בתשובה לברקת, 04/09/04 23:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באוסף של "מדיה דיירקט" שרה אותו שולי נתן, האשה והויברטו. עם האוסף הגיע כבונוס דיסק של הקלטות נדירות, ובו ביצוע של האחיות שמר. את הביצוע של "הגבעטרון" שמעתי לראשונה בדיוק אתמול, ברדיו. לראשונה? כנראה שלא; כל פעם ששמעתי את השיר בדיסק, אמרתי לעצמי שעם כל יופיו, אפשר היה לשפר שם משהו, אם בשורה הרביעית המנגינה היתה עולה גבוה, ולא חוזרת על השורה השניה (לאחר שהשלישית חזרה על הראשונה). עד ששמעתי את הגבעטרון, וכך בדיוק הם שרים. הברקה של המעבד, כנראה, שנחרתה אי-אז בזכרוני האודיאלי, וגרמה לי להיות לא לגמרי מרוצה מהלחן המקורי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
...או שחשבת על זה לבד. למה אתה פסימי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי נדמה לי שזו דוגמה יחידה ללחן שהצלחתי לכאורה לשפר, או לחבר בעצמי. ולא שחסרים לחנים שאני לא אוהב, אבל בדרך כלל הביקורת שלי דסטרוקטיבית בלבד. מה שמסקרן, באמת: אתה, כדוגמה למישהו שחוטא בהחלנה פה ושם, אבל שאינו מלחין "מקצועי" - האם חוץ מלכתוב לחנים משל עצמך, יוצא לך לשפר (לטעמך) לחנים קיימים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שלא ניסיתי אף פעם לשפר לחן, אם כי לפעמים מתחשק, במקומות בהם נדמה שלחן יפה לקח פנייה לא נכונה. לדעתי זה די קשה, כי הלחן המוכר כבר "תקוע" בראש. מה שכן יצא לי לעשות זה עיבודים שונים לשירים מוכרים, אבל בזה אין שום דבר מיוחד. לפעמים הגבול הוא בין עיבוד ללחן הוא לא לגמרי ברור, אבל לרוב הוא כן; אפשר להניח שהלחן הוא הקו המלודי. ניסיתי לחשוב אם מישהו פרסם פעם לחן "משופר" למשהו. לא עולה לי דוגמה בראש (אלא אם מחשיבים דברים כמו גרסאות ראפ לשירים מוכרים, נניח הפוג'יז שרים את Killing Me Softly). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הביצוע של "ברונסקי ביט" ל- It Ain't Necessarily So מתחיל כמו המקור (חוץ משינוי במקצב, אבל זה כבר נכנס במסגרת חופש העיבוד). אבל הוא סוטה משמעותית בתו של ה-So (חוזר לטוניקה? לעומת גרשווין שנעצר בקוורטה??); ושלוש השורות הבאות הן כבר וריאציה שהקשר שלה למקור עקיף בלבד (אצל ברונסקי ביט חוזרים על אותם תווים ומרווחים שהופיעו בשורה הראשונה, אצל גרשווין, אֶה, לא). וכדי שלא יגידו שהם סתם לא יודעים את הלחן הנכון, האבוב (קלירנט?) מנגן שם בפתיחה את הלחן של גרשווין כהלכתו. אולי בגלל שהכרתי קודם את הביצוע הזה, אני אוהב אותו יותר; הוא נשמע לי יותר זורם וטבעי. ב. "הורה האחזות" - "כוורת" עולים ב-ת' של "הורה תרד" (ובהתאמה, בפ' של "רתום לפרד") הרבה פחות מלהקת הנח"ל. אולי זה בגלל קשיים בטכניקת השירה, אבל בעיני זה שיפור ניכר. העליה הזו במקור אולי היתה אופנתית בשנות החמישים, אבל היום היא נשמעת מגוחכת וירחמיאלית (יחיאלית?) לחלוטין. למען ההגינות, יש לציין שגם כאן גדלתי על הלחן שאני מעדיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מישהו יודע על מה אני מדבר - אני זוכר מילדותי המוקדמת ביצוע מאוד סוחף ומצחיק של Summer Time, עם הרבה פררררר, שה-שה, שאק-שאק וכאלה, כל מיני חכמות. ביצע את זה, אזא"מ, אמריקאי שחור, נדמה לי שגם שמנמן, ספק זמר ספק קומיקאי. שנים אחרי כן עשה בעקבותיו מייק בראנט ז"ל את אותו הדבר, או משהו דומה - ואמרגן צרפתי שמע אותו, חשב שזה רעיון של בראנט עצמו, והתלהב והחליט לתת לו הזדמנות (לפי סרט תיעודי שהיה לפני זמן מה בטלויזיה). מישהו יודע על מה אני מדבר ואולי את שם האיש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בובי מקפרין לא כזה שמנמן אבל האתר היפיפה שלו שווה הצצה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. כשהמסך הדפוק יסכים - אציץ, אבל אני חושב שכשהאיש עשה את הביצוע שלו, מקפרין היה ילד קטן (אלא אם כן הוא הרבה יותר זקן משהוא נראה). (התכוונת שאולי זה הוא?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיילס דייויס? הארי בלאפונטה? אולי סמי דייויס jr עצמו?. אף אחד מהם לא שמנמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא יכול להסביר למה, אבל אני בטוח שזה לא אף אחד מהשלושה, ואני גם חושב שזה היה מישהו הרבה פחות מפורסם משלושתם, או בכל אופן מישהו שלא התפרסם כל כך מחוץ לגבולות ארה''ב. ומשום מה אני גם די בטוח שהוא היה שמנמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאני זוכר בודאות את אותו הביצוע שתיארת, נדמה לי שהקול הצרוד וה"סילסולים" הקוליים מתאימים ל-Cab Calloway שיש לו ביצוע ל-summertime בתקליט היי-די-היי-די-הו (יתכן ששמענו את הביצוע הזה באחד מסרטי האחים בלוז). לא הצלחתי למצוא קטע זה באינטרנט. האם מישהו יכול למצוא? אפשרות נוספת היא אל ג'רו שגם הוא מתמחה ב"מתיחת" יצירת מוכרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. מכל מי שהוזכרו עד עכשיו, קאב קאלווי נשמע לי הכי מתאים, בין השאר גם מבחינת שנת הלידה (1907) ושנת הוצאת הי-די-הי-די-הו (לפי גוגל 1959). אל ג'ארו "צעיר" מדי. אשתדל להגיע אל הגירסה ולברר אם זה זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל אלון תוכל לשמוע את בילי סטיוארט (בערך 10 דקות מההתחלה). נראה לי שלזה התכוונת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Billy Stewart
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! תודה רבה! היה שווה לחכות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה מה שאני חושב - ביצוע שמתחיל ב"פרררר" ארוך - אז רוני ידידיה, בתוכנית שלו ב-88FM בשבת בין 11:00 ל-14:00, משמיע אותו לעתים די קרובות. בכלל, לחובבי טריוויה, פרפראות, ושטויות מוזיקליות זו תוכנית מומלצת מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! דוגמאות נאות. אני מסכים עם יהונתן שסטנדרטים של ג'אז צריכים להשאר מחוץ למשחק, וגם איתך שזה לא בדיוק המקרה כאן. לקווארטה מעל הטוניקה קוראים סוב-דומיננטה, אבל גרשווין עולה רק טרצה קטנה אאל"ט, ואינני יודע איך קוראים לזה (אם בכלל יש שֵם). לדעתי יש עוד הבדלים בין ברונסקי ביט לגרשווין עוד לפני ה-So, אבל אני צריך להקשיב לשניהם בשקט כדי להיות בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיליתי באוטו גירסה ספרדית עמוסת גיטרות1ל"מלון קליפורניה". חסרות גירסאות כיסוי ששינו ושיפרו את הלחן? 1וקצת היסטרית מדי לקראת הסוף, לטעמי. __________ העלמה עפרונית, ומעט ימים לחפש"ש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זו הגרסה שמופיעה בפסקול של "ביג לובובסקי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה המקום להודות שמעולם לא ראיתי את הסרט המדובר?[*] [*]אבל כן ראיתי את "אור שמש נצחית בראש צלול" לפני שלושה ימים, והוא מומלץ בחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרסה מצוינת לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שצריך להוציא סטנדרטים של ג'אז מהשאלה. כל נגן או זמר שמכבד את עצמו משנה את הלחן לפי טעמו. פעמים השינויים האלה מאומצים גם ע''י אחרים בהמשך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מה שצריך לצאת מהשאלה זה *ביצועי* ג'ז. למשל, שירי "פורגי ובס" במקורם אינם ג'ז: הם בעלי לחן מוגדר היטב, התחלה אמצע וסוף, ואורך מוגבל וקצר. אני חושב שאפשר להגדיר אותם כפזמונים פופולריים. הם הפכו לסטנדרטי ג'ז; אבל ביצוע (כמו זה של ברונסקי ביט שעליו דיברתי) שגם הוא בעל מאפיינים אלו של פזמון פופולרי, כן שייך לשאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשים חיים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ("מדיה דיירקט" אשמים. אני יודע שאסור לסמוך עליהם (ובאופן כללי לא על דפי מילים שמצורפים לאלבומי מוזיקה), אבל מה אני אעשה, אצרף "טל"ח" לכותרת?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, קורה. עד כמה ששמתי לב, המבצעים עצמם (גבעטרון ואחרים) בד''כ נאמנים להגיה הנכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז למעבד שאחראי על ההברקה יש שם: צביקה כספי. הוא נפטר אתמול. הוא אחראי על העיבודים של רבות מהקלאסיקות הקלאסיות ביותר של הגבעטרון, ואולי בכלל על הצליל המזוהה איתם (הוא עבד גם עם "שלישיית המעפיל", אבל נדמה לי שאיתם הוא פחות הצטיין). בין השאר, בולטים בעיבודם: ים השיבולים (נו מה, אבל העיבוד פיצוץ) זמר השני, של שלונסקי ולברי עמק שלי (רוב הזמן העיבוד הכלי פרימיטיבי, אבל המעבר הנוקב בחליל, והקול העליון שמצטרף בבית האחרון, מעלים את השיר קומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מישהו מאותו דור שנפטר אתמול הוא דודיק סמדר [ויקיפדיה], המוכר יותר כ"סימנטוב" המשופם מתכנית הטלוויזיה המיתולוגית. שיר הפתיחה של "עברית בסימנטוב" הוא "טוב ללכת בדרכים" ("העולם גדול ופתוח...") של שלישיית שריד - עוד הרכב קיבוצי מהתקופה של הגבעטרון ושל שלישיית המעפיל, שאותם ירדן הזכיר. לפי דעתי השיר הזה מתלבש כמו כפפה ליד על "הגרובטרון" (קבוצה של מוזיקאים מעולים שמבצעים גירסאות פאנק/דיסקו/רוק לקלאסיקות ארצישראליות - מומלץ ביותר!): השיר הוא מהתקופה המתאימה, יש לו את הפילטר של הנוסטלגיה דרך תוכנית הטלוויזיה, והוא גם מגיע גאוגרפית מהאזור המתאים (קיבוץ שריד נמצא בעמק יזרעאל, והגלגול הראשון של הגרובטרון גם הוא צמח בעמק). לפני כמה שנים, בכניסה להופעה של ג'ף בק, ראיתי את דרור אהבה-רומם, הסולן של הגרובטרון. ניגשתי אליו, פטפטנו קצת, והצעתי לו שיחדשו את השיר. לצערי לא נראה לי שהם עשו משהו עם העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה פרק עם סמובר, אבל הוא לא היה השוטר, הוא מדריך התיירים שכל הזמן עסוק בסידורים ( פעם מחפש שידוך לבחורה גבוהה, פעם מברר מי גונב את עיצוב הבגדים של חברת ''אפנה עילית'' (אאז''נ) ופעם מברר מה קרה לבן ההיפי של אמריקאי מודאג. בכלל לא ברור מתי הוא הספיק גם להדריך תיירים ( פעם אחת כשכבר היתה לו קבוצה להדריך הם נקלעו לטירונות כלל צהלית ושובצו לעבודות רס''ר או משהו כזה). מי למד מזה עברית אני לא יודע, אבל כמו היר ווי אר, זה נתפס כמו פרוטו-סיטקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים מצאתי את הפרק, תודה. בכלל לא זכרתי את הסדרה - היה לי רק זיכרון עמום של הקטע עם הסמובר הגנוב ושייכתי אותו בכלל לסדרה אחרת. אבל זכרתי בבירור את קולו ופניו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחברת האופנה קראו ''מודלית'', לדעתי. היה להם ג'ינגל שהלך משהו כמו ''אם תקני במודלית, תקבלי אפנה עילית. אם את (משהו), אל תקני אופנה אחרת. אם יהיה לך קצת מזל, תקבלי גם אוריגינל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודלית, נכון! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, עכשיו אני חושש מנקמה מאוחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראובן כבר הסביר מצוין מי ומה הוא סימנטוב. רק אציין שהגנב של הסמובר הוא גולומבק, שמבליח שוב בפרק שקישרתי אליו. צפיתי בחלק מהפרק הזה עכשיו, והזדעזעתי: המשחק, הדיאלוגים, התפאורה, העריכה - הכל חובבני עד אימה. לא להאמין שבתור ילד הייתי מרותק לזבל הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אביבית", הבחורה שאיתו, היא רחל הפלר, כיום רחל רונן, אשתו של מנהל הבימה אילן רונן. ממש מצחיק, לא זכרתי שהיא שיחקה שם. הפרק "לחפש כדי למצוא" היה סרט-האימה של ילדותי. פחדתי שם עד מוות (מתחיל בסביבות 15:30, החבר'ה עם הרובה) ולא הייתי מסוגל להפסיק להסתכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, איך אפשר לשכוח את אביבית?1. היה שם מתח רומנטי גדול מאוד בין הבוס למזכירתו, שהעולם לא הצליח לשחזר עד "בלשים בלילה". כלומר כך חשתי בתור ילדה (לא מעזה לצפות שוב כדי לבדוק את זה). הפלר, אגב, היא שחקנית נהדרת (הופיעה ב"סופו של מילטון לוי" ובטח עוד). 1 הכוונה לא אלי אלא למקורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשחקן ששיחק את גולומבק, עליו השלום, הוא אביו של דורי בן זאב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי זעזע יותר שסימנטוב, שנראה בשעתו כמו דוד פלמ''חניק משופם וגבוה, הפך ברבות השנים לבחור צעיר וגמלוני. השפם נשאר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה טוב שהתקדמנו והיום יש את "סברי מרנן" דומיו. במחשבה שנייה... _______________ בכל זאת צריך לזכור שזו היתה תכנית לימודית, לא דרמה ישראלית מקורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני בדיוק חשבתי איך כולם כאן מגלים בקיאות בתוכניות טלביזיה חדשות, בעוד אני מתגעגע לסמי וסוסו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעלה ב-100 ומוסיף לך את בר-זנב וחבריו. ______________ ואגב סמי וסוסו - איפה הימים שבהם בערוץ המרכזי והיחיד הוקדשו שעתיים ביום לשידורים בערבית? היום עם כל שלל הערוצים דומני שאין אפילו תכנית אחת כזאת. גם כאן לא התקדמנו, אלא נסוג נסוגונו . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון כל יום שישי אתה יכול לראות תוכניות בערבית: זוכרים את: "בחוף מוכר יש צריף מוזר הצריף של תמרי הנגר..." "על שפת הנחל גרים בנחת עורב ועכברוש צפרדע ירוקת צוואר וצב...". "זה אני שמי קולרגול דוב השר במי וסול..." "זום זום זום עולה הזמר מכוורת הדבורים..." השיר של מגע באנגלית ושל קסים קסם... ומעל לכל: "זהו זה ולא אחרת, מים סוף עד ים כינרת, בקיבוץ, בכפר, בקרת, זהו זה, ולא אחרת, זהו זה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי שום תכנית בערבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
08:15 אל ראיד העורב הפיקח >> 08:20 זה"ב - חרבוט ומסבוט על דרך פתוחה משחק בכדור פרק מס' 2 חרבוט ומסבוט משחקים בכדור במקום אשר לא מיועד למשחק ושאינו בטוח במקום לשחק במגרש המשחקים. 8:30 עם אמל בשכונה עוספיא פרק מס' 141 תכנית על הכפר "עוספיא" בכרמל פתיח התוכנית 30 שניות מונולוג של אמל פתיחה- היסטוריית עוספיא פרופ' פאדל מנסור- מנהיג דתי בעדה הדרוזית נעימה עמאשה- סופרת, ציירת ומשוררת. שמאס ונחאס במערכון "השד של אלדין בשביתה" סאלח עזאם- על תיאטרון אל-ניקאב בעוספיא מוג'יב מנסור מבצע קטע מההצגה "סאלח חוזר משדה הקרב" אמל נפרדת מהצופים 09:00 כאן יא מכאן הנסיכה על העדשה פרק מס' 20 סידרה דוברת ערבית לגיל הרך ולילדים (גילאי 2-8), עם תרגום עברי (כותרות). בסידרה משובצים סיפורים והפעלות מתוך ספרות ערבית לילדים ומן הספרות העברית והבינלאומית. והפעם: האגדה האהובה: "הנסיכה על העדשה" 09:06 שביל הסיפורים התרנגול החכם פרק מס' 4 ד"ר נג'יב נבואני: סיפורו של תרנגול המצליח להמלט משיני השועל הערמומי. מתחוור מהסיפור שהשועל איננו החיה הערמומית היחידה... 09:15 המהפכה הביולוגית כאבי צמיחה פרק מס' 3 הפרק עוסק ביישומן של שיטות ההנדסה הגנטית בתחום החקלאות והשבחת משק החי והצומח, ובעיקר הגדלת המגוון הגנטי, פיתוח זנים חסינים ועמידים ומענה על הצורך הדחוף במציאת מקורות מזון לאוכלוסיה עולמית גדלה והולכת. 10:10 בעין חוקרת גרמי שמים פרק מס' 3 התוכנית מסבירה את התיאוריה שהשמש במרכז וכדור הארץ מסתובב סביבה. כיצד השמש שוקעת? ומה היחס בין כוכב לכת אחד למשנהו? כמו כן יש המחזה על פעילות כוכבי הלכת בחלל. 10:30 מסאראת ידע כללי פרק מס' 279 מנחה - מוחמד שיח' ח'ליל יועץ - בסאם עראבי מתמודדים - עילבון מול תיכון גוש חלב 11:00 כאן יא מכאן הנסיכה על העדשה פרק מס' 20 סידרה דוברת ערבית לגיל הרך ולילדים (גילאי 2-8), עם תרגום עברי (כותרות). בסידרה משובצים סיפורים והפעלות מתוך ספרות ערבית לילדים ומן הספרות העברית והבינלאומית. והפעם: האגדה האהובה: "הנסיכה על העדשה"11:06 שביל הסיפורים התרנגול החכםפרק מס' 4 ד"ר נג'יב נבואני: סיפורו של תרנגול המצליח להמלט משיני השועל הערמומי. מתחוור מהסיפור שהשועל איננו החיה הערמומית היחידה 11:15 המהפכה הביולוגית כאבי צמיחה פרק מס' 3 הפרק עוסק ביישומן של שיטות ההנדסה הגנטית בתחום החקלאות והשבחת משק החי והצומח, ובעיקר הגדלת המגוון הגנטי, פיתוח זנים חסינים ועמידים ומענה על הצורך הדחוף במציאת מקורות מזון לאוכלוסיה עולמית גדלה והולכת .12:10 בעין חוקרת גרמי שמים פרק מס' 3 התוכנית מסבירה את התיאוריה שהשמש במרכז וכדור הארץ מסתובב סביבה. כיצד השמש שוקעת? ומה היחס בין כוכב לכת אחד למשנהו? כמו כן יש המחזה על פעילות כוכבי הלכת בחלל מסאראת מס' 279 מנחה - מוחמד שיח' ח'ליל יועץ - בסאם עראבי מתמודדים - עילבון מול תיכון גוש חלב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד מי שזוכר את בר זנב וחבריו! זו הייתה תכנית פלאית בעיני. היש לה שריד ברשת? ואני זוכר אפילו בלי להזקק ליוטיוב את פזמון הפרסום של מודלית: אם תקני במודלית, תקבלי אפנה עילית אם את אפנתית גברת, לא תרצי שמלה אחרת. ...משלם עם אור ירוק לנהג ולנוסע ומעלה מעליך בתסכית הרדיו, משהו עם מאדים ופרחי ההיביסקוס, ששכחתי את שמה אבל הקשבתי לה רק לפעמים כי היא היתה לילדים הגדולים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו קראו לזה "בר-בי-רב וחבריו". זה היה זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר מדויק. אתה הפנית לסרט באורך מלא, אני הפניתי לפרק מהטלויזיה, אבל תודה שעזרת למצוא! המכשפה עדיין מפחידה בטירוף :) וכמובן שבארץ זה היה בשחור לבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגניב לגמרי! באיזה שנים זה שודר? (אני עדיין זוכרת תוכניות עתיקות כמו ידידתי פליקה, סולטי כלב הים, אבל זה היה כנראה עוד לפני זמני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה בתחילת שנות השבעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, פעם הפסיכדליות היתה מקובלת. אביגייל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר פסיכדליות לילדי הסבנטיז, אי אפשר בלי זה: ד"ר דוליטל קליפ הפתיחה המופלא, החל מ-1:07, נראה שנרקח על ידי מוח כימיקלי במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי את רוג'ר מור מדבר עם חיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסיכדליות אין לי כרגע, אבל אם חשקה נפשנו בסימביוזת חיות-רוג'ר-מור - הנה קצת סן-סנ(ס). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייך, סמי וסוסו? בגלל הקמפיין של "מה יש", בני השנתון שלי, פלוס-מינוס שתיים, מתגעגעים לסמי וסוסו גם אם לא ראו את זה מעולם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |