|
||||
|
||||
משרד האוצר נאלץ למשוך מוועדת הכספים את בקשתו להקצות 5 מיליון שקל למימון פעילות הוועדה המכינה את הצעת החוק והפיצויים שיינתנו למפוני רצועת עזה לאחר שהתברר שלא יהיה לה רוב בהצבעה בוועדה. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
||||
|
||||
מוזר. מקובלנו מרבותינו, שאם חברי הכנסת לא היו חפצי התנתקות הם היו יכולים להצביע אי-אמון בראש הממשלה (מה שהם לא עושים). |
|
||||
|
||||
אפשרי שיעשו זאת כשלא תהיה ברירה. בינתיים, ראש הממשלה כנראה עושה כמה דברים אחרים שהם לא התנתקות שמבטיחים את שרידתו. |
|
||||
|
||||
זהירות: ממה שאתה אומר עלולים להבין שמן העובדה שהכנסת לא הצביעה אי-אמון בראש הממשלה, לא ניתן להסיק שיש הסכמת רוב למהלך הסופר-דמוקרטי המכונה התנתקות. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח שניתן להצביע אי אמון בראש הממשלה בלבד ללא פיזור הכנסת? |
|
||||
|
||||
אם איני טועה, הצבעת אי אמון אינה יכול לפזר את הכנסת או להפיל את ראש הממשלה אם האופוזיציה לא הביאה מועמד משלה להחליפו, על פי שיטת הבחירות הנוכחית. |
|
||||
|
||||
אפשר לפזר את הכנסת ללא מועמד חלופי, ואפשר לפטר את ראש הממשלה בהצעת אי-אמון אם יש מועמד חלופי. |
|
||||
|
||||
פיזור הכנסת נעשה על ידי הצעת אי אמון, או על ידי הצבעה מיוחדת על פיזור הכנסת? |
|
||||
|
||||
פיזור הכנסת בטרם זמנה נעשה אך ורק בחוק לפיזור הכנסת. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהצבעות אי האמון מתיחסות בשיטה הנכחית לממשלה אן-בלוק ולא באופן פרטני לעומד בראשה (שהוא, לפחות בתאוריה, עניין פנים מפלגתי). עד כמה שזכור לי, בשיטה הישנה (שאיני יודע אם הושבה על כנה במלואה) הנוהל היה שהנושא מגולגל לפתחו של הנשיא, והוא רשאי להחליט אם לפזר את הכנסת או לתת צ'אנס למישהו אחר. |
|
||||
|
||||
בשיטה החדשה הכנסת, בהצבעת אי האמון, צריכה להחליט גם על האדם שימונה להרכיב את הממשלה הבאה. כלומר, תפקידו הזה של הנשיא נלקח ממנו. העומד בראש הממשלה אינו עניין פנימי של אף אחד. הוא נקבע ע"י הנשיא (בהמלצת המפלגות) לאחר הבחירות, ובשיטה החדשה, נקבע על-ידי הכנסת לאחר הצבעת אי אמון בראש ממשלה מכהן. מפלגה, או ממשלה, לא יכולה להחליט יום בהיר אחד להחליף את ראש הממשלה, אלא באמצעות התפטרות של ראש הממשלה, הוא הצבעת אי אמון בממשלה. והיה והתפטר ראש הממשלה, ימונה אדם חדש לנסות ולהרכיב מחדש את הממשלה ע"י הנשיא, שוב - בהמלצת המפלגות בכנסת. כך, למשל, תחת הסכמי הרוטציה של ממשלת שמיר-פרס (84-88), הממשלה התפטרה ב-86', ועל פרס הוטל "להרכיב מחדש" את אותה הממשלה. |
|
||||
|
||||
אם כך, ברורה הסיבה מדוע חברי הכנסת אינם ששים להצביע אי אימון - מתוך חשש לכסאם. |
|
||||
|
||||
לא, זה בדיוק הפוך ממה שאמרתי (אם אין מועמד חלופי, אפשר להצביע אי אמון עד מחר ולדפוק את יוקרתו של ראש הממשלה עד שירוץ לבכות בפינה, זאת מבלי לפזר את הכנסת) אבל כאמור, ייתכן שאני טועה. |
|
||||
|
||||
המועמד החלופי הוא חלק מהצבעת אי האמון. כאשר ח"כ מצביע עבור הצבעת אי אמון, למעשה הוא מצביע עבור הצעה שאומרת, פחות או יותר "אנחנו רוצים להדיח את ראש הממשלה המכהן, ולהעמיד תחתיו את חבר הכנסת דוד זוזיאשווילי". אם אינך מעוניין שמר זוזיאשווילי יכהן כראש ממשלה, מומלץ שלא תצביע בעד אי האמון. המטרה של זה היא שלא יווצר מצב שאופוזיציה מפוצלת - שחלקה בימין וחלקה בשמאל, והיא אינה יכולה להפוך לקואליציה - מצליחה להפיל את ראש הממשלה. לשם כך, הם צריכים להצביע באופן ספציפי על חוק לפיזור הכנסת. זה אמור לעודד יציבות. אבל אפשר להצביע כמה שרוצים בעד אי אמון כל עוד כולם יודעים שיהיו פחות מ-61 ח"כים שיצביעו נגד הממשלה. דרוש רוב מוחלט כדי להפיל את הממשלה באי אמון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |