בתשובה לנעם טל, 06/09/04 2:05
עוד טרחן 245391
Hey Noam!

I haven't read the book yet, and I would wait with my own opinion until I do. There is one thing I *can* say, though, and that is that comparing phenomena from various fields is an acceptable method in discourse sociology and Foucault's works are the best example of it. If one is an expert in "culture" or "discourse", one analyzes social phenomena through that lense and does not differentiate between disciplines. Discourse and culture are trans-disciplinarian fields, so I don't see, apriori, what would be wrong with writing a book which deals extensively with many fields (I can see how someone coming from the exact sciences, or other more conceptually conservative field, would not enjoy it). Having read Almog's previous book and enjoyed it immensely, I have high expectations from him, and hope this book will not disappoint.
עוד טרחן 245445
היי הדר
ראשית אני באמת מקווה שתהני מהספר. אם עוז אלמוג יעשה תקציר של ספרו לבערך 200 עמודים גם אני אקרא.
אין שום דבר רע כמובן בלא להיות מומחה מעמיק לכל תחום שהרי כולנו כאן באייל מבטאים דעות גם בתחומים שמעבר לתחומי העיסוק שלנו.

זוהי שאלה של היקף. אם את רוצה לכתוב ספר בו את מבטאת את דעתך בנושא מסוים, נעזרת במספר מצומצם של דוגמאות מנתחת אותן ומגיעה למסקנות בהתאם לדעתך זה נפלא וטוב.

אני בוטח בעוז אלמוג שהוא מומחה סביר בתחומו. לי אין צורך בדוגמאות רבות. מספיק לי שיציג דוגמאות ספורות ואני אדע שהוא מבסס את דעתו על דוגמאות נוספות שלא הביא בספר.
במקום לקרא 1400 עמודים של חוקר אחד עדיף מבחינתי לקרא 7 ספרים של חוקרים שונים כ"א בהיקף של 200 עמודים ולקבל קשת שלמה של דעות.

הביטוי טרחן מתאר אדם הטורח לבסס את דעתו על דוגמאות רבות מספור. כאשר את ניגשת לכתוב ספר בהיקף של אנציקלופדיה את צריכה לדעתי להשתמש בגישה אחרת.
הרי בחירת הדוגמאות עלולה להיות מגמתית ולכן להוביל למסקנה מסוימת. המומחה בתחום מסוים למשל יואב קוטנר בתחום המוסיקה הישראלית, או מבקר קולנוע שכל זמנו מוקדש לחקר תחום מצומצם ביצירה העברית, יטיבו להביא דוגמאות טובות ולבסס דעה אוביקטיבית.

אלמוג היה יכול להעזר במחברי משנה שכל אחד יסקור את תחום מומחיותו, וכסוציולוג וחוקר תרבות יעזר במסקנות המומחים השונים כמו בידיעותיו שלו, ובעזרת יכולת הניתוח שלו יכליל ויסכם.

דעה ניתן להביע באופן קצר ותמציתי (כמה מאות עמודים)
ואם הנושא מעניין אותי אקרא את דעתם של חוקרים א', ב', וכו, ואגבש לי דעה משל עצמי.

ספר בהיקף כזה מזכיר לקסיקון או אנציקלופדיה ולכן חלים עליו חוקי כתיבה ועריכה שונים. כשאדם טורח לכתוב אנציקלופדיה אני חושד בכוונותיו. אני רואה בפרי עמלו חיבור מגמתי או שטחי או לא מאוזן.
לכן אין לי עניין לקרא כזה ספר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים