בתשובה לא. ווטסון, 11/09/04 1:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
או במילים אחרות: המחיר לא יורד כי המחיר אינו עלות השירות אלא המחיר שהצרכנים מוכנים לשלם. לכן מונופול שרגולטור לא משגיח עליו יכול לקבוע מחירים כאבת נפשו, והרווח שלו אינו "מינימלי". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''לכן מונופול שרגולטור לא משגיח עליו יכול לקבוע מחירים כאבת נפשו, והרווח שלו אינו ''מינימלי''.'' כמעט. תוריד את ה''שרגולטור לא משגיח עליו'' ותקבל תיאור די מדויק של המציאות. בזק, למשל, למרות היותה מונופול מפוקח על ידי רגולטור, עדיין גבתה מאיתנו מחירים אסטרונומיים תמורת שיחות לחו''ל, עד פתיחת השוק. קיומו של הרגולטור לא מבטיח לנו דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחזור לדוגמה של מיקרוסופט. שמת לב איך פתאום הם מוכנים להוריד את המחירים כשקצת מתמקחים איתם? בהרבה מקרים מדובר בהורדה של יותר מחמישים אחוז מהמחיר המקורי. ע"ע מקרה מינכן. חידה: האם זה בגלל ש: א. מתח הרווחים הוא גדול מאוד ב. למיקרוסופט יש מספיק כסף והם יכולים למכור במחירי היצף ג. כל התשובות נכונות ועוד תמיהה: איך ייתכן שעולם המחשבים החופשי כל־כך הוא חממה טובה כזו למונופולים? חברת IBM היתה מונופול מכוער במהלך שנות השישים והשבעים (ר' לדוגמה המקרה של הטיפול של IBM בעובד לשעבר Amdahl, שניסה לייצר תואמי IBM). גם לאחר מכן חברת IBM נשארה חברת המחשבים הגדולה ביותר בעולם. אולם כיום היא פוחדת מהפיכה למונופול: היא יודעת שבסופו של דבר זה יזיק לא רק לצרכניה אלא גם לה, בגלל התערבות הרגולטור. מיקרוסופט הצליחה להפוך למונופול בעזרת עבודה יעילה וכן גם בעזרת מעשים פליליים למדי. רוב הפן הפלילי הוא בעברות על חוקי "מסחר הוגן" שאתה לא מאמין שצריכים להתקיים: מכירה במחירי היצף, קשירת מוצר אחד למותצר אחר, ועוד. חלק מהעבירות היו ממש הונאות: שתילת הודעות שגיאה ב־MS-DOS שיופיעו כאשר מפעילים תוכנה מתחרה. בקיצור: עולם המחשבים היה נראה גרוע בהרבה ללא התערבות הרגולטור. מונופולים מצליחים לצמוח שם. בשל טיבו הדינמי מאוד של העסק, מונופולים מצליחים לצמוח לפעמים "מתחת לרדר" ולכן הרגולטור לא יכול להתערב בזמן כדי למנוע אותם. המונופולים הללו פוגעים בצרכנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להתייחס לעובדה שעולם המחשבים "החופשי כל-כך הוא חממה טובה כזו למונופולים" משתי נקודות מבט: א. זו ההוכחה ששוק חופשי מהווה חממה טובה למונופולים. ב. יש לבדוק מחדש את הטענה שעולם המחשבים אכן "חופשי כל-כך". העובדות מצביעות על כך שהטענה שעולם המחשבים חופשי אינן נכונות, לפחות ביחס לחלק מסויים מהמוצרים הנמכרים בו. י.ב.מ. צמחה להיות המונופול שהיא בארצות הברית בעיקר בגלל תמיכה ממשלתית ישירה ועקיפה, בעיקר באמצעות חוזים עם גורמים ממשלתיים וחצי-ממשלתיים (לדוגמה, יצרני ציוד לממשלה, נשק, אוניברסיטאות). כלומר, היא שלטה כמונופול באישור ובעידוד ממשלתי משנות החמישים ועד אמצע שנות השמונים לערך. העידן היחיד שבו אפשר היה לדבר על חופש ממשי בעולם המחשבים בתחום זה היה בערך בין אמצע שנות השבעים לתחילת שנות השמונים. כלומר, בעידן המחשב האישי הראשוני שבו התחרו חברות רבות עם מגוון מוצרים. מרגע שהגיעה י.ב.