלל כאן. אבל הורדה שלהם? זה לא ממש חד משמעי.
או, זה מעניין! 255555
איש המרק • בתשובה לXslf יום ו', 22/10/2004, 19:37
מותר להוריד? אני בספק, אבל גם אם כן מדובר רק בתוכנות של משתפות את המידע בחזרה כך שתוכנת emule(והדומות לה) פסולות משום שהשיתוף מתבצע כבר בעת ההורדה וקאזה ודומותיה מותרות רק אם אינך משתף.

החוק קובע ש...
כל העושה ביודעין אחד המעשים דלקמן דינו - מאסר שלוש שנים וקנס פי שבעה...(ג) מחלק העתקות מפירות של יצירה כזאת לשם עסק או בשיעור שיש בו כדי להזיק לבעל זכות-היוצרים;

ובכל מקרה מדובר בשותפות לדבר עבירה לא?
או, זה מעניין! 255208
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לדובי קננגיסר יום ה', 21/10/2004, 14:35
ב/ווטסון:
אז ההיטל הישן על קלטות הוא רע מאותם נימוקים. במקום לתת לו לגווע יחד עם הקלטות, עושים לו החייאה על גבם של הדיסקים.
או, זה מעניין! 254817
אורי רדלר • בתשובה לראובן יום ד', 20/10/2004, 4:43
יש כאן שני דברים שונים:

א. עקרון.
ב. יכולת אכיפה בפועל.

כמובן שבאופן עקרוני הליברליזם מתנגד לפגיעה בזכות הקניין באמצעות "צריבה פירטית," שכן זו בפועל גניבה, אך הוא מבחין בין רמה נסבלת לרמה בלתי נסבלת של פגיעה כזו.
כל אחד יכול להתוות את הקו בין שתי רמות הפגיעה במקום אחר, אך נדמה לי שהמקום המקובל הוא בנקודה שבין צריבה פרטית לבין צריבה בכמות ולמטרות מסחריות.

אפל, בחנות iTunes שלה, קובעת מגבלה שלפיה ניתן לצרוב כל שיר לעשר "רשימות נגינה" (היינו, תקליטורים) נפרדים, ומאפשרת העברה בלתי מוגבלת לנגן מוסיקה. נדמה לי שכאן הקו נמתח במקום סביר.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות