בתשובה לדב אנשלוביץ, 01/10/04 6:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למי שאין שמץ של מושג על מה שקורה פה זה רק לך אדוני הנכבד. אם ברמאללה יחליטו מחר לירות קאסמים על ירושלים הם יעשו את זה בלי בעיה. צה"ל נכנס ויוצא ממרכזי הערים אך הוא במכוון אינו שולט בשטח,הוא ביתר את יהודה ושומרון לעשרות מובלעות והוא שולט על מובלעות אלה מבחוץ.בעזה זה יהיה בלתי אפשרי לעשות זאת בגלל אופי השטח. חמושים ברחובות יש גם ברמאללה. והמקור שלך יש לו בראש ובראשונה בעיה עם המציאות בשטח.כניסה למרכזי האוכלוסיה ברמאללה,שכם או גנין היא עדין מבצע צבאי גם היום. כל עוד יושבים מתנחלים בתוך רצועת עזה צה"ל איננו יכול להפעיל את מלוא היכולת הצבאית שלו שם בשל לחץ בין לאומי. לטילים משוכללים ממצרים יש לך תשובה מול רקטות פרימטיביות אין לך.אבל המתנחלים אינם מחפשים תשובה,הם קיצוניים שלא מענין אותם דבר מחוץ לאידיאולגיה שלהם ומבחינתם שכולם ישלמו את המחיר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש חמושים ברמאלה וכמעט בכל ישוב בגדה, אך אין הם מסתובבים שם בגלוי ולאורך זמן, כמו בתמונות שמשודרות אלינו מעזה. מציאות השליטה בשטח שונה לחלוטין, ואין שום מקום להשוואה. כדי להגיע לרמת שליטה כמו בגדה דרוש מבצע חומת מגן 2. והדבר הזה נדחה בממשלה. הרי לשם כך הבאתי את הקישור. והמקור שלי מבצע בעצמו סיורים כאלה, ולפעמים הסיור הזה הוא כלי רכב אחד בלבד ובו ארבעה חיילים כולל הנהג, ואני מניח שאין לו שום בעיה עם המציאות בשטח. ידעתי מראש שלשכנע לא אוכל, ומצדי אני מסיים בכך את חילופי הדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכתבת את זה בעבר, אבל אני בכל זאת שואל(כי למצוא את זה בשלל התגובות יהיה קשה). דעתך היא שצריך לעשות חומת מגן 2 בעזה ושאחריה המצב בעזה יהיה רגוע יותר, נניח שזה נכון. כלומר נניח שרמת הפיגועים נשמרת ברמה של נניח 30 נרצחים ישראלים בשנה (בניגוד ל200 היום), המבוצעים ע"י אלו שהכח הרב לא שיכנע אותם, מה עושים אז? כלומר, מה יהיה הסטטוס של הערבים שאינם אזרחי ישראל בעזה? האם אתה מקבל מצב כזה של חזרה לימי טרום הסכם אוסלו, ורמת פיגועים "סבילה" כמצב שיכול להימשך לאורך שנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הקריטריון ל"קבלת המצב" הוא מספר הקורבנות בלבד, הרי 30 קורבנות בשנה זה מספר סביר בהחלט. אנו חיים עם כ 650 הרוגים בשנה בתאונות דרכים, ובכל זאת איש לא מדבר על פתרונות פלא להורדת המספר הזה לאפס, כמו נניח איסור על נסיעה לחלוטין, אלא מדברים על מאמץ ממושך בכל מיני כיוונים כדי להפחית את המספר הזה, כי אנו מעדיפים את היתרון שיש לנו באופציה לנסוע, למרות שהדבר הזה גובה קורבנות. כך זה לא רק אצלנו אלא בכל מקום. אבל, כמובן, כל הצגת השאלה בצורה כזאת אינה נכונה. כיבוש עזה בנקודת הזמן הנוכחית לא אמור לפתור את כל הבעיות שלנו בחיים (גם את בעית הקורבנות בתאונות דרכים הוא לא בא לפתור), אלא מדובר בצעד התגוננות הכרחי שאנו יכולים לדחות אותו, אבל (מאחר ששיטת ההרתעה שאני מציע נפסלת אצלנו על הסף), בסופו של דבר הוא יגיע. כאשר החלה האינתיפאדה הנוכחית בתקופת ברק, ההרגשה באוויר הייתה שהפלשתינים מבקשים להשיג איזה הישג מקומי, ושהאלימות תסתיים אחרי שיקבלו איזו עצם נוספת תוך ימים ספורים. אני יכול למצוא עבורך (אם תתעקש) דברים שכתבתי אז באייל, שבהם טענתי שמדובר בתחילת מערכה שתימשך שנים, ושהחזרה לערים הפלשתיניות תבוא בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, וזכיתי להתנפלות כללית על דבריי אלה. וכמו שהתהליך ההכרחי הזה עבר על ערי הגדה כך הוא חייב לעבור גם בעזה בגלל בעיית ירי הרקטות שהלכה והחמירה, ותמשיך להחמיר אם לא נפעל כך עד שלא נוכל לעמוד בכך. (תוך כדי כתיבת הדברים אני שומע את השר לפיד מציע להילחם בבעייה ע"י מיגון הבתים בשדרות. לא ייאמן איזה שטויות יכולות להיאמר ע"י שר בישראל. שני הילדים שנהרגו שחקו בחוץ על המדרכה. האם היה צריך לאסור עליהם לשחק, ולסגור אותם כל שעות היממה בתוך המבנים המוגנים של לפיד ? שיחזיק את הנכדים שלו במבנים מוגנים. תאר לעצמך שמקסיקו מרעישה ערי גבול בארצות