מ. עם המחשב האישי שלה, גם זה נגמר במידה רבה. מיקרוסופט, לעניין זה, פשוט רכבה על גב הנמר עד שבשלב מסויים הפכה אף היא לנמר. היא קיבלה מעמד מונופוליסטי עם הדוס שלה דרך י.ב.מ והמחשב האישי שלה ובתחילת שנות התשעים ניידה את המונופול לחלונות שהייתה גם היא מונופול שרכב על גב מונופול קודם. מכל מקום, טוב לראות שפעולת הרגולטור אכן עשתה את שלה באופן זריז ולא נתנה למונופול של מיקרוסופט לשלוט לאורך זמן. טוב לראות איך פעולתו מנעה את הפיכת חלונות ואופיס ואקספלורר למונופול. אמנם המונופולים האלו הצליחו לצמוח באין רואה מתחת לרדר במשך עשרים ושתיים שנה, אבל בסוף באה יד הרגולטור וחיסלה את הדבר הזה בצורה יעילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מרגע שהגיעה י.ב.מ. עם המחשב האישי שלה, גם זה נגמר במידה רבה" שם נגמרה ההיסטוריה? גם שוק תואמי ה-IBM זו דוגמה לשוק לא חופשי בשליטה ממשלתית? אני חושש שאתה לא מדייק. המחשב האישי דווקא היה במידה מסוימת כישלון של IBM ולא הצלחה מסחררת של מונופול בהשתלטות על השוק. בניגוד ל-APPLE (ולא רק), שמכרה יחידה סגורה ומונוליטית של חומרה-תוכנה, IBM בחרו להתבסס על ארכיטקטורה פתוחה יותר (ה-8086 + שבב ה-BIOS שלהם) שאפשרה ליצרני מיחשוב מתחרים ליצר מחשבים תואמים עליהם ניתן להריץ את אותה התוכנה במידה כזו או אחרת של הצלחה (בניגוד לעידן ה-microcomputer שקדם לכך בו כל מחשב הריץ את התוכנה שייעד לה היצרן וזהו). IBM המשיכו להאבק על ההגמוניה שלהם בשוק עם ה-XT וה-AT, אבל עד שהם הוציאו את ה-386, תואמי ה-IBM של היצרנים המתחרים ב-IBM היו הדומיננטים בשוק. עד אז, למושג "תואם IBM" היתה יותר משמעות היסטורית מאשר באמת משמעות מילולית של תואמות עם סטנדרטים של החברה IBM עצמה. החברה היתה צריכה להתאים את עצמה לסטנדרט "תואם ה-IBM" כמו שאר המתחרים בשוק. MS רכבה על הגל שהוא שוק ה-PC החופשי והמבולגן הנ"ל ולא על איזה גל של שוק בשליטה ממשלתית. למרות שזה לא פופולרי להגיד, החברה בכל זאת הציעה מוצר שענה על צרכי הצרכנים (מערכת הפעלה גרועה אך מספקת עבור לא-סנובים-טכנולוגים-חובבי-APPLE. הם פשוט סיפקו פתרון לאלה שקנו מחשב זול בקומבינה שמערבבת יחד חלקי מיחשוב של יצרנים שונים ומשונים). איזו שליטה יש לרגולטור על שוק כרטיסי ההאצה הגרפיים? למרות שאין, בכל זאת ניתן להצביע רק על שתי יצרניות גדולות בעלות הגמוניה מוחלטת בשוק הזה (ATI ו-NVIDIA). אין לי שמץ של מושג למה. על איזה גל רגולטורי רוכבים היצרניות הנ"ל? לא כל מונופול חייב לנבוע מרגולציה (לדעתי, במקרה של MS הוא נובע מאוזלת ידו של רגולטור ספציפי ולא בשל אוזלת ידו התאורתית שמיוחסת באופן כללי למושג - רגולטור). לגבי סיום תגובתך: כמו שאמרו כבר קודם, אוזלת ידו של הרגולטור במלחמתו במונופולים, איננה מעידה על כך שהרגולטור לא צריך או שלא ראוי שהוא ילחם בתופעת קיומם של המונופולים. זה רק אומר שלא נתנו מספיק כח בידי הרגולטור להלחם במונופולים (מי יודע, אולי יש בשלטון האמריקני יותר מדי אנשים שתומכים בשוק חופשי, אז קשה קשה). ______ אגב, תיקונים לגבי אי דיוקים היסטוריים מצידי יתקבלו בברכה, ברוגע ובנימוס (תמיד מעניין אותי לשמוע אחרים יותר מאת עצמי). אין צורך לקפצץ בחוסר נימוס שאופייני לדיוני השוקחופשי האלה ולעשות לי לדרמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה די מדייק בתיאור ההסטורי, אבל הסקת המסקנות לוקה בחסר: ייתכן מאוד ששוק המחשבים, הן בשל הקמתו המונופוליסטית, או בשל אופיו (ה Net Effect), נוטה לייצר מונופולים טבעיים יותר מאשר במקום אחר. אולם קיום מונופול טבעי אינו אומר שמייד צריך לערב רגולטור, מאחר והרעיון הוא שמונופל טבעי יתפרק מעצמו ברגע שהוא מפסיק להיות יעיל ואיכותי יותר ממתחריו. לינוקס ותוכנות מתחרות דומות נדחפות ע"י מתחרותיה של מייקרוסופט (כמו סאן) במשך שנים, ורק מחכות בפינה, תוך כדי לקיחת נתח שוק מסויים, ומחייבות את מייקרוסופט להישאר אטרקטיבית. כלומר: יש אלטרנטיבה, אבל היא פחות טובה ללקוחות, שמעדיפים במקרה זה להשתמש במה שיש אצל העסק השכן, גם אם זה עולה קצת יותר, כי זה יותר נוח, וחבילת השרותים הכוללת טובה יותר. למה אתה סבור שבמקרה כזה נדרש רגולטור (מה הוא יעשה)? איפה כשל השוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, עכשיו תן לי את אותו ההסבר בדיוק לכך ששוק המעבדים מתחלק יפה בין אינטל ו-AMD ואף אחד אחר? גם שם בעל עסק רוצה את מה שיש לשכן1? או שמא יש לנו כאן עוד דוגמא לבעיתיות של עולם שבו סף הכניסה לשוק הוא כמעט בלתי נסבל, ההבנה של הלקוחות במוצר שאותו הם רוכשים היא אפסית כמעט תמיד, ואמצעי שיווק חדשניים הם הדבר היחיד שקובע? 1 הלוגו "intel inside" מעולם לא היה כה מתאים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה הבעיה. שיש רק שני מתחרים עיקריים? ש AMD תוך זמן קצר לקחה נתח שוק גדול מאינטל? שהתחרות עדיין מחייבת את אינטל להשתפר ולהתייעל כל הזמן? איפה אתה רוצה בדיוק להכניס רגולטור, וכדי שיעשה מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"או שמא יש לנו כאן עוד דוגמא לבעיתיות של עולם שבו סף הכניסה לשוק הוא כמעט בלתי נסבל, ההבנה של הלקוחות במוצר שאותו הם רוכשים היא אפסית כמעט תמיד, ואמצעי שיווק חדשניים הם הדבר היחיד שקובע?" יש לך טעות לדעתי. השוק למעבדים הוא שוק של סחורות. קמפיין "אינטל אינסייד" היה צעד חדשני של אינטל במטרה להלחם בעובדה הזאת1. אני לא בטוח שזה כל כך עזר2. אילו המעבדים של אינטל היו נשרכים מאחור ביחס הביצועים/מהירות לעומת יצרנים אחרים היו בוחרים בהם וזאת משום שמי שמחליט איזה מעבד יהיה בתוך המחשב הוא, ברוב המקרים, ייצרן המחשב - והוא דווקא מודע לנתונים הרלוונטיים. בכל מקרה, לא ברור על מה התלונה, האם יחס המחיר/ביצועים שאנחנו מקבלים היום איננו טוב מבעבר? השוק תחרותי והלקוחות נהנים ממחשבים שעושים יותר באותו מחיר (או בפחות). 1 הקמפיין התחיל כאשר יצא הפנטיום, לפני התקופה הזאת לא היו שמות "מותג" למעבדים והם היו נקראים 386, 486 וכו. הנסיון של אינטל למתג את המעבד שלהם היה תגובה לתחרות העזה ביותר שנטשה אז בינה לבין שאר היצרנים הגנריים. 2 אני די בספק אם ישנם רבים מהקהל הלא מומחה שיעדיפו מחשב שכתוב עליו "אינטל אינסיד", בוודא לא אם מדובר בתוספת ניכרת מול מתחרה ללא המדבקה. מחשב זה מחשב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לסאן, היא מתחרה קטן יחסית שעושה המון רעש. החברה הזו גם לא הצליחה עד היום להחליט מהי בדיוק רוצה להגיד והתחייבה בסבך המלצות סותרות. סאן קיבלה לא מזמן השקעה די נדיבה ממיקרוסופט. מאז שנת 1999 מיקרוסופט מוגבלת מעט בגלל ההליכים המשפטיים נגדה. זו היתה אחת הסיבות שאפשרה ללינוקס להצליח. סיבה אחרת הא שאין אף מתחרה גדול שאפשר להלחם בו ישירות. למידע נוסף על עמדתה של מיקרוסופט ללינוקס בשנת 1998: http://www.opensource.org/halloween/halloween1.php סאן קנתה בשנת 1999 חברה גרמנית בשם StarDivision שיצרה חבילת תוכנות משרדיות לחלונות, לינוקס וסולריס בשם StarOffice . הם החליטו בתחילה להפיצה בחינם ואח"כ להפיץ גרסה שלה בצורה חופשית לחלוטין (LGPL) בשם OpenOffice . המטרה העיקרית שלהם היתה להכאיב למיקרוסופט באחד התחומים הרוחיים ביותר למיקרוסופט: MS-Office . המונופולים של יבמ ושל מיקרוסופט התנהגו שניהם בצורה שמזיקה לצרכנים. מיקרוסופט היתה באמצע תהליך השתלטות על עוד ועוד תחומים. ושלא תחשוב שמיקרוסופט שוקטת על שמריה. לדוגמה: לאחרונה מיקרוסופט פועלת לקבלת תקן לאימות מסויים של הדומיין של שולח ההודעה. התקן קרוי SenderID . מתברר שבמקרה יש למיקרוסופט בקשה לפטנט על טכניקה מסויימת שבשימוש בתקן (לפחות כך הם מצהירים). הם גם מספיק נדיבים: הם מוכנים להרשות שימוש בה בחינם לכל דורש עם הרשמה. במקרה הדרישה להרשמה סותרת את תנאי הרשיון של לפחות שלושה מארבעת שרתי הדואר החופשיים הדגולים: exim, postfix, qmail ו־sendmail . יש להם לפחות 50% מנפח התעבורה העולמית. יש דרכים יותר נוחות ליצרן למנוע תחרות מאשר להציע חבילה טובה יותר. בפרט כאשר היצרן הוא מונופול ללא פיקוח. הרגולטור בארץ הוא זה שמונע מבנק לאומי ובנק הפועלים להתאחד כדי שלא יווצר מצב דומה בתחום הבנקאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט כל מה שאמרת אינו סותר את מה שפירטתי קודם. אין כל מניעה שמייקרוסופט תמשיך להיות מונופול טבעי, ואף כחברה המליחה מאוד בתחום מסויים תנסה למנף זאת לתחום אחר. אבל גם אז קשה לה להילחם ברעיונות שתמיד מחכים מאיימים מעבר לפינה, והיא אכן מתייחסת אליהם כאיום, כפי שהבאת בקישור שלך. הדבר היחיד שאמרת, שיש בו כדי לסתור את עניין הסובלנות כלפי מייקרוסופט כמונופול טבעי הוא "המונופולים של יבמ ושל מיקרוסופט התנהגו שניהם בצורה שמזיקה לצרכנים." - האם תוכל להרחיב כאן? הערה לגבי הרגולטור בארץ: אין ממש צורך למזג את הפועלים ולאומי, הרגולטור בפך אותם דה-פקטו לדואופול, וכך הם מתנהגים. אם היתה תחרות אמיתית, הרבה מהרעות החולות של השרות הבנקאי היו נעלמות (אתה בטח מנחש שריבוי עמלות אינו בגלל עודף תחרות, ו"הפועלים" יודע שאין לך לאן לברוח, כי ב"לאומי" יש אותן עמלות שמחכות לך.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאנו מדברים על שוק התוכנה. בשוק החומרה הסיפור היה אחר לגמרי לאורך רוב הדרך (כפי שאפשר ללמוד מהצמיחה והצניחה של יצרניות שונות לאורך השנים). מיקרוסופט פעלה לאורך השנים באופן כמעט בלעדי בשוק התוכנה ולפיכך לכל הערותיך (חלקן שגויות) על החופש בשוק החומרה אין נגיעה לעניינה. "מיקרוסופט רכבה על הגל שהוא שוק הפיסי החופשי והמבולגן הנ"ל ולא על איזה גל של שוק בשליטה ממשלתית. למרות שזה לא פופולרי להגיד, החברה בכל זאת הציעה מוצר שענה על צרכי הצרכנים (מערכת הפעלה גרועה אך מספקת עבור לא-סנובים-טכנולוגיים-חובבי-אפל" אתה מבלבל כאן שני דברים שונים: תקופת הדוס הראשונה בה מיקרוסופט רכבה על כנפיה של י.ב.מ בשנים הראשונות של המחשב האישי של י.ב.מ. כאן, המחשב של אפל היה לא גרפי ובוודאי לא קשור לאיזו סנובה טכנולוגית (שלא לדבר על זה שרוב האפלים שנמכרו היו תואמי-אפל). והתקופה השנייה – עידן חלונות 95, שבו התיימרה מיקרוסופט להציע מערכת הפעלה "מספיק טובה" כדי לא להיראות מחורבנת לחלוטין בהשוואה למקינטוש. זה לא היה נכון, אבל החומרה הייתה מספיק זולה ומספיק נפוצה למחשבי פיסי ואפל הייתה מספיק טיפשה בתמחור שלה כדי להפוך את חלונות לקנייה סבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבלבל. אני פשוט חושב שההתרכזות בימים הראשונים של ה-DOS, בשנות ה-80, (עד ל- DOS 3.0 בערך) , כאילו כבר אז ניתן ליחס ל-MS מעמד של מונופול, נראת לי לא נכונה, לא מעניינת ולא רלבנטית לתיפלץ ה-MSי אותו אנו מכירים היום. גם כאשר החברה כבר שלטה פחות או יותר על השוק הספציפי של מערכות הפעלה עבור *תואמי IBM* באמריקה, עדיין קשה לדבר על מונופול בשוק התוכנה של המיחשוב האישי באופן כללי (בטח שלא על השוק העולמי). המונופול והקריסה של המתחרים הגיעו מאוחר יותר. שלא לדבר על אירופה (גרמניה, בריטניה ועוד) שלא ממש התרגשה מתופעת תואם ה-IBM ו-MS עד לדעיכת קומודור והאטארי ב~אמצע שנות ה-90. יש קשר הדוק בין התנהלות שוק החומרה של תואמי ה-IBM (להלן ג'ונגל) לבין שוק התוכנה הספציפי המדובר - מערכות הפעלה. הטענה שלי היא שלא צריך ליחס יותר מדי (אם בכלל) את הצלחתה של מיקרוסופט לירושת המונופול ה-IBMי (כפי שטל הראה, התאור הזה של "בראשית היתה הגמוניה של IBM על המחשוב האישי" הוא קצת בעייתי). הטענה שלי היא שיש ליחס את הצלחתה של מיקרוסופט לכניסתה לג'ונגל שאחרים התעלמו או חששו מפני הכניסה אליו. לדעתי יש ליחס את ההצלחה לכך שהחברה לא פיתחה מערכת הפעלה המתאימה לארכיטקטורה נוקשה שמייצרת מיקרוסופט עצמה (APPLE ייצרו מערכת הפעלה למחשבים של APPLE, קומודור למחשבי הקומודור וה-AMIGA שלהם, אטארי לאטארי וכו'1) אלא התרכזו בלענות על הצורך של שוק ה*חומרה* המתפרע של תואמי ה-IBM. לדעתי זה לא מדויק להגיד ש-Apple היתה טיפשה בתמחור שלה, משום שהתמחור שלה נבע מהחלטה שלה להשקיע בפיתוח חומרה ותוכנה כמקשה אחת. *אולי* ניתן להגיד שהיא היתה טיפשה בנסיון שלה להתחרות ב-MS ע"י פיתוח תוכנה לחומרה *שלה*. לדעתי החלטה זו של APPLE (ולא רק של APPLE) היא ההתנהלות2 אשר איפשרה ל-MS להשתלט על שוק מערכות ההפעלה בסופו של דבר. כמובן שיש עוד צעדים בהם נקטה מיקרוסופט אחרי 95 כדי לחזק את ההגמוניה שלה, לאחר דעיכת האלטרנטיבות לתואם ה-IBM (שזכה כבר בכינוי PC), אבל זה כבר סיפור אחר על אינטרנט, דפדפנים וחלונות כחולים. ___________ 1 לכך כיוונתי כשדיברתי על סנובה טכנולוגית ולא למה שאתה הבנת. סליחה שלא הייתי מספיק ברור קודם. 2 אחת מ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז מכל זה לא הבנתי בכלל מה הטיעון שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שקומוניזם וסטליניזם זה גן עדן. אבל ברצינות: שהמונופול ה-MSי בשוק מערכות ההפעלה למחשוב האישי צמח מתוך דינמיקות של השוק והחלטות אסטרטגיות של MS והמתחרות שלה ולא מתוך ירושת המונופול ה-IBMי בשוק זה (שלא היה קיים). הטענה שלי היא שהתאור שלך את המאורעות פשוט נובעת מן הנרטיב המתאים לך (ממשלה=>IBM=>מונופול MSי=>צריכשוקחופשי) ושיש (עפ"י דעתי האישית) הסברים קצת יותר מוצלחים להצלחתה של MS בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90 מאשר אלה המובאים בתגובה 246304. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_______ (התאור נובעת... המוארעות הן... הוי אני צריך לשתוק ולישון קצת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, בוא נעמת בין שתי ההנחות שלנו. קודם כל, העובדות: 1. מערכת ההפעלה של מיקרוסופט הייתה שוות ערך או נחותה מרוב המערכות הדוסיות האחרות. 2. מיקרוסופט הייתה בתחילת הדברים (1982) חברה קטנה, שלא הייתה לה אפשרות להשפיע על השוק באופן משמעותי באמצעות פרסום, לחץ, איומים, וכדומה. 3. עיקר הכנסותיה בשנים האלו באו ממכירת תוכנות לאפל ותואמיו ובעיקר ממכירת הרישוי לבייסיק שלה לאפל. א. הטענה שלי: המונופול של מיקרוסופט בתחום מערכות הפעלה למחשבים אישיים נבנה באופן ראשוני על המונופול של י.ב.מ, שהייתה גם הגוף העיקרי בתחום המוסדי (ממשלה, אוניברסיטה ועסקים גדולים) וזה עתה נכנסה לתחום המחשבים האישיים. המונופול הזה התקיים בשנים הראשונות בזכות ה"חסות" והלגיטימציה שהעניקו למיקרוסופט י.ב.מ ושמה אך היה "רך" – כלומר, היו למיקרוסופט באותה תקופה מתחרים שהציעו מערכות הפעלה דוסיות שוות ערך (ולרוב, טובות יותר) והפך "קשיח" רק החל מהוצאת חלונות 3.0. ב. הטענה שלך: מיקרוסופט יצאה בשנת 1982 עם מערכת הפעלה אלמונית ופשוטה שלא היא פיתחה (כידוע, מיקרוסופט החלה לפתח את המערכת בעצמה רק אחרי גרסה 2.0) ובזכות החלטות אסטרטגיות ודינמיקות של שוק כבשה אותו והפכה למונופול. אוקי. כעת, מה היו אותן החלטות אסטרטגיות ומה היו הדינמיקות של השוק שאיפשרו זאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אתה, זה אני, אבל אני חושב שאני פורש מהדיון(?) הזה. סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור טובה אישית קטנה לפני שאתה פורש -- אנא אל תגיב להבא להודעות שלי. את התעלול הזה כבר שבעתי ממך ומהיונתן אורנים למיניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יהיה אורי? מעגל המשיבים המותרים להודעות שלך הולך ומצטמצם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיצמדי לדיון ענייני או אל תגיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יהיה אורי? מעגל המשיבים המותרים להודעות שלך הולך ומצטמצם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הוא יכול לענות לך כשכתוב במפורש ''אלמנה ויתום לא תענון''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי עונה בדואל, אבל אין (הייתי גם מסביר ביתר פירוט מדוע הדיון נפסק). הבקשה לא מקובלת עלי. אגיב בזמן ובמקום המתאימים לי, זהו פורום ציבורי ולא שיחת חולין פרסונלית בין שני אנשים בסלון. אתה לא חייב לשתף פעולה כמובן (וולנטרי וולנטרי), ביחוד אם אתה חושב שאני זה שמוביל את הדיון למבוי סתום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, קצתי בזה. בכל פעם שהדיון מגיע לנקודה לא נוחה (וכרגע לא מעניין אותי מדוע ולמה) חוזרת שוב התגובה האורנית-אביבית הזו של: כרגע אין לי זמן לענות ולכן הדיון סגור. כשזה קרה פעם אחת, ניחא. מקובל. פעמיים, צירוף מקרים לא נחמד, אבל עדיין מקובל. כשזה קורה חמש פעמים, נמאס לי. כדי להבהיר: לא שייכתי אותך לזן האלמנה כאן. היא שילוב ייחודי של בהמיות, כסל ויוהרה. באופן אישי אני מת על בהמות ולפעמים (טוב, לרוב) גם אני קצת בהמה, אבל בשילוב של זה עם רברבנות וטיפשות יש משהו שאני אלרגי אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיונים היחידים שאני נהנה לעקוב אחריהם, הם אלו שבהם אתה, הדר' בר ביצוע וא. ווטסון משתתפים ביום שתפסיקו להשתתף זה גם היום שבו אפסיק להיכנס לאתר אז שנה טובה לשלושתכם 1 - מרצה וותיק לכלכלה מתמטית (מיקרו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא אורי מאמי, קח קצת שוקחופשי ותפסיק לבכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, Compaq (חב' ה"תואמים" הראשונה) שחררה לשוק מחשב מבוסס 386 עוד לפני IBM. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לכרטיסי מסך: 1.התחרות בין ATI ו NVIDIA היא דוגמת מופת לאיך שצריכה להראות תחרות, החברות נמצאות כל הזמן במירוץ מטורף אחת מול השניה מי מוציאה דגם חדש וטוב יותר של שבבים לכרטיסי מסך ראשונה ומי מורידה את המחיר של הדגמים הקיימים נמוך יותר. 2.אמנם בשוק השבבים לכרטיסי מסך יש רק שתי מתחרות רציניות (ATI ו NAVIDIA)...אבל בשוק *כרטיסי המסך* פועלות אינספור חברות אשר לוקחות את השבבים של אותן שתי חברות ובונות עליהן כרטיסי מסך שונים ברמות גימור שונות ובמחירים שונים, והתחרות בינהם קשה מאוד ומטיבה עם הצרכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ... מסכים ונסוג מהנקודה הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי NVidia ו־ATI מייצרות כרטיסים, וכן מוכות את השבבים שלהן ליצרני לוחות שמשלבים אותם בלוחות שלהם (אם כי לא בכרטיסים נפרדים). אתה שוכח יצרנית רצינית נוספת: אינטל. אם החברה שלך כבר מייצרת את המעבד שכולם משתמשים בו ואת ערכת השבבים שרובם משתמשים בו, למה לא לקנות מהם גם את השבב של ההחיבור למסך. מסיבות דומות אינטל היום מוכרת את רוב מתאמי הרשת (אתרנט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה ELSA זוהי רק רשימה חלקית של חברות המייצרות **כרטיסי מסך** שמבוססים על השבבים של NAVIDIA ו ATI. (בנוסף לכך חלק מהחברות הנ"ל מייצרות גם לוחות אם ומשלבות כרטיסי מסך בחלק מהן, אך זה לא קשור לעניין).LEADTEK GIGABYTE ALBATRON ATI PROLINK SAPPHIRE XFX Graphics ABIT ASUS ATI FIRE GL- ELSA INNOVISION Club3D PowerColor GAINWARD Matrox MSI PNY Technologies SPARKLE QUADRO 4 בנוגע לאינטל: הכרטיסי מסך שהיא מייצרת מתאימים בעיקר למי שלא צריך כרטיס מסך טוב במיוחד וחבל לו לבזבז כסף על סעיף זה (למשל מי שצריך מחשב לעבודה משרדית ולא למשחקים) - וגם אז ברור המקרים עדיפים הכרטיסים של החברות האחרות...ואכן נתח השוק של אינטל בתחום הוא קטן ביותר ומרוכז בטווח המחירים והאיכויות התחתון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי צריך כרטיס מסך כל־כך טוב למשרד? i845 מספיק טוב לרוב המוחלט של עובדי המשרדים. אני מניח שלפחות חצי מהמחשבים נמכרים לצרכים משרדיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה פשוט צודק. ספק כרטיסי המסך הגדול ביותר הוא לא אחר מאשר אינטל (35% ב-2003). לאחר מכן עם 25% NVIDIA ו-ATI עם 22% בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי אבל תסתכלו על זה מבחינת נפח המכירות! לא מספר הכרטיסים! המחיר הכולל של כל הכרטיסים שאינטל מוכרת הוא נמוך בהרבה... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |