בתשובה לעומר, 06/09/04 8:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאז שפחימה נעצרה חוזרים כל הדוברים מצד שמאל על הטיעון המוזר הזה, שפחימה נראית לשב"כ מסוכנת מפני שהיא לא מגיעה מרקע שמאלני רגיל, ולכן, אה... זהו, פה אני קצת נתקעת, ולא מבינה בדיוק את הסכנה -לדעת השמאלנים- שפחימה מהווה בעיני השב"כ. מה בדיוק אתם חושבים שהם חושבים- שאם יש אחת כזאת, זה עלול להדביק אחרים? איך בדיוק? העסק קצת ערטילאי בעיניי. ואגב, זה לא נכון שפחימה היא יחידה מסוגה. יש עוד אנשים שעברו מצד ימין שמאלה, וגם לתעיוש הגיעו. לא הרבה אבל יש. [כולל, כך שמעתי, כאלה שהגיעו מרקע של בתי-מתנחלים]. למה לא נטפלים לאחרים שעברו מסלול דומה, אלא דווקא אליה? שים לב, אני לא בהכרח מאמינה בשלב זה לשב"כ. אבל ההסבר הפסיכולוגיסטי הזה שצד-שמאל מנפיק בהמוניו, למרות שהוא תמיד אותו הסבר, וחוזר על עצמו בלי שום גיוון, משום מה לא ממש משכנע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המעבר המהיר של פחימה מימין לשמאל הוא רק חלק מתמונה שאני מנסה לצייר, מדימוי של פעילות (לכאורה) לא-אחראית, לא-צפויה, בלתי-יציבה, מסוכנת. אני אנסה שוב לצייר את התמונה. היא אשה. היא מזרחית. היא לא ''מלומדת''. המהפך הפוליטי שלה לא קרה בגלל שהיא קראה את מרקס, אלא בגלל תהליכים אישיים-רגשיים שעברו עליה. הפעילות שלה היא אישית, לא מאורגנת, לא מסוננת או מתווכת על ידי ארגונים מוכרים וצפויים (גם את הקבוצות הכי רדיקליות קל יחסית לצפות ואולי אפילו לתמרן). היא מסתובבת בחברת גברים ערבים כריזמטיים שמסובבים לה את הראש. אין לה חוש לסכנה הברורה-מאליה שהיא מביאה על עצמה. היא לא מתאמצת לדבר בגבולות המוכרים של השיח התקשורתי הישראלי. נדמה לי שכל הדברים הללו באמת הופכים את פחימה למידבקת-בפוטנציאל, אבל אני לא טענתי שמזה חוששים בשב''כ. אני חושב שהחשש (המודע, לפחות) שלהם הוא מזה שהיא תגלוש למעורבות בפיגועים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |