|
הבדיחה שספרתי פעם כאן על אבקה כנגד פשפשים מתאימה גם למה שאני רוצה לומר עכשיו: אדם שקנה אבקה כנגד פשפשים התפלא לראות בבואו לביתו ובעיינו בהוראות השימוש שכדי להשתמש באבקה יש לתפוס את הפשפש לפסק את רגליו ולזרוע מעט מהאבקה בין רגלי הפשפש. הקונה המשתומם חזר מיד למוכר ואמר לו שאם כבר הוא תופס את הפשפש הוא יכול למחצו באצבעותיו. על כך ענה המוכר: "נכון. אפשר גם כך." אני חושב שכדי להמית אדם בעזרת אורניום צריך להתאמץ לא מעט, ואולי כדי להשלים את המשימה לא יהיה מנוס בסופו של דבר אלא לוותר על תכונותיו הכימיות המרעילות, ולנצל דווקא את תכונותיו המכניות, ולהכות את הנידון למיתה בראשו בגוש האורניום. לפעמים בתכנון הפגזים מנצלים את צפיפותו הגבוהה של החומר הזה, ומוסיפים אותו להם כדי לתת את תכונות האיזון המתאימות, ללא תפיסת נפח (ואפילו משקל) מיותרת. כל כך מגוחך להתלונן דווקא על האורניום כשמדברים על פגז שיכולתו להרוג אינה מוטלת בספק בגלל סיבות אחרות לגמרי. נכון שהיה דיון בשאלת התכונות המרעילות של האורניום בפגזים שבהם השתמשו האמריקאים, אבל אנחנו מכירים דיונים מיותרים רבים. זה כאילו היפנים היו מתלוננים שהאמריקאים, בהרכיבם את פצצת האטום שהוטלה על עריהם השתמשו בדבק שמכיל מרכיבי עופרת מרעילים. אני יודע שלא התכוונת לכך, אבל כשאתה אומר "להרעיל בעזרת אורניום מדולל", אתה תורם לתעמולה המטופשת של ערפאת, כי כשחוזרים על דברים, גם חסרי בסיס לחלוטין הרבה פעמים הם איך שהוא נקלטים. (עובדה שנקלטו אצלך.)
|
|