הברית וארצות הברית נלחמת בבעיה ע"י מיגון הבתים בערי הספר שלה . . .) המצב המדיני שבו נמצא את עצמנו בעוד עשר או עשרים שנה, הוא סוגיה אחרת לגמרי, תלוי הרבה בבחירה שלנו ובנחישות שלנו, ובהתפתחויות שקשה לחזות, ואת זה הרבה יותר קשה לתאר היום. בתחילת המאה העשרים, כידוע, רוב האוכלוסיה באזור הייתה ערבית, ויהודים כמעט לא היו. המצב הזה התהפך באזורים נרחבים , אבל כשהכל התחיל איש לא היה יכול לנבא מה בדיוק יהיה ובודאי לא להבטיח. אבל בגדול הדעה שלי היא שכיוון שהמדינות הערביות מחזיקות במזרח התיכון שטחים רקים רחבי ידיים ואילו אנו חיים באחת המדינות הצפופות בעולם, הערבים תושבי המקום צריכים למצוא את מקומם בסופו של דבר בתוך השטחים הנרחבים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת אגב: לטנגו דרושים שניים. במיוחד הדבר רלוונטי לגבי תחזיות מלפני ארבע שנים על מה רוצים הפלסתינים להשיג וכמה זמן יימשך העימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסיונות לשגר קסאמים מאזור יו''ש ישנם כבר היום. העובדה שכמעט ולא שומעים עליהם, היא פועל יוצא של חוסר ההצלחה בצד הפלסטיני להפוך את הנסיונות האלו למציאות. בחודשים האחרונים כוחות צה''ל הצליחו לתפוס ולהרוס ציוד רב שאמור היה לשמש לירי. ככה ש''הם יעשו את זה בלי בעיה'' זו אמירה נטולת ביסוס. הם מנסים, מנסים הרבה,אבל בינתיים ללא הצלחה. ישנם כמה הבדלים מאד משמעותיים בין שטחי הגדה לשטחי הרצועה שלא מאפשרים ירי קסאמים מרמאללה, שכם או ג'נין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב כיום בחברון הוא כזה שבכל עת שנרצה להעביר בלב חברון, בקסבה הנוראה שלה, קבוצה של כשלוש מאות מטיילים ובהם גם ילדים קטנים, (שיוכלו לראות שם בין השאר בתים יהודיים שנלקחו מבעליהם, ובהם דרים היום ערבים - מעוולות הכיבוש), נוכל לעשות זאת. העובדה הזאת התבררה לי רק היום, והמקור שלי הוא ממש מקור קרוב: אני עצמי, ויש בידיי גם תמונות שיגבו את דבריי אלה, אם יידרש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חדשות הטלוויזיה בערוץ אחד שהסתיימו כרגע לא הזכירו כלל, אפילו לא במילה אחת, הפנניג צבעוני המוני ענקי בחברון ובו עשרות אלפי אנשים מטיילים במערת המכפלה, סביבותיה והרובעים היהודיים בעיר, אירוע שהיה שם היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מכמה תושבים מקומיים נמנע חופש שתנועה בשביל שתוכל לחגוג שם? 2. כמה חיילים ושוטרים הועסקו בשמירת הבטחון שלך? 3. כמה זה עלה לי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) מכמה תושבי ירושלים / תל אביב נמנע חופש תנועה בשביל הארועים הללו? 2) כמה חיילים ושוטרים הועסקו בשמירת הבטחון בארועים אלו? 3) כמה זה עלה לי? אבל בניגוד לאלו, העלויות בחברון הינם תוצאה ישירה של הסכמי אוסלו ורצחנותם של אלו שהוגבלה חופש תנועתם. אני שואל שוב: כמה רוע אפשר לבלוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחברון יושבת חטיבה שלמה של צה''ל שמאבטחת את הפסטיבלים הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הקטעים שהכי הצחיקו אותי בסדרה הבריטית "כן אדוני ראש הממשלה", היה אותו קטע שבו באופן נדיר הצליח ראש הממשלה "לסדר" את מזכירו המפרי (בדרך כלל זה היה הפוך). הפרטים הכלליים לא כל כך זכורים לי, אבל דובר באיזה אי שקט באחת ממדינות החסות של בריטניה שעוד נותרו. ראש הממשלה קיבל עצה משגריר ישראל להטיס לשם את הדויזיה המוטסת השמינית (או השביעית או מספר אחר. איני זוכר.) כדי להרגיע שם את הרוחות, ומיד נתן את ההוראה המתאימה. הפעולה הזאת הייתה בניגוד לאילו שהם אינטרסים של המזכיר המפרי שגם את טיבם איני זוכר. ואז הייתה אותה סצנה שבה פורץ המפרי למשרדו של ראש הממשלה בכעס רב ובפנים אדומות מזעם ואומר לראש הממשלה: "שמעתי שהדוויזה המוטסת השמינית באוויר". ראש הממשלה משיב לו בנחת ובחצי חיוך: "זאת דוויזיה מוטסת. לא ?" אגב, לא ראיתי שם אנשי מילואים, וכפי הנראה לא גויסו מילואים למשימה הזאת. לכן, לפחות מבחינה כלכלית, ההבדל אם עסקו החיילים בהבטחה או במשחק שש בש אינו רב